סטודנטים יקרים,
עם פרוס השנה החדשה אנו שמחים להגיש לכם גיליון חדש של קצרים או"פטימיים, המציג מבחר ממגוון העשייה והפעילויות של האוניברסיטה הפתוחה. גיליון זה עומד בסימן זכיות בפרסים מכובדים של סגל האוניברסיטה ושל סטודנטים בעבר ובהווה. ראויה לציון במיוחד היא זכייתם של שלושה סטודנטים מהאו"פ בפרסי מצטייני פר"ח. את סיפוריהם אנו מביאים לפניכם, והם מקור לגאווה ולהשראה. כמו כן נדווח על ערב ההצדעה שערכה האו"פ לבוגריה. נספר גם על עלייתו של אתר לסטודנטים חדשים ועל הקמת פורטל סלולרי ייחודי. כתמיד, נעדכן אתכם על מינויים חדשים, על תכניות לימוד חדשות, על קורסים ועל ספרים חדשים.

אנו שמחים לקבל את תגובותיכם, והנכם מוזמנים להמשיך לכתוב אלינו.
שנה טובה ופורייה,
ולהתראות בגיליון הבא!

1,000 מלגות סיוע לסטודנטים

לקראת סמסטר הלימודים א2012 החליטה האוניברסיטה להעמיד 1,000 מלגות סיוע כלכלי, במטרה לסייע לסטודנטים חדשים המבקשים להירשם ללימודים. המלגות נועדו לסטודנטים אשר עקב סיבות כלכליות התקשו להירשם ולו לקורס אחד באו"פ. סטודנטים שהיו מעוניינים בכך הגישו את בקשתם למלגת סיוע כלכלי. הבקשות נבדקו, ואישורים מתאימים נשלחו לסטודנטים. האוניברסיטה מתכוונת לתמוך גם בקורס השני של סטודנטים שיצליחו בקורס הראשון.

אתר לסטודנטים חדשים

לא מכבר עלה לאוויר אתר המיועד לסטודנטים חדשים באוניברסיטה הפתוחה. האתר מאפשר לסטודנטים להתמצא בצעדיהם הראשונים באו"פ ולהכיר את עולם המושגים המקובל באוניברסיטה. האתר הנו פרי עבודה משותפת של דיקנט הלימודים האקדמיים ודיקנט הסטודנטים, והוא נוצר בעקבות פניות מן השטח שהעידו על תחושות לחץ ובלבול עם הכניסה ללימודים באו"פ.

על מנת למנוע "הצפה" של מושגים, האתר מאפשר חשיפה ב"מנות קטנות" ובהדרגה . הוא בנוי מפרקים המלווים את התקדמותם הכרונולוגית של הסטודנטים, החל מהרשמתם ללימודים ועד למבחני הגמר וההרשמה לסמסטרים הבאים.

בפרק הראשון ("נרשמתי, מה עכשיו?") הסטודנטים נחשפים רק למושגים שראוי שיכירו מיד עם הרשמתם לקורס. הפרק השני ("לקראת מפגש ההנחיה") רלוונטי לקראת פתיחת הסמסטר, וכן הלאה. כתובת האתר נשלחת לכל הסטודנטים החדשים בדואר אלקטרוני בליווי ברכת דיקן הלימודים האקדמיים. כמו כן ניתן להגיע לאתר מדף הבית של האוניברסיטה. להלן קישור לאתר.

ערב הצדעה לבוגרים: אירוע לציון הסמכת 30,000 בוגרים

ביוני האחרון חגגה האוניברסיטה הפתוחה עם בוגריה ציון דרך – 30,000 בוגרי תואר ראשון מאז היווסדה. כברת דרך עברה האו"פ מאז 1982, כאשר סיימו 42 בוגריה הראשונים, ועד היום, בהיותה האוניברסיטה הגדולה בישראל, עם למעלה מ-47,000 סטודנטים. נראה כי המטרות שהיו בבסיס חזון הקמתה לפני למעלה משלושים שנה עדיין ניצבות כנר לרגליה של האוניברסיטה: לשרת אוכלוסיות נרחבות, לפתוח את ההשכלה הגבוהה לכלל החברה ולהסיר מכשולים כגון מרחק, זמן, בגרות ופסיכומטרי, ועיסוקים נוספים כגון עבודה ושירות צבאי.

תחת כיפת השמיים בקמפוס ברעננה פתחה את הערב פרופ' חגית מסר-ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, בדברי הוקרה לבוגרים. שר החינוך, גדעון סער, ציין את מקומה המרכזי והבולט של האוניברסיטה בזירת ההשכלה הגבוהה. יהושע אסא, סגן יו"ר אגודת הבוגרים, ייצג את הבוגרים בברכה לבבית לאו"פ ולבוגרים. בפני הבוגרים הופיעו אמנים שונים ומגוונים שנבחרו מתוך רצון להתאים לקשת הרחבה של בוגרי האו"פ לדורותיהם. בין המופיעים היו תזמורת סימפונט רעננה, ברי סחרוף, שלומי שבן ומארינה מקסימיליאן-בלומין. את הערב הנחה אברי גלעד.

פרופ' שלום רצבי למד בישיבה חרדית ולא הייתה לו בגרות מלאה. בגיל 30 פלוס, נשוי ואב לילדים, הוא ביקש לרכוש השכלה גבוהה. מאחר שלא השלים בגרות באנגלית, לא התקבל רצבי לאוניברסיטאות אחרות. האוניברסיטה הפתוחה הייתה היחידה שפתחה בפניו את שעריה, ולאחר שסיים תואר ראשון עם התמקדות בהיסטוריה, הוא המשיך לתואר שני ואף סיים דוקטורט בהצטיינות באוניברסיטת תל אביב. היום פרופ' רצבי מנהל קריירה אקדמית בין-לאומית ומלמד היסטוריה באוניברסיטת תל אביב. המשך

תערוכה "סיפור של צמיחה"

ערב ההצדעה החגיגי לבוגרי האו"פ התמקד בצמיחה – זו של הבוגרים וזו של האוניברסיטה. את פני הבוגרים ומשפחותיהם קיבלה תערוכה בנושא האוניברסיטה הפתוחה ובוגריה: סיפור של צמיחה בעיצוב אמני בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה, אוצרות: יונה לשם-רובינשטיין ורותי שלם. התערוכה כללה מיצגים שונים וקטעי וידאו-ארט אשר עסקו בספרי האו"פ, בטכנולוגיות המיושמות באוניברסיטה, בעקרונות היסוד שלה, באנשים המעורבים בה, בתולדותיה ובבוגריה.

נשיאת האו"פ בוועידה השנתית לקידום מעמד האישה באו"ם

כאשר התקיימה באו"ם הוועידה השנתית של ה-CSW (Commission on the Status of Women) (הוועדה למעמד האישה של האו"ם) בניו יורק, נבחרה פרופ' חגית מסר-ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה ופרופסור להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, עם ארבעה מומחים בין-לאומיים נוספים, להציג בפאנל זה.

ה-CSW הנו גוף משנה של המועצה הכלכלית-חברתית באו"ם שעניינה קידום נשים. מדי שנה בשנה מתכנסים נציגי המדינות החברות באו"ם כדי לדון בנושאי שוויון נשים, להציג את האתגרים העומדים על הפרק, לקבוע סטנדרטים חדשים ולגבש מדיניות בין-לאומית.

פרופ' מסר-ירון פועלת מזה שנים רבות לקידום נשים במדע במסגרות שונות. בתקופת כהונתה כמדענית הראשית וכראש מנהל המדע במשרד המדע, התרבות והספורט, היא יזמה והקימה את המועצה הלאומית לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה, ואף עמדה בראשה. כמו כן פרופ' מסר-ירון הייתה ממייסדות ארגון EPWS, המאחד רשתות של נשים מדעניות באירופה.

בתגובה להשתתפותה בוועידה אמרה פרופ' מסר-ירון: "לכבוד הוא לי לקחת חלק בפורום חשוב זה, ששם לעצמו למטרה לקדם את מעמד הנשים בכל תחומי ההשכלה והתעסוקה. הנתונים מראים ששיעור השתתפות נשים בכוח העבודה המדעי-טכנולוגי קטן משמעותית מחלקן באוכלוסייה (בהנדסת חשמל, למשל, פחות מ-10%), וגם בתחומים אלו קיימת תקרת זכוכית, ומיעוט נשים מגיע לדרגות העליונות. עם זאת, אני צופה כי בעידן הנוכחי, שבו הטכנולוגיה מחויבת לאג'נדה הירוקה, נשים רבות יותר ישתלבו בפרויקטים טכנולוגיים. אינדיקציה לכך רואים בעובדה שבאוניברסיטאות בארץ כבר רואים שבמקצועות הנדסיים עכשוויים, כמו הנדסת סביבה והנדסה ביו-רפואית, שיעור הסטודנטיות דומה לשיעור הסטודנטים".

