קצרים או"פטימיים
דיקנט הלימודים האקדמיים   גיליון 15 אוקטובר 2012    גיליונות קודמים

סטודנטים יקרים,
אנו שמחים להגיש לכם גיליון חדש של קצרים או"פטימיים. גיליון זה עומד בסימן האנשים העומדים מאחורי העשייה האקדמית של האוניברסיטה הפתוחה. דרך הריאיון עם פרופ' בני נויברגר לרגל פרישתו, נתוודע לנקודת מבטם של אנשי הסגל האקדמי האחראים על פיתוח תכניות לימוד וכתיבת ספרי הקורסים, ולצד זאת, דרך יומנה של דנה אבני, מנחה בבית הכלא "איילון", נתוודע לעולמם של המנחות ושל המנחים היוצאים אל השטח ונמצאים במגע ישיר ומידי עם הסטודנטים ועם חומר הלימוד ומתמודדים עם האתגר לתווך בין השניים. המכנה המשותף העולה מדבריהם של פרופ' נויברגר ושל דנה אבני, הוא תחושת השליחות של העושים במלאכה ותפיסתם את האוניברסיטה הפתוחה לא כמוסד אקדמי מנותק, אלא כחלק חיוני ופעיל במארג חברתי מורכב.
מלבד זאת, נציג כתמיד מקבץ משלל פעילויותיה של האוניברסיטה ונדווח על מינויים חדשים, על תכניות לימוד חדשות, על קורסים ועל ספרים חדשים.
סמסטר א' מתחיל ביום ראשון הקרוב, ובהזדמנות זאת נאחל לכם שנת לימודים פורייה ומוצלחת.
אנו שמחים לקבל את תגובותיכם, והנכם מוזמנים להמשיך לכתוב אלינו.
להתראות בגיליון הבא!

ריאיון עם פרופ' בני נויברגר

בני נויברגר

בשנת 1978, כארבע שנים לאחר שהוקמה האוניברסיטה הפתוחה בישראל, הבחין פרופ' בני נויברגר במודעת דרושים לכתיבת קורסים באו"פ בתחומים שונים, ובהם גם אפריקה – תחום התמחותו. נויברגר, שהיה אז מרצה באוניברסיטת תל-אביב, באוניברסיטת בר-אילן ובבית ברל, נמשך אחר ההיבט החברתי של האו"פ, אחר "התפיסה של השכלה גבוהה שפתוחה לאנשים עובדים, למי שאין לו בגרות ולשכבות חלשות יותר", והחליט להגיש את מועמדותו לתפקיד. הייתה זו תחילתה של דרך שתימשך למעלה משלושים שנה, שבמהלכן ייעשה פרופ' נויברגר לאחד מעמודי התווך של האו"פ, ילווה אותה מראשיתה כמוסד קטן וחלוצי ועד להפיכתה לאוניברסיטה גדולה ומוכרת, ויהיה לגורם פעיל וחיוני בעיצוב דמותה האקדמית. מעבר לתרומתו בכתיבה ובשכתוב של קורסים, בהוראה ובמילוי מגוון תפקידים ניהוליים, ובהם גם תפקיד ראש מנהל הוראה – תפקיד שבמסגרתו הוא השפיע עמוקות על ביזור הסמכויות של מרכזי הוראה ועל סירוג הקורסים הנלמדים באו"פ – נויברגר היה גם אחראי לבניית תחום מדעי המדינה באו"פ, הגה את רעיון לימודי הדמוקרטיה לתואר שני, וכמו כן היה ממקדמי התכנית התקדימית לתואר הבין-אוניברסיטאי בלימודי אפריקה. עם פרישתו לגמלאות ביקשנו להציג לו כמה שאלות, תוך הפניית המבט קדימה ואחורה. המשך

