סטודנטים יקרים,
לקראת חג הפסח אנו שמחים להגיש לכם גיליון חדש של קצרים או"פטימיים. הפעם אנו חונכים מדור חדש – "מאחורי הקלעים" – המבקש להעניק לכם הצצה לאנשים ולתהליכים העומדים מאחורי הארגון המורכב המכונה "האוניברסיטה הפתוחה". את המדור נפתח בריאיון עם שרון ענטר, ראש מחלקת מרכזי לימוד, שתספר על עבודת המחלקה ועל תפקידיה. מלבד זאת נציג כתמיד מקבץ משלל פעילויותיה של האוניברסיטה ונדווח על מינויים חדשים, על תכניות לימוד חדשות, על קורסים ועל ספרים חדשים.
אנו שמחים לקבל את תגובותיכם, והנכם מוזמנים להמשיך לכתוב אלינו.
חג אביב שמח,
ולהתראות בגיליון הבא!

עתודה אקדמית באו"פ – מעתה בכל התחומים

החל משנת תשע"ג האוניברסיטה הפתוחה תוכר למסלול עתודה אקדמית בכל תחומי הלימוד שמציעה העתודה והקיימים באו"פ.
במידעון העתודה האקדמית תשע"ג האוניברסיטה הפתוחה מופיעה בתחומים שלהלן (לפי סדר הופעתם שם):
הנדסת תעשייה וניהול; הנדסת תוכנה; מדעי המחשב; מתמטיקה; כימיה; כלכלה; מזרח תיכון; פסיכולוגיה/ מדעי ההתנהגות; סוציולוגיה; ביולוגיה/ מדעי החיים; יחסים בין-לאומיים; מדעי החברה; היסטוריה; מדעי המדינה; תקשורת.

פרס לנשיאת האו"פ

ברכות לנשיאת האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' חגית מסר-ירון על זכייתה בפרס הטור המצטיין של מגזין SPS Signal Processing Magazine לשנת 2011. הטור שכותרתו הייתה "Rainfall Monitoring Using Cellular Networks" פורסם במגזין במאי 2007, גיליון 24.

טקס הענקת הפרס התקיים לאחרונה בטוקיו, יפן.

מכון חדש לחקר היחסים בין יהודים, נוצרים ומוסלמים

מכון חדש לחקר היחסים בין יהודים, נוצרים ומוסלמים מציין בימים אלה שנה להיווסדו. המכון הוקם כדי לקדם פעילות מחקר בנושאי השיח שבין בני שלוש הדתות המונותאיסטיות, על מרכיביהן הדתיים, התרבותיים, החברתיים והכלכליים, למן העת העתיקה ועד לזמננו. בראש המכון עומדת פרופ' בת-ציון עראקי-קלורמן מן המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות. פעילויותיו של המכון עוסקות ביחסים בין הדתות ותורמות להבנת דינמיקות בין-תרבותיות, בין-חברתיות ובין-לאומיות מחד גיסא, ולהבנת תולדותיה של כל תרבות בפני עצמה מאידך גיסא. המכון נותן חסות לקבוצות מחקר, מקיים ימי עיון וכנסים בין-לאומיים ומעניק מענקי מחקר לחוקרים מצטיינים. המשך

בכנס ההשקה של המכון שהתקיים תחת הכותרת "יהודים, נוצרים, מוסלמים: דימויים הדדיים" השתתפו שלושה עשר חוקרים מהארץ ומחו"ל. הכנס הציג עבודות מחקר חדשניות כגון: "יהודים ונוצרים בעיני מוסלמים: דימויים קבועים ומשתנים", "אסלאם יהדות נצרות באתיופיה", "יחסי מוסלמים ונוצרים בהרר במאה ה-19", "זנות וחזרה בתשובה: בין חז"ל לאבות הכנסייה", "לשאלת הדימוי של היהודי במרחב הכפרי הנוצרי-פגאני בליטא במאה ה-19", "דימויים קולקטיביים: יהודים ואוקראינים במאה ה-20", "קפקא במזרח התיכון: הקריאה הערבית בכתביו" ו"ניטשה והמורשת היהודית-נוצרית". סגירה

פורטל חדש למנחי האוניברסיטה

לאחרונה עלה לאוויר פל"א – פורטל למנחי האו"פ. הפורטל נבנה כדי לשרת את המנחים ולספק להם מידע בנושאים שונים הקשורים לעבודתם באוניברסיטה הפתוחה. הפורטל כולל מידע אישי למנחה, כגון פרטי כתב המינוי שלו, ומידע על קורסים, כגון פירוט קבוצות הלימוד, רשימות הסטודנטים, לוחות זמנים, מטלות,
ציונים ועוד.

נציגי האו"פ בפורום הצעירים של האקדמיה הלאומית למדעים

ד"ר ענבל עופר וד"ר ישי לנדא מהמחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות התקבלו לפורום הצעירים של האקדמיה הלאומית למדעים.
האקדמיה הלאומית למדעים יזמה לפני תשע שנים את הקמת פורום הצעירים במדעי הרוח והחברה במטרה לדון בנושאים מתחומים שונים של מדעי הרוח והחברה בישראל, בדרכי המחקר בתחומים אלה ובארגונם. בכל שנה נבחרת קבוצה מצומצמת של חוקרים מצטיינים – עשרה עד ארבעה עשר חוקרים צעירים מהאוניברסיטאות השונות בארץ.

רישום בפנקס המהנדסים
לבוגרי מסלול הנדסת תעשייה וניהול

החל מינואר 2011 בוגרי הנדסת תעשייה וניהול של האוניברסיטה הפתוחה מוכרים לצורך רישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים.