יום המחקר 2011

ביום המחקר השנתי של האוניברסיטה הפתוחה הציגה האו"פ בפני הקהל הרחב מגוון מן המחקרים הנערכים במסגרתה. בין המשתתפים היו עובדים, סטודנטים, עמיתים העוסקים במחקר ומובילי דעה במערכת ההשכלה הגבוהה באוניברסיטאות, במרכזי מחקר ובמכללות. יום המחקר התמקד השנה בנושא "התנהגות". לאחר דברי הפתיחה של נשיאת האוניברסיטה, פרופ' חגית מסר-ירון, התקיימה סדרת הרצאות בהנחייתה של דיקן המחקר, פרופ' ענת ברנע. ההרצאות היו במתכונת Mini Ted Talks, וארכו שבע וחצי דקות כל אחת. בין החוקרים שהרצו היו פרופ' סוניה רוקס, פרופ' תמר הרמן, ד"ר אביעד בר-חיים, ד"ר רביד דורון, ד"ר זאב רוזנהק, ד"ר אבנר כספי וד"ר יורם קלמן. בתום ההרצאות התקיים סיור חופשי במתחם תערוכת המחקר, שבו הציגו החוקרים את מחקריהם לכל המתעניינים. את יום העיון חתם משחק אינטראקטיבי קבוצתי בהדרכתם של ד"ר תמיר טסה וד"ר ריקה גונן.

אופ"ל

החל מסמסטר ב2012 מתוכנן מעבר של אתרי הקורסים מסביבת הלמידה הוותיקה "אופוס" לסביבת למידה חדשה "אוֹפַּ"ל" המבוססת על מערכת בשם מוּדל (Moodle). המעבר נובע מן הרצון למצוא פלטפורמה חדשה לפעילות האינטרנטית, אשר תכיל בתוכה גם את התפיסות הפדגוגיות החדשות, המבוססות על מציאות של רשתות חברתיות, ויקי, YouTube ועוד.

מערכת מוּדל היא סביבת למידה בין-לאומית המבוססת על מערכת קוד פתוח לניהול למידה ואתרי קורסים מקוונים. המערכת נמצאת בשימוש ב-212 ארצות שונות, עם למעלה מ-4 מיליון משתמשים שונים (המספרים מתעדכנים באופן תדיר וניתן לעקוב אחריהם כאן).

המעבר כולל שדרוג של המערכת והתאמתה לצורכי האו"פ, המרה של חומרים קיימים מאופוס לאופ"ל והדרכה של מרכזי ההוראה ביכולות המערכת החדשה. פרטים נוספים על המערכת החדשה, על פיתוחים שנעשו וייעשו, על תהליכי ההטמעה באו"פ ועל הקורסים המשתתפים בפיילוטים הראשונים, ניתן לקבל ב אתר זה.

ללמוד ערבית בקיץ אחד

האוניברסיטה הפתוחה מציעה ארבעה קורסים ללימוד השפה הערבית הספרותית: יסודות השפה הערבית הספרותית א' (91465), ב' (91466), ג' (91468), ד' (91469). לראשונה בסמסטר הקיץ האחרון הציעה האוניברסיטה לימודים של שני קורסים ברצף, בזה אחר זה, במתכונת אינטנסיבית במשך עשרה שבועות. באופן זה יכולים הסטודנטים לרכוש את יסודות השפה הערבית בקצב מהיר מן המקובל במתכונת של שני סמסטרים רגילים. כמו כן ניתן ללמוד קורסים אלה במהלך שנת הלימודים בשני סמסטרים. הקורסים נלמדים בטכנולוגיה של לימוד מרחוק ב"כיתה וירטואלית", וניתן יהיה לצפות בשיעורים המוקלטים במהלך השבוע בכל שעה שהיא.

קורסי הערבית הם חלק מדרישות תכנית הלימודים לתואר ראשון בתחום ההיסטוריה של המזרח התיכון ותרבויותיו, והם אינם מקנים נקודות זכות. אולם מעבר לעניין חובת הלימוד, יש בלימוד השפה הערבית נדבך חשוב להבנת המתרחש באזורנו.

אופג'וב – הכוון והשמה

יחידת אופג'וב באוניברסיטה הפתוחה היא גוף המתאם ומתווך בין המוסדות המספקים שירותי הכוון לימודי ומקצועי ושירותי השמה בעבודה, לבין הסטודנטים של האו"פ ובוגריה.

• שירותי הכוון וייעוץ למתלבטים בבחירת כיוון מקצועי או תחום לימודים.
• שירותי השמה, המסייעים לסטודנטים הבוגרים בתהליך השתלבותם בשוק העבודה.
• הצעות עבודה, המתפרסמות לסטודנטים באתר חדשני לחיפוש עבודה www.openu.ac.il/jobs, על לוחות המודעות במרכזי הלימוד ובאמצעות דיוור משרות חמות ישירות לדואר האלקטרוני.
• ירידי תעסוקה, שבהם משתתפים מעסיקים וחברות השמה מכל רחבי הארץ ומתחומים שונים. בירידים אלה הסטודנטים מקבלים הזדמנות להכיר את החברות, לקבל היצע רחב של משרות ולהגיש מועמדות למשרות רלוונטיות.
• סדנאות לחיפוש עבודה, המקנות דרכים ומיומנויות למציאת עבודה בהתאם למאפיינים הייחודיים של הסטודנטים באו"פ.

פרטים נוספים על כל השירותים הללו ניתן לקבל בטלפון: 09-7780712/1504 או בדוא"ל: [email protected].

מדליות כסף באולימפיאדה הבין-לאומית
במדעי המחשב לנוער 2011

הישג נאה לאביאל אטיאס ולדניאל הדס, שני סטודנטים של האו"פ, שזכו במדליות כסף באולימפיאדה הבין-לאומית למדעי המחשב לצעירים מתחת לגיל 20 לשנת 2011, שהתקיימה השנה בתאילנד.

אביאל אטיאס סיים השנה את לימודיו התיכוניים ובמקביל הוא מסיים באו"פ תואר ראשון במדעי המחשב בהצטיינות יתרה ומתגייס לצה"ל. דניאל הדס, בנו של ד"ר עופר הדס – מרכז הוראה בחטיבה למתמטיקה, הוא תלמיד תיכון בן 17 וסטודנט לתואר ראשון במתמטיקה ובמדעי המחשב. דניאל שיפר את הישגיו היפים מן השנה שעברה, שבה זכה במדליית ארד באולימפיאדה.

האולימפיאדה החלה בחסות אונסקו ונערכת כל שנה במדינה אחרת בעולם. היא אחת משש האולימפיאדות הבין-לאומיות במדעים לנוער בתחומי הפיזיקה, הכימיה, הביולוגיה, האסטרונומיה, המתמטיקה ומדעי המחשב. האולימפיאדה הראשונה במדעי המחשב נערכה בבולגריה בשנת 1989, והשתתפו בה משלחות מ- 13 מדינות. כיום משתתפות באולימפיאדה כ-80 מדינות.

באולימפיאדה למדעי המחשב התלמידים מתחרים, כל אחד באופן אישי, בפתרון בעיות אתגר אלגוריתמיות. בחירת התלמידים שייצגו את ישראל באולימפיאדה נעשית בשלושה שלבים: נערכות תחרויות אזוריות בבתי הספר, לאחר מכן נערכת תחרות ארצית, ואחריה נערכת שתי סדרות של ימי אימון למצטיינים. בתום סדרות אלה נבחרים ארבעה נציגים לתחרות הבין-לאומית והם עוברים סדרת אימונים. כמו בשנים קודמות, גם השנה חלק נכבד מהנבחרת היו סטודנטים תלמידי תיכון הלומדים באו"פ.

ד"ר דוד גינת מאוניברסיטת תל אביב הוא ראש הצוות המקצועי של מאמני הנבחרת. חברי הצוות המקצועי הם: ד"ר אלה צור, אורן בקר, יהונתן מושייב, הילה קדמן וחיים אברבוך.

ברכות חמות לזוכים!