מלבד תרומתך הנכבדת לבניית תחום מדעי המדינה באו"פ, אתה למעשה הגית את התכנית לתואר שני בלימודי דמוקרטיה, שלא הייתה קיימת כלל באוניברסיטאות בארץ. תוכל לספר לנו מאין נבע הרעיון?
אני באמת רואה בתכנית ללימודי הדמוקרטיה את "הבייבי" שלי. ייחודה של התכנית הוא בהיותה בין-תחומית וכוללת לימודי היסטוריה, מדעי החברה, יחסים בין-לאומיים, משפטים ועוד. כלומר, אלה לימודים שהמכנה המשותף להם הוא הנושא – דמוקרטיה – ולא הדיסציפלינה. הרעיון לתכנית כזאת אכן נתפס תחילה כשיגעון ועורר התנגדות רבה. אבל לאחר כמה שנים של עבודה מאומצת התכנית אושרה פה אחד במועצה להשכלה גבוהה, ומאז היא הועתקה גם לאוניברסיטאות אחרות, כמו בחיפה ובירושלים.
הרעיון לתכנית בא משני כיוונים: ראשית, מעצם העובדה שהוקמו יותר ויותר תכניות M.A. בין-תחומיות. אני עצמי בוגר תכנית כזאת – התכנית הראשונה לתואר שני בלימודי אפריקה באוניברסיטה העברית. תכנית זאת, כמו לימודים אזוריים נוספים (לימודי אסיה ולימודים אמריקניים), מתבוננת על הנושא הנחקר מפרספקטיבות שונות – דרך הסוציולוגיה, ההיסטוריה, הגאוגרפיה ועוד. כאשר צמחו גם תכניות ללימודי ביטחון, חשבתי לעצמי שאם יש לימודי ביטחון, מדוע שלא יהיו גם לימודי דמוקרטיה, שנראו לי חשובים ביותר. וכאן מגיע המניע השני, הערכי יותר. התפיסה שלי הייתה שלימודי דמוקרטיה חשובים מאוד למערכת החינוך. אני הייתי במשך שנים רבות פעיל בתחום החינוך במישור הארצי – השתתפתי וגם הייתי יו"ר ועדת מקצוע האזרחות במשרד החינוך, הייתי יועץ מדעי לספרי אזרחות לתיכון וגם ערכתי ספרים בתחום. את לימודי הדמוקרטיה ראיתי כחלק מהמאמץ להנחיל ולהשריש ערכים דמוקרטיים לנוער בישראל. במחקריי עסקתי בין היתר גם בדמוקרטיה הישראלית, וידעתי שבסקרים הבודקים ערכים דמוקרטיים בקרב הנוער בישראל, התוצאות הן עגומות מאוד. אלה סקרים של ארבעים השנים האחרונות, כך שלא מדובר בהתדרדרות של הזמן האחרון, אלא בתהליך ממושך. אם כך, הרעיון המקורי של התכנית היה להכשיר מורים – לאו דווקא מורים לאזרחות, אלא גם מורים במקצועות אחרים כמו מתמטיקה, פיזיקה והיסטוריה. המחשבה הייתה שלימודי דמוקרטיה ישנו את עבודת המורים גם בדיסציפלינה שלהם וישפיעו על התלמידים גם בדרכים עקיפות.
בהקשר זה של מערכת החינוך אני יכול לומר שההצלחה שלנו מוגבלת. אני חשבתי שהתכנית תהיה פופולרית יותר בקרב מורים. לדעתי היה אפשר לשווק את התכנית יותר למורים, וקצת התאכזבתי שזה לא חדר יותר למערכת החינוך. אבל סך הכול יש לנו היום מאות תלמידים בתכנית, יש לה שם טוב, וגם השפענו על אוניברסיטאות אחרות שפתחו גם הן תכניות דומות, שזה טוב לחברה הישראלית.
פרויקט ייחודי אחר שהיית מעורב בו הוא התכנית הבין-אוניברסיטאית ללימודי אפריקה. תוכל לספר לנו עליה?
הרעיון לתכנית בין-אוניברסיטאית עלה כאשר המחלקות ללימודי אפריקה בתל-אביב ובירושלים נסגרו. כדי לאפשר לסטודנטים להמשיך ללמוד את התחום, הוחלט לצרף את הקורסים שיש על אפריקה באו"פ, בבן-גוריון ובתל-אביב, ולבנות תכנית B.A. משותפת, מבלי שכל אוניברסיטה תצטרך תכנית מלאה. את התעודה מקבל הבוגר על פי המקום שבו הוא לומד את החוג השני שלו.
התכנית הזאת היא תקדימית ומתאימה מאוד למערכת השכלה גבוהה במדינה קטנה כמו ישראל. בתחומים שמספר הלומדים בהם מצומצם, זה בזבוז משאבים שכל אוניברסיטה תגייס סגל ותפתח מחלקה משלה. אולי זה אפילו חסר סיכוי. לכן יש מקום שהמועצה להשכלה גבוהה תיקח תחת חסותה להביא לשיתוף פעולה בין האוניברסיטאות, בין אם דרך תכנית בין-אוניברסיטאית, ובין אם דרך חלוקה של התחומים בין האוניברסיטאות השונות. כך ייחסך כסף רב למועצה, ועדיין יהיה פתרון לאוכלוסיות המתעניינות בתחומים אלה. אני חושב שבעתיד נראה יותר ויותר שיתופי פעולה כאלה.
איך אתה רואה את האו"פ בנוף ההשכלה הגבוהה בארץ?
יש היום עשרות מכללות בארץ, שהן המשך לאינפלציה בתחום מימיו של השר אמנון רובינשטיין. בכל מקום יש כעת מכללה, זה הטרנד, ויש סכנה שניכלל ביניהן. בעשור האחרון צף המושג "אוניברסיטאות המחקר". זו המצאה שנועדה להדוף את המכללות, והיא הופנתה גם נגד האו"פ, אך אין לזה הצדקה, שכן חברי הסגל האקדמי באו"פ גם עוסקים במחקר. יש אמנם פחות מכוני מחקר, אבל לדעתי את המושג הגו בעלי אינטרסים של האוניברסיטאות הגדולות. אני חושב שהאו"פ היא בכל זאת משהו מיוחד, ואנחנו צריכים לא להתייאש ולהמשיך להילחם להיכנס לקבוצה הנבחרת של שמונה אוניברסיטאות המחקר.
ואיך לדעתך האוניברסיטה צריכה להתנהל כדי להשיג מטרה זאת?
ראשית, אנחנו צריכים להיות מה שהיינו עד כה – אוניברסיטה פתוחה – קבלה פתוחה היא המסר שלנו, כלומר שבגרות לא תהיה תנאי ושהקריטריון הקובע יהיה לא מה שעשית בעבר אלא מה שאתה עושה ותעשה. אני גם חושב שצריך לפתוח יותר תכניות לתואר שני ובהמשך גם דוקטורט. הכיוון של פתיחת מכוני מחקר גם הוא נכון. אבל חשוב לי להדגיש שכל אלה לא צריכים לבוא על חשבון המסר החברתי של האו"פ.
ככלל, אני רואה שני נתיבים שדרכם האו"פ תוכל לשמור על מעמדה ועל ייחודה: הנתיב הראשון הוא זה הנענה לסטנדרט הקיים – כלומר, פתיחת תכניות לימוד רגילות ופופולריות, כמו לימודי ה-MBA או לימודי מדעי המחשב. אני מכיר בכך שתכניות כאלה מביאות סטודנטים רבים ומכניסות כסף רב לאוניברסיטה. אני לא מתעלם מהחשיבות של הדבר וחושב שצריך להמשיך בכך. במקביל, הנתיב השני שהאו"פ צריכה ללכת בו הוא זה המייחד אותה מאוניברסיטאות אחרות – אם זה דרך תכניות מקוריות כמו פרויקט רוסיה, לימודי דמוקרטיה והתכנית לחשיבה ביולוגית, אם זה בפנייה עיקשת לפריפריות ולאוכלוסיות מיוחדות כמו החרדים והערבים שהאוניברסיטאות הגדולות לא מגיעות אליהן, ואם זה בהמשך כתיבת קורסים והוצאתם לאור כספרים.
מדוע אתה מייחס חשיבות לפרסום ספרים?
אני חושב שהיוקרה של האו"פ באקדמיה הישראלית מבוססת על כתיבת חומר לימוד מקורי. מתחילת דרכה, האו"פ לא הסתפקה בתרגומי מקראות ובכתיבת מדריכי למידה והוציאה לאור ספרים שנלמדו ועדיין נלמדים בכל האוניברסיטאות. אני אישית פוגש אנשים ממוסדות אחרים שאומרים לי שלמדו את הספרים שלי. אני גם מייחס חשיבות רבה לשכתוב קורסים. קורסים חדשים מוציאים שם טוב וקורסים מיושנים מוציאים שם רע, ולכן חשוב לעדכן את החומר הנלמד.
מכל מקום, הספרים שמים אותנו על השולחן מבחינה אקדמית, ובסופו של דבר זה מה שקובע את מעמדה של האוניברסיטה. במשך שנים הייתה הזנחה של הנושא, אבל אני חושב שיש חזרה לזה. דעתי היא שאם האו"פ לא תפרסם דברים מקוריים, בסופו של דבר אין לה עתיד, או שבדימוי הציבורי היא תיחשב כעוד מכללה.
ובאשר לצורך לפנות לאוכלוסיות מיוחדות, האם אתה חושב שלצורך כניסה למגזר החרדי על האו"פ לעשות התאמות, כמו לשלוח מנחה עם כיפה ולהימנע מלשלוח מנחה אישה לקבוצה של גברים, או שהלימודים צריכים להיערך בתנאים הקבועים?
אני לא מומחה בנושא, ואני לא יודע איך להיכנס למגזר החרדי, אבל אני חושב שזה מאוד חשוב לאו"פ ולחברה הישראלית. אולי יותר מכל אוניברסיטה אחרת, אנחנו יכולים לעשות זאת הכי טוב. אנחנו יכולים לתת לנשים חרדיות הזדמנות ללמוד בסביבתן ולהציע מקצוע לגברים חרדים. פרויקט חרדי גדול חשוב לאו"פ ולחברה הישראלית.
אף על פי שיש לי עמדות ברורות, אני באופיי אדם מתון, ואני בעד להתחשב, כמובן עד גבול מסוים. אני חושב שזו שגיאה להתעקש. איני מתעלם מהבעיה, אבל אני חושב שצריך לעשות פשרות. אתן דוגמה מתחום אחר: עד לפני כמה שנים לא היו לישראל יחסים דיפלומטיים עם הוותיקן. במקום זאת, היה ממונה על היחסים עם הוותיקן בשגרירות ברומא. ברגע מסוים משרד החוץ, בחכמתו הרבה, מינה אישה לתפקיד. אז כן, זה היה שוויוני, אבל זה היה טמטום, ממש ללכת עם הראש בקיר. לטעמי רגישות והתחשבות אינן אנטי-דמוקרטיות. השילוב של האוכלוסייה החרדית בחברה הישראלית הוא מעשה מאוד דמוקרטי. לעומת זאת, אם המחיר של עמידה על הכללים במאה אחוז יהיה שלא נלמד שם, הרי שזהו מחיר דמוקרטי, כי אז אוכלוסייה שלמה תישאר מחוץ למעגל החברה. מובן שאני חושב שיש גבול להתגמשות, כמו למשל, אם בטקס בוגרים חרדים ידרשו שלא תהיה זמרת, אז לזה אין להסכים. אבל יש מקום לפשרות.
כמי שליווה את האוניברסיטה כמעט מראשיתה, כיצד עם פרישתך, למעלה משלושים שנה אחרי, אתה רואה את האו"פ כיום ביחס לעבר וביחס לעתיד?
כשהגעתי לאו"פ בשנת 78' הייתה תחושה של הצטרפות למשהו חדש, חלוצי וחשוב. הקמפוס ברמת אביב היה אז אינטימי מאוד, והייתה תחושה מיוחדת של עשייה. כשהתקבלתי לעבודה הנשיא דאז פרופ' אברהם גינזבורג לקח אותי אתו, הצביע על שולחן ואמר לי "תתחיל לעבוד". זאת הייתה אווירה אחרת לגמרי מהיום. האווירה הזאת, שמכונה פעמים רבות "רוח האו"פ", היא גם שהביאה אותי לוותר על משרה קבועה באוניברסיטת תל-אביב ולחזור לאו"פ. אני זוכר שבאוניברסיטת תל-אביב הייתי יושב לבד במחלקה ריקה מאדם, ובישיבות סגל הייתי מוצא את עצמי שותק עם עוד כמאה פרופסורים שאינם מעזים להשמיע את קולם ולהביע את דעתם. הייתי בהלם, שכן הייתי רגיל לבוא כל יום לאו"פ, להיפגש עם עמיתים, להשמיע את קולי ולהשפיע. שאלתי את עצמי למה עזבתי את האו"פ – בשביל יוקרה? בשביל הכבוד? בשביל הסטטוס? חשבתי שחשוב יותר לבוא לעבודה ולהיות מרוצה. ואז קיבלתי את ההחלטה – שאיש מבין הקולגות שלי לא הבין אותה – לעזוב קביעות ופרופסורה באוניברסיטת תל-אביב ולחזור לאו"פ. וכך היה. היום האו"פ השתנתה, וזה נראה לי טבעי שעם השנים ועם גידולו של המוסד כך יהיה.
ולסיום, איך אתה רואה כיום את המחלקה למדעי המדינה שאותה הקמת, וכיצד אתה רואה את התחום בארץ בכלל?
אני חושב שזאת מחלקה טובה מאוד. יש לנו שלושה חברי סגל – פרופ' תמי הרמן, פרופ' יגיל לוי וד"ר שרה קאהן-ניסר (אני כבר לא סופר את עצמי), ויש לנו הרבה מרכזי הוראה עם תואר שלישי. באשר לתחום בכללותו, לדעתי חשוב שמדעי המדינה בארץ, ולא רק באו"פ, לא יעסקו רק בישראל. זו סכנה גדולה. מדעי המדינה זה גם יחסים בין-לאומיים, זה גם אסיה, אירופה והמזרח התיכון. כשאני למדתי לתואר ראשון באוניברסיטה העברית, למדנו קורס אחד על משטר בישראל והשאר היו קורסים על העולם. לעומת זאת, בכנסים שנערכים כיום בתחום, למעלה מ-90% מההרצאות עוסקות בישראל. זוהי פרובינציאליזציה שאינה נכונה מבחינה אקדמית, אך גם אינה טובה לישראל, כי כדי להבין את מה שקורה בארץ חשוב להבין את מה שקורה בעולם. מהבחינה הזאת, אני חושב שמדעי המדינה באו"פ הם במצב טוב. סגירה

