למידע נוסף מלא/י פרטיך
אני מסכים/ה לקבל מידע, עדכונים ודבר פרסומת מהאוניברסיטה הפתוחה בדוא"ל ו/או מסרונים
מירב » מאמרים » הטיפול בכאבי גב בעזרת עיסוי רפואי

הטיפול בכאבי גב בעזרת עיסוי רפואי

דני לנדאו מטפל בעיסוי



כאבי גב הם הבעיה הגדולה ביותר הניצבת בפני שירותי התעסוקה, מטפלים ואורטופדים בעולם. כ90% מהפניות לאורטופד כיום הן בעקבות בעיות גב לסוגיהן.
במקרים של כאבי גב אנשים מדווחים על מוגבלות או על חוסר יכולת לבצע מטלות גופניות ופגיעה בתפקוד פונקציונאלי. במרבית המקרים הכאב חולף לאחר מספר ימים ללא תלות בסוג הטיפול, אולם בחלק מהמקרים הכאב לא יחלוף ויהפוך לכאב כרוני.
כאבי גב תחתון הם בעיה שכיחה המקיפה את כל האנשים, ללא קשר לסוג עבודתם -פיזית או משרדית, סטטית או דינמית. רוב האנשים שסובלים לא נפגעו בפתאומיות בגב. שנים על גבי שנים עמוד השדרה שלנו חשוף לעומסים חוזרים ונשנים, מה שלא בהכרח גורם לכאב, אך מסב נזקים קטנים לחלקים השונים של עמוד השדרה. רמת החיות (ויטליות) של האדם משפיעה על יכולתו לחוות כאבי גב ולהתאושש מהם. מרבית המטופלים המגיעים אלי יודעים בדיוק את הבעיה שלהם ומה הפתרון לה. אני שואל על מהלך הכאב ועל ההיסטוריה שלו ושלהם, חשוב לשאול על אזורי כאב משני, מה מקל ומה מחמיר את הסימפטומים, מה לדעת הפציינט הבעיה שלו ומה לדעתו הפתרון לה. רוב האנשים יגידו שהבעיה היא ניוון וצורת ישיבה ויציעו כפתרון את הפעילות הגופנית, מה שנשאר לי כמטפל הוא לחזק ולתמוך בהם שאכן יעשו זאת, גם כשהכאב חולף.