ציון לשבח למחקר באו"פ על טכנולוגיות מסייעות
לסטודנטים עם לקות ראייה ועם עיוורון

במסגרת הכנס השנתי ה- 22 של SITE Teacher Education) Society for Information Technology and) שנערך בארצות הברית, הוצג מחקרן של ד"ר טלי היימן, ד"ר דורית אולניק-שמש ודנה כספי-צחור מהאוניברסיטה הפתוחה וזכה לציון לשבח. המחקר, העוסק בתרומתן האקדמית והחברתית של טכנולוגיות מסייעות לסטודנטים עם לקות ראייה או עם עיוורון, בדק דפוסי שימוש בטכנולוגיות מסייעות בקרב 18 סטודנטים עם לקות ראייה או עם עיוורון הלומדים באו"פ. נבחנה השאלה אם שימוש בטכנולוגיות מסייעות תורם לשביעות רצון אקדמית וחברתית. נמצאו מתאמים משמעותיים בין תפיסת התרומה של אתר האינטרנט לתחום האקדמי והחברתי לבין שביעות הרצון ותחושת התקווה של המשתתפים. בבדיקת דפוסי השימוש באתרי הקורסים נמצא כי אף על פי שרוב המשתתפים מסוגלים, למרות הלקות, להיכנס לאתרים בכוחות עצמם ויודעים לבצע משימות מקוונות, הם עושים שימוש מתון בלבד באתרי הקורסים. כמו כן נמצאה תפיסה עצמית חיובית גבוהה במונחים של עצמאות, של רמת הצלחה ושל יכולת פתרון בעיות.

זהויות ישראליות – יהודים וערבים מול המראה
והאחר/ יאיר אורון

הספר זהויות ישראליות הוא מחקר אמפירי ראשון מסוגו ומהיקפו העוסק בשאלת הזהויות הישראליות – אחת הבעיות המרכזיות והאקטואליות של החברה הישראלית בימינו. המחקר מקיף ארבעה דגמים של תת-זהויות יהודיות-ישראליות: הלא-דתית (החילונית); המסורתית; הדתית-לאומית והדתית-חרדית. לצדן ולעומתן מוצגת במחקר הזהות הערבית (הפלסטינית) הישראלית, אשר גם היא אינה מקשה אחת. הספר מנתח שני מחקרי זהות שנערכו בשנים 1990 ו-2008 בקרב סטודנטים יהודים-ישראלים וערבים (פלסטינים)-ישראלים. נידונים בו המרכיבים: "העם ואני", "השואה ואני", "הנכבה ואני", "האני והאחר" (עמדות הדדיות של יהודים כלפי ערבים ולהפך), "המדינה ואני" ו"הדת ואני". מן המחקר עולה כי השואה היא נדבך מרכזי בזהות היהודית-ישראלית, ואילו הנכבה היא גורם מרכזי בזהות הערבית (הפלסטינית) הישראלית. לכל הישראלים, הן היהודים והן הערבים, משותפת הזהות הקורבנית, אך, כמובן, זהויות הקורבן הן שונות ולעתים אף קוטביות. המשך

המחבר מתריע באמצעות מחקר זה על כך שכישלון בחינוך לדמוקרטיה, לפלורליזם ולדו-קיום עלול להחריף ולהסלים את מערכת היחסים השברירית בלאו הכי בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. עלינו לעסוק באינטנסיביות בחינוך משמעותי נגד גזענות, להודות שהיא מצויה בקרבנו ולהכיר בכך שאנו עצמנו איננו רק מושא לגזענות, אלא גם נשאיה. סגירה

פרופ' יאיר אורון הוא חבר סגל אקדמי בכיר במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת.

מסע אל האושר: הפילוסופיה, הפסיכולוגיה והמתמטיקה
של האושר/ יורם קירש

השאלה כיצד להיות מאושר, שהייתה בעבר נחלתם של פילוסופים, של משוררים ושל סופרים, נעשתה בשנים האחרונות נושא למחקר מדעי בין־תחומי. ואולם המחקר המדעי לא פתר את בעיית החיפוש אחר האושר, משום שהדרך אליו היא במידה רבה אישית. הספר מסע אל האושר עוסק בשאלות שונות, כגון מהו האושר, מדוע אנו שואפים להיות מאושרים, ואיך אפשר להעלות את רמת האושר של הפרט. הוא מציג סקירה של תורות פילוסופיות העוסקות במקומו של האושר בחיינו. כמו כן הוא בוחן את התפתחות היחס אל מושג האושר באסכולות פסיכולוגיות שונות – מהפסיכואנליזה והגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, דרך הפסיכולוגיה ההומניסטית והאקזיסטנציאליסטית, ועד לגישת הפסיכולוגיה החיובית, המסתמכת על מחקרי אושר מודרניים. הספר מציע גם שיטות מעשיות שונות המיועדות להשגת אושר בזוגיות, במשפחה ובעבודה, ובהן שיטה ייחודית להגדרת מטרות ולהשגתן.

פרופ' יורם קירש הוא חבר סגל במחלקה למדעי הטבע והחיים ע"ש אבינעם אדם.

מי שולט על הצבא? בין פיקוח על הצבא לשליטה
בצבאיות/ יגיל לוי

בשיח הפוליטי והאקדמי בישראל נשמעת שוב ושוב הטענה שצה"ל זוכה לעוצמת יתר וכי החשיבה הצבאית קובעת את החשיבה המדינית. בה בעת נשמעת טענה הפוכה, שלפיה הצבא מבוקר יתר על המידה הן על ידי הפוליטיקאים והן על ידי קבוצות אזרחיות, כגון ארגוני זכויות אזרח, ארגוני הורים וקבוצות אחרות, ובתוך כך מצטמצם מרחב הפעולה האוטונומי שלו. הייתכן ששתי הטענות צודקות בעת ובעונה אחת? ואם כן, כיצד תוסבר הסתירה ביניהן?

במרכז הספר מוצעת ההבחנה בין הפיקוח האזרחי על הצבא – הממוקד בתורת הלחימה, במדיניות הגיוס, בתפקוד המבצעי ובהיבטים המשקיים של התנהלות הצבא – ובין הפיקוח על הצבאיות כתרבות פוליטית המעניקה לגיטימציה לשימוש בכוח ומשקפת את מפלס המיליטריזם בחברה.

הטענה המרכזית הנפרסת בספר היא שהפיקוח על הצבא התחזק מאז שנותיה הראשונות של המדינה, ואילו הפיקוח על הצבאיות נחלש, ובין שני תהליכים אלה מתקיימת זיקה של יחס הפוך. הטענה אינה בהכרח שישראל נעשית יותר מיליטריסטית, אלא שכוחות היכולים לאתגר את החשיבה הצבאית פשוט נחלשים. המשך

הבחנה זו מאפשרת לנתח תופעות רבות שליוו את העיסוק בצה"ל בעשור האחרון, ובהן: השלכותיו הפוליטיות של השינוי בהרכב החברתי של הצבא; השלכותיה של מדיניות מניעת הנפגעים; החותם שמטביעים על הצבא קבוצות וארגונים המנסים לפקח עליו באמצעות פעולה בזירה הציבורית ובזירה המשפטית; המשמעות של חדירת ערכי תרבות השוק אל צבא; ומורכבות הפיקוח על הצבא באמצעות העיתונות. סגירה

פרופ' יגיל לוי הוא חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת.

סערה מסייעת/ רינת-יה (גורודנצ'יק) רובינסון

התנועה הרוויזיוניסטית בהנהגת זאב ז'בוטינסקי הופיעה על מפת הפוליטיקה היהודית בשנת 1925 כמי שחלקה על דרכם של המוסדות הציוניים ודרשה רוויזיה בדרך של התנועה הציונית ובהגדרת מטרתה. כעשר שנים היא פעלה כסיעת ברית הצה"ר בהסתדרות הציונית. בשנת 1935, כשיצאה לדרך עצמאית, הקימה את ההסתדרות הציונית החדשה, הצ"ח. בשם התנועה באו לידי ביטוי מטרותיה: חדשנות ביוזמות פוליטיות ובדרכי הפעולה. הצ"ח הוקמה בתקופה שאירופה עברה שינויים מפליגים בתחומים פוליטיים, כלכליים וחברתיים, שערערו את ביטחון החיים היהודיים. אירועים אלה העמידו בפני התנועה הרוויזיוניסטית אתגרים ויצרו דרכי פעולה שנתנו מענה למצב החדש שאליו נקלע העם היהודי.

הקריאה ל"אווקואציה" של יהדות אירופה הועמדה במרכז הפעילות הרוויזיוניסטית בשנות השלושים. ז'בוטינסקי ביקש לנצל את הרוחות הרעות שנשבו באירופה כדי לקדם את העשייה הציונית, כפי שסערה מסייעת ליורדי הים לקדם את ספינתם.

ד"ר רינת-יה רובינסון היא מדריכה לעבודות סמינריוניות במחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות. מחקרה מבוסס על עבודתה לתואר שלישי במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים.