חדש באקדמיה

מינויים חדשים לתפקידים באוניברסיטה

  • ד"ר דפנה אידלסון החליפה את ד"ר מילי פרי ומכהנת כמנהלת רשות המחקר.
  • ד"ר יורם קלמן החליף את פרופ' שרה גורי-רוזנבליט ומכהן כמנהל יוזמות אקדמיות בין-לאומיות של האוניברסיטה הפתוחה.
  • פרופ' יורם עשת יחליף את פרופ' שרה גורי-רוזנבליט בדצמבר 2012 ויכהן כראש התכנית לתואר שני בחינוך: טכנולוגיות ומערכות למידה.
  • פרופ' יגיל לוי החליף את פרופ' תמר הרמן ומכהן כראש התכנית בלימודי דמוקרטיה.
  • פרופ' שרה גורי-רוזנבליט תחליף את פרופ' יואב יאיר בדצמבר 2012 ותכהן כדיקן פיתוח וטכנולוגיות למידה.
  • פרופ' אביבה חלמיש החליפה את פרופ' אביעד בר-חיים ומכהנת כיו"ר הוועדה להכרה בלימודים קודמים.

תודות למסיימים את כהונתם אשר מילאו את תפקידם נאמנה, וברכות ואיחולי הצלחה לבעלי התפקידים החדשים.

קידומים בדרגה של חברי סגל אקדמי בכיר

  • ד"ר ציפורה ארליך מהמחלקה למתמטיקה ולמדעי המחשב הועלתה לדרגת פרופסור חבר.
  • ד"ר רונית בוגלר מהמחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה הועלתה לדרגת פרופסור חבר.
  • ד"ר אביעד בר-חיים מהמחלקה לניהול וכלכלה הועלה לדרגת פרופסור חבר.
  • פרופ' אביבה חלמיש מהמחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות הועלתה לדרגת פרופסור מן המניין.
  • ד"ר תמיר טסה מהמחלקה למתמטיקה ולמדעי המחשב הועלה לדרגת פרופסור חבר.
  • ד"ר מיכאל לנגברג מהמחלקה למתמטיקה ולמדעי המחשב הועלה לדרגת פרופסור חבר.

מינויים חדשים של חברים בסגל האקדמי הבכיר

  • ד"ר איגור רכינוב מהמחלקה למדעי הטבע והחיים מונה לחבר סגל בכיר בדרגת מרצה בכיר.
  • ד"ר לוי ספקטר מהמחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות מונה לחבר סגל בכיר בדרגת מרצה.

חברי סגל אורח חדשים שהצטרפו לאוניברסיטה הפתוחה

  • פרופ' יהונתן גרנות (פיזיקה) הצטרף למחלקה למדעי הטבע והחיים.
  • ד"ר איריס סולימני (היסטוריה של העת העתיקה) הצטרפה למחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ויהדות.
  • ד"ר עדי עמית (ניהול) הצטרפה למחלקה לניהול וכלכלה.
  • ד"ר ערן פישר (תקשורת) הצטרף למחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת.
חדש באקדמיה

מעבר כלל אתרי הקורסים לסביבת אוֹפָּל

בסמסטר א2013 עברו לסביבת הלמידה החדשה "אוֹפָּל" כלל אתרי הקורסים האקדמיים באוניברסיטה הפתוחה (547 סך הכול, מלבד מספר קטן של חריגים).
265 אתרי קורסים כבר עברו לאוֹפָּל בהדרגה במשך חמישה סמסטרים קודמים, ו-282 אתרים חדשים נפתחים לראשונה בסביבה זו בסמסטר זה.
אוֹפָּל היא סביבת למידה המבוססת על מערכת בשם מוּדל (Moodle). מערכת מוּדל היא סביבת למידה בין-לאומית המושתתת על מערכת קוד פתוח לניהול למידה ואתרי קורסים מקוונים. המערכת נמצאת בשימוש ב-200 ארצות שונות, עם למעלה מ-60 מליון משתמשים שונים. מערכת אופל הותאמה לצורכי האו"פ, ומרכזי ההוראה עברו הדרכות שהועברו במשותף על ידי אנשי משו"ב במִנהל המחשוב ואנשי הפדגוגיה בשה"ם, שגם המשיכו ללוות אותם אישית בתהליך הכנת האתרים לקראת הסמסטר.

חדש באקדמיה

זיכרון טראומה ופנטזיה בקולנוע האמריקני /

תומס אלסטר, בועז חגין

זיכרון טראומה ופנטזיה בקולנוע האמריקני

בעשורים האחרונים תאגידי הבידור והמדיה הבין-לאומיים שבסיסם בארצות הברית הם הרווחיים ביותר בעולם, והם דואגים להפיץ את הקולנוע האמריקני בכל רחבי תבל. יש הגורסים שהקולנוע האמריקני לא השתנה באופן מהותי מאז ימי קזבלנקה והקוסם מארץ עוץ, ושכללי הקולנוע ההוליוודי הקלסי חלים עליו גם היום. אחרים רואים בשוברי הקופות העכשוויים אוסף חסר היגיון וריקני של יריות, פיצוצים, חייזרים וגרפיקה ממוחשבת, שנועד בעיקר למכור מוצרים נלווים, ולדעתם הקולנוע האמריקני איבד את היכולת שהייתה לו בעבר לגולל סיפור לכיד.
מול שתי תפיסות אלה מציג ספר זה את שיטת הניתוח של חוקר הקולנוע תומס אלסטר, שגורס כי באמצעות דיון בזיכרון, בטראומה ובפנטזיה אפשר לפרש מחדש את המשמעויות העולות מהקולנוע האמריקני העכשווי. ההיבטים שבהם הסרטים מתקשים כביכול להיצמד לכללים של הוליווד הקלסית הם גם אלה המאפשרים לקולנוע זה לעסוק בבעיות בעברה של ארצות הברית – בעיות הממשיכות להטריד אותה גם בהווה, ולחפש דרכי פעולה כדי להתמודד עם האתגרים הצפויים לה בעתיד.
בין הסרטים שבהם דן הספר: מיסטיק ריבר, שתיקת הכבשים, ג'יי אף קיי – תיק פתוח, פורסט גאמפ, בחזרה לעתיד, ספרות זולה, להציל את טוראי ראיין, האחות בטי וממנטו.
הספר נלמד במסגרת הקורס זיכרון, טראומה ופנטזיה בקולנוע האמריקני (10927).

דורות של מרי: סטודנטים ואוניברסיטאות במזרח התיכון /

חגי ארליך

דורות של מרי

פרצי זעם של צעירים והתקוממויות המוניות אינם תופעה חדשה במזרח התיכון. הספר מציג לקוראים וללומדים את התהליכים החברתיים, הפוליטיים והרעיוניים שהתרחשו במזרח התיכון במאה ה-20, ושבגלגולם הנוכחי חוללו את רעידת האדמה של "האביב הערבי".
הספר עוסק בחילופי המשטרים, בתמורות בהשכלה המודרנית ובמוסדותיה, ובעיקר בתפקידם של סטודנטים ובני נוער ביצירת רצף של משברי יסוד בחברות האסלאמיות והערביות באזורנו. כחוט השני נרקם בספר הטיעון ולפיו "דורות היסטוריים" הניעו בעבר את חילופי התקופות, ו"דור 2011" מבשר עתה מציאות חדשה, מורכבת, רבת-פנים ורבת-סתירות.
הספר נלמד במסגרת הקורס נוער, חינוך ופוליטיקה במזרח התיכון (10510).

מחקר איכותני – שיטות לניתוח טקסט תמונה וצליל /

עורכים: מרטין באואר וג'ורג גסקל

מחקר איכותני

הספר סוקר ומדגים מגוון רחב של דרכים ושל הליכים למחקר המבוסס על ראיונות ושיחות ועל ניתוח טקסטים כתובים, חומרים חזותיים וצלילים. הפרק הפותח דן ביחסים שבין שיטות כמותיות לאיכותניות ובהקשר שבין שיטות אלה לבין הידע שהחוקרים במדעי החברה מבקשים להשיג. הספר כולל ארבעה חלקים: החלק הראשון מתמקד בדרכים השונות לאיסוף של חומרי גלם מחקריים. פרקיו עוסקים בבניית קורפוס, בראיונות אישיים, קבוצתיים, נרטיביים ואפיזודיים, ובדרכים לאיסוף תמונות וקטעי סרטים. החלק השני מציג גישות שונות לניתוח טקסט, תמונה וצליל: ניתוח תוכן, ניתוח טיעונים, ניתוח שיח ושיחה, ניתוח רטורי, ניתוח תמונות וסרטי קולנוע וניתוח מוזיקה. כל פרק מלווה בדוגמאות ובהסברים כיצד עושים זאת, צעד אחר צעד. החלק השלישי עוסק בדרכים שונות לשימוש במחשב כדי לנתח חומרי גלם של מחקר איכותני. החלק הרביעי נוגע בשאלות של איכות המחקר: מהם הקריטריונים להעריך את איכותה של עבודת מחקר שנעשתה בגישה איכותנית. הספר על כל חלקיו מאפשר לחוקרים ולסטודנטים לבחור בחירה מושכלת בין דרכים שונות לאיסוף חומרי מחקר ולניתוחם.
הספר נלמד במסגרת הקורס שיטות מחקר איכותניות (10748).

