שנהיה לראש

הברכה המסורתית להיות לראש ולא לזנב מקבלת משמעויות מפתיעות כאשר בוחנים אותה בכלים של תורת הרפלקסולוגיה. רונה ברק טל-אור ממפה את כף הרגל ומציעה תיקון לברכה

"שנהיה לראש ולא לזנב" - כך נהוג לברך בראש השנה, וללוות את האמירה בהגשת מאכלים המבוססים על ראש של דג וראש של כבש. המשפט הזה מבוסס על הבטחה בספר דברים: "ונתנך ה' לראש ולא לזנב, והיית רק למעלה ולא תהיה למטה" (כ"ח, 13). יש פרשנויות רבות לפסוק, רובן שמות דגש על הצלחה, מחשבה והתקדמות.
חלק מהפרשנים מקבילים בין עם ישראל לגוף חי, שהראש בו מייצג את החלק המוביל את כל הגוף. אבל אם משפילים את המבט מטה, נתקלים באיבר אשר מוביל אותנו בפועל - כפות הרגליים. תורת הרפלקסולוגיה, אשר מתמקדת בכף הרגל, מוצאת באיבר זה ייצוגים של מהויות רוחניות, בריאותיות והתנהגותיות. בכף הרגל מתגלמים הקשרים בין כל איברי הגוף, וניתן לקרוא בה כבמפה על מצבם וגם להשפיע עליו.
"אנחנו מחלקים את כף הרגל לארבעה יסודות", אומרת רונה ברק טל-אור, מורה לרפלקסולוגיה בבית הספר מירב לרפואה משלימה. "יסוד האדמה, שמיוצג בעקב, יסוד המים, שמיוצג בגשר, יסוד האש, שמיוצג בכרית הכף, ויסוד האוויר, שמיוצג בבהונות.
"בכף הרגל ניתן למצוא סימנים המעידים על המקום שאנו נותנים לכל אחד מן היסודות. לדוגמה, אם העקב יבש וסדוק, זה מעיד על תקיעוּת בשל התרכזות בגורם מעכב: העבר שלנו, עבודה שלא מקדמת אותנו ועוד. אם הגשר לח, ונראה שהעור שם מקומט, זה עשוי להעיד על תשישות רגשית. אם הכרית אדומה וחמה, ונדמה כי היא הולכת להתפוצץ, כנראה אנחנו חסרי שקט, מתוחים, וחשים שיש פער בין המקום שבו אנו נמצאים לבין המקום שבו היינו רוצים להיות. אם הבהונות נראות שקופות ונימי הדם נראים בעדן, כנראה שאנחנו די מעופפים ולא ממש מחוברים להווה ולסביבה".

כיצד מתקשר כל יסוד לפיסיולוגיה שלנו?

"העקב, שמייצג את יסוד האדמה, מבטא את הגב התחתון, עצם הזנב והאגן. האדמה מחברת אותנו אל השורשים שלנו, למשפחתיות, ליציבות ולצרכים הבסיסיים. הגשר, שמייצג את יסוד המים, מבטא את מערכת העיכול ומערכת השתן. אזור זה קשור לעולם הרגשי שלנו, ליכולת לנוע בין סיטואציות בלי להיתקע בתחושה אחת. כרית כף הרגל, שמייצגת את יסוד האש, מבטאת את בית החזה, בלוטת התריס והלב. זה אזור שקשור לרצונות שלנו, לשאיפות, לאגו, להתפתחות אישית ולפיתוח של קריירה. הבהונות, שמייצגות את יסוד האוויר, מבטאות את אזור הראש, החושים והצוואר. יסוד האוויר קשור להוצאה לפועל של השאיפות שלנו, לאופן שבו אנחנו יוצרים קשר בין הסביבה לבין מה שבתוכנו. כאן מתגלמים הרעיונות, המחשבות והדמיונות שלנו, והאופן שבו אנחנו יוצרים קשר אינטימי, קשר זוגי. זה החלק היותר רוחני שלנו. זה הפן שהכי משתנה ביומיום, ורואים זאת בכף הרגל".

אז למעשה, ברכת ה"לראש-ולא-לזנב" מכוונת כלפי הבהונות?

"הברכה הזו מבטאת שאיפה להגיע לתחום של יסוד האוויר, למימד של הראש, המחשבות, הדמיון. בנוסף, זו תקווה שלא להיתקע בעבר, בעקב, שמבטא את העקבות שלנו. אבל כשבודקים את המשמעות של הברכה, מבינים שהיא לא לגמרי מדויקת. שהרי בכל תהליך של צעידה מתחילים בנעיצת העקב, מגלגלים את הרגל דרך הגשר ודרך הכרית, ואז מנתקים את הבהונות. יש להשתמש בכל כף הרגל כדי להגיע להתקדמות, כלומר יש לתת מקום לכל היסודות ולכל הרבדים הרוחניים. מומלץ לא להתעלם מהתהליך שעלינו לעבור ולא לראות רק את המטרה שנמצאת למעלה".

מהי ההקבלה הרוחנית לכך?

"בכל תהליך של התפתחות מחשבתית ורוחנית, כדי להגיע למקסימום צריכים להתייחס לעבר. חשוב לצמוח קדימה מתוך השורשים, ולא להתעלם מכל היסודות האחרים, שמובילים אל יסוד אוויר מפותח. גם במדיטציה, ההארה הטובה ביותר מגיעה תוך כדי ישיבה על הקרקע. לכן, את הברכה הייתי מתקנת, ובמקום לאחל 'שנהיה לראש ולא לזנב', הייתי מאחלת 'שנהיה לראש בלי זנב מעכב' או 'שנהיה לראש עם התייחסות לזנב'".

רונה ברק טל-אור היא מורה בכירה לרפלקסולוגיה בבית הספר מירב לרפואה משלימה

כתיבה ועריכה: טלי גלסקי

לפרטים נוספים והרשמה נא לפנות לטלפון: 1-700-703-100.