הבעיה הנפוצה בישראל שאף אחד לא מדבר עליה

המילים "כלכלה" ו"משפחה" לא ממש מתחברות בראש. כלכלה קשורה למדינות ולשווקים בינלאומיים, מה לזה ולהתנהלותה של המשפחה שלי? אני בכלל טיפוס הומאני, אז עזבו אותי מחישובים, תקציבים ומספרים. אלה המחשבות שרצות לי בראש כשאני פוגשת את אורלי רדליך, מרצה ויועצת בכלכלת המשפחה, שותפה ב"מכון רדליך" ומרכזת הקורס "יועצים ומלווים לכלכלת המשפחה" באוניברסיטה הפתוחה.

"המשפחה היא עסק לכל דבר"

אני בוחרת לפתוח במילה הכי מלחיצה בלקסיקון שלי: תקציב, ותוהה למה להכניס לשיח המשפחתי מילה מלחיצה כל כך. מה יהיה השלב הבא - דמי כיס לילדים בשוטף פלוס 60? אני רוצה לקבל תשובות.

אורלי, מה פתאום "תקציב משפחתי"? משפחה זה משפחה - לא עסק.

זוהי טעות נפוצה. לנהל תקציב משפחתי זה בדיוק כמו לנהל עסק. ידוע שלעסקים שלא מרוויחים אין זכות קיום, הם פושטים רגל. משפחה אי אפשר לסגור ולכן חשוב עוד יותר לנהל את התקציב בתבונה. צריך להביא בחשבון שהמשפחה היא יישות כלכלית אשר מתקיימת לטווח ארוך - תוחלת החיים כיום היא של 85 שנה בממוצע, ועל כן חשוב לדעת להתנהל נכון ולשמור על הכסף.

הנושא הזה נשמע מסובך ומפחיד. כמה חודשים לוקח למשפחה ללמוד את הנושא?

יועץ טוב לכלכלת המשפחה שעובד בשיטה ממוקדת, יכול כבר אחרי פגישה של שעה וחצי-שעתיים עם משפחה, להציג להם מיפוי כלכלי ופתרונות ראשוניים. אפשר להבין מהי הדרך הנכונה כבר בפגישה הראשונה. כמובן שכדי לרדת לעומקם של דברים צריך להמשיך בתהליך.

ועם התהליך הזה יש לי בעיה לוגית: איך משפחה שיש לה קשיים כלכליים תוציא כסף על ייעוץ בתחום?

למשפחות יש סדרי עדיפויות. לרוב אנחנו עובדים עם משפחות שההכנסה שלהן היא 9000 ₪ ומעלה (הכנסה משותפת של בני הזוג). אלו הן משפחות שיש להן תקציב אך הוא מנוהל לא נכון. עצם ההחלטה לשלם עבור ייעוץ - מבחינת המשפחה זוהי השקעה ולא הוצאה. אנחנו בעצם מראים להם איך חוסכים כסף. מראים להם איך מצליחים לחסוך לפחות 1000-500 ש"ח בחודש כך שלגמרי משתלם לקחת ייעוץ. הרבה פעמים אנחנו חוסכים לאנשים אלפי שקלים בחודש וזה בטח יותר חשוב מעוד נסיעה לחו"ל. אלה שפונים לייעוץ כבר מבינים את זה ואף פעם לא מצטערים על המהלך.

"במנטליות הישראלית כסף הוא דבר שלא מדברים עליו"

מי בדרך כלל פונה לקבלת ייעוץ - האשה או הבעל?

גם וגם. בן הזוג המוטרד יותר הוא הפונה. זה שלא ישן בלילה, עניין של אופי. לנשים קל יותר לפנות. גברים נוטים לחשוב שהם יודעים לנהל את משק הבית, כך שבכל זאת יש רוב קטן לנשים. הן נכונות יותר לבקש עזרה, מנסות להבין כיצד יועץ לכלכלת המשפחה יכול לעזור והן מסבירות לבן הזוג את הדברים.

מה תפקיד הילדים בתהליך?

ילדים בישראל לרוב לא שותפים בכלכלת המשפחה. במנטליות הישראלית כסף זה דבר שלא מדברים עליו. לא רוצים שהילדים ידעו שיש בעיה. הילדים חווים רק הוצאה של כסף. בעצם יש לנו בעיה גדולה מאוד של חינוך פיננסי. אין כזה. בבתי הספר לא לומדים את הנושא כך שמה שלא ילמדו בבית לא ידעו. השילוב של המנטליות הישראלית ואי הלמידה של הנושא, יוצרים הנצחה של הבעיה והעברתה לדורות הבאים.

אצל רוב הישראלים - איפה מתבזבז הכי הרבה כסף, באיזה סעיף של התקציב?

האמת היא שאנשים קונים בלי לחשוב ובלי לבדוק הן בהוצאות הכרחיות כמו מזון והן בכל מה שקשור בבילוי ובתרבות פנאי, ויש המון סעיפים תחת הכותרת הזאת - חוגים, מסעדות, מנוי לעתון, פיס - מכלול של הוצאות שהוא גבוה וכמובן - הילדים.
ברגע שיש שני ילדים ומעלה זה הופך להיות סעיף קריטי. יש תפיסה ישראלית של "לא לחסוך מהילדים" וההשפעה החברתית על ההורים ועל הילדים היא עצומה "אני רוצה סמארטפון כי לכל הילדים יש". ההורה לא חושב שהילד צריך סמארטפון אבל לא רוצה שיהיה יוצא דופן. הצורך בהשוואה לסביבה הוא הרסני וכך ההורים גם מעבירים הלאה התנהגות כלכלית קלוקלת.