פילוסופיה של החינוך /

נל נודינגס

פילוסופיה של החינוך

הספר מציג בשפה בהירה וקולחת את מגוון האסכולות, הזרמים וההוגים המרכזיים, שהשפיעו על מחשבת החינוך בדורות השונים ועד ימינו. הוא בוחן את תשובותיהם המגוונת של פילוסופים ושל אנשי הגות בחינוך לשאלות כגון מהו חינוך, לשם מה בעצם הוא נחוץ, אֵילו תפיסות חינוכיות מתחרות ביניהן ועל מה בדיוק הן ניצות, כיצד השפיעו אסכולות פילוסופיות בולטות על החשיבה החינוכית, מהן השאלות המרכזיות העולות בדיון על פילוסופיה חברתית ופוליטית בת-זמננו, אילו הנחות יסוד השפיעו על ייזום רפורמות של בתי ספר בשנים האחרונות, אילו יחסי גומלין מתקיימים בין פמיניזם, פילוסופיה וחינוך, ושאלות מעניינות רבות אחרות.
הספר מיועד לא רק לסטודנטים לחינוך ולאנשי חינוך, שימצאו בו עניין רב, כי אם לכל מי שמתעניין בהגות החינוכית שהשפיעה וממשיכה להשפיע על עיצוב מסגרות לימוד, החל מגן לימוד ועד ללימודים אוניברסיטאיים במערכות מגוונות ובארצות שונות.
הספר נלמד במסגרת הקורס פילוסופיה של החינוך (10765).

חדש באקדמיה

זמנים – רבעון להיסטוריה, 18

קובץ מיוחד: רחוק למדי ומואר להפליא – מבט חדש אל ימי-הביניים

עורכת: מירי אליאב-פלדון

זמנים

כתב העת זמנים עוסק בהיסטוריה של עם ישראל ושל ארץ ישראל לצד תולדות העמים, בהיסטוריה מערבית לצד עיון בתולדותיהן של תרבויות אחרות, ובמחקריהם של היסטוריונים, אך גם בפֵרות עבודותיהם של חוקרים מדיסציפלינות סמוכות, כגון פילוסופיה, אמנות, ספרות וארכיאולוגיה. מטרתו העיקרית של הרבעון היא לפרוס בפני הקוראים ממיטב ההישגים של חוקרי העבר במדינת ישראל, אך גם להביא בפניהם מדי פעם בפעם "טעימות" מעבודתם של היסטוריונים מובילים ברחבי העולם.
הגיליון החדש מבקש להציג מבחר מחקרים הבוחנים מחדש היבטים שונים בתקופה ארוכת השנים שנהוג לכנותה "ימי הביניים", אותה תקופה שבין העת העתיקה לעת החדשה.
בין המאמרים המופיעים בגיליון: הקדמה: הנאות הגוף וסבלות הנפש בדרך לישועה מאת יצחק חן ואיריס שגריר; לאהוב בלי לדעת? על תפישת המיסיון בביזנטיון ובמערב בימי-הביניים המוקדמים מאת אסיה ברזניאק; חלום, מלאך ואוצר: על לחש לשאלת חלום בגניזת קהיר מאת יובל הררי; ריפוי כאב וכאב מרפא: רופאים ומוודים כותבים על כאב ורגשות מאת נעמה כהן-הנגבי; המשך

תוקפנות חזותית: אלימות וקדוּשה באמנות בגרמניה של המאה הארבע-עשרה מאת אסף פינקוס; שֵד, חיגר וקברו של קדוש: יהודים מבקשים מרפא בקברי קדושים נוצריים מאת אפרים שהם-שטיינר; בין קליעה לכליאה: על שיער ובתולים בתרבות היהודית באשכנז בימי-הביניים מאת אביטל דוידוביץ'-אשד; משפט השמים בסיפורי עם עבריים מימי-הביניים מאת דודו רוטמן; ההתפשטות האיברית והתגבשותו של "פאוליניזם פוליטי" מאת דוב סטוצ'ינסקי. סגירה

המזרח החדש, נ"א

עורכים: עמליה לבנוני, מוסטפא כבהא ורונן יצחק

המזרח החדש

המזרח החדש הוא כתב העת של האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם (אילמ"א), מחליפתה של החברה המזרחית הישראלית, היוצא על ידי ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה. כתב העת עוסק בהיבטים פוליטיים, חברתיים, תרבותיים וכלכליים של המרחב הערבי והאסלאמי במגוון דיסציפלינות.
מתוך דברי העורכים: "המגמה הנהוגה בקרב אנשי האקדמיה בישראל, באוניברסיטאות ובמכללות, לפרסם את מחקריהם בעיקר באנגלית באכסניות שונות בעולם, נובעת מן הצורך להשתייך לקהילה האקדמית הגלובלית, והיא אך טבעית ומוצדקת. ואולם היא מציבה קשיים לציבור גדול של תלמידים במוסדות האקדמיים ולציבור הרחב, המלינים על התמעטות המחקרים בשפה העברית. מאז היווסדו בשנת 1949 שוקד כתב העת המזרח החדש על הרחבת הנגישות של יבול המחקרים הרב שנכתב במוסדות האקדמיים בארץ לציבור קוראי העברית. אנו עורכי הכרך הנוכחי ממשיכים אפוא במלאכה זאת.
כמקובל בשנים האחרונות, גם כרך זה מאגד מחקרים של חוקרים צעירים עם מחקרים של חוקרים ותיקים המתמקדים בהיבטים שונים של ארצות האסלאם במזרח התיכון ומעבר לו. בכרך זה מתפרסמים תשעה מאמרים ומדור ביקורות ספרים, ונוסף על אלה רב־שיח שהתקיים אשתקד בכנס השנתי של האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם (אילמ"א) בהשתתפות ארבעה חוקרים מובילים בארץ, המביעים את דעתם, כל אחד מנקודת ראותו, על המזרחנות הישראלית, דרכה ומהותה". המשך

בין המאמרים בכרך החדש: איזהו מכובד – המכבד את משרתו: על קריירת המשפט של ברהאן אל־דין אבן ג'מאעה מאת יוסף דרורי; זרמים דיסידנטיים מצריים מימין ומשמאל ושאלת אחדות עמק הנילוס מאת רמי גינת; מעבר לטראומה: היסטוריה וזהות בקרב המיעוט המוסלמי בהודו – מבט על הגותו של אבו אל-חסן עלי אל־נדוי מאת יצחק ויסמן; אגודת החג'תיה: בין השיעה לדת הבהאית, בין פילוסופיה למהפכנות מאת רונן א' כהן; תיאום כוונות: משקלה של תגובת ארצות הברית בהחלטת ישראל שלא להקדים מכה במלחמת יום הכיפורים מאת יהודה בלנגה; תנועת חמא"ס וחזית ההצלה האסלאמית באלג'יריה: הדרך אל השלטון מאת חיים שנער; עתיד האסלאם, עתיד המערב בתאולוגיה של האסלאם הפונדמנטליסטי מאת אוריה פורמן; מטיפי האסלאם החדשים (אל-דעאה אל-ג'דד): הטפה בעידן הגלובליזציה מאת שוש בן-ארי; האם סעודיה יכולה להיחלץ מ"המחלה ההולנדית"? מאת יוסי מן. סגירה

חדש באקדמיה

אוניברסיטה בין הסורגים

מיומנה של מנחה בכלא

האוניברסיטה הפתוחה מאפשרת לאסירים השוהים בבתי כלא בישראל ללמוד ולהיבחן בקורסים שהיא מציעה. כל אסיר הרשום לקורס רשאי לקבל פעם עד פעמיים במהלך הסמסטר הנחיה פרטנית שתתמקד במיומנויות למידה או בחומר הקורס. בשנים האחרונות, ביוזמתם של קציני החינוך בבתי הכלא, החלו להתגבש קבוצות לימוד, הכוללות עד תשעה סטודנטים אסירים. לקבוצות אלה בבתי הכלא מגיעים מנחים ומנהלים מפגשי הנחיה, כפי שנהוג בקבוצת לימוד רגילה.