האו"פ למען זכויות אנשים עם מוגבלות

בדצמבר 2011 צוין ברחבי העולם היום הבין-לאומי למען זכויות אנשים עם מוגבלות. אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות מגדירה חזון וקובעת סטנדרטים בין-לאומיים לזכויות האזרחיות והחברתיות שלהן זכאים אנשים עם מוגבלות באשר הם. באמנה מעוגנת זכות כללית לאי-הפליה, שאליה נלווית חובה של המדינות החתומות לקדם באופן יזום ובכל תחומי החיים שוויון הזדמנויות של אנשים עם מוגבלות.
עד כה חתמו על האמנה 153 מדינות ואשררו אותה 105 מדינות. ישראל הצטרפה לחותמים על האמנה במרס 2007, והליכי הכנת האשרור מצויים בשלבי סיום. מידע נוסף בנושא האמנה אפשר למצוא באתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. המשך

בשנת 2011 למדו באוניברסיטה הפתוחה 485 סטודנטים עם לקויות שמיעה, לקויות ראייה וסטודנטים עם לקויות מוטוריות ורגשיות. דיקן הסטודנטים מלווה סטודנטים אלה בהנגשת מבנים, מידע ושירותים כגון תנאי בחינה נגישים, ייעוץ אישי, ליווי מול גורמי חוץ וקבלת הנחיה פרטנית.
בימים אלה הצטרפה האו"פ למיזם "מהפכה בהשכלה הגבוהה" של הביטוח הלאומי. במסגרת המיזם יוקמו מרכז תמיכה ארצי (ברעננה) וחמישה מרכזי תמיכה אזוריים (בקמפוסים בבית בירם, בבית יציב, בוואדי ערה, בירושלים וברמת אביב). במרכזים האזוריים יונגשו הספרייה ואחת מכיתות הלימוד לסטודנטים עם מוגבלות, כולל לקויות למידה קשות. במרכז הארצי ברעננה יוקם מרכז השאלת עזרים, תונגש הספרייה וכן יונגש אולם הרצאות לכבדי שמיעה. סגירה

מרכזי לימוד חדשים:

• קמפוס ירושלים – שלוחת מוסררה למגזר הערבי
• ירושלים – הר חוצבים
• בסיס מחנה מקלף
• המכללה הקהילתית - בית ברל
• החל מסמסטר א2012 עברה פעילות האו"פ בעפולה מתיכון בן-גוריון למרכז הלימוד בבניין של מכללת עתיד.

מינויים חדשים:

• פרופ' מוצטפא כבהא מונה לתפקיד ראש המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות במקום פרופ' בת-ציון עראקי-קלורמן, שסיימה לכהן בתפקיד זה ויצאה לשבתון.
• פרופ' יוסי ורבין מונה לתפקיד ראש המחלקה למדעי הטבע והחיים במקום פרופ' יצחק דותן, שסיים לכהן בתפקיד זה ויצא לשבתון.
• פרופ' מוטי רגב מונה לתפקיד ראש המחלקה לספרות, לשון ואומנויות במקום ד"ר בני פרל, שסיים לכהן בתפקיד זה ויצא לשבתון.
• ד"ר מילי פרי מונתה לתפקיד מנהלת יחידת הפיתוח האקדמי במקום ד"ר אילן בן עמי, שסיים לכהן בתפקיד זה.

קידומים בדרגה של חברי סגל אקדמי בכיר:

• פרופ' זאב נוטוב מהמחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב הועלה לדרגת
  פרופסור מן המניין.

מינויים חדשים של חברים בסגל האקדמי הבכיר:

• ד"ר ריקה גונן מהמחלקה לניהול וכלכלה מונתה לחברת הסגל האקדמי הבכיר בדרגת מרצה בכיר.
• ד"ר יורם קלמן מהמחלקה לניהול וכלכלה מונה לחבר הסגל האקדמי הבכיר בדרגת מרצה בכיר.
• ד"ר נעם שנטל מהמחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב מונה לחבר הסגל האקדמי הבכיר בדרגת מרצה בכיר.

חברי סגל אורח חדשים שהצטרפו לאוניברסיטה הפתוחה:

• ד"ר יאיר בן-חיים (מדעי החיים) הצטרף למחלקה למדעי הטבע והחיים.
• ד"ר שרה קאהן-ניסר (יחסים בין-לאומיים) הצטרפה למחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת.
• ד"ר אלכס אוסוויאצוב (מתמטיקה) הצטרף למחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב.

שלושה זוכים במלגות סקר ההוראה

סקר ההוראה הוא אחד האמצעים המרכזיים שבאמצעותו יכולים הסטודנטים לחוות את דעתם בכל הקשור להנחיה בקורסים שהם לומדים. ממצאי הסקר מועברים למנחים, למרכזי ההוראה, לראשי המחלקות האקדמיות ולהנהלת האוניברסיטה. ממצאים אלה משמשים את מרכזי ההוראה ואת המנחים באיתור קשיים והצלחות בקורס. המשך

מאחר שסקר ההוראה הוא אחד הכלים המשמשים את האוניברסיטה בפעולותיה לשיפור מתמיד של ההוראה וההנחיה, האוניברסיטה רואה חשיבות רבה בעידוד הסטודנטים לקחת חלק בסקר, לחוות דעה ולהשפיע על איכות ההוראה. אחת הדרכים לעודד את מענה הסטודנטים לסקר היא עריכת הגרלה בין המשיבים. סגירה

מאז עלייתו של סקר ההוראה האלקטרוני לאוויר נערכת בסיומו הגרלה של שלוש מלגות לימודים לקורס, כל אחת בשווי שכר לימוד בסיסי לקורס אחד. . המשך

כל משתתף בהגרלה יכול לזכות במלגת לימודים לקורס אחד בלבד בהגרלה שנערכה בסמסטר א2012, זכו במלגת לימודים לקורס הסטודנטים הבאים:

1. מירית בלמוש (רחובות)
2. יפה מאור (ירושלים)
3. אבי, (יבנה)
סגירה

אנו רוצים להודות לכל הסטודנטים שהשתתפו בסקר ההוראה בסמסטר זה ומצפים להשתתפותם של סטודנטים רבים בסקר הבא שיערך בסיום סמסטר ב2012.