עמוד השדרה שלנו בנוי מ-24 חוליות עד הסקרום. בין החוליות ישנה דיסקית שמפרידה בין החוליות. הדיסקית בנויה מגרעין גלטיני הנע בהתאם לגודל ולכיוון העומסים שמופעלים, וממעטפת סיבית הסוגרת את הדיסקית מבחוץ. בתוך הדיסקית ישנם מרכיבים של פולי סוכרים בעלי יכולת ספיגת נוזלים. אחוז הנוזלים יורד עם השנים כחלק ממעגל החיים, עובדה שמהווה עוד גורם לכאבים. הדיסקית סופחת בזמן השינה נוזלים מנימי דם הנמצאים סביבה ובמהלך היום מאבדת אותם. כמובן שיכולת אלסטית זו נשחקת גם היא עם השנים. יכולת זו אובחנה כאשר חזרו האסטרונאוטים מהחלל בשנת 1978, לאחר שהות ממושכת במצב של חוסר משקל. בנחיתתם נדהמו החוקרים לראות כי האסטרונאוטים גבהו בכחמישה סנטימטרים בממוצע. מאותה סיבה, חלק מהאנשים אף ישים לב לעובדה שכאשר הם נכנסים לרכב בבוקר הם צריכים לכוון את המראה, ובסוף היום לשוב ולכוון אותה.
במשך החיים, סובלים השרירים שלנו מחבלות רבות, החל מהצלקת הקטנה ביותר וכלה בטראומה קשה של קרע בסיבי שריר הנגרם ממאמץ יתר, תאונה או ניתוח. ללא כל קשר לרמת הכאב בשעת הפציעה, הגוף עובר שינויים פיזיולוגיים להשגת ההומאוסטזיס ולהגנה על עצמו בפני פגיעה וכאבים נוספים. לתגובה הדלקתית חשיבות עליונה, כיוון שהפציעה מפעילה תגובה של מערכת העצבים החוסמת את זרימת הדם לאזור הפגוע. ללא תגובה זו עלול אדם למות מדימום פנימי כתוצאה מהקרע. למרות חשיבותה, לתגובה זו תופעות לוואי לא רצויות. ניקוי ה"פסולת" מהאזור על-ידי הפאגוציטים מתעכב, מכיוון שאספקת הדם מופחתת וגורמת לאיסכמיה. שריר שאינו מקבל אספקה הולמת של "מזון" וחמצן ושחומרי ה"פסולת" מצטברים בו ואינם מפונים, סובל מ"עייפות" ומכאבים.
הגוף הסתגלן שלנו לומד במהרה להסוות את הכאב על-ידי שחרור של אנקפלינים ואנדורפינים, ולאחר מכן, במקרים של פגיעה מסיבית יותר ברקמה, הוא מסגל לעצמו דפוס עבודה וקואורדינציה שונה לביצוע הפעולה.
נקודות פגיעה אילו בשריר הן נקודות ה-myofascial trigger points. לחיצה על נקודות אלו גורמת לכאב ולהקרנה למקומות רחוקים מאזור הנקודה. ההקרנה יכולה להופיע גם כחוסר רגישות, עקצוץ, נימול ותחושת חום-קור, וגורמת להגבלה בטווח התנועה. נקודות אלו יכולות להיות רדומות או אקטיביות. נקודות כאלו שאינן מטופלות לא נעלמות וניתן אף למצוא ולראות אותן גם לאחר המוות. ה-fascia, שהיא חומר הבנוי מחלבון ונוזל, עוטפת כל תא בגופינו. היא מהווה כ-16% ממשקל הגוף. מחד, ה-fascia חזקה ביותר, תומכת, מייצבת ושומרת על המבנה וארגון הגוף במרחב, ומאידך, היא מאפשרת גמישות והתמודדות עם לחצים מכניים מבפנים ומבחוץ. היא מחולקת לשלוש שכבות: שטחית, עמוקה ושכבת ה-duramater. פגיעה ולחצים תמידיים על ה-fascia גורמים לרקמה להתקשחות ופוגעים פגיעה קשה ביכולת הגמישות שלה וארגונה במרחב. בצילומי רנטגן מיוחדים ניתן לראות אזורים אלה כרשת "קורי עכביש" סבוכה בתוך רקמה בעלת סדר מסוים של סיבים. קשיחות זו של ה-fascia לוחצת על השריר ולא מאפשרת לו להתכווץ או למפרק לנוע. הטיפול ב-myofascial trigger points הוא מחקר חיים של ד"ר ג'נט טראוול ומהווה את הבסיס לעיסוי הרפואי ועיסוי הרקמות העמוק.
התאוריה המיופאציאלית רואה באגן את המרכז. האגן הוא המנוע המניע את הכוחות בגוף. דוגמה לכך היא העובדה שהשריר הראשון שמתחיל את תנועת הכפיפה של הזרוע הוא ה-transversabdomenus וחלק מזוקפי הגב על-מנת לשמור על מרכז הכובד שלנו שלא ניפול קדימה ממשקל היד. האגן נשמר על-ידי קבוצה של שרירים transversabdomenus, multefedus, ischuo-cocygeus, sacro-cocygeus, priformes, iliopsoas, diafragma. נקודות trigger בשרירים אלו משפיעות בצורה משמעותית על יציבות ובריאות השלד והשרירים. מתח בשרירי מעטפת כגון האובליקים הארבע-ראשי או ההמסטרינג יכול להוציא מאיזון את המערכת ולהשפיע על האיזון באגן ובמפרק ה-s.i.j. דבר זה אגב יכול להיות גם להיפך. חוסר יציבות זה יחייב את גופינו להערך במרחב על-מנת לשמור על יציבותנו שלא ניפול וייצור לחץ תמידי באזור מסוים וכפי שכבר ציינו - יגרום לניוונו.
טיפול שמרני נכון בנקודות ה-trigger, על-ידי עיסוי רפואי, פעילות גופנית מאוזנת לחיזוק והגמשת השרירים, תזונה נכונה ושינה, יסייע רבות לשמירה על האיזון ובריאות הגב.
תרגול של "תפילת השמש", תרגיל ביוגה, על בסיס יומי, בבוקר ולפני השינה, מצוין אף הוא ולא גוזל זמן רב. במצבים אקוטיים יש לפעול לפי עיקרון r.i.c.e (מנוחה, קרח, לחץ והרמה) ולא לחמם את המקום, דבר שלמרות הרגשת ההקלה יביא בסופו של דבר בדרך כלל להחמרה. שקית קרח למשך רבע שעה על המקום תקל בהרבה, מנוחה מפעילות וקיבוע של המקום על-ידיtapping יקצרו את מהלך הריפוי והכאב בהתקף. עם זאת, צריך לזכור שרקמת דיסק שנפגעה, לא תחזור לקדמותה ותישאר אזור רגיש ופגיע. תפקידנו כמטפלים הוא לבודד ולשמור על האזור ולצמצם אותו לסגמנט הבודד וללמד את הגוף לנוע ולהתנהל במרחב כדי שלא ישנה האירוע, או גרוע מכך, שינדוד לסגמנט שכן.

לפרטים נוספים והרשמה נא לפנות לטלפון: 1-700-703-100.

אני מסכים/ה לקבל מידע, עדכונים ודבר פרסומת מהאוניברסיטה הפתוחה בדוא"ל ו/או מסרונים

דף הבית
לצור קשר דרך טלפון
השארת פרטים