דנה אבני במהלך סמסטר ב2012 (תשע"ב) לימדה דנה אבני, מנחה בקורס "התנהגות ארגונית", קבוצת סטודנטים אסירים בכלא "איילון". במהלך תקופה זו התכתבה דנה עם ליאור לב, מרכז ההוראה של הקורס, ודיווחה לו כמעט מדי שבוע בשבוע על התנהלות המפגשים, תוך שהיא מעלה סוגיות שהעסיקו, הטרידו, הפתיעו או ריגשו אותה. התוצאה היא מעין יומן, המביא תיאור אותנטי, קולח, מרתק ואף משעשע לפרקים של התנהלות הנחיה בכלא בזמן אמת. דנה נאותה לבקשתנו לחלוק עם קוראי "קצרים או"פטימיים" את דבריה. דרך עיניה של דנה – עיניים ערניות, רגישות ומתובלות בהומור – אנו מתוודעים לעולם הסגור של בית הסוהר, על מרחביו הפיזיים, על הצוות המנהל ומתפעל אותו, על האסירים השוהים בו, על כלליו, על הרוטינות הסיזיפיות שלו ועל התנהלותו הפנימית, שהגורם האנושי בה הופך אותה תמיד לבלתי צפויה. בתוך כך אנו נכנסים גם לעולם ההנחיה, הכולל שגרה של הגעה למפגש, העברת החומר, בדיקת ממ"נים והתמודדות עם סטודנטים. שגרת הנחיה זאת מקבלת כמובן צביון חדש ומרתק לנוכח התנאים שמעמיד מוסד בית הכלא. מן המכתבים עולים הקשיים הייחודיים ללימוד קבוצה כזאת – קשיים ביורוקרטים, פרקטיים, טכניים ורגשיים, אולם לצדם עולה גם רצונם העז של האסירים ללמוד, להשתתף ולהצליח, כמו גם נחישותה של המנחה, רצונה הטוב והכן ואף תחושת השליחות שלה לעזור לסטודנטים אלה, ללמד אותם כשווים ולפתוח בפניהם את העולם האקדמי כפי שהוא, בלי ויתורים ובלי הנחות, אך מתוך הקשבה ואמפתיה ותוך ליווי ותמיכה. הניסיון לייצר אי של נורמטיביות בתוך מרחב לא נורמטיבי מייצר רגעים של קושי, תסכול, חשש, התלבטות, ולצדם רגעים של התרוממות רוח, התרגשות ותחושת הישג ותרומה.
אף על פי שמכתביה של דנה מתארים סיטואציה אקדמית, הרי שבסופו של דבר עולה מהם בעיקר תמונה אנושית. וכמו תמיד, המציאות האנושית מתגלה כמורכבת, כמי שמסרבת להיענות לקִטלוג הפשוט ולתבנית הפשטנית והסטריאוטיפית, וכמי שמעלה שאלות ומעוררת מחשבות.
בגיליון זה נציג בפניכם שלושה מתוך אחד עשר המכתבים של דנה, ובגיליונות הבאים נמשיך להביא בכל פעם מקבץ נוסף של מכתבים. דבריה של דנה מובאים כמעט ללא עריכה, הן מאחר שביקשנו לשמור על קולה הייחודי של המנחה, והן מאחר שמצאנו כי כל פרט בהם, ולעתים דווקא הפרטים החוזרים על עצמם, מבטאים היטב את מציאות ההנחיה בכלל ובכלא בפרט.

מפגש שני, 20.3.2012

הגעתי כרגיל בזמן, אבל היה מצב חירום בכלא. אין נכנס ואין יוצא. הרבה תנועה של אנשי שב"ס עם נשקים, ניידות חונות ומתרוצצות. לא הצלחתי גם להשיג את אשת הקשר שלי, קצינת החינוך. שלחתי לה גם הודעת אס אם אס. לאחר כמה דקות יצרו אִתי קשר ועדכנו אותי שעד שמצב החירום לא מסתיים, אין כניסה.
התברר בסופו של דבר שזה היה תרגיל של בריחת אסיר. תרגיל אחד מרבים שמתבצעים בכלא. אין מנוס ממצב שכזה. נכנסתי לכלא בשעה 14:45(!). המשך

במתקן החינוך חיכו לי רק שלושה אסירים, שהאגפים שלהם נספרו, והם שוחררו ללימודים. בכל מקרה התחלתי במפגש. לקראת 15:20 הגיעו כל השאר, למעט אחד, שלא הגיע כלל.
לא הספקתי לדבר הרבה, ובשעה 15:30 יש (כרגיל...) ספירת אסירים. אמרתי לסוהר, "אבל הרגע הם נספרו!" אין ברֵרה, זה הנוהל. שוב כולם יוצאים, ונספרים, חלקם מנצלים את הספירה לתפילת הצהריים למוסלמים או לחטוף סיגריה, אבל הם נכנסו מיד כשנגמרה הספירה (עניין של חמש-שבע דקות). הצלחתי בעצם לעבור רק על החומר של ממ"ן 11. לא מעבר לזה. בשעה 16:25, הדלת נפתחת, בלי התראה (כל פעם אני קופצת מחדש, מרוב שאני מרוכזת בהנחיה), והסוהר פונה אליי ואומר לי "תתחילי לחשוב על סיום המפגש". אין מצב לקבל עוד דקה או שתיים מעבר לשעת הסיום. כל האסירים האחרים מהכיתות האחרות כבר היו מרוכזים במגרש הכדורסל.
אני חייבת לומר – הלוואי שכל הסטודנטים היו כאלה! יש להם הרבה רצון ונכונות (נו טוב, גם אין להם הרבה מה לעשות מעבר לזה, אבל זה עדיין מרשים). היה מפגש נהדר. כולם השתתפו, דיברו, שאלו, טענו. הייתה דינמיקה נהדרת. הפעם כולם באו עם היחידות ועם החוברות שחילקתי בשבוע שעבר. הפעם הם אלה שביקשו את המַרקרים מקצינת החינוך. רובם כבר קראו את שתי היחידות הראשונות (ראיתי ספרים מלאים בהערות ובסימונים). רובם גם ענו על כל השאלות בחוברת שחילקתי להם, המתייחסות ליחידות 2-1. חלקם כבר סיים את ממ"ן 11... מאחר שהם קראו וכבר ענו על התרגילים, בעצם הספקתי את כל מה שצריך לממ"ן. הם לא אורזים את הדברים שלהם דקה לפני הסיום, אלא יושבים ומרוכזים. יש הרבה כבוד הדדי. היה מדהים.
אני חייבת לציין שאני ממש מאותגרת, ועד כמה שאני מתייחסת למפגש כאל מפגש רגיל, אני בהחלט מוצאת אותו ייחודי. עד עכשיו, למרות מה שקורה מסביב, אני ממש נהנית.

מפגש שלישי, 27.3.2012
אתמול היה המפגש השלישי באיילון. מתחילות להתבהר כמה בעיות. אתמול הגעתי בזמן, אבל התעודה הקבועה שלי עדיין לא מוכנה, ואני במתכונת הקבועה מתקשרת לקצינת החינוך ומדווחת שהגעתי ושאני צריכה איסוף מהשער. הפעם אין תרגיל אמנם, אבל בסופו של דבר הגעתי למתקן החינוך ב-14:10. פרוצדורת פתיחת וסגירת דלתות והבידוק הבטחוני בהחלט גוזלים זמן. אני מחליטה להגיע עוד יותר מוקדם משבוע הבא.
כשאני מגיעה סוף-סוף, אני מקבלת עדכון – אסיר אחד חולה, אסיר אחר נמצא בביקור משפחות, ואסיר שלישי קיבל עונש – הוא ניסה להבריח בגרב נייר דבק-צלוטייפ! אסור להם להכניס דבר כזה. הוא לקח אותו ממתקן הלימוד. וזה אחד הסטודנטים המבריקים שיש בקבוצה... נשארתי עם שישה סטודנטים. סטודנט אחר, הספרים שלו עדיין לא הגיעו מהבית, כי יש להם חוק בכלא שמגביל לגבי כמות הספרים שמותר לאחסן בתא. אז בינתיים, שבוע שלישי, והוא עדיין בלי הספרים.
ממש השתדלתי להיצמד לממ"ן ולחומר החשוב והמרכזי ביותר. איחור כזה, בתוספת ספירת אסירים באמצע, והפעם הם כן ביקשו הפסקה, אז כבר הצמדתי אותה לספירת האסירים, ועוד כניסה של קצינת החינוך להגיד שלום ולשאול אם הכול בסדר ואם חסר משהו (ושוב, הם אלה שביקשו מַרקרים. ועדיין הם צריכים להחזיר אותו בסופו של המפגש) – כל אלה נתחים קטנים, אבל הם נוגסים במפגש. אין ספק – העיקרון המנחה הוא להיות גמישה ולג'נגל ממפגש למפגש.
הסטודנטים התבקשו להגיש את ממ"ן 11 בזמן – כלומר למפגש הבא.
למרות הכול, אני אופטימית וממשיכה לאתגר את עצמי לעמוד ביעדים.