תואר ראשון בתחום הקולנוע

לאחרונה נוספו מסלולים חדשים לתואר ראשון בקולנוע: בוגר במדעי הרוח בהדגשת קולנוע, בוגר במדעי הרוח והחברה בהדגשת קולנוע. כמו כן נוספו תארים דו-חוגיים במגוון נושאים: קולנוע והיסטוריה, קולנוע ופילוסופיה, קולנוע ומדע המדינה ויחסים בין-לאומיים, קולנוע וסוציולוגיה, קולנוע ופסיכולוגיה, קולנוע והיסטוריה של המזרח-התיכון ותרבויותיו וקולנוע ותקשורת.
התכניות השונות הן הזדמנות להיחשף לאמנות הקולנוע ולהבין את הטכניקות ואת הרעיונות האמנותיים והאידאולוגיים שמעבר לעלילה. הן משלבות מקצועיות ועדכניות מחקרית עם עוצמת החוויה הקולנועית. הלמידה מתבססת על קריאת חומר עיוני וצפייה בסרטים.
התארים כוללים קורסים בעלי אופי היסטורי או תאורטי, כגון להבין סרטים: מבוא לאמנות הקולנוע, הקולנוע כהיסטוריה: לדמיין ולביים את המאה ה-20, מיתוס ואתוס בקולנוע הישראלי, הקומדיה הרומנטית: היסטוריה, אידיאולוגיה ומגדר, זיכרון, טראומה ופנטזיה בקולנוע האמריקני, והקולנוע הישראלי במפנה האלף. בתכניות בהדגשת קולנוע מוצעות גם סדנאות מעשיות בצילום, בבימוי, בעריכה ובכתיבת תסריטים. כל התארים מספקים בסיס מצוין לתואר שני בלימודי תרבות באוניברסיטה הפתוחה. לפרטים נוספים

מִגדר ופמיניזם בתאטרון המודרני (10928)

מהו תאטרון פמיניסטי? מהי כתיבה נשית? מהן האסטרטגיות השונות לייצוג נשים ונשיות על הבימה? מה בין ריאליזם פמיניסטי, מחזאות נשית ואמנות המופע? עם שאלות אלה ואחרות, המקבלות משמעות אקטואלית מיוחדת בימים אלה, מתמודד קורס חדש זה.
הקורס עוסק בגישות תאורטיות לייצוג של נשים ושל נשיות על הבימה, וביצירות מרכזיות של התאטרון הפמיניסטי במאה ה-20 וכיום. יוצגו ארבעה סגנונות ומודלים תאורטיים עיקריים: (‏א‎)‏ בחינת הסגנון הריאליסטי בתאטרון מנקודת מבט פמיניסטית; (‏ב‎)‏ התאטרון האֶפּי/ ברֶכטיאני והתאטרון הפמיניסטי; (‏ג‎)‏ התאטרון הפמיניסטי ומושג "הכתיבה הנשית"; (‏ד‎)‏ אמנות המופע הפמיניסטית. בתוך כך יידונו מושגי היסוד והנושאים שלהלן: מגדר כהבניה וכתופעה תרבותית, אלימות נגד נשים, ייצוג הגוף הנשי על הבימה, נקודת המבט של הצופים, קיומה של שפה בימתית "נשית" ועוד.
הקורס כולל קריאת מחזות וכן ניתוח של מופעים שאינם מבוססים על מחזה. הקורס הוא קורס מתקדם המקנה 6 נקודות זכות. לפרטים נוספים

הקולנוע הישראלי במפנה האלף (10939)

הקורס מתמקד בניתוח סרטי העלילה שנוצרו בישראל בשנות התשעים של המאה ה-20. הניתוח חושף את גרעיני הרעיונות שיופיעו בקולנוע הישראלי בשנות האלפיים, כאשר זה ייעשה לאמנות חשובה ומשפיעה בתרבות הישראלית, ואף זוכה להכרה בין-לאומית.
נקודת המוצא של הדיון היא הפער הקיים בין אירועים היסטוריים שהתחוללו בשנות התשעים לבין תוכני הסרטים שנוצרו באותה עת. פער זה מעורר את השאלה מדוע בחרו היוצרים שלא לייצג אירועים שהסעירו את המציאות הישראלית (כגון האינתיפאדה הראשונה, תהליך השלום ורצח רבין), ובמקום זאת עסקו בסוגיית זהותם של בני הדור השני והשלישי להגירה וביחסים בין-דוריים בכלל.
דרך קריאה מעמיקה בסרטי העלילה הבולטים מן התקופה נעמוד על החשיבה המחודשת של הקולנוע הישראלי על סוגיות של מרחב ושל זהות. סוגיות אלה היו כמו מובנות מאליהן בעשורים הראשונים לקיום המדינה, כאשר "היהודי החדש" שהגיע לחיות לבסוף על אדמתו, ואילו עתה מתלוות אליהן נימות של כאב ושל ספקנות. המשך

הקורס מבוסס על ספרה של ד"ר יעל מונק גולים בגבולם: הקולנוע הישראלי במפנה האלף (בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה). הספר, כמו גם הקורס, מתייחס לחמישה עשר סרטים: הטרילוגיה של אסי דיין "החיים על פי אגפא" (1991), "שמיכה חשמלית ושמה משה" (1994) ו"מר באום" (1999); "אדי קינג" (גידי דר, 1991); "המרחק" (דן וולמן, 1994); "האח של דריקס" (דורון צברי ואורי ענבר, 1994); "שחוּר" (שמואל הספרי, 1995); "חולה אהבה משיכון ג'" (שבי גביזון, 1995); "איה – אוטוביוגרפיה דמיונית" (מיכל בת אדם, 1995); "לֵילסדה" (שמי זרחין, 1995); "קלרה הקדושה" (ארי פולמן ואורי סיוון, 1996); "לנגד עיניים מערביות" (יוסף פיצ'חדזה, 1996); "דברים" (עמוס גיתאי, 1995); "זולגות הדמעות מעצמן" (איתן גרין, (1996); "החברים של יאנה" (אריק קפלון, 1999).
הקורס הוא קורס מתקדם המקנה 6 נקודות זכות. סגירה

