יניב מורסיאנו, הרבליסט קליני ונטורופת, מבעלי חברת "ראן פארמה", הוא ראש המסלול ללימודי נטורופתיה והרבליסט קליני בבית הספר מירב של האוניברסיטה הפתוחה. יניב שימש גם כמטפל במחלקה לטיפול אונקולוגי משלים במרכז דוידוף, בבית החולים רבין (בלינסון). היתכן שנטורופתיה ורפואה קונבנציונלית הולכות יד ביד? הריאיון הזה הולך להיות מעניין.
נטורופתיה, הומאופתיה, ארומתרפיה, צמחי מרפא, רפלקסולוגיה - יניב, אני קצת מבולבלת, תעשה לי סדר בבקשה.
נטורופתיה היא בעצם רפואה טבעית. זוהי שיטה הבוחנת באופן הוליסטי את האדם השלם, את מערכות הגוף כולן ואת הקשר ביניהן. המילים המסובכות האחרות שהזכרת הן כלים מגוונים שמקורם בטבע והנטורופתיה עושה בהם שימוש. כלומר: בנטורופתיה משתמשים בתזונה, צמחי מרפא ואמצעים אחרים, ועוברים תהליכים שונים של גוף ונפש. למשל, עושים שימוש בשיטות מגע שונות כמו עיסוי ורפלקסולוגיה ובכלים מגוונים אחרים בעלי בסיס הוליסטי - תזונה, צמחי מרפא ועוד.
אז נטורופת צריך להיות גם הרבליסט קליני?
לרוב כן. היום מקובל שנטורופת הוא גם הרבליסט קליני, אם כי זה לא תמיד כך.
אם הכול כל כך טבעי למה תכנית הלימודים מכילה מגוון כזה גדול של תחומים: ביוכימיה, פסיכולוגיה, פיזיולוגיה, אנטומיה, צמחי מרפא? זה אפילו יותר מגוון מלימודי רפואה קונבנציונלית.
ברפואה הקונבנציונלית יש מומחים לתחומים שונים. על פי הרפואה הטבעית כל מערכות הגוף משליכות אחת על השנייה, ההסתכלות היא שלמה ורחבה. למרות ההבדלים בתפיסות, אנחנו חייבים להכיר את הרפואה הקונבנציונלית מפני שהמטופלים שלנו נוטלים תרופות שונות, ומגיעים לקליניקה עם אבחנות או מחלות בעלות שם מערבי. היום קיימת למעשה אינטגרציה בין הגישות השונות. אנחנו תמיד שואפים להתקדם מבחינת הידע ועל כן גם עוסקים הרבה במחקר.
כמה זמן נמשכים הלימודים?
היום נטורופת והרבליסט קליני, נדרשים לעמוד ברמת ידע מסוימת הנקבעת על ידי איגודים ארציים ובין לאומיים. כדי שהתלמיד יוכל להפוך למטפל מקצועי בעל ידע רחב הנטורופתיה נלמדת במסלול 4 שנתי.
"הטיפול הוא באדם - לא במחלה"
בסיליבוס נתקלתי בכמה קורסים עם שמות מורכבים מעט. מה למשל לומדים בקורס "ביוכימיה של התזונה"?
זהו קורס הנלמד בשנה הראשונה ללימודי התזונה. המרצה הוא תזונאי קליני. לומדים לעומק על אבות המזון, מרכיבי המזון, פיטופרמקולוגיה ותהליכים פיזיולוגים בגוף. בשנים הבאות ילמדו גישות מסורתיות כמו תזונה סינית ואנרגיה של מזון אבל חייבים לקבל קודם כל את הבסיס המדעי המודרני.
ומה לומדים בקורס "סינדרומים"?
גם פה יש אינטגרציה ואנחנו מלמדים גם סינדרומים מערביים וגם מסורתיים תוך הסתכלות הוליסטית.
יניב, אני מזכירה לך שצריך להסביר לי לאט כדי שאבין מהר. בבקשה הסבר והדגם.
למשל, על פי הרפואה המערבית אסטמה היא מחלה בעלת אופי דלקתי ואלרגי ואילו על פי הרפואה הסינית היא ביטוי לכך שהצ'י של הריאה אינו זורם וכתוצאה מכך נוצרת חסימה. מעבר לכך, המטפל ירחיק לכת ויחפש קשר למערכות גוף נוספות. לכן גם הגישה הטיפולית שונה: ברפואה המערבית ינסו להביא להרחבה של הסימפונות על ידי תכשירים נוגדי אלרגיה, והרפואה הסינית תמליץ להשתמש בצמח המניע צ'י או נוגד עווית.
מתחילה להבין את העקרון, רק דבר אחד קטן: מהו צ'י?
צ'י הוא מונח מקובל ברפואה הסינית. פירושו אנרגיה. הוא יכול להיות רלוונטי לכל מיני אברים. יש מחקרים מדעים המוכיחים שהצ'י קיים ומראים שלאנרגיה יש משמעות.
עם אילו סוגי בעיות מגיעים אנשים לטיפול נטורופתי?
אין הגבלה על סוג הבעיות מפני שהטיפול הוא באדם ולא במחלה. הנטורופת יצטרך להבין למשל איך קשור דיכאון שחווה אדם לתופעות אחרות ועל כן ניתן לטפל בכל מצב עד שהתסמינים יפחתו או יעלמו.