מפגש רביעי, 5.4.2012
במפגש האחרון היו רק חמישה סטודנטים (אחד בבית חולים כי קרע גיד במשחק כדורסל, שניים התעכבו בביורוקרטיה של עבודת שירות ופספסו את המפגש, והאסיר שניסה להבריח נייר דבק עדיין בעונש). למדנו כשברקע, במבנה הצמוד אלינו, כבר ערכו חזרות לטקס יום הזיכרון. היו שם קצינות ששרו עם האסירים שניגנו. זה היה קשה מאוד, כי זה כמו ללמד בתוך קונסרבטוריון. אחד האסירים קם על דעת עצמו, יצא וביקש מהם שיהיו יותר בשקט כי הן מפריעות לו ללמוד. ועם הגודל שלו, לא היה מצב שהן לא יחלישו...
גם התחלתי לבדוק את הממ"נים. אלה שלא נכחו דאגו להעביר את הממ"ן שלהם לקצינת החינוך או לסטודנטים שכן הגיעו. אני ממש נהנית לבדוק אותם – כתיבה עניינית, איכותית והציונים טובים מאוד. גם הכתב שלהם קריא! איזה כיף. אני מקווה שימשיך כך. אגב, אסיר אחד לא הגיש ממ"ן. הוא היה במפגש ולא אמר לי כלום.
ב-2 למאי יהיה ביקור ממלכתי ראשון של נשיא מדינה בבית הכלא. הכלא כולו רועש וגועש לקראת הביקור. לשמחתי התאריך לא נופל על יום שני... סגירה

 

סגנית נשיאה חדשה לאו"פ

תמר הרמן

פרופ' תמר הרמן החלה את תפקידה כסגנית הנשיאה ב-1 באוקטובר 2012, במקום פרופ' יהודית גל-עזר שסיימה קדנציה שלישית בתפקיד זה ושבה לשמש כחברת סגל בכיר במחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב. פרופ' הרמן ‏היא פרופסור למדע המדינה ועובדת באו"פ מאז שנת 1979. בתחילת דרכה במוסד, במקביל ללימודיה האקדמיים המתקדמים, היא עסקה בעריכת חומרי לימוד, ואחר כך שימשה כאסיסטנטית וכמרכזת ‏הוראה. לאחר סיום עבודת הדוקטור שלה באוניברסיטת תל-אביב, שעסקה בגלגוליה הרעיוניים ‏והארגוניים של תנועת השלום הישראלית בין השנים 1985-1925, היא התמחתה בנושא מחאה ‏פוליטית והחברה האזרחית בארץ ובעולם.
‏כמו כן עוסקת פרופ' הרמן מזה שנים רבות בסיקור של דעת הקהל בישראל ‏בנושאים הקשורים בנושאי חוץ וביטחון (במסגרת פרויקט "מדד השלום") ובנושאים הקשורים בעמדות הציבור לגבי הממשל והחברה בישראל (במסגרת פרויקט "מדד הדמוקרטיה"). היא שהתה כחוקרת אורחת באוניברסיטות בחו"ל, בהן ‏אוניברסיטות פרינסטון וג'ורג' מייסון בארה"ב, אוניברסיטת קווינס בבלפסט, צפון ‏אירלנד ועוד.‏ מאז 2007 פרופ' הרמן היא גם עמיתת מחקר בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, שם היא אחראית אקדמית על פעילות מרכז גוטמן לסקרים. פרופ' הרמן כיהנה בעבר כדיקן הלימודים האקדמיים, ‏כראש המחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת וכן כראש תכנית ה-M.A.‏ ללימודי ‏דמוקרטיה בין-תחומיים. במקביל לכתיבתה האקדמית כותבת פרופ' הרמן בשנים האחרונות גם טור אישי חודשי בעיתון "ידיעות אחרונות".

דיקן לימודים אקדמיים חדשה

בת-ציון עראקי-קלורמן

פרופ' בת-ציון עראקי קלורמן החלה את כהונתה כדיקן הלימודים האקדמיים ב-1 באוקטובר 2012, במקום פרופ' סוניה רוקס שסיימה לכהן בתפקיד זה וחזרה לשמש כחברת סגל בכיר במחלקה לחינוך ופסיכולוגיה. פרופ' עראקי קלורמן, סיימה את לימודיה הגבוהים באוניברסיטת קליפורניה שבלוס אנג'לס. היא מכהנת כראש המכון לחקר היחסים בין יהודים, נוצרים, מוסלמים של האוניברסיטה הפתוחה, ושימשה ראש המחלקה להיסטוריה פילוסופיה ומדעי היהדות (2012-2008). היא ערכה את כתב העת "המזרח החדש" של האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם (2011-2008). תחומי המחקר העיקריים שלה הם: היסטוריה, חברה ותרבות של יהודי תימן; יהודים בארצות האסלאם; יחסים בין יהודים ומוסלמים; משיחיות ותנועות משיחיות; נשים ומגדר; המרת דת.

תודות לפרופ' גל-עזר ולפרופ' רוקס על עבודתן המסורה, ואיחולי הצלחה רבה לפרופ' הרמן ולפרופ' עראקי קלורמן בתפקידיהן החדשים.

מבזקים

אקדמיה בתיכון – תכנית חדשה של האו"פ ומשרד החינוך

האוניברסיטה הפתוחה חונכת בשיתוף משרד החינוך תכנית חדשה וייחודית שתאפשר לתלמידי תיכון מצטיינים ובעלי מוטיבציה להתחיל את התואר הראשון שלהם כבר בגיל 15. במסגרת התכנית יוכלו התלמידים להמיר את לימודיהם במקצועות מסוימים לבגרות בקורסים אקדמיים של האו"פ. הקורסים יזַכו את התלמידים בציון בגרות ובאקרדיטציה אקדמית לקראת תואר ראשון.
הפרויקט, שמתחיל באוקטובר 2012, ייפתח עם השתתפותם של כ-80 תיכונים ברחבי הארץ – רבים מהם בפריפריה – והמספר צפוי לעלות בשנים הבאות. השלב הראשון הוא שלב התנסות עבור התלמידים מכיתות י' וי"א שישתתפו בפרויקט. תלמידי התכנית יורשו להחליט מהם תחומי הדעת שבהם הם רוצים להתמחות. בסמסטר הראשון התלמידים ילמדו קורס מקדים, בהתאם להמרה שבה בחרו, ובהמשך הם יגבירו את קצב לימודיהם בהתאם לרצונם וליכולותיהם.
את מפגשי ההנחיה של הקורסים יעבירו מנחי האוניברסיטה בשיעורים שיתקיימו בבתי הספר עצמם או באמצעות טכנולוגיות הלימוד השונות שבשימוש האו"פ.
התכנית כוללת המרה (מלאה או חלקית) של 15 מקצועות לימוד לבגרות: ביולוגיה, מדעי המחשב, כימיה, פיזיקה, מתמטיקה, גאוגרפיה, מדעי החברה, אזרחות, תקשורת, היסטוריה, עולם הערבים והאסלאם, קולנוע, תיאטרון, ספרות ואמנות.
מאפייניה הייחודיים של האו"פ – הרמה האקדמית הגבוהה, הפריסה הארצית, השימוש בטכנולוגיות לימוד מתקדמות והאפשרות להמשיך בלימודים גם במהלך השירות הצבאי – הם שהביאו את משרד ראש הממשלה ומשרד החינוך למצוא בה את המוסד המתאים ליעדי התכנית ולצורכיה.

"פרויקט המאה" במגזר הערבי

השנה החלה האוניברסיטה הפתוחה להפעיל פרויקט ייחודי במגזר הערבי הנהנה מתמיכת הות"ת. הפרויקט מנצל את יתרונותיה ואת מאפייניה הייחודיים של האו"פ לצורך הנגשת ההשכלה הגבוהה למגזר הערבי. במסגרת הפרויקט האו"פ מציעה ל-100 סטודנטים תכנית לימודים מובנית, שבמסגרתה הם ילמדו במהלך ארבעה סמסטרים קורסים מוגדרים הנדרשים לאפיקי מעבר לאוניברסיטאות האחרות. תכניות הלימוד שנבחרו מתמקדות בתחומי לימוד אשר להם אופקי תעסוקה המבוקשים על ידי קהלי היעד, כגון עבודה סוציאלית, כלכלה וסיעוד. הקורסים האקדמיים יילמדו עם מעטפת בשפה הערבית, בשילוב סדנאות לחיזוק המיומנות בשפה העברית, קורסים באנגלית וסדנאות ייחודיות לתחום הלימוד על פי הצורך. בכל קבוצת לימוד ילמדו כ-25 סטודנטים מתאימים, שייבחרו לאחר מיון. הסטודנטים יידרשו ללמוד את תכנית הלימודים המלאה ויזכו לתמיכה כלכלית בסיוע מלגות. את הקבוצה ילווה יועץ תומך, שיהיה גם איש הקשר בין הסטודנטים לאוניברסיטה הפתוחה. בתום תקופת הלימודים ובהתאם להישגיהם, יוכלו הסטודנטים לעבור לאוניברסיטה אחרת או להמשיך בלימודיהם באו"פ.