לפרטים נוספים

מבוא לבינה מלאכותית (20551)

תחום הבינה המלאכותית עוסק בבניית מכונות ובכתיבת תכניות לביצוע משימות מתוחכמות הדורשות אינטליגנציה אנושית. המחקר בבינה המלאכותית מתמקד כיום במדע ובהנדסה של בניית מנגנונים לביצוע משימות ספציפיות, כמו נהיגה ברכב, משחק שחמט ותכנון לוח טיסות. מצפים ממכונות אלה שיבצעו את המשימות ברמה גבוהה, אולי אפילו גבוהה מזו שבני אנוש יכולים לבצע.
הקורס עוסק בטכניקות העיקריות של בינה מלאכותית לפתרון מגוון של סוגי בעיות ומתמקד בנושאים בסיסיים בתחום: פתרון בעיות באמצעות שיטות חיפוש, משחקים, ייצוג ידע והסקת ידע חדש, אי-ודאות, תכנון‏ ולמידה.
הקורס הוא קורס מתקדם המקנה 6 נקודות זכות.   לפרטים נוספים

תהליכי חילון בתרבות היהודית בעת החדשה (10932)

שורשיה ההיסטוריים והפילוסופיים של התרבות החילונית המודרנית של היהודים והמהלכים המורכבים של עיצוב הזהויות היהודיות המודרניות בעת החדשה, עומדים במרכזו של הקורס חדש זה. הקורס נפתח בתיאור "הולדת החילוניות מתוך הפילוסופיה" וממשיך בדיונים בתהליכי החילון בקרב יהודי אירופה וארצות האסלאם, ביחסה של הספרות העברית המתחדשת לחילון ובחילון היהודי באירופה. הקורס מעיין גם בפולמוסים ובמתחים שעוררה חילוניותם של יהודים.
הקורס הוא קורס מתקדם המקנה 6 נקודות זכות.   לפרטים נוספים

האוניברסיטה הפתוחה שלי

טובה אפרת סיימה לאחרונה בהצלחה את לימודיה לתואר שני בחינוך באוניברסיטה הפתוחה. אנו מביאים בפניכם קטע מרתק ומרגש מפרי עטה, שבו, רגע לפני הסיום המיוחל, היא מתארת את המסע הארוך, המורכב והמספק שעברה בלימודיה באו"פ.

"ליווית אותי פרק ארוך בחיי. היית חלק בלתי נפרד ממני. ההכרות הראשונית בינינו הייתה כשגרתי בערד. בתחילה נפגשנו פעם בשבוע .עם הזמן עברת לבאר שבע ואז כבר נפגשנו יותר. בכל מקום תמיד דיברתי עלייך, היללתי ושיבחתי אותך. בכל מפגש עם אנשים אני תמיד הייתי זו שפתחה בשיחה על אודותייך, ואני בטוחה שכולם ראו את הניצוץ הבוהק בעיניי, את ההתלהבות ואת רחשי הכבוד.
והנה בכל זאת, היום דרכינו נפרדות. הייתי מחלקת את הקשר שלנו לשניים. בחלק הראשון הכרתי אותך כשהייתי לאחר גירושים קשים מאוד, אימא לשני ילדים קטנים, עובדת קשה ומנסה בכל כוחי לשרוד. אך את נתת לי כוחות נפש רבים. הראית לי את האור בקצה המנהרה. פתאום לחיים היה טעם. המשך

והטעם, אם לומר את האמת, לא היה מתוק תמיד. בכל חיי לא הכרתי תובענות כמו זו שלך ולא נדרשתי לנאמנות מלאה כפי שאת דרשת. הייתי חייבת תמיד לעמוד בציפיות ובמטלות שהטלת עליי. אשקר אם אומר שעשיתי אותן תמיד בחשק ובמלוא המרץ. לא ולא! מדי פעם ניסיתי לדחות אותן כמה שאפשר ולבקש ממך שתקלי עליי – אך את תמיד בשלך: ללא פשרות, מצפה ממני תמיד לטוב ביותר. ובינינו, ושאף אחד לא ידע – ככל שתבעת ממני יותר ואני עמדתי בציפיות שלך, כך הרגשתי טוב יותר ושווה יותר בעיני עצמי. נהניתי להצטיין.
אבל היו גם רגעים של נפילות. כמה קשה היה כשלא עמדתי בציפיות. הייתי מסתגרת בתוך עצמי ושואלת: למה? למה זה מגיע לי? האם לא יכולתי להתאמץ יותר? כן, עליי להודות, הרצון לעמוד בציפיותייך ולקבל את הכרתך גרם לי לעתים לאבד פרופורציות.
מה שחיבר בינינו היה עניין משותף. כל אחת והצורך שלה, אך מסתבר שהחיבור היה מוצלח. מוצלח כל כך שתמיד השתדלתי לקשר בינך לבין חבריי ובני משפחתי. לעתים הקשר הצליח ולעתים, כמו עם הבת שלי, דרכיכן נפרדו מוקדם. מוקדם מדי לטעמי. לעומת זאת, חתני מצא את דרכו אלייך, דווקא לא דרכי. וכן, לפעמים כשאני מביטה עליו מהצד, אני מבינה עד כמה את לא חסה גם עליו. הוא מתמודד עם עבודה קשה, רעיה ותינוקת מדהימה, ואת תמיד ברקע – לא מרפה ולא מקלה. בין יתר הדברים המשותפים לנו, יש את המעבר למקום מגורים חדש. אני עברתי לראשון לציון ואת לרעננה. במהלך השנים, כשאני עליתי וירדתי במשקל לסירוגין, את רק התרחבת והתרחבת. ונראה לי שידך עדיין נטויה.
הנתק הראשון בינינו נעשה ביוזמתי. אך את חסרת לי מאוד. פתאום הכול היה משעמם וריקני. אפילו התובענות שלך חסרה לי. לא מצאתי את עצמי וכל הזמן ניקרת בראשי. בסוף החלטתי לחדש את הקשר, ואת מצדך העמדת לי מבחני קבלה שהייתי חייבת לעמוד בהם. מזלי שבסופו של דבר אספת אותי לחיקך.
בחלקו השני של הקשר בינינו, בני התחתן ולאחר מכן בתי, וכשנולדה נכדתי הראשונה פשוט התנתקתי ממך. הרגשתי שאין לי את הכוחות להתמודד אתך. הרצון להיות עם נכדתי עלה על הרצון לעמוד בציפיותייך ולמלא את דרישותייך. היא לפחות לא הייתה תובענית, ואצלה הצטיינתי תמיד ללא שום מאמץ.
אך דווקא אז, את היית זו ששמרה אתי על קשר. שלחת לי מיילים ולא ויתרת. ואני, אולי מתוך הכבוד שרחשתי לך, נעתרתי וחזרתי.
אתמול הקשר שלנו הגיע לשיאו. נדרשתי להוכיח את מיטב כישוריי, להפגין את הידע שהענקת לי. אני מצדי השקעתי כמה שיותר. השתדלתי לדבר בשפתך כדי שתביני אותי. חשבתי וניתחתי את המצב בכלים שסיפקת לי. השתמשתי בכל המיומנויות שעמדו לרשותי. וכעת, עוד לפני שאדע כיצד את מעריכה זאת, אני נפרדת. סגירה