תאר לי מקרה אשר זכור לך במיוחד ובו דווקא הנטורופתיה פתרה בעיה ששיטות אחרות לא הצליחו לפתור.
וואו, יש המון דוגמאות. יש למשל מטופלים שבאים עם בעיות נפש כמו חרדות ומטופלים באמצעות תרופות אשר מווסתות את התסמינים אבל הם ממש לא מרגישים בריאים. הסיבה לכך היא שלפעמים התרופות לא מאפשרות לגוף לעבד תהליכים. מי שמגיע לטיפול נטורופתי יוכל, במשך הזמן ובהתייעצות עם הרופא הקונבנציונלי, להפחית את מינון הכדורים.
הבנתי. מה עוד?
עוד דוגמה היא בטיפול טבעי בבעיות שהרופא הקונבנציונלי מייחס להן לעתים חשיבות פחותה כמו למשל כאבי ראש, מצבי רוח, בעיות ביציאות. בנטורופתיה נושא העיכול הוא קריטי מפני שאם אין יציאות סדירות נותרת פסולת במערכת. הטיפול הוא באמצעות איזון תזונתי. כך גם היחס לבעיות נפש וסטרס. אלו הן תופעות שאנחנו מצליחים לתקן והמטופלים הופכים להיות אנרגטיים וחיוניים.
"התלמידים צוברים עשרות שעות טיפול בפועל"
עד כמה הקורס באוניברסיטה הפתוחה נותן כלים מעשיים למטפל, או תכל'ס, כמה הוא תכל'ס?
מאוד. נגעת עכשיו במהות של הקורס. ההכשרה הארוכה הופכת את התלמידים למטפלים ובשנה הרביעית הם עוסקים בכך ממש, תחת פיקוח כמובן. כל תלמיד צובר עשרות שעות טיפול. רק אז ניתן לסיים את ההכשרה.
למה ללמוד את הקורס דווקא באוניברסיטה הפתוחה?
מבחינת התלמידים שבאים ללמוד תחום מקצועי, חשוב מאוד שיהיו אבא ואמא לבית הספר, שיינתן גם גב אקדמי. הקורס גם מקנה נקודות זכות לתואר. רמת הלימודים גבוהה מאוד והמרצים הם הטובים בתחומם. מסגרת הלימודים הזאת נותנת ביטחון לבוגרים והם משתלבים בקופות החולים, בבתי חולים, ולאחר שצוברים ניסיון גם מלמדים בעצמם. אחוז גבוה של בוגרים שלנו נשאר בתחום ומי שמתמיד גם פותח קליניקה מקצועית. בנוסף: אצלנו יש מסלול ייחודי, בחרנו לחבר את המסלול של הרבליסט קליני עם המסלול לנטורופתיה.
איזו תעודה מקבלים בסוף הקורס?
מקבלים תעודת נטורופת המאפשרת להירשם באיגוד הנטורופתים ותעודת הרבליסט קליני.
מי הם הסטודנטים שמגיעים ללמוד את המקצוע?
יש צעירים אחרי צבא שמחפשים כיוון להתחיל בו דרך מקצועית ויש כאלה שרוצים לעשות שינוי בקריירה כמו יוצאי היי טק שמחפשים כיווון קצת אחר.
קצת מידע פנימי חשוב: יש יותר נשים או יותר גברים שלומדים את התחום?
בעבר היה רוב ברור לנשים, היום המספרים מתחילים להתאזן. יותר ויותר גברים מתעניינים ברפואת צמחים ובנטורופתיה.
האם הקורס מומלץ גם למטפלים בשיטות אחרות - להעשרת הידע?
האמת שלא. מדובר בלימודים עמוקים, לא בנגיעות. צריכים להיות מוכנים לארבע שנים עמוסות.
יש רופאים שלומדים אצלכם?
יש לנו קורס של צמחי מרפא לרופאים שנפתח בעקבות דרישה והיו גם כאלה שלמדו ארבע שנים מלאות.
יש לך טיפים לכאלה שסיימו את הקורס ורוצים לפתוח קליניקה?
הטיפ העיקרי הוא לא להפסיק ללמוד אחרי ארבע שנים. לא להפסיק לעסוק במקצוע ולא משנה היכן מצאתם את העבודה הראשונה - בתי מרקחת, קופות חולים, חברות תרופות, חברות צמחים, בתי טבע, אתרי אינטרנט שמחפשים יועצים. האפשרויות מגוונות. לא להרפות. מי שעושה את זה ישאר מטפל.
כשמישהו בא לראיון לקראת הקבלה ללימודים, איך אתה יודע אם הוא מתאים לעסוק בתחום?
אני רואה את התשוקה, את סוג השאלות של המתעניין. אני רואה אם הוא מגיע רק ממקום של חיפוש אמצעי פרנסה או ממקום של חיבור עמוק יותר לתחום. אני למשל הרגשתי שזה מה שאני רוצה לעשות - ריחות, צמחים, טיפול באנשים. לרוב מי שבא, הוטרד בעצמו מענייני בריאות ונעזר בהצלחה בטיפול טבעי. מה יותר טבעי מזה?
מס' הקורס: 70300