זמנים-רבעון להיסטוריה, 115

עורכת: מירי אליאב-פלדון, עורך אורח: אייל נווה

כתב העת זמנים עוסק בהיסטוריה של עם ישראל ושל ארץ ישראל לצד תולדות העמים, בהיסטוריה מערבית לצד עיון בתולדותיהן של תרבויות אחרות, ובמחקריהם של היסטוריונים, אך גם בפֵרות עבודתם של חוקרים מדיסציפלינות סמוכות, כגון פילוסופיה, אמנות, ספרות וארכיאולוגיה. מטרתו העיקרית של הרבעון היא לפרוס בפני הקוראים ממיטב ההישגים של חוקרי העבר במדינת ישראל, אך גם להביא בפניהם מדי פעם בפעם "טעימות" מעבודתם של היסטוריונים מובילים ברחבי העולם.

בגיליון 115 מופיעים מאמרים השופכים אור על ארצות-הברית "האחרת": על קבוצות מיעוט שסבלו מאפליה ממושכת, על מדיניות אכזרית של עיקור נשים למען השבחת הגזע, על כת דתית שדגלה בריבוי נשים, על השמדתם של הביזונים, על נשים שלחמו כגברים במלחמת האזרחים, על פורעי חוק בראי הקולנוע ועל שמרנות חדשה במערכת החינוך האמריקנית. כמו כן מתפרסם בגיליון מאמר היסטוריוסופי של אלעזר ויינריב, המדגיש את החשיבות של השאלה "מה היה קורה אילו?". במדור "דיוקנו של היסטוריון" מופיע ריאיון עם פרופסור שלמה סימונסון, החשוב שבחוקרי ההיסטוריה של יהדות איטליה ושל יחסה של האפיפיורות אל היהודים במרוצת הדורות. בגיליון אף רשימות ביקורת על ספרים חדשים בעברית בתחום ההיסטוריה.

המזרח החדש: כתב עת ללימודי המזרח התיכון והאסלאם (כרך נ')

עורכים: בת-ציון עראקי קלורמן, מאיר חטינה

המזרח החדש הוא כתב העת של האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם (אילמ"א), מחליפתה של החברה המזרחית הישראלית, היוצא על ידי ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה. כתב העת עוסק בהיבטים פוליטיים, חברתיים, תרבותיים וכלכליים של המרחב הערבי והאסלאמי במגוון דיסציפלינות.

הגיליון החדש של כתב העת עוסק בארבע תמות עיקריות. התמה הפותחת עוסקת באסלאם האורבני, ומתמקדת בעיר חברון בתקופה הממלוכית, ואילו התמה הסוגרת עוסקת באסלאם שבטי באמצעות דיון בדפוסי הקבורה של החברה הבדואית בנגב במאה ה-20. תמות התווך מתרכזות ביחסי הגומלין בין ידע, תרבות וכוח, וביחסים בין יהודים למוסלמים.

אדם, חברה וכלכלה במזרח התיכון בזמננו (10918)

הקורס עוסק בהתפתחויות הדמוגרפיות בארצות המזרח התיכון הערבי במאה ה-20, ובקשר שבין התפתחויות אלה לפוליטיקה, שהושפעה מהן והשפיעה עליהן. הקורס מקנה מושגי יסוד בתחום הדמוגרפיה, תוך שהוא מציע ניתוח של יחסי הגומלין בין התופעות הדמוגרפיות לבין הפוליטיקה הפנימית והבין-לאומית של האזור. זהו ניסיון ללמוד את ההיסטוריה של המזרח התיכון בן-זמננו מזווית ראייה ייחודית, המעלה תובנות חשובות ומקוריות לגבי התפתחויות מרכזיות שחלו באזור במהלך המאה ה-20.

בין הנושאים הנלמדים בקורס: גידול האוכלוסין המהיר במדינות ערב במאה ה-20; התוצאות הכלכליות של הריבוי הטבעי הגבוה של אוכלוסיית מדינות ערב במחצית השנייה של המאה ה-20; תנועת עובדים בין מדינות ערב; השפעות ההגירה על יצואניות העובדים הגדולות – מצרים, ירדן, תימן וסוריה; מדיניות הילודה של מדינות ערב במחצית השנייה של המאה ה-20.

זהו קורס מתקדם המקנה 6 נקודות זכות. ניתן לכתוב במסגרתו עבודה סמינריונית, אך אין חובה לעשות זאת.   לפרטים נוספים על הקורס

כלכלה ציבורית (10917)

לממשלה תפקידים רבים ומגוונים, ופעולותיה משפיעות על חייו של כל פרט. משום כך חשוב להבין את תפקידיה של הממשלה, את תחומי אחריותה ואת מגבלותיה. הקורס משלב בין תאוריה למעשה ודן בנושאים מגוונים, כגון: תפקידי הממשלה, מוצרים ציבוריים ומימונם, רגולציה, צדק חברתי, כלכלה פוליטית, שחיתות, תכנון מערכת מיסים והעלמות מיסים, קואליציות וקבוצות לחץ, ועוד. זהו קורס מתקדם המקנה 3 נקודות זכות. ניתן לכתוב במסגרתו עבודה סמינריונית.

זהו קורס מתקדם המקנה 3 נקודות זכות. ניתן לכתוב במסגרתו עבודה סמינריונית.   לפרטים נוספים על הקורס

מבוא לבלשנות תאורטית (10730)

הבלשנות התאורטית היא תחום מחקר העוסק ביכולת האנושית לרכוש שפה טבעית ולהשתמש בה. חקר השפה האנושית נעשה מההיבט הקוגניטיבי, כלומר, כפועל יוצא של היכולת הלשונית הקיימת במוח האנושי. זהו תחום עם מאפיינים ייחודיים, הבאים לידי ביטוי במחקר התאורטי (המוכר גם כ"בלשנות גנרטיבית" או "בלשנות פורמלית"). מאפיינים בין-תחומיים של הבלשנות התאורטית באים לידי ביטוי בשילוב בין המחקר הבלשני לתחומי מחקר אחרים, כגון פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה התפתחותית וחינוך, חקר המוח ומדעי המחשב.

הקורס מבוא לבלשנות תאורטית מציג את הגישות העדכניות לחקר שפה טבעית (כלומר, היכולת הלשונית) על כל מרכיביה: מורפולוגיה (מבנה של מילים), תחביר (יצירת משפטים), סמנטיקה (משמעות קבועה), פרגמטיקה (משמעות בהקשר), פונולוגיה (מאפייני הצלילים הלשוניים) ופונטיקה (תפקודם של הצלילים הלשוניים בתוך מילים ומשפטים). המשך. לפרטים נוספים על הקורס

מוח וקוגניציה (10941)

אולי שאלת את עצמך זה מכבר – כיצד קורה שאני שוכח את עצמי בשעה שאני שקוע בצפייה בסרט טוב? מדוע מתרחשת תופעת "על קצה הלשון"? מדוע אני מזהה את פניו של אדם בשעה שאיני מסוגל לזכור את שמו? איך לכל הרוחות אצליח להתעלם מהפרסומת המרצדת באתר האינטרנט אשר גונבת את תשומת לבי? מדוע עולים בראשי זיכרונות קיציים כשאני מריח את הקרם להגנה מהשמש? איך זה שקצב ההקלדה שלי השתפר כל כך מאז אותה פעם ראשונה שבה ישבתי מול מקלדת?

החוויות שתוארו כאן נגישות למרבית האנשים. אולם אם ברצונכם לקבל תשובות רציניות לשאלות הנלוות אליהן הקורס מוח וקוגניציה הוא בשבילכם. האופן שבו המוח מאפשר את התנהגויותינו הפשוטות והמורכבות סִקרן פילוסופים ומדענים זה מאות בשנים. התמזל מזלנו לחיות בעידן מיוחד שבו שיתוף הפעולה בין הדיסציפלינות השונות העוסקות בחקר המוח הוא פורה במיוחד. ההתקדמות הטכנולוגית שהתרחשה אך בעשורים האחרונים היא הבסיס לצמיחת התחום של מדעי המוח הקוגניטיביים, ובמסגרתו החוקרים מחפשים תשובות לשאלות שצוינו לעיל ולשאלות רבות נוספות. המשך. לפרטים נוספים על הקורס

• כפר קאסם
• פקיעין

מוסדות הפתוחים להרשמה רק לתלמידי המוסדות:

• בי"ס מוסררה בירושלים

מקומות עבודה שמתקיימים בהם לימודים אקדמיים של האו"פ:

• אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ
• אלתא באשדוד
• אינטל ירושלים בהר חוצבים
• חברת סלקום בנתניה

פרס א.מ.ת לפרופ' גרשון בן-שחר

פרופ' גרשון בן-שחר, נשיאה הקודם של האוניברסיטה הפתוחה, זכה בפרס א.מ.ת בתחום מדעי החברה. הפרס, הנחשב ל"נובל הישראלי", מוענק מדי שנה בשנה לחוקרים על הצטיינות ועל הישגים אקדמאיים ומקצועיים בתחומי האמנות התרבות והמדע, שיש בהם תרומה מיוחדת לחברה. את הפרס, בסכום של מיליון דולר, מעניק ראש הממשלה, והוא מחולק בין הזוכים.