אני נפרדת ממך בעצב גדול. הביני אותי, בשלב זה בחיי, כשאני כמעט בת חמישים וחמש, אין לי את הכוח להתמודד עוד עם דרישותייך. היום אני בוחרת להתמסר כל כולי לנכדות המקסימות שלי.
מי יודע אולי בעתיד זה ישתנה והקשר בינינו שוב יתחדש. לו רק יכולת להבטיח לי שלא תהיי כה תובענית, האמיני לי שבעיניים עצומות הייתי ממשיכה אתך.
אבל זקפי זאת לזכותך שאני נפרדת בתחושת גאווה עצמית, בידיעה שבזכותך חיי השתנו. ברור לי שלעולם לא הייתי מי שאני בלעדייך, שחיי מלאי הגשמה בזכות הייחוד שבך. תודה, תודה מכל הלב. אני מלאת התרגשות והערכה כלפייך: 'האוניברסיטה הפתוחה' שלי."

תואר שני במינהל מדיניות ומנהיגות בחינוך

תכנית זו נועדה להקנות ידע אקדמי מתקדם ולהכשיר את המוסמכים למילוי תפקידי ניהול והדרכה מרכזיים במערכת החינוך בישראל ובמסגרות החינוך הבלתי פורמליות. התכנית פתוחה לבעלי תואר ראשון בתחומי דעת שונים. תואר שני בתכנית זו עונה על אחד מכישורי הסף של משרד החינוך הנדרשים להגשת מועמדות למכרזי ניהול בית ספר. חשוב להדגיש שהתכנית איננה מיועדת אך ורק למעוניינים בתפקידי ניהול במערכת החינוך הפורמלית, כי אם למנעד רחב של אנשים בעלי עניין בניהול מערכות חינוך והדרכה בארגונים שאינם עסקיים. תכנית הלימודים מאפשרת ללמוד מקבץ קורסים מתחומי ניהול כלליים, כגון מנהיגות בארגונים, שינוי ארגוני ומדיניות ציבורית.

תכניות נוספות:

• תואר בוגר (B.Sc.) במדעי החיים בהדגשה תאית-מולקולרית
• תואר בוגר (B.A.) בכלכלה במתכונת חד-חוגית ובמתכונת חד-חוגית עם חטיבה
• תואר בוגר (B.A.) במדע המדינה ויחסים בין-לאומיים במתכונת חד-חוגית
• חטיבת לימודים במדעי המחשב – מערכות ויישומים

אפיקי מעבר חדשים:

• אפיק מעבר למחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית
• אפיק מעבר לבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה
• אפיק מעבר למחלקה לתקשורת ועיתונות באוניברסיטה העברית
• אפיק מעבר לבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן
• אפיק מעבר לחוג לפיזיקה באוניברסיטה העברית
• אפיק מעבר למחלקה בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית
• אפיק מעבר לחוג לגיאוגרפיה ולסביבת האדם באוניברסיטת תל-אביב

דמוקרטיות - יפן: דמוקרטיה מתבגרת/ אהוד הררי

הספר מציג סקירה של התפתחות הדמוקרטיה ביפן המודרנית מאז אמצע המאה ה-19 ועד ימינו. יפן היא חלוצת המודרניזציה בעולם הלא מערבי. זאת ועוד, היא אחת ממדינות "הגל השני של הדמוקרטיזציה" בעשורים הראשונים שלאחר מלחמת העולם השנייה. בדומה להודו ובניגוד למדינות הגל השני של הדמוקרטיזציה בעולם הלא מערבי, הדמוקרטיה ביפן שרדה עד ימינו לאחר שהתגברה על מכאובי ילדות וקשיי התבגרות. לפיכך, יפן היא מדינה מסקרנת וחידתית, ובתפיסות הנוגעות אליה המיתוסים מאפילים על העובדות. המשך

פרופ' אהוד הררי מסתמך על מחקרים של היסטוריונים ושל חוקרי מדעי החברה כמו גם על מחקריו שלו, המפרידים בין מיתוסים לבין עובדות. המחבר מציג סקירה תמציתית של החברה ושל המדינה היפנית המסורתית והמודרנית, ומוביל את הקוראים בנבכי ההיבטים השונים של הדמוקרטיה היפנית מאז תום מלחמת העולם השנייה ועד ימינו. פרופ' הררי, חוקר יפן המודרנית, ייסד בישראל את לימודי המדינה, הפוליטיקה, המדיניות, המינהל, הניהול ויחסי העבודה ביפן. סגירה

הספר נלמד במסגרת הקורס משטרים דמוקרטיים (10661).

