מהי בעצם הדלקת? קיים בלבול נפוץ, שמקורו באי-הבחנה בין שני סוגים בסיסיים של דלקת: דלקת נגיפית – INFECTION, ודלקת סטרילית – .INFLAMATION נסביר את ההבדלים ביניהן.
דלקת נגיפית (INFECTION) נגרמת כתוצאה מחדירת פתוגן (וירוס או חיידק) לגופנו, וכאשר מערכת החיסון מגיבה, נוצרת דלקת. כשאנחנו חולים וחשים ברע, חווים כאבי גוף, נזלת, שלשולים, חום גבוה, הזעה מוגברת, מתן שתן מוגבר, שיעול או בחילות, כל אלו מתריעים על הצורך של הגוף במנוחה בזמן שהוא נלחם, כלומר בעת שמערכת החיסון שלנו פועלת נגד מה שהיא מזהה כבעיה. כל אלו הם סימנים לכך שהמחלה יוצאת מבפנים החוצה דרך איברי הפינוי שלנו. בגלל הסימפטומים הלא-נעימים הללו אנו חשים בטעות כי גופנו חלש, וכי מערכת החיסון שלנו אינה יכולה להתמודד איתם. אולם זו טעות: מערכת החיסון היא זו שיצרה את הסימפטומים.
נכון שאנחנו מקפידים להישמע להוראות הרופא (או הפרסומת בטלוויזיה), ונוטלים אקמול ליום כל 8 שעות, ואחד ללילה, ואם מתעוררים בלילה אז עוד אחד או שניים, ובאמת מרגישים טוב יותר. אך למעשה הסיבה להקלה בסימפטומים היא לא הריפוי של הפתוגן, אלא הדיכוי של מערכת החיסון הנלחמת בו. באמצעות שימוש בחומרים מדכאי-דלקת אנחנו מחלישים את מערכת החיסון (זמנית, כמובן), וכך עוזרים לפעולת הפתוגנים. לכן, אין זה נדיר לראות אנשים שנדבקים במחלה ומשתמשים בתרופות ובמדכאי-דלקת, והמחלה נמשכת אצלם ימים רבים. לפעמים הם אינם חשים בטוב גם שבועות אחרי שלכאורה הבריאו.
שימו לב! מחלה "בריאה" היא כזו שמגיעה בצורה מהירה, שתסמיניה דרמטיים יחסית, היא חולפת בזריזות כשם שהיא באה, אחריה אנחנו חשים עייפות קלה, שגם היא חולפת מעצמה תוך יום-יומיים, ואחריה אנו חשים חיוניות ומרץ מחודשים. כל התהליך לא אמור להימשך יותר משבוע. כלומר, המחלה משרתת את הגוף, והוא מתגייס על מנת לבצע תהליך ניקוי עמוק. זו הסיבה לכך שאחרי מחלה "בריאה" אנחנו מחוסנים על פי רוב לפחות לשנה שלמה. אגב, האנטיביוטיקה מטפלת בנגיף עצמו, ולכן היא אינה מחלישה את מערכת החיסון באופן ישיר, אלא באופן עקיף, מפני שהיא אינה מאפשרת לה לבצע את תפקידה כראוי.
דלקת סטרילית (INFLAMATION) היא דלקת המתרחשת כאשר מערכת החיסון רוצה לבודד אזור מסוים בגוף, או כאשר היא תוקפת ללא סיבה אנטיגן החודר לגוף (כמו באלרגיה), או כזה ששייך לגוף (ואז זהו תהליך אוטו-אימוני). דלקת זו מאופיינת בחום מקומי, באדמומיות, בכאב ובנפיחות. דלקת כזו נוצרת, למשל, כאשר בוהן הרגל נתקלת ברהיט, ותוך כמה דקות היא פועמת, אדומה, ומתנפחת מעט. זוהי הדלקת הסטרילית, שנקראת כך משום שלא נוכחות של פתוגן היא שיצרה אותה, אלא הגוף עצמו. מערכת החיסון מגיבה למכה כזו באמצעות הרס של הרקמה המקומית, תוך שרכיבי החיסון - תאי חיסון ונוזלים - מבודדים את המקום באמצעות נפיחות קשיחה, ומתחילים לתקנו. במצב זה אפשר להשתמש במשככי כאבים. הם יסייעו להקלת הדלקת, ובכך ישככו את הכאב.
עם זאת, במחלות מסוימות עלולה דלקת מסוג זה להסתבך, ולהפוך לדלקת כרונית. דלקת כרונית היא מצב בו ישנה דלקת פעילה שאין לה התחלה, אמצע וסוף. גם השימוש במשככי כאבים נוגדי-דלקת יכול לשכך אותה באופן זמני בלבד, וסביר שהיא תתחדש. משום כך, חולים נוטלים משככי-דלקת יותר ויותר חזקים שהם בעלי תופעות לוואי קשות, כמו סטרואידים, ונאלצים לקחתם באופן כרוני.
ואם המצב כל כך מורכב, מה בעצם אנחנו יכולים לעשות?
