לימודי רפואה סינית- מאמר

על מין ומיניות נשית בהתבוננות הרפואה הסינית

ורדי בנש-רביב Lic.Ac מומחית ברפואת נשים סינית, ראש המגמה לרפואה סינית- מירב

"היא שרה מתוך ידיעת הלוס אובריוס, ידיעה מתוך מקום עמוק בגופה, עמוק בתוך נפשה, עמוק בתוך נשמתה.."

קלאריסה פינקולה אסטס
התרבות שלנו קושרת את המונח מיניות לאיברי המין אף על פי שמיניות והבעתה קשורים להרבה יותר מכך. מיניות, ארוטיקה ופריון אצל נשים הם הוכחה לכוחות ראשוניים ועמוקים,הוכחה לכוח חיים יצירתי ויצרי.
ההבנה של כוח זה - מיניות/ארוטיקה/פריון בראייה רחבה היא כזו שלא נקבעת או נמדדת לפי שאלות כמו מהי מידת הפעילות המינית של האישה, האם הרתה או לא,האם הוסתות שלה סדירות, מספר בני הזוג שהיו לאישה בחייה או עושר ניסיונה המיני אלא ההבנה שכוח חיים זה הוא למעשה היחסים הארוכים שיש לאישה עם עצמה ועומקם. זהו לא מצב רפואי, קליני.

כדי להבין את מקור כוח חיים נשי הזה, אופיו ומאפייניו כדאי לחזור ולהעמיק בחיפוש אחר הנביעה הפנימית שלו, כמו נהר פנימי שערוציו זורמים, מתרוקנים ומתמלאים בהתאם לעונות השנה- מחזוריות שלא נפסקת שקיימת גם אם אין האישה מודעת לה, היא עתיקה ומוכרת, מזינה, מרווה ומעניקה חיים- זהו כוח שלעולם לא יאבד לאישה והוא זה שיעניק לה את היכולת לבטא את היצירתיות והיצריות הנשיים הגלומים בה, בכל אישה.

אז מה ואיפה כוח זה? תרבויות שונות מתייחסות בצורה שונה למקור. נראה שבהרבה מקורות יש התייחסות לכוח זה בצורה של חוכמה עתיקה שקיימת אצל נשים- חוכמה נשית "פראית", או מיתוסים של רוח נשמה זקנה שלא ניתן לכלותה.
במקסיקו אומרים שנשים נושאות את "אור החיים”-LUZ DE LA VIDA“ ושאור זה אינו שוכן בליבה של אישה אלא בשחלותיה- שם טמונה תמצית הוויתה עוד בטרם היוולדה, וכשאישה שרה- ז"א מביאה את העצמיות הפנימית לביטוי חיצוני שזורח החוצה היא למעשה שרה מידיעת ה"לוס אובריוס" שלה-השחלות, שהיא ידיעה מתוך מעמקי הגוף, הנשמה והתודעה. בעזרת תמצית וכוח מקורי זה קיימת האפשרות לעשות כל דבר ולתקן כל נזק בחיי אותה אישה – גם אם הזרע קשה יש לדעת שקיים בו בפוטנציאל לפריון- אפשר להשרות אותו ולאפשר לו להיפתח לשגשג ולזרוע ולהפרות גם אדמה חרוכה.

הרפואה הסינית מסתכלת על הדברים בצורה דומה. בספר הקלאסיNAN JING בשאלה 39 ישנה התייחסות להבדל בין גבר ואישה ולדרך שבה מאוחסנת התמצית/כוח חיים זה. המילה הסינית שפירושה "גבר" היא CANG שמשמעותה היא לאצור, אצירה של תמצית יקרת ערך ומלאת כוח חיים שעל הגבר לנצור על מנת להבטיח את קיום המשך הדור, בפשטות מדובר על נוזל הזרע.
ואילו המילה הסינית לאישה היא XI – היקשרות, או ATTACH ופה מדובר על הקשר בין האישה לאיברי המין והרבייה שלה. קשר טוב ביניהם לשאר הגוף יאפשר קליטה, היקשרות והתפתחות של חיים חדשים. אם כן ההתייחסות לאנרגיית האישה היא של היקשרות, קליטה והכלה, כזו שתאפשר את הפיכת התמצית הגברית והנשית יחד ליישות חדשה- יצירה!!
זאת אומרת שבעיני הרפואה הסינית ההיקשרות קשורה להכלה. ראוי לציון שבענייני הכלה נשים לא רק מכילות רחם, דם,עובר אלא גם "תוצרים" רגשיים ואנרגתיים. אם הרחם הוא מקום בעל "אפשרות" או פוטנציאל הכלה ואיחסון של עובר, לנשים יש את היכולת לשאת דברים אחרים- למשל רגשות או סוגיות רגשיות בלתי פתורות. נשים רבות שמות לב לאחר שהן יולדות שהן מהוות מרכז או ציר משפחתי שמכיל בתוכו זיכרון בלתי נדלה- תמיד אימא יודעת איפה החולצה שלבשתי לפני יומיים או איך קראו לאיש שפגשנו בחופשה לפני שנתיים, אמהות גם שמות לב שילדיהן תמיד נותנים דווקא להן עודפים כמו אוכל אכול למחצה, עטיפות וגם תיקים- דברים שאיש לא רוצה לשאת, משפטים שגורים בחיי אמהות הם- "מה אני פח זבל?" או " מה אני סבל"? אמהות צעירות יעידו שהן חשות שלאחר הלידה הן הופכות לאישה עם תיקים או שקיות בלתי נגמרות..

ההבנה האנרגתית הזו מאפשרת למטפלים ברפואה סינית להעניק טיפול המתאים לא רק לבעיה, פתולוגיה או דיסהרמוניה אלא להתמקד ולהעניק טיפול העונה על הצרכים האנרגתיים של אישה לעומת גבר (להם צרכים שונים) ויותר מכך- להתאים את הטיפול לשלבים השונים בחייה של אישה, וכן לשלבים השונים בחודש בהתייחס למחזור החודשי גם אם הבעיה אינה קשורה למערכת המין והפיריון ותוך כך לחזק את הקשר העמוק הזה בין אישה לעצמה, לקול הפנימי-אישי.