השנה הוענקו פרסי א.מ.ת בארבעה תחומים:
מדעי החברה – פסיכולוגיה: פרופ' גרשון בן-שחר ופרופ' דן זכאי
מדעים מדויקים – מתמטיקה: פרופ' נוגה אלון ופרופ' שהרן שלח
מדעי הרוח – משפט עברי: פרופ' ברכיהו ליפשיץ ופרופ' אליאב שוחטמן
תרבות ואמנות – צילום: פרופ' חנן לסקין ומר מיקי קרצמן

מנימוקי השופטים לזכייתו של פרופ' גרשון בן-שחר:
"במחקריו, פרופ' בן-שחר בדק את המידה שבה ניתן לדעת משהו באופן תקף ומהימן על התהליכים המנטליים הפנימיים באמצעות מדדים פסיכופיזיולוגיים, לרבות קביעת מהימנות תוצאות הבדיקות בפוליגרף וקבילותן כראיות משפטיות. לתוצאות מחקריו אלה הייתה השפעה מכרעת על החלטת בית המשפט העליון לפיהן תוצאות הבדיקות שנערכו לאדם באמצעות מכשיר הפוליגרף אינן קבילות כראיה במשפטים פליליים. זוהי החלטה מרחיקת לכת ורבת השפעה על התנהלות מערכות המשפט הפלילי בישראל".

ברכות חמות לפרופ' בן-שחר.

זכייה במלגת אלון

אנו שמחים לבשר שגם השנה זכתה במלגת אלון חברה מהסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטה הפתוחה. הזוכה היא ד"ר גליה בנזימן מהמחלקה לספרות, לשון ואמנויות.

התכנית "מלגות אלון" על שם מי שהיה שר החינוך ויו"ר המל"ג, יגאל אלון ז"ל, נועדה לאפשר לאוניברסיטאות לקלוט מדענים צעירים מצטיינים במיוחד. התכנית היא תחרותית ומבוססת על הצטיינות אישית, ללא קביעת מכסה לכל אוניברסיטה או לכל תחום. בסך הכול מוענקות בכל שנה 20 מלגות לחברי סגל מכל תחומי הידע בכל שמונה האוניברסיטאות בארץ. זאת השנה השלישית ברציפות שחברי סגל צעירים, מצטיינים, מהאוניברסיטה הפתוחה זוכים במלגות אלון.

ברכות לד"ר גליה בנזימן.

פרסי ראש הממשלה להלחנה

שי כהן, מרכז הוראה של הקורס "תולדות הג'ז", ודגנית אלייקים, מנחה בקורס "מוסיקה ממבט ראשון", הם שניים מתוך חמשת הזוכים בפרס ראש הממשלה להלחנה לשנת 2011. הזוכים הנוספים הם יוסף ברנדשבילי, עמוס אלקנה ואבנר חנני.

צוות השופטים בתחום המוזיקה הקונצרטנטית מנה את המנצח אורי סגל, את נגנית האבוב גבי בוקובסקי ואת המוזיקולוג, המחנך ונגן הצ'מבלו דוד שמר.

טקס-קונצרט מיצירות הזוכים נעל את פסטיבל חג המוזיקה שהתקיים בירושלים בביצוע אנסמבל מיתר.

ברכות לזוכים!

שלושה מצטייני פר"ח מהאו"פ

מדי שנה בשנה מעניק פרויקט פר"ח (פרויקט חונכות) מלגות למצטייניו בטקס חגיגי. השנה, מתוך 25,500 סטודנטים שפעלו בפר"ח בשנת הלימודים תש"ע נבחרו 12 חונכים מצטיינים, שמתוכם שלושה הם סטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה: נתנאל חזן (חשבונאות), אילנה סקיגין (פסיכולוגיה) ויניר שמואל (מדעים מדויקים). להלן סיפוריהם:

נתנאל חזן

"... זה פשוט לא להאמין, אני במערכת כבר יותר מעשר שנים, לא ראיתי אף פעם תלמיד שהשתפר כל כך בשנה אחת...אין ספק שזה בגלל החונך, הלוואי והיו עוד חונכים כאלה... הוא פשוט מדהים.... הילד השתפר בהכול! לא רק בלימודים, שזה בכלל מקצה לקצה, הוא נפתח לחברים בכיתה, הוא מדבר בשיעורים, מכין עבודות מקסימות. פשוט ילד אחר!" (המחנכת).

כל מי שהיה מעורב וצפה במעשה החונכות של נתנאל ושל ש' היה מוקסם. כולם זקפו זאת לזכותו של נתנאל, אך נתנאל העניק את כל הקרדיט לש' ואמר: " אני נשבע בהן צדקי שלא עשיתי כלום, זה כנראה היה בתוכו, אני רק הייתי הנוצה שדמבו החזיק כדי שיאמין שהוא יכול לעוף".

נתנאל הגיע לפר"ח עם מוטיבציה רבה. כשנפגש לראשונה עם הרכזת שלו אמר: "אני באתי כי אני מאמין בחשיבות העצומה של הפרויקט". נתנאל ראה בש' את הטוב הטמון בו ועשה כל שביכולתו על מנת לחשוף, לחזק ולהוציא מן הכוח אל הפועל את כל הכוחות החיוביים שבילד.

היכולת לעמוד מול ילד שהישגיו נמוכים וכישוריו החברתיים לוקים בחסר ולראות את הטוב שבו היא יכולת מיוחדת, והיא זו המאפשרת לחונך לסייע לילד, להמריץ אותו להפיק מעצמו את המרב ואת המיטב ולהעצים את היכולות הגלומות בו. המשך

אילנה סקיגין

אילנה סקיגין חנכה ילדה הסובלת מתסמונת גנטית הגורמת לבעיות פיזיות, חברתיות, התפתחותיות ושכליות קשות. על תרומתה של אילנה לחיי הילדה אפשר ללמוד ממכתבה של האם:

"אני אימא של ש', בת ה-12, הלומדת בכיתה מיוחדת (מקדמת) בבית ספר רגיל. לפני שנתיים קיבלנו מתנה גדולה מאוד, זכינו באילנה סקיגין. זה נס שלא יאומן. לא יכולתי לחלום על דבר טוב יותר. היא חנכה את ש' במשך שנתיים וקידמה אותה מעל ומעבר לצפוי. לפני שאילנה הגיעה, קשייה בלימודים התבטאו בהישגים נמוכים מאוד. המורים לא נתנו סיכוי רב לשינויים לימודיים וחברתיים. אילנה מצאה את הדרך. אילנה אינטליגנטית, רגישה, מסורה, עם המון סבלנות ורצון גדול לעזור. היא האמינה בש' החל מן הרגע הראשון. היא עזרה לה וקידמה אותה בתחומים שונים.

ש' התחילה להביא הביתה ציונים של מאה בחשבון והתקדמה בעברית ובמקצועות אחרים. באספות ההורים בבית הספר המורה של ש' הודיעה בשמחה שהיא רואה אור בקצה המנהרה. היא ציינה את העובדה שהילדה התבגרה והתקדמה מאוד מבחינה רגשית, חברתית ולימודית. היא ציינה שיש גם התקדמות ביכולת החשיבה. להתקדמות כזו לא ציפינו, וזה דבר ששימח מאוד אותי ואת המשפחה. חשוב לציין שש' אינה נקשרת בקלות לאנשים וקשה לה להפגין רגשות, אך היא נקשרה לאילנה מידית. היא ויתרה על טיולים ועל אירועים משפחתיים לטובת הפגישות עם אילנה. גם רצונה להעניק לאילנה תשורות קטנות היה בבחינת שינוי מרנין בהתנהגותה. המשך

יניר שמואל

"כשיניר הגיע גיליתי דמות שונה מהנתונים היבשים על הדף. הוא הפגין רצינות ומוטיבציה לאורך כל הריאיון. הוא הדגיש כי אמנם הוא זקוק למלגה מסיבות כלכליות, אך הוא מעוניין בחונכות מכיוון שהוא עוסק במקצוע מדעי ומרגיש שחסר לו המגע עם אנשים, והוא מעוניין לקבל מקרה מאתגר", כך כתבה נטע טל, רכזת פר"ח.

יניר קיבל את מבוקשו – ילד מאתגר. א' בן השמונה לומד בכיתה ב' ומוקף בנשים – אמו ואחיותיו. אביו עובד קשה מאוד וכמעט אינו נמצא בבית. לא פלא שבשיחה עם הרכזת ביקש הילד "חונך בן, כי כל היום אני עם בנות".