אם כן, טיפול נכון בדלקת כרונית עשוי להפוך אותה לדלקת אקוטית, ולהביא לריפוי מלא. אך לצערי, אנשים רבים נמנעים מלהגיע לטיפול טבעי דווקא במצבים כרוניים וקשים. הם פונים לרופא לשם אבחנה, וזה כמובן מצוין, ומיד מתחילים טיפול קונבנציונלי, שבדרך כלל כולל שימוש בתרופות אגרסיביות, פרוצדורות פולשניות ואף ניתוחים. כתוצאה מאלה, לעיתים הם חשים רע יותר, או שעולים דברים נוספים או נוצָרים סיבוכים. האם יש לרפואה האלטרנטיבית מה להציע להם?
הגישה הטבעית אומרת, כי במצב של דלקת כרונית יש לפעול על מנת לווסת את מנגנוני החיסון, ובדרך זו להוריד את רמות הדלקת. הורדת רמות הדלקת בצורה שאינה אגרסיבית - וסטרואידים הם דוגמא טובה לטיפול אגרסיבי - תפעל לקידום הבריאות הכללית של האדם, ותשכך סימפטומים שמפריעים לו בחיי היומיום ובהתמודדות עם מחלתו. לכן, במקום לחפש פתרונות בשיטת "עשה זאת בעצמך", טוב יעשה אדם הנמצא במצב כרוני ומתייאש מהטיפול הקונבנציונלי, אם יפנה לנטורופת או למטפל בשיטות הרפואה הסינית.
חשוב לדעת, שיֵש חשיבות רבה לתזונה נוגדת-דלקת: יש להימנע ממזונות המגבירים תהליכי דלקת, או לצמצם את צריכתם. מזונות מטוגנים ומעובדים המכילים שומנים מוקשים ושומני טראנס אסורים בתכלית האיסור. מזונות מן החי - בשר, ביצים, חלב ומוצריו - יש לאכול במתינות רבה, בכמות קטנה בכל פעם, ולא יותר מ-3 פעמים בשבוע. מנגד, יש להגביר את צריכתם של מזונות טבעיים ירוקים, פירות וירקות, ולצרוך הרבה קטניות (כתחליף לחלבון מלא שמכיל את כל 8 חומצות האמינו החיוניות הקיימות בבשר). מזונות רבים מאוד מסייעים להילחם בדלקות, ומביניהם נמנה כאן רק את השום, הבצל, החילבה, עלי מנגולד, אבוקדו ושמן זית. פרט להם, הרשימה ארוכה מאוד.
גם צמחים פועלים כנוגדי-דלקת עוצמתיים מאוד. והנה כמה מהם החביבים עלי:
- Boswellia- שרף המור הנהדר, נוגד-דלקת ספציפי למערכת השלד והעיכול.
- Curcuma longa - צמח הכורכום, יעיל לבעיות שלד, בעיות כבד.
- Cimicifuga - עוזר להתמודד עם תהליכי דלקת באזורים הורמונליים ובכלל.
- Centella - מצוין בשיקום ואיחוי רקמות (אשר נפגעות עקב הדלקת הכרונית).
- Whithania - נוגד דלקת כללי, מאזן חיסוני, משקם ומחזק.
- Scutellaria - נוגד דלקת על רקע תהליך אלרגי.
- Glycyrrhiza - שוש קרח, נוגד-דלקת כרונית במערכת העיכול ובכבד.
אך בזאת לא תמו האמצעים להתמודד עם דלקות. גם תוספי מזון מסייעים להילחם בהן. הנה אחדים מהם:
- אומגה 3 - חומצת שומן המופקת מדגים. חפשו ערכים גבוהים של EPA ו-DHA. גם חומצות שומן על בסיס פשתן או מרווה מרושתת פועלות מצוין.
- Q10 - זהו רכיב הנמצא בכל תא בגופנו, ובייחוד בתאים המתחלפים תדיר. במצבי דלקות באזורים שבהם הרקמות בעלות חילוף תאים מהיר, כמו החניכיים, מערכת העיכול, שריר הלב ותאי הכבד, חשוב לצרוך תוסף זה.
- פיקנוגינול - נוגדי חימצון עוצמתיים המופקים מקליפות עץ אורן. בתהליכים דלקתיים כרונים ישנם תהליכים חימצוניים ופוגעניים מוגברים, אשר יוצרים דלקת, והדלקת עצמה מעודדת היווצרות תהליכים אלו. נוגדי חימצון עוזרים בשימור הרקמות, ומצמצמים נזק חימצוני.
- ויטמינים ומינרלים - רבים מהם, כמו ויטמין C ו -E, אבץ ומגנזיום, הם נוגדי-דלקת נוגדי-חימצון.
- אנזימי עיכול - פעילותם של אנזימי עיכול היא נוגדת-דלקת חזקה ביותר. לא רק בעת בעיות במערכת העיכול, אלא בכל מחלה דלקתית כרונית, מומלץ ליטול אנזימים.
לסיכום, אפשר ורצוי למתן תהליכים דלקתיים כרוניים ולחיות בשלום יחסי עם מחלות מורכבות וחשׂוכות מרפא. יש לבחור בדרך טבעית כמה שיותר, ולהשתמש בתרופות רק בימים רעים במיוחד מתוך הבנה שהכאב והדלקת הם אינם גזֵירת גורל, אלא תהליכים טבעיים כמו הנשימה וכמו חילוף החומרים. יש להחזיר את הגוף לאיזון ולא להילחם בו, ואט אט ניתן לצפות בתוצאות מדהימות.
לפרטים נוספים והרשמה נא לפנות לטלפון: 1-700-703-100.