1,387 בוגרים חדשים לאוניברסיטה הפתוחה

בוגרים

בשני טקסים של הענקת תארים שהתקיימו במתחם קריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה הוענקו 1,387 תארים, מהם 1,129 תוארי בוגר אוניברסיטה (B.A.), 191 תוארי מוסמך (M.A.), 58 תעודות הוראה במדעי המחשב, 5 תעודות ו-4 בוגרי חוג לאחר תואר.

טקס הבוגרים הראשון התקיים ב-11 בספטמבר 2012, ונשאו בו דברים פרופ' חגית מסר-ירון, בוגרים נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, דלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך ופרופ' ראסם ח'מאיסי, מאוניברסיטת חיפה וחבר מועצת האוניברסיטה הפתוחה. הטקס השני התקיים ב-12 בספטמבר 2012 ונשאו בו דברים פרופ' חגית מסר-ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה והסופרת יהודית רותם. את שני הטקסים הנחתה סגנית הנשיאה, פרופ' יהודית גל-עזר.

ברכות לבוגרים ואיחולי הצלחה בהמשך הדרך!

הסמכה קבועה להפעלת שנת השלמה בחשבונאות

בסוף אוגוסט 2012, נפתחה בפעם הרביעית שנת ההשלמה בחשבונאות בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב. על הכנת חומרי הלימוד של שנת ההשלמה ועל הוראתם אמונים טובי המרצים בתחומם. בימים אלה קיבלה האו"פ הסמכה קבועה להפעלת לימודי שנת השלמה, וזאת לאור איכות הלימודים הגבוהה וההישגים הנאים של בוגרי תכנית ההשלמה בבחינות המועצה.

ליל המדענים

כמדי שנה בשנה קיימה האוניברסיטה הפתוחה יום מחקר, המוקדש להצגת העשייה המחקרית של הסגל האקדמי הבכיר ושל סגל ההוראה האקדמי. השנה הוצגו המחקרים הנערכים במסגרת שלושת מכוני המחקר של האו"פ: המכון לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה בראשות פרופ' יורם עשת-אלקלעי, המכון לחקר מדיניות, כלכלה פוליטית וחברה בראשות פרופ' אביעד בר-חיים והמכון לחקר היחסים בין יהודים, נוצרים ומוסלמים בראשות פרופ' בת-ציון עראקי קלורמן. במהלך יום המחקר ניתנו הרצאות של חוקרים שונים, ונערכו ביקורים מודרכים במעבדות המחקר בפסיכולוגיה ובמדעי החיים.

כמו כן, החל משעות אחר הצהריים באותו יום נערך ליל המדענים, המתקיים מדי שנה בשנה ברחבי אירופה ביוזמת האיחוד האירופי ובחסותו. במסגרת ליל המדענים פתחה האוניברסיטה הפתוחה את שעריה לקהל הרחב והציעה אירועים ופעילויות מדעיות מגוונות לכל המשפחה, ובהם מפגשים עם מדענים ומדעניות, סיורים במעבדות, הרצאות, הקרנת סרט וסדנאות חווייתיות.

שיתוף פעולה בין האו"פ לאקדמיה הספרדית

בחודש יוני התקיים במדריד מפגש, פרי יוזמת השגרירות הישראלית בספרד, בין האקדמיה הישראלית לבין האקדמיה הספרדית. מישראל יצאה משלחת בראשותו של פרופ' עמנואל טרכטנברג, שכללה נציגים משמונה האוניברסיטאות בישראל, ובהם גם סגנית הנשיאה של האו"פ, פרופ' יהודית גל-עזר. מטרת המפגש הייתה לקדם אפשרויות לשיתופי פעולה בין האוניברסיטאות בישראל ובספרד. פרופ' גל-עזר הציגה שיתופי פעולה אפשריים במחקר, בשימוש בטכנולוגיות ובאקרדיטציה הדדית. בעקבות המפגש החלו ניצנים ראשונים של שיתופים בין האו"פ לבין אוניברסיטאות פתוחות בספרד, שהגדולה שבהן היא UNED, ואוניברסיטאות רגילות, ובהן אוניברסיטת קורדובה.

מדליות כסף באולימפיאדה הבין-לאומית במדעי המחשב לנוער 2012 לשני סטודנטים תלמידי תיכון

הישג נאה לשני סטודנטים צעירים של האוניברסיטה הפתוחה באולימפיאדה הבין-לאומית למדעי המחשב לצעירים מתחת לגיל 20, לשנת 2012, שהתקיימה השנה באיטליה.
דניאל הדס מחולון, זכה במדליית כסף. דניאל למד עד לפני כשנה באו"פ לתואר במתמטיקה ומדעי המחשב. הוא סיים השנה את לימודיו בבית ספר תיכון איילון בחולון. דניאל הדס הוא הבן של ד"ר עופר הדס – מרכז הוראה באו"פ במחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב. תום קלוורי, תלמיד מתיכון הכפר הירוק הלומד באו"פ, זכה גם הוא במדליית כסף. במדליית ארד זכה שחר מזרחי מתיכון מקיף י' בראשון לציון.
האולימפיאדה החלה בחסות אונסקו ונערכת כל שנה במדינה אחרת בעולם. כל מדינה שולחת ארבעה משתתפים. זוהי אחת משש האולימפיאדות הבין-לאומיות במדעים לנוער בתחומי הפיזיקה, הכימיה, הביולוגיה, האסטרונומיה, המתמטיקה ומדעי המחשב. האולימפיאדה הראשונה במדעי המחשב נערכה בבולגריה בשנת 1989 והשתתפו בה משלחות מ-13 מדינות. כיום משתתפות בה כ-80 מדינות.
באולימפיאדה למדעי המחשב התלמידים מתחרים, כל אחד באופן אישי, בפתרון בעיות אתגר אלגוריתמיות. בחירת התלמידים שייצגו את ישראל באולימפיאדה נעשית בשלושה שלבים: נערכות תחרויות אזוריות בבתי הספר. לאחר מכן נערכת תחרות ארצית, ואחריה סדרה של ימי אימון-תחרות למצטיינים. בסוף סדרות אלו נבחרים ומאומנים בצורה שוטפת ארבעה נציגים לתחרות הבין-לאומית. אימוני הנבחרת, כולל רוב שלבי המיון, מתקיימים במתקני האו"פ ברמת אביב. המשך

השנה נבחרת ישראל דורגה במיקום הכללי במקום ה-19 מתוך 81 מדינות. מבין מדינות המערב היא דורגה במקום השלישי – אחרי ארה"ב ושוודיה, והקדימה בין השאר את הנבחרות של בריטניה, צרפת, גרמניה, אוסטרליה, איטליה, הולנד, ספרד, בלגיה, יוון ועוד רבות נוספות. במקום הראשון באולימפיאדה זכה תלמיד מארה"ב. ההישג של הנבחרת הוא מכובד ביותר, בהתחשב בקושי הגדול להתחרות בתלמידים שמקדישים את רוב זמנם ללימוד שוטף כל השנה לקראת האולימפיאדה, בפרט במדינות ממזרח אסיה, ובראשן סין, שבהן יש בתי ספר מיוחדים למחוננים המאמנים כל השנה ברציפות תלמידים לקראת האולימפיאדה.
בכל השנים שבהן ישראל משתתפת באולימפיאדה הבין-לאומית, סטודנטים תלמידי תיכון באו"פ הם חלק נכבד מהנבחרת שמייצגת את ישראל. הפרויקט בארץ מתקיים בתמיכה שוטפת של משרד החינוך, ומנוהל על ידי אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה הפתוחה.
ד"ר דוד גינת מאוניברסיטת תל אביב הוא ראש הצוות המקצועי של המאמנים של הנבחרת. חברי הצוות המקצועי הם ד"ר אלה צור (מהאו"פ), אורן בקר, יהונתן מושייב, הילה קדמן וחיים אברבוך. סגירה

זה עתה הוצעו: תכניות לימוד חדשות
  • תואר "בוגר" (B.A.) במדעי הקוגניציה, במתכונת דו-חוגית.
  • תואר "בוגר" (B.A.) באמנויות, במתכונת חד-חוגית ודו-חוגית.