הילד הנמרץ התקשה לשבת במקום אחד ולהתרכז בשיעורים. הוא היה יוצא מן השיעורים בבית הספר בכל עת שחפץ לבו ולא הפנים את כללי המשמעת בכיתה. הוא נענש על מעשיו, אך חזר לסורו. הוא לא עמד בקצב הלימודים בכיתה. גם תפקודו החברתי לא תאם את גילו הכרונולוגי. הוא היה רגיש מאוד להתנהגות של חבריו לכיתה והרבה להגיב בכעס ובבכי. ילדי הכיתה נהגו לכנותו "בכיין".

לאחר שעות הלימודים בילה א' בעיקר בחברת אמו ואחיותיו. הוא לא ביקר בבתי חברים, ובפעמים הספורות שעשה כן הוא הזעיק לאחר זמן קצר את אמו כדי שתבוא לאספו. האם, שלא ידעה כיצד להתמודד עם התנהגותו של הבן, גוננה עליו מאוד ונהגה לבצע במקומו מטלות ואף הכינה את שיעורי הבית שלו.

יניר פגש את א' בחצר בית הספר. א' התרגש מאוד כשנודע לו שהוא עומד לפגוש את החונך שלו ויצא ל"ריצת ניצחון" מסביב לבית הספר. לאחר הריצה הציע לו יניר לערוך יחד ריצה נוספת, משותפת. זו הייתה נקודת פתיחה מצוינת. יניר שבה את לבו של הילד. המשך

מקום ראשון בתחרות "מעצבים זיכרון" לבוגרת "חשיפה"

אדווה לוטטי, בוגרת מסלול "תקשורת חזותית ועיצוב גרפי" בבית הספר חשיפה לאומנויות התקשורת, הטלוויזיה והמולטימדיה, זכתה במקום הראשון בתחרות "מעצבים זיכרון", תחרות עיצוב כרזה ממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"א. התחרות היא פרי יוזמת משרד ההסברה והתפוצות ומוסד "יד ושם".

לתחרות הוגשו מאות כרזות של מעצבים ובוגרי כל בתי הספר הגבוהים לעיצוב בארץ, אשר ייצגו מכלול של דרכים רב-גוניות לעיצוב זיכרון השואה.

ועדת השיפוט של התחרות הורכבה מראשי מחלקות של בתי הספר לעיצוב בצלאל, שנקר וויצו חיפה, ובראשותה עמדו חתני פרס ישראל לעיצוב פרופ' דן רייזינגר ודוד טרטקובר.

בעקבות הזכייה הייתה הכרזה לכרזה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"א, והיא הופצה במסגרת זו בשלטי חוצות ובאירועי יום השואה ברשויות שונות, בבתי ספר ובתנועות נוער. המשך

מנימוקי חבר השופטים:
"כרזה מעוצבת היטב, הדורשת מאמץ בפענוחה ובבחינתה. הדיון המרכזי שבכרזה, עוסק בזיכרון הנוטה באופן טבעי להתעמעם. הכרזה מציגה שתי מגמות של מחיקה: זו שבכוונתם של הנאצים וזו שעושה הזמן. הדבר בא לידי ביטוי בעמעום המכוון במקומות הדרמטיים. זוהי הסתרה מאוד מטרידה ומשמעותית המקיימת דיאלוג עם תבנית מודעת אבל שבמסגרת הכרזה ובכך משרתת את המסר היטב. הכתם השחור במרכזה הוא העושה את הכרזה למה שהיא – האנשים אינם יותר, נעלמים מן המסך. נותרו רק שברים מהם ניתן ללמוד על המקור". סגירה

ברכות לאדווה לוטטי על זכייתה.

מינויים חדשים:

• ד"ר בני פרל מונה לעמוד בראש המחלקה לספרות לשון ואמנויות. ד"ר רון וידברג סיים כהונתו בתפקיד זה ומונה למנהל בית הספר לחינוך מוסיקלי במכללת לוינסקי.
• ד"ר ציפי ארליך מונתה לעמוד בראש המחלקה המאוחדת למתמטיקה ומדעי המחשב במקום פרופ' דניאלה ליבוביץ, המסיימת את כהונתה כראש החטיבה למתמטיקה, וד"ר ענת לרנר, המסיימת את כהונתה כראש החטיבה למדעי המחשב.
• ד"ר ערן חיות מונה לעמוד בראש המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה עם סיום כהונתה של ד"ר טלי היימן בתפקיד זה.
• פרופ' תמר הרמן מונתה ליו"ר ועדת המשנה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת. ד"ר אורן סופר סיים את כהונתו בתפקיד זה ויצא לשבתון בארצות הברית.
• ד"ר רונית בוגלר מונתה ליו"ר ועדת המשנה לחינוך ופסיכולוגיה. ד"ר ערן חיות שכיהן בתפקיד זה מסיים את כהונתו עם מינויו לראש המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה.
• ד"ר מתי מאיר מונתה ליו"ר ועדת המשנה למדעי הרוח. ד"ר בני פרל שכיהן בתפקיד זה סיים את כהונתו עם מינויו לראש המחלקה לספרות, לשון ואמנויות.

שלמי תודה למסיימים את כהונתם, ואיחולי הצלחה לבעלי התפקידים החדשים.

קידומים בדרגה של חברי סגל אקדמי בכיר:

• פרופ' יוסף ורבין מהמחלקה למדעי הטבע והחיים הועלה לדרגת פרופסור חבר.
• פרופ' מצטפא כבהא מהמחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות הועלה לדרגת פרופסור חבר.
• פרופ' מנור מנדל מהמחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב הועלה לדרגת פרופ' חבר.
• ד"ר מרדכי שורץ מהמחלקה לניהול וכלכלה הועלה לדרגת מרצה בכיר.

מינויים חדשים של חברים בסגל האקדמי הבכיר:

• ד"ר דיאמנטה בנסון-קרעי מהמחלקה לניהול וכלכלה מונתה לחברת הסגל האקדמי הבכיר בדרגת מרצה.
• ד"ר רונית ויסמן מהמחלקה למדעי הטבע והחיים מונתה לחברת הסגל האקדמי הבכיר בדרגת מרצה בכיר.
• ד"ר ישי מעוז מהמחלקה לניהול וכלכלה מונה לחבר הסגל האקדמי הבכיר בדרגת מרצה בכיר.
• ד"ר גליה בנזימן מהמחלקה לספרות, לשון ואמנויות מונתה לחברת הסגל האקדמי הבכיר בדרגת מרצה בכיר.

חברי סגל חדשים שהצטרפו לאוניברסיטה הפתוחה במהלך 2011:

• ד"ר אֹרן ליביו (תקשורת) הצטרף למחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת.
• ד"ר אלעד פארן (מתמטיקה) הצטרף למחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב.

חברי סגל חדשים שיצטרפו לאוניברסיטה הפתוחה ב-1 באוקטובר 2011:

• ד"ר אינה בלאו (חינוך) תצטרף למחלקה לחינוך ופסיכולוגיה.
• ד"ר ורדה וסרמן (ניהול) תצטרף למחלקה לניהול וכלכלה.
• ד"ר עידו ליויתן (פסיכולוגיה חברתית) יצטרף למחלקה לחינוך ופסיכולוגיה.
• ד"ר אור קרסין (משפטים) תצטרף למחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת.
• ד"ר עפר ריעני (כימיה אורגנית) יצטרף למחלקה למדעי הטבע והחיים.

ברכות חמות לחברי הסגל החדשים והוותיקים.

תכנית לימוד חדשה:

• תואר בוגר (B.A.) בהיסטוריה בהדגשת היסטוריה של עם ישראל.

פרס תיגר למאמר המצטיין במשפט עברי

ד"ר מרדכי שורץ מהמחלקה לכלכלה וניהול באוניברסיטה הפתוחה זכה לאחרונה, בשיתוף עם עמיתו ד"ר איתי ליפשיץ מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים, בפרס תיגר למאמר המצטיין במשפט העברי לשנת תשע"א. הפרס מוענק מטעם הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן. המאמר הזוכה "אגרגציה של הערכות בהיעדר אפשרות להכרעה על פי רוב" עוסק בסוגיה תלמודית ממסכת בבא-בתרא (דף ק"ז), המציגה שלושה שמאים שנדרשו להעריך נכס וניפקו שלוש הערכות שונות. בבריתא המובאת בתלמוד מובאות שלוש דעות. המפרשים והפוסקים נחלקו בפירושה של אחת הדעות (דוקא זו שנפסקה להלכה) ובאשר לשתי הדעות הנותרות מתפתח בתלמוד ובקרב מפרשיו דיון מרתק המשלב תובנות מודרניות למדי מתורת המשחקים. מטרת המאמר הייתה לפענח את השיטות ההלכתיות השונות לקביעת ערך הנכס ולהבין את ההיגיון הכלכלי והמתמטי שבכל אחת מהן.