יש לי חברה מאוד מחושבת עם התקציב - אבל אז מגיע טיפול שיניים והורס הכול. מה עושים?

אנחנו מלמדים שבכל תקציב צריך להיות סעיף של בלתי מתוכננים - בלת"ם. צריך לקחת בחשבון כ-10% מההוצאות של המשפחה לסעיף הזה. אם משפחה מוציאה בחודש 10,000 ש"ח, צריך להוסיף לתקציב 1000 ש"ח להוצאות בלתי צפויות ואם לא יתעורר צורך בלתי צפוי (כביכול), הסכום שהוקצה לכך ישמש לחיסכון. זה דבר חשוב מאוד על מנת להתמודד עם מכשולים והפתעות. הגישה שלנו אומרת שאין הפתעות בחיים. אנחנו יכולים לצפות שפעם בשנה יהיה קלקול כלשהו (במכונת כביסה, ברכב וכד'), פעם בשנתיים עלולה להתעורר בעיה רפואית וכדומה. מבחינתנו גם "תקלות" הן מתוכננות.

"ייעוץ בכלכלת המשפחה: משימה בלתי אפשרית?"

להיות יועץ לכלכלת המשפחה - נשמע כמו משימה לא פשוטה. למי זה מתאים?

קודם כל היועצים צריכים להיות אנשים שרוצים לעזור לזולת ואפילו רואים בזה שליחות. הם צריכים להיות בעלי מיומנויות אישיות כמו יכולת נתינה, רצון לעזור והבנה של חשיבות הנושא. כשיש את הבסיס הזה אפשר לגשת למיומנויות הטכניות: הם צריכים להיות מעורים ולהבין בתחומים כלכליים שונים, בעלי ידע בסיסי ועם נכונות ללמוד את כל הידע החסר כדי שיוכלו להרחיב את ההבנה של המשפחות. הם הופכים להיות מקור של ידע כלכלי.

למה כדאי ללמוד את המקצוע דווקא באוניברסיטה הפתוחה-לימודי החוץ?

מעבר ללימודים בחסות אקדמית, אצלנו לומדים לעומק את המקצוע והתחומים הרלוונטיים. המרצים בקורס הם יועצים מקצועיים ובעלי ניסיון רב, שעדיין עובדים בשטח ומסייעים כלכלית למאות משפחות מידי שנה. בנוסף, התלמידים שלנו מקבלים, ללא תשלום נוסף, את תוכנת הייעוץ שפיתחנו ואפשרות לקבל הדרכה אישית במהלך הקורס ואחריו. כמו כן, הם לומדים להקים לעצמם עסק בתחום של ייעוץ לכלכלת המשפחה.

מי הם האנשים שבאים ללמוד את הנושא?

אני פוגשת שני סוגים של סטודנטים: אלה שמגיעים כשהם כבר מסודרים ויודעים להתנהל ואלה שבאים כדי ללמוד איך לעזור לעצמם. חלק באים גם וגם - גם כדי לעזור לעצמם וגם כדי ללמוד מקצוע. הייתה למשל בחורה צעירה, בת 20, מיד אחרי שירות צבאי, שאמא שלה שקועה בחובות גדולים. היא באה כי הבינה שהיא צריכה לעזור לאמא שלה וגם כדי שלה זה לא יקרה.

אילו כלים מעשיים מקבלים התלמידים במהלך הלימודים באוניברסיטה הפתוחה?

הסטודנטים שלנו מקבלים ידע רחב בתחומים כלכליים - משכנתאות, ביטוח ופנסיה, חוקי שכר, חוקי משפחה כמו צוואות, ירושות ועוד. בנוסף, הסטודנטים מקבלים תכנה למיפוי כלכלי ולומדים לעבוד אתה בעזרת שיטת עבודה ממוקדת ויעילה מאוד.

איזו עצה את יכולה לתת לכל בית בישראל כדי להתחיל להתנהל נכון?

דבר ראשון, ארגון, ניהול ושליטה: תמיד קודם כל לארגן את הניירת הכלכלית וללמוד לקרוא אותה, לפתוח מעטפות מהדואר, לשאול שאלות אם לא מבינים. פשוט לשלוט בדברים ולעקוב. יש שם הרבה כסף שמפספסים.

זה צעד סביר והגיוני. מה הלאה?

דבר שני עמידה בתקציב: למשפחה צריך להיות תקציב מסודר של ההוצאות, אשר נגזר מההכנסות. אם ההכנסה המשפחתית היא 12,000 ₪ התקציב לא יכול לעבור את זה, אלא להפך, כדאי לחסוך לעתיד.

זה כבר משהו שקשה יותר לעמוד בו. אולי אני יכולה עם הלוואות?

וזה מביא אותי לדבר השלישי: להתבסס כמה שפחות על תשלומים ועל הלוואות. הלוואות אפשר לקחת רק אם מטרתן היא מינוף ולא מכל סיבה אחרת, כדי לא להקבר עמוק יותר בחובות. אם לוקחים הלוואה צריך להכניס את ההחזר שלה לתקציב החודשי כדי שהמינוס לא יגדל. בקיצור, לא קונים בכסף שאין.

זה נשמע לי כמו מוטו מצוין לסיים בו

אחד התפקידים של יועץ לכלכלת המשפחה הוא למצוא את הנקודות שעוזרות למשפחות להתחיל לעשות את הצעד הראשון לקראת רווחה כלכלית. גם זה דבר שאפשר וצריך ללמוד איך לעשות אותו.

למידע נוסף אודות קורס ייעוץ לכלכלת המשפחה לחץ כאן

מס' הקורס: 63991