אפיקי מעבר חדשים:

קצרצרים
  • ד"ר יובל אילון מהמחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות נבחר להיות יו"ר האגודה הישראלית לפילוסופיה.
  • הרחבת ההקלות לכלל הסטודנטים הערבים
    בסמסטר א2013 האוניברסיטה הפתוחה מרחיבה את ההקלות הניתנות כיום לסטודנטים הלומדים במרכזי לימוד של המגזר הערבי, לכלל הסטודנטים הערבים. ההקלות כוללות קבלת שאלון בחינה המתורגם לשפה הערבית ואפשרות להגיש מטלות ובחינות בשפה הערבית בשישה קורסים מתוך קורסי המעטפת.
  • סקר הוראה ב2012 – תוצאות הגרלת מלגת לימודים
    סקר ההוראה הוא אחד האמצעים המרכזיים שדרכם הסטודנטים יכולים לחוות את דעתם בכל הקשור להנחיה בקורסים שבהם הם לומדים. ממצאי הסקר מועברים למנחים, למרכזי ההוראה, לראשי המחלקות האקדמיות ולהנהלת האוניברסיטה. ממצאים אלה משמשים את מרכזי ההוראה ואת המנחים באיתור קשיים והצלחות בקורס. מאחר שסקר ההוראה הוא אחד הכלים המשמשים את האוניברסיטה בפעולותיה לשיפור מתמיד של ההוראה ושל ההנחיה, האוניברסיטה רואה חשיבות רבה בעידוד הסטודנטים לקחת חלק בסקר, לחוות דעה ולהשפיע על איכות ההוראה.
    אחת הדרכים לעודד את מענה הסטודנטים לסקר היא עריכת הגרלה בין המשיבים. מאז עלייתו של סקר ההוראה האלקטרוני לאוויר נערכת בסיומו הגרלה של שלוש מלגות לימודים לקורס, כל אחת בשווי שכר לימוד בסיסי לקורס אחד. כל משתתף בהגרלה יכול לזכות במלגת לימודים לקורס אחד בלבד.
    בהגרלה שנערכה בסמסטר ב2012, זכו במלגת לימודים לקורס הסטודנטים שלהלן:
    1. שירן שחר, ממודיעין
    2. רון רומנו, מתל אביב
    3. אביב תומר, מתל אביב
    אנו רוצים להודות לכל הסטודנטים שהשתתפו בסקר ההוראה בסמסטר זה ומצפים להשתתפותם של סטודנטים רבים בסקר הבא, שיערך בסיום סמסטר א2013.
  • פרופ' יורם יום-טוב מאוניברסיטת תל-אביב תרם לספריית האוניברסיטה הפתוחה סדרה בת 12 כרכים על ציפורי מרכז אירופה. הסדרה יצאה לאור בתחילת המאה הקודמת, והכרכים מהודרים ומרהיבים (כריכת עור, איורים צבעוניים). משום ערכה הרב של הסדרה הכרכים מוצבים בוויטרינה בספרייה.

מרכזי לימוד חדשים

  • בראש העין נפתחה השנה מכללה עירונית חדשה, ביוזמת העירייה. למכללה הוקצה בניין ייעודי המאפשר לקיים מפגשי הנחיה גם בשעות הבוקר וגם בשעות אחר הצהריים והערב. כבר בסמסטר הסתיו הקרוב, א2013, נפתחו במכללה קורסים לתואר ראשון ולתואר שני של האוניברסיטה הפתוחה.
  • מכללת רחובות עברה למשכנה החדש ברחוב גיבורי ישראל 2, רחובות (מול קניון רחובות). החל מסמסטר הקיץ הלימודים לתואר ראשון ושני של האוניברסיטה הפתוחה מתקיימים במבנה החדש של המכללה העירונית. המכללה עברה לפעול בחסות עיריית רחובות וביטלה את גביית דמי המכללה.
ביכורי העתים – קורסים חדשים

קורסים ייחודים בשיטות מחקר ובסטטיסטיקה

החל משנת הלימודים תשע"ג (2013-2012) יוצעו לסטודנטים במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת קורסים ייחודיים למחלקה בשיטות מחקר ובסטטיסטיקה. תוכני הקורסים פותחו בהתאם לצורכי הידע בשיטות מחקר ובסטטיסטיקה בתחומי הסוציולוגיה, התקשורת, מדע המדינה ויחסים בין-לאומיים, ונכללים בהם הדגמות והמחשות הלקוחות מתחומי דעת אלה. להלן פירוט הקורסים:

  • יסודות המחקר הכמותי א': עקרונות המחקר ועיצובו (10769)
    מטרת הקורס היא להכיר לסטודנטים את ההיגיון המדעי, את העקרונות ואת הכלים העומדים בבסיס ביצוע מחקרים כמותיים בתחומי מדע המדינה, הסוציולוגיה והתקשורת. כל זאת תוך הדגשת היחסים ההדוקים בין הממדים התאורטיים והאמפיריים של המחקר המדעי.
    המשך

הקורס מתמקד במושגים ובמודלים שהם בסיס למחקר המדעי ובאופנים הספציפיים שבהם הוא מתבצע בדיסציפלינות האמורות. כמו כן, הקורס מתייחס לשלבים השונים של עיצוב מערכי המחקר וביצועם – מניסוח שאלת המחקר ועד הצגת ממצאים, וסוקר את השיקולים התאורטיים והמתודולוגיים המנחים הכרעות שונות שעל החוקרים לעשות בתהליך המחקר. בחלקו הראשון של הקורס הסטודנטים מכירים את ההיגיון התאורטי-אנליטי העומד מאחורי ביצוע מחקרים כמותיים בתחומי מדע המדינה, סוציולוגיה ותקשורת, ואת המושגים הבסיסיים המבטאים את אותו היגיון, כמו סיבתיות, משתנים, השערות, הנחות וכדומה. החלקים הבאים של הקורס עוסקים בהתוודעות לסוגי מערכי מחקר שונים, לשיטות שונות לעיצוב מערך המחקר ולשיטות לאיסוף נתונים. סגירה

הקורס הוא ברמה רגילה ומקנה 4 נקודות זכות. לאתר הקורס.

  • יסודות המחקר הכמותי ב': ניתוח נתונים סטטיסטיים (10775)
    מטרת הקורס היא להקנות לסטודנטים ידע וכלים כדי להבין את השימוש בשיטות ניתוח סטטיסטיות במחקרים בתחומי מדע המדינה, סוציולוגיה ותקשורת. הידע הסטטיסטי נלמד בקורס בראש ובראשונה ככלי חיוני להבנה ולביצוע של מחקרים כמותיים באותן דיסציפלינות. הקורס מבהיר וממחיש את החשיבות של החשיבה הסטטיסטית במחקר החברתי ואת היישומיות של שיטות הניתוח המקובלות להמשגה, לבחינה ולהבנה של תופעות חברתיות, פוליטיות ותקשורתיות. הקורס מחולק לשלושה חלקים מרכזיים: א. תיאור משתנים; ב. הסתברות ובדיקת השערות; ג.קשר בין משתנים.
    הקורס, שיוצע לראשונה בסמסטר ב2013, הוא ברמה רגילה ומקנה 4 נקודות זכות. לאתר הקורס.

הקומדיה הרומנטית:
היסטוריה, אידיאולוגיה ומגדר (10747)

מדוע רגש אהבה לרוב בא לידי ביטוי בריבים קולניים בקומדיות רומנטיות הוליוודיות? כיצד מתעצב העימות בין אהבת אמת לבין שיקולים חומריים בסרטים שנעשו בתקופה של שפל כלכלי ובתקופה של שגשוג כלכלי? כיצד באה לידי ביטוי הדילמה הנשית של השקעה במשפחה לעומת השקעה בקריירה בקומדיות רומנטיות מתקופות שונות? כיצד משתלבות המוסכמות של הקומדיה הרומנטית עם אלה של סרטים מוזיקליים או סרטי הרפתקאות? שאלות אלו ונוספות עומדות במרכז הקורס הקומדיה הרומנטית: היסטוריה, אידיאולוגיה ומגדר.
הקורס דן במוסכמות של מחזורי סרטים שונים בתוך הסוגה (ז'אנר): הקומדיה המטורפת של שנות השלושים והארבעים, קומדיות הסקס של שנות החמישים והשישים, קומדיות רומנטיות "עצבניות" של שנות השבעים, הקומדיה הרומנטית החדשה של שנות השמונים והתשעים וקומדיות רומנטיות בראשית שנות האלפיים. בין היתר, עומד הקורס על הגורמים החברתיים, הפוליטיים והאמנותיים שעיצבו את סרטים אלה.
הקורס הוא ברמה רגילה ומקנה 6 נקודות זכות. לאתר הקורס.

תולדות המתמטיקה –
מיוון העתיקה ועד זמנו של אוילר (20472)

תולדות המתמטיקה

הקורס סוקר מהלכים מרכזיים בהתפתחות המחשבה המתמטית מימי יוון העתיקה עד למאה ה-18, מהלכים שהובילו להצגת מושגים עקרוניים כ"מספר" ו"משוואה", ולבניית החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי. ההיכרות עם ההקשר ההיסטורי והתרבותי של רעיונות מתמטיים המופיעים בקורסים מתמטיים אחרים, יש בה כדי להעשיר את נקודת המבט המתמטית וההיסטורית גם יחד.
הקורס מבוסס על הרצאות מוקלטות בווידיאו של פרופ' ליאו קורי ועל קריאת קטעים מספרי היסטוריה של המתמטיקה ומכתביהם של מתמטיקאים מובילים.
הקורס מוכר כקורס מרחיב דעת בכל התכניות שבהן דרוש קורס מרחיב דעת.
הקורס הוא ברמה רגילה ומקנה 4 נקודות זכות. לאתר הקורס.

חדש באקדמיה

האוניברסיטה הפתוחה מקיימת ימי עיון ואירועים בקמפוס ברעננה. אנו שמחים להזמינכם לאירועים הקרובים. ראו תכנית אירועים מפורטת.