ניהול השיווק - המהדורה הישראלית, ספטמבר 2011; כרכים א' וב'/ פיליפ קוטלר, קווין קלר, יעקב הורניק

הפרסומאי הנודע דיוויד אוגילווי טען כי "מאחורי כל מותג מצליח יש סיפור מחקר מעניין". ואמנם אין דרך אחרת להבין תהליכים בשיווק בלי להיחשף לכלים אנליטיים שביסוד מדעי השיווק. ספר זה, על שני כרכיו ובמהדורה חדשה, מציע לא רק טיפול מקיף בכל ההיבטים המרכזיים בשיווק, אלא גם מקנה כלי ניתוח לשיפור פעילויות שיווקיות. לשם כך הדיונים בספר מלוּוים במחקרים, בדוגמאות רבות מהארץ ומהעולם ובנתונים ובתרשימים רבים המסייעים בידי הלומדים ומקבלי ההחלטות לעצב תכניות שיווק מיטביות.
הספר הוא שילוב נדיר של מומחיותם של שלושת הכותבים. פרופ' קוטלר מביא את היבט הניהול הכללי וכן את השיווק הבין-לאומי. פרופ' הורניק מכוון את הדיון לשוק המקומי מתוך היכרות מעמיקה שלו. מומחיותו בסוגיות של התנהגות צרכנים ושל תקשורת שיווקית תורמת להבנת סוגי הקשרים בין המשווק ללקוח. תרומתו של פרופ' קלר בולטת בייחוד בתחום מומחיותו – הבנת תהליכי מיתוג. המשך

התוצר הוא ספר מעמיק המציע לסטודנטים, למנהלים ולחוקרים תיאור עדכני ומעמיק של דרכי ניהול ושל אסטרטגיות שיווק מתקדמות.
ההתקדמות העצומה בטכנולוגיות מידע, בטכנולוגיות דיגיטליות ובפעילות עתירת אינטרנט, הפכו את השיווק ממדע השכנוע בהקשר המסחרי, למדע של קשר הידודי (אינטראקטיבי) דינמי בין הלקוחות למשווקים. אי לכך נוצר הצורך לעדכן את הקורא בהזדמנויות ובאתגרים החדשים הצומחים מהתחרות הגוברת, מהגלובליזציה ומהאינטרנט. נוסף על היותו ספר לימוד, הספר מעודד חשיבה יצירתית כדי לספק לקורא כלים לעיצוב תכניות שיווק מקוריות. בתוך כך, יש בו שילוב של חשיבה עסקית-כלכלית עם ניתוח תהליכים דינמיים העשויים להוביל לחשיבה שיווקית מקורית ויעילה. סגירה

הספר נלמד במסגרת הקורס ניהול השיווק (10281).

תקשורת המונים בישראל/ אורן סופר

הספר מתחקה אחר נקודות ציון מרכזיות בהיסטוריה החברתית-פוליטית של תקשורת ההמונים העברית. הוא מציג בהרחבה את התפתחות העיתונות, הרדיו, הטלוויזיה והנגישות לאינטרנט בישראל, תוך התייחסות להיבטים תרבותיים ומוסדיים-אסדרתיים (רגולטיביים). הציר התאורטי המרכזי בספר דן בקשר שבין תקשורת ההמונים לכינון זהות לאומית מחד גיסא, ובמקומה של התקשורת בתהליכי קיטוע חברתי (סגמנטציה ופרגמנטציה) וגלובליזציה מאידך גיסא. ציר תאורטי זה מיושם בניתוח המקרה הישראלי, תוך אימוץ פרספקטיבה בין-לאומית משווה.
התמונה בשער הספר, של הנפת דגל הדיו באום-רשרש (אילת), על רבדיה השונים, מבטאת באורח מטפורי את התהליכים שהספר מתאר. המשך

ברוח התמונה המקורית, שהיא סמל מובהק לבניין האומה ולמאבק לעצמאות פוליטית, נטלה תקשורת ההמונים העברית חלק חשוב בהנפת דגל התרבות העברית ובדמיון האומה הישראלית המתהווה. אך דגל הדיו, המסמל את הלחימה למען הקמת המדינה ואת האלתור וההקרבה למען הקולקטיב, מוחלף בדגל מקדונלדס, שהוא הסמל המובהק ביותר למגמות גלובליזציה, מסחריות ואמריקניזציה. ברמה המטפורית, החלפת הדגלים מבטאת את השינוי בזירה התקשורתית, הבא לידי ביטוי בתהליכים של התמסחרות ערוצי התקשורת המשודרים ובמעבר לשידור תכנים וערוצים בעלי אופי גלובלי, לא מקומי. אך באותו אופן שבו הנפת דגל מקדונלדס מקבלת את משמעותה בשל היותה משוקעת בהקשר הלאומי של התמונה המקורית, זו של דגל הדיו, כך גם התכנים וערוצי התקשורת הגלובליים משוקעים בתוך הזירה המקומית-לאומית ותוכניהם מקבלים את משמעותם תוך משא ומתן עם מאפייניה. סגירה

ד"ר אורן סופר הוא חבר סגל אקדמי בכיר וראש תחום התקשורת במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה.
הספר נלמד במסגרת הקורס תקשורת המונים בישראל (10612).