מקום שני בתחרות (Association Computing Machinery) ACM לסטודנט האו"פ

בועז רוזנן, סטודנט האו"פ לתואר שני במדעי המחשב במסלול כולל תזה בהנחייתו של פרופ' דוד לורנץ, זכה במקום השני בתחרותACM Student Research Competition בכנס היוקרתי SPLASH 2010, שנערך ברינו, נוואדה, ארצות הברית.

התחרות הורכבה משלושה שלבים. בשלב הראשון התבקשו המועמדים להגיש תקציר של עבודת המחקר שלהם. רוזנן היה בין שבעת הסטודנטים שעברו שלב זה והוזמנו לכנס להמשך התחרות. בשלב השני הציגו המשתתפים פוסטרים המפרטים את מחקריהם וענו על שאלות השופטים. רוזנן העפיל עם עוד שלושה סטודנטים לשלב הגמר, שבו הוא נשא הרצאה על נושא מחקרו. כאמור, רוזנן זכה בפרס השני בתחרות.

המחקר שהציג רוזנן בתחרות הוא הבסיס לעבודת התזה שלו בהנחיית פרופ' דוד לורנץ. מדובר בשפת תכנות חדשה בשם Cedalion, שייחודה הוא בכך שהיא מאפשרת להגדיר, מתוך השפה עצמה, שפות מוכוונות תחום, כלומר, שפות מחשב המיועדות להיות מובנות לאנשי מקצוע בתחום מסוים. באמצעותה ניתן לכתוב תוכנה בצורה שתהיה מובנת לאנשים מתחום הבעיה, ולא רק למתכנתים. לדוגמה, אחד היישומים של השפה Cedalion היה לטובת חוקרים מהחוג לביולוגיה בטכניון. בועז הגדיר עבורם שפה שהייתה מובנת להם, ואפשרה להם לבצע את משימתם בקלות וביעילות.

פרס ראשון בתחרות תזות M.A. לסטודנטית באו"פ

לורנס ברי, סטודנטית בתכנית ללימודי דמוקרטיה באוניברסיטה הפתוחה, זכתה בפרס ראשון בתחרות תזות M.A. מצטיינות של האגודה הסוציולוגית הישראלית. עבודתה של לורנס ברי "מקורות הסולידריות במודרניות המאוחרת", נעשתה בהנחיית פרופ' מוטי רגב ופרופ' חיים חזן.

"פסיכולוגיה בחינוך" – מעכשיו גם בערבית

הספר "פסיכולוגיה בחינוך" ראה אור לאחרונה בתרגום ראשון לערבית של אליאס חדאד. סטודנטים הלומדים את הקורס בקבוצות לימוד במגזר הערבי מקבלים אוטומטית את הספר המתורגם בנוסף לגרסה העברית. סטודנטים דוברי ערבית הלומדים את הקורס במרכזי לימוד שלא במגזר הערבי ומעוניינים לקבל את הספר יכולים לפנות למוקד הפניות.

אחד על אחד – שירות חדש של תצפית ומשוב במפגש הנחיה

שירות חדש מטעם המחלקה להדרכה הושק במהלך סמסטר ב2011 לטובת סגל ההוראה באו"פ, מרכזי הוראה ומנחים. השירות מאפשר למנחה לקבל משוב מקצועי של אחת מהיועצות של מחלקת ההדרכה. היועצת מגיעה למפגש ההנחיה בתיאום מראש עם המנחה ועל פי בקשתו. התצפית מתמקדת במיומנויות ההנחיה במפגש, בדרכי העברת השיעור ובדגשים ייחודיים שמבקש המנחה, אם ישנם כאלה. בעקבות התצפית מתקיים משוב "אחד על אחד", מקצועי ודיסקרטי, ומועלות הצעות לקידום ההנחיה ואיכותה. מנחים שכבר נעזרו בשירות חדש זה מדווחים על משוב משמעותי שסייע להם לקדם תחומים שונים בהנחיה.

הקמפוס הסלולרי של האוניברסיטה הפתוחה

כחלק ממגמה של קידום יוזמות של חדשנות דיגיטלית וטכנולוגית, האו"פ משיקה כעת פורטל סלולרי – הקמפוס הווירטואלי הסלולרי של האוניברסיטה הפתוחה. הפורטל מיועד למשתמשי iPhone ואנדרואיד (Android).

בפורטל יכול כל סטודנט באו"פ לראות את לוח השנה האקדמי, לקבל מידע על אודות מצב ההרשמה לקורסים, להתעדכן על מפגשים, על ציונים ועל תשלומים ולקבל הודעות ופניות.

בעתיד, יועלו בפורטל הספרים הדיגיטליים של האוניברסיטה, סרטי ההרצאות ושיעורים בווידיאו. עד עתה הורידו יותר מ-1,600 סטודנטים את היישום. בכל יום מורידים את היישום כ-100 סטודנטים ונצפות כ-350 כניסות לפורטל.

אתר חדש לספרייה

לאחרונה עלה לאוויר אתר האינטרנט החדש של ספריית האוניברסיטה הפתוחה. האתר מעמיד לרשות המשתמשים את הפונקציות המרכזיות בדף הכניסה שלו. הוא מציע פרק חדש, "כיצד אני...", המדריך את המשתמשים בחיפושי מידע מסוגים שונים, בקבלת עזרה מצוות הספרייה ועוד. כמו כן נוסף לדף הכניסה חיפוש מהיר חדשני של חברת "אבסקו", המאפשר לאתר מידע בקטלוג ובמאגרי מידע שעליהם מנויה הספרייה, ומקנה גישה לטקסטים מלאים של מאמרים רבים (בהרצה). להלן כתובת האתר.

תיבות דואר של האו"פ למנחים

לאחרונה אפשרה האוניברסיטה למנחים לפתוח תיבות דואר של האו"פ. כתובת הדואר בנויה משם המשתמש של כל מנחה, כפי שקיים במערכות המחשוב באו"פ, והיא יכולה לשמש את המנחים ככתובתם הרשמית עבור לסטודנטים.

סקר הוראה ב2011 - תוצאות הגרלת מלגת לימודים!

סקר ההוראה הוא אחד האמצעים המרכזיים שבאמצעותו יכולים הסטודנטים לחוות את דעתם בכל הקשור להנחיה בקורסים שהם לומדים. ממצאי הסקר מועברים למנחים, למרכזי ההוראה, לראשי המחלקות האקדמיות ולהנהלת האוניברסיטה. ממצאים אלה משמשים את מרכזי ההוראה ואת המנחים באיתור קשיים והצלחות בקורס. מאחר שסקר ההוראה הוא אחד הכלים המשמשים את האוניברסיטה בפעולותיה לשיפור מתמיד של ההוראה וההנחיה, האוניברסיטה רואה חשיבות רבה בעידוד הסטודנטים לקחת חלק בסקר, לחוות דעה ולהשפיע על איכות ההוראה.

אחת הדרכים לעודד את מענה הסטודנטים לסקר היא עריכת הגרלה בין המשיבים. מאז עלייתו של סקר ההוראה האלקטרוני לאוויר, נערכת בסיומו הגרלה של שלוש מלגות לימודים לקורס, כל אחת בשווי שכר לימוד בסיסי לקורס אחד. המשך

אנו רוצים להודות לכל הסטודנטים שהשתתפו בסקר ההוראה בסמסטר זה, ומצפים להשתתפותם של סטודנטים רבים בסקר הבא שייערך בסיום סמסטר א2012.

דמוקרטיה ופמיניזם: מגדר, אזרחות וזכויות אדם/ סילביה פוגל-ביזאוי

התבוננות מזווית ראייה היסטורית בקשר ה"מובן מאליו" בין דמוקרטיה לפמיניזם מובילה למסקנה שחיבור זה לא התממש בצורה ברורה, הגיונית ופשוטה. בספר זה מוצג הקשר המפותל והמורכב בין דמוקרטיה לפמיניזם, תוך התמקדות במוסד האזרחות הדמוקרטית-ליברלית וניתוח החיבור הדינמי בינו לבין פמיניזם, כרעיון וכתנועה פוליטית.

בין הנושאים הנידונים בספר: המאבק על אזרחותן הפוליטית של הנשים; פמיניזם, דמוקרטיה וזכויות אדם בעידן הגלובלי; הדרה, דמוקרטיזציה ומה שביניהן; מנשים בפוליטיקה לפוליטיקה פמיניסטית; דמוקרטיה ופמיניזם; ישראל כמשל.

הספר נלמד במסגרת הקורס לתואר שני בלימודי דמוקרטיה דמוקרטיה ופמיניזם: מגדר, אזרחות וזכויות אדם (12026).

סוציולוגיה של התרבות/ מוטי רגב

הסוציולוגיה של התרבות ממקמת את תחומי היצירה ואת שיפוטי הטעם בסביבתם החברתית. כענף ידע סוציולוגי היא אינה מבקשת להעריך או לשפוט את התרבות ואת האמנות, אלא מציעה תובנות בנושאים כמו הקשר שבין טעם באמנויות ובמוצרי צריכה לבין מעמד חברתי וסגנון חיים, היחסים בין תרבות פופולרית לבין תרבות גבוהה, מאפייני התרבות הפוסט-מודרנית, הסביבה הארגונית של ייצור התרבות והאמנות, ואופייה של הייחודיות התרבותית-הלאומית בעידן הגלובליזציה התרבותית.

ספר זה מציג את עיקרי הידע הסוציולוגי בנושאים אלה ואחרים לאור גישות תאורטיות מרכזיות. לצד גישות כמו אסכולת פרנקפורט, אסכולת בירמינגהם וגישת ייצור התרבות, מקדיש הספר שני פרקים לפריסת גישתו התאורטית של פייר בורדייה לתחום התרבות ולמחקרים ששאבו את השראתם ממנה.

הספר נלמד במסגרת הקורס סוציולוגיה של התרבות (10659).

זכויות האדם ביחסים הבין-לאומיים: סוגיות מרכזיות / ציון אברוני

הספר מציג באופן מקיף את הסוגיות ואת האתגרים העיקריים שההגנה על זכויות האדם מעמידה בפני הקהילה הבין-לאומית. הספר סוקר את רעיון זכויות האדם מראשיתו ואת ציוני הדרך הבולטים בהתפתחות המשטר הבין-לאומי של זכויות האדם: הקמת בתי הדין המיוחדים לפשעי מלחמה, הקמת בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג, הרחבת סמכות השיפוט האוניברסלית, ראשיתה של מעורבות בין-לאומית הומניטרית והתחזקות מעמדם של הארגונים הלא-ממשלתיים.

כמו כן הספר דן בזכויותיהן של קבוצות ייחודיות, בסוגיית היחסיות התרבותית, בפעילותם וביעילותם של ארגוני זכויות האדם, ובוחן את מקומן של זכויות האדם במדיניות של ארצות הברית, האיחוד האירופי וישראל.

כיום ההגנה על זכויותיהם של בני האדם היא עניינה של הקהילה הבין-לאומית, וחשיבותה בדיפלומטיה העולמית גדלה. ואף על פי כן, הפגיעות הקשות בזכויות האדם ברחבי העולם נמשכות – הרג המוני, עינויים, מעצרים בלי משפט ואפליה על רקע מין, גזע ודת. ספר זה מבקש להעמיק את המודעות להפרת זכויות האדם בעולם ולחשיבות הגדלה של ההגנה עליהן ביחסים הבין-לאומיים.

הספר נלמד במסגרת הקורס זכויות האדם ביחסים הבין-לאומיים (10535).

אימונולוגיה, כרך א'/ תומס קינדט, ריצ'רד גולדסבי, ברברה אוסבורן וג'ניס קובי

האימונולוגיה – תורת החיסון – עוסקת בחקר מנגנוני הפעולה והבקרה של מערכת החיסון, בהשלכות הרפאויות של ליקויים בתפקוד מערכת החיסון ובדרכים שבהם ניתן להשפיע ולשנות את פעולתה ותפקודה. המחקר האימונולוגי מייצר ידע חדש שלא רק מרחיב את המידע הקיים אלא לעתים אף מחליף הנחות, מוסכמות והיפותזות קודמות. ההתקדמות המרשימה בתחום האימונולגיה הרפואית ניכרת בטיפול במחלות הנגרמות מפעילות בלתי תקינה של מערכת החיסון ומגיוס של כלים אימונולוגיים לאבחון ולטיפול במחלות שונות.

ספר זה מציג את מבנה מערכת החיסון, את התהליכים הבסיסיים של תגובות חיסון מולדות ונרכשות ואת ההשלכות הפתולוגיות של פעילות לא תקינה של מערכת החיסון.

הספר נלמד במסגרת הקורס אימונולוגיה (20322).

דיני הסחר הבין-לאומי, כרך א' / סוזן קרשנר וגור פינקלשטיין

בעידן הגלובליזציה, הסחר הבין-לאומי חוצה גבולות והופך להיות גורם דומיננטי ויום-יומי בכלכלה ובתרבות העולמית. הסחר הבין-לאומי, בהיותו הדבק המחבר בין אנשים, ארגונים ותרבויות, הפך להיות הרבה יותר מאשר אוסף של "כללי מסחר" גרידא, והוא מהווה כיום מערכת מורכבת ורבת פנים השואפת ליצור הרמוניזציה ותיאום בתחומים שונים ומגוונים.

ספר זה מקבץ את יסודות הסחר הבין-לאומי בדגש על היבטיו המשפטיים. הספר דן בהיבטים השונים של משפט בין-לאומי, בחוזי מכר בין-לאומיים ובדרכים למימונם, בשיטות שיווק והפצה, בדיני התחרות ובמסחר אלקטרוני. כמו כן הספר סוקר בהרחבה את הגופים ואת הארגונים המעורבים בסחר הבין-לאומי ואת תפקידיהם, את מאפייניו המיוחדים של האיחוד האירופי, ואת הדרכים ליישוב סכסוכים מסחריים בין-לאומיים.

הספר נלמד במסגרת התואר השני במנהל עסקים בקורס דיני הסחר
הבין-לאומי (13042).

חופש העיתונאי וחופש העיתונות בישראל - דיני תקשורת ואתיקה עיתונאית / משה נגבי

שלא כבדמוקרטיות אחרות, אין בישראל חוקה, חוק יסוד או אפילו חוק רגיל המבטיחים את חירותה של העיתונות. לעומת זאת, יש בה עדיין חוקים רבים המחבלים ביכולתם של כלי התקשורת להשיג מידע על מחדלי השלטון ועל עוולותיו, לפרסמו ולהוקיע את האחראים להם. ואולם, לא רק השלטון והחוקים מחבלים ביכולת האמורה, אלא גם גורמים פרטיים, שבכוח ממונם שולטים בערוצים המרכזיים של העיתונות המודפסת, המשודרת והמקוונת, ואינם בוחלים בניצול הכוח הזה על מנת להגביל את היקף המידע ואת טווח הדעות שיתפרסמו באותם ערוצים. לכן ספרו של משה נגבי עוסק לא רק בהתנכלויות השלטוניות לחופש העיתונות, אלא בכל האיומים על חירות העיתונאי, לרבות איומים שמקורם באינטרסים של העיתונות עצמה.

הספר עומד על חשיבותה המכרעת של חירות זו, ומסביר מדוע נשחקו יכולתה ומחויבותה של מערכת המשפט להגן עליה. הוא מפרט, מנתח ומבקר את הדינים, את כללי האתיקה ואת התקדימים התוחמים את חופש העיתונאי ואת חופש העיתונות בישראל, ומצביע על התיקונים ועל השיפורים הנחוצים כדי שגם התקשורת הישראלית של שנות האלפיים תוכל לשוב ולמלא את שליחותה החיונית ככלב השמירה של הדמוקרטיה.

הספר נלמד במסגרת הקורס דיני תקשורת ואתיקה עיתונאית בישראל (10724).

משוב על הנחיית קורס "יוון הקלסית" באופק

היי יפעת
קצת מאוחר אבל בכל זאת...
רציתי להודות לך על ההנאה שגרמו לי השיעורים באופק בקורס "יוון הקלאסית". (מעבר למשוב שמילאתי במשאל הרשמי כמובן). זו הפעם הראשונה שאני לוקח קורס באופק וקצת חששתי. בדרך כלל אני צריך אינטראקציה של כיתה כדי לקבל את המוטיבציה לפתוח את הספר ולקרוא, וחששתי שכאן זה לא יקרה לי.
לשמחתי הרבה גיליתי שאפילו בצפייה בהקלטות אני מרגיש כמו בכיתה אמיתית, והעובדה שאת מצליחה ליצור אווירה נעימה ולימודית כזו כאשר כל מה שאת רואה במסך זה את עצמך, היא באמת משהו מיוחד.
בעבר עסקתי קצת בהוראה מקוונת (פרויקט נחשון של מט"ח) כך שאני מזדהה עם הקשיים, ולכן מעריך עוד יותר את האופן שבו את מפיקה את המקסימום מהמדיום הזה.
רואים כמה שאת נהנית ללמד, וכמעט תמיד כשמרצה מלמד מכל הלב זה משליך על ההנאה ועל התועלת של הסטודנטים. המון תודה ולהתראות בסמסטר הבא ("רומא").
צביקה ברקוביץ

האוניברסיטה הפתוחה מקיימת ימי עיון ואירועים בקמפוס החדש ברעננה.
אנו שמחים להזמינכם לאירועים הקרובים.
ראו תכנית אירועים מפורטת.