כעת, במיטה הפתוחה, הוא הרבה יותר עצמאי במובן זה, ועד מהרה ילדים לומדים מה הן האפשרויות שהיא פותחת בפניהם.
לבאותו הזמן ההורים מבינים, שֶיֵש להם פחות שליטה בילד, שיחסי הכוחות בבית משתנים. בשלב זה על ההורים לשוחח עם הילד, ולהסביר לו שאסור לו לצאת מהמיטה: הגיע הזמן לישון, ונשארים לישון במיטה עד הבוקר. צפוי שזה לא יהיה שלב קל, ויהיה כרוך בכעסים, במתחים, בצעקות ובבכי של הילד.
כדי להימנע מכך, על ההורים להבין שזהו שינוי משמעותי עבור ילד, ולכן צריך להכין אותו לקראתו. כדאי שלפני המעבר הוא יכיר את המיטה, ואפשר גם להניח לו לבחור את המצעים שהוא רוצה לשים על המיטה. ככלל, צריך לאפשר לו ללמוד ולחקור את המיטה החדשה, ולהסביר לו שמהלילה הזה, הוא ישן בה.
היות שצפוי שהילד ייצא מהמיטה, חשוב להגיב בצורה שקולה: תגובה קיצונית, אשר מעוררת רגשות שליליים וגוררת עונשים, תגרום לילד להבין שיש פה פתח למשחק עם ההורים, גם אם הוא לא רצוי מבחינתם.
לכן, כשילד יוצא מהמיטה צריך לגשת אליו בשקט, בלי דיבורים, ופשוט להחזיר אותו למיטה שלו. עקביות במובן זה תאפשר לילד להבין שאלו גבולות השינה - אין משחק עם ההורים. כך הוא יבין שאין לו סיבה להמשיך לצאת מהמיטה, והוא יפסיק לעשות זאת.
גם בשלב המעבר למיטה החדשה חשוב להקפיד על טקס השינה, המושתת על צמצום הגירויים ככל ששעת השינה מתקרבת: אחרי הרחצה נכנסים לחדר השינה של הילד כשהאור דלוק, לובשים פיג'מה, קוראים סיפור, שרים שיר, סוגרים את התריסים, מכבים את האור - אומרים יחד "לילה טוב" עם חיבוק ונשיקה, ויוצאים מהחדר.
אם מעניין אותך ללמוד לעומק ייעוץ שינה , ממליצים לך להיכנס לקורס שלנו מציגים את קורס ייעוץ שינה
מס' הקורס: 86469