מדיניות ציבורית בישראל: סוגיות מרכזיות ומקרי בוחן/ דוד נחמיאס, אורי ארבל-גנץ, אסף מידני

מדיניות ציבורית היא ביטוי מעשי להחלטות (או אי-החלטות) של רשויות השלטון – כל אחת במסגרת סמכויותיה, תוך שמירה על זכויות היסוד של הפרט ושל הקהילה. בספר הזה מוצגת המדיניות הציבורית בישראל באמצעות דיון בסוגיות מגוונות כגון: המעבר ממדינת רווחה למשק תחרותי; קידום התחרות במשק באמצעות הפרטה, צמצום הריכוזיות ומניעת בעלויות צולבות; שכלול התחרות בענף התקשורת; מדיניות השמיים הפתוחים והפרטת אל-על.
בחלקו השני של הספר מוצגים חמישה עשר מקרי בוחן, המדריכים את הקורא בביצוע ניתוח עצמאי ובחינה שיטתית של מרכיבי המדיניות הציבורית בישראל. הספר הזה מאפשר לקורא להשלים את העיון בתחום המדיניות הציבורית כפי שנפרס בפניו בשני ספרי הסדרה האחרים: מדיניות ציבורית: יסודות ועקרונות ומדיניות ציבורית בישראל: מאפיינים, מוסדות ותהליכים. הספר נלמד במסגרת הקורס מדיניות ציבורית (10723).

ג'נוסייד: "ובערת הרע מקרבך": שואה ורצח עם כמעשי ידינו, האדם; יחידה 11/ ישראל טשרני

כיצד יכלו להתרחש אירועים כמו השואה ומקרים אחרים של רצח עם? כיצד יכולים בני אדם להיעשות בנסיבות מסוימות לרוצחי המונים? כיצד מצליחים שליטים-מרצחים לגייס "אנשים רגילים" לעוצבות רצח? בספר זה נעשה ניסיון לענות על שאלות אלה באמצעות חקר הפסיכולוגיה של רצח עם. מובא בו ניתוח שיטתי ומקיף של המרכיבים השונים של ההתנהגות האנושית העלולים להוביל לפשע הג'נוסייד. נבחנים דרכי החשיבה והריגושים בחיינו היום-יומיים ובמצבים חברתיים-היסטוריים, כשבידינו הכוח להתעלל באחרים ולעתים גם לחסלם. המשך

עיקר עיסוקו של ספר זה הוא במרצחים, במפגעים ובמקריבים, ובכך הוא שונה שינוי ניכר מרוב הספרים על השואה ועל רצח עם. הוא מנסה להאיר את הפסיכולוגיה של בני אדם, כמוני וכמוך, שהיא המסד להתנהגות האנושית. הספר אינו עוסק בקורבנות או בחוויה הלאומית של נרדפות, אלא מפגיש אותנו, צעד אחר צעד, עם עצמנו כבני אדם, לאורן או בצילן של הבחירות העומדות לפנינו במהלך חיינו - להיות בני אדם ("מענטשן") או להיות מבצעי רצח המוני. סגירה

הספר נלמד במסגרת הקורס ג'נוסייד (רצח עם) (10664).

לכתוב נייר מדיניות/ יגיל לוי

מהם השיקולים שצריכים להנחות את עיצוב המדיניות הציבורית בסוגיית איחוד הרשויות המקומיות, וכיצד יש לבטא שיקולים אלה בנייר הממליץ על המדיניות הרצויה? זוהי דוגמה אחת מרבות לחשיבותו של נייר מדיניות כתוב כהלכה. נייר מדיניות (policy paper) הוא מסמך המציג בעיה מעשית בתחום המדיניות הציבורית, מתווה לה חלופות לפתרון, ומציע בחירה מנומקת באחת החלופות.
מטרת נייר המדיניות היא לשכנע את מקבלי ההחלטות בשיקולי ההעדפה של העמדה המובעת, ולהציע דרך פעולה יישומית. הספר הוא מדריך ראשון מסוגו בשפה העברית, המציג את השלבים והכללים לכתיבת נייר מדיניות. מדריך זה יכול לסייע לעובדי השירות הציבורי בעמדות מדרג הביניים ומעלה, ליועצים למינהל הציבורי, למנהלי עמותות, ולמורים ולסטודנטים בתחום המדיניות הציבורית.
פרופ' יגיל לוי הוא חבר סגל בכיר במחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת של האוניברסיטה הפתוחה, ועומד בראש התכניות למדיניות ציבורית באוניברסיטה. הוא חוקר את משולש היחסים צבא-חברה-פוליטיקה, בדגש על הזיקה בין המדיניות הצבאית להרכב החברתי של הצבא.
הספר נלמד במסגרת הקורס סדנה בכתיבת נייר מדיניות

מין שאינו מינו/ סנדרה מאירי

הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת "מגדרים"

הספר בוחן את מאפייניהן ואת תפקידיהן של שש צורות של חציית מגדר (מעבר של דמות ממגדר למגדר) בקולנוע העלילתי: "התחזות מגדרית", "טומבויזם", "טרנסווסטיזם", "טרנסקסואליות", "טרנס-גוף" ו"דראג". בכל התופעות הללו, על אף מאפייניהן השונים, בולט מכנה משותף: חציית המגדר, על צורותיה השונות, מכוננת מרחב חדש עבור הדמות, המאפשר לה לפעול בתוכו בהתאם לנטיותיה. מרחב זה עשוי לעורר התנגשות עם נורמות של מיניות ושל מגדר, ובכך לשמש מנוף לשינוין. אולם הוא מעורר גם חרדה בלב החברה שבה הוא מתהווה, מכיוון שהוא מאיר צורות התענגות שונות, הסמויות מן העין ועם זאת מתקיימות בלב לבה של הנורמה. המשך

הספר מציע ניתוחים של סרטים כמו "חמים וטעים", "ינטל", "הבלדה על ג'ו הקטן", "קלמיטי ג'יין", "פסיכו", "לבוש לרצח", "חוק התשוקה" ועוד רבים אחרים. בתוך כך הוא בוחן בכלים פסיכואנליטיים היבטים שונים של הסובייקט שהם בעלי תפקיד משמעותי בערעור נורמות של מין, של מיניות ושל מגדר, ואת עיצובן ואת ביסוסן של נורמות אלה בתוך מנגנונים ממסדיים וחברתיים של כוח. ההתנגשות עם הנורמה וההכרזה על כלכלה מחדש של המיניות ושל המגדר חושפות בהכרח מכלול של צורות התענגות המתקיימות בסתר בתוך בניין הכוח והמבטיחות למעשה את אריכות ימיה של הנורמה המגדרית הדומיננטית והרווחת. סגירה

ד"ר סנדרה מאירי היא חברת סגל אקדמי בכיר באוניברסיטה הפתוחה. היא אחראית על תחום הקולנוע הכללי במחלקה לספרות, לשון ואמנויות וחברת סגל בתכנית לתואר שני בלימודי תרבות. מחקריה עוסקים בניידות מגדרית, בסובייקטיביות, בטראומה ובאתיקה בקולנוע העולמי ובקולנוע הישראלי.

מיזוגים ורכישות/ עומרי מורג

הוצאת גלובס הספרייה

הספר מציג ומבאר את המושגים המקובלים בתחום המיזוגים והרכישות, כמו גם את היתרונות, החסרונות, הקשיים והסיכונים של האסטרטגיה. הספר משלב ידע אקדמי עדכני, פרי מחקרים רבים בתחום, וידע מעשי שנצבר בעולם העסקים ובעולם הייעוץ העסקי. כמו כן משולבות בו עשרות דוגמאות של רכישות ושל מיזוגים מוצלחים ומוצלחים פחות מהארץ ומהעולם.
בעולם העסקי הגלובלי והתחרותי של ימינו, חברות מחפשות את האסטרטגיות היעילות ביותר כדי לייצר ולשמר יתרון יחסי בענף שבו הן פועלות. אסטרטגיית מיזוגים ורכישות היא אחת מהאסטרטגיות המרכזיות להשגת המטרה, ודומה כי אין כמעט חברה בארץ ובעולם שלא ביצעה מיזוגים ורכישות בשלב כזה או אחר של קיומה.

1. מה הופך את אסטרטגיית המיזוגים והרכישות לפופולרית כל כך בקרב מנהלים?
2. מדוע רוב המיזוגים והרכישות בעולם נכשלים למרות הניסיון הרב שנצבר עד כה?
3. איך מאתרים חברות המועמדות לרכישה ולא קונים חתול בשק?
4. איך אפשר לצלוח בשלום את "היום שאחרי" – שלב האינטגרציה בין החברות?
5. מהן נקודות המפתח להצלחת מיזוגים ורכישות? המשך

ספר זה עונה על שאלות אלו ועל רבות אחרות, ומתייחס לכל ההיבטים של יישום האסטרטגיה הלכה למעשה. הספר מוביל את הקורא שלב אחר שלב, תוך מתן דגש על ההיבטים הניהוליים של התהליך. סגירה

ד"ר עומרי מורג הוא מרכז הקורס ניהול אסטרטגי במחלקה לניהול וכלכלה באוניברסיטה הפתוחה.

מחלקת מרכזי לימוד
ריאיון עם שרון ענטר – ראש המחלקה

נרשמתם לקורס ולקראת תחילת הסמסטר נשלח אליכם לוח מפגשים מסודר, שבו מפורטים מועדי המפגשים, מיקומם, שם המנחה ופרטי שעות הקבלה הטלפוניות שלו. אתם מגיעים למפגש הראשון. המנחה מקבל את פניכם בכיתה מסודרת, הכוללת את הציוד הנדרש. כאשר מבוטל מפגש או יש צורך בהשלמתו- אתם מיודעים על כך ומקבלים עדכונים. כאשר אתם נתקלים בבעיה במרכז הלימוד אתם פונים לרכז מטעם האוניברסיטה השוהה במקום. הכול נראה נינוח, מסודר, הרמוני ומובן מאליו. אולם מאחורי כל אלה עומדת מחלקה שלמה הפועלת במלוא המרץ. ביקשנו אפוא להציץ הפעם אל מאחורי הקלעים של מחלקת מרכזי לימוד. פנינו לשרון ענטר, העומדת בראשה, ושוחחנו איתה על תפקידי המחלקה והתנהלותה.

נפתח בשאלה המתבקשת, מהי מחלקת מרכזי לימוד?
מחלקת מרכזי לימוד היא מחלקה ייחודית לאוניברסיטה הפתוחה, שמעצם אופייה אינה מרוכזת במתחם פיזי אחד, בקמפוס מרכזי אחד, אלא פרוסה בכל רחבי הארץ, מהצפון ועד הדרום.
מגוון תפקידיה של המחלקה מכוונים כולם לשלוש מטרות עיקריות: לוודא שלכל קבוצת לימוד שנפתחת בכל סמסטר יהיה לוח מפגשים מסודר ועדכני שיגיע לידי הסטודנטים בזמן; לדאוג לכך שכל המפגשים הנדרשים לכל קורס אכן יוכלו להתקיים, ולוודא כי הם נערכים במקום הולם, הכולל גם את הציוד הנדרש ללימוד הקורס.
כיום בכל סמסטר גדול (סתיו ואביב) נפתחות כ-2,500 קבוצות לימוד לכ-45,000 סטודנטים בכ-50 מרכזי לימוד. אלה הם מספרים עצומים, המחייבים תכנון רב ומערכת מורכבת ומדויקת של תיאום בין שלל הגורמים המעורבים בלימוד – מרכזי לימוד, מרַכזי הוראה, מנחים וכמובן, סטודנטים.

מהו בעצם מרכז לימוד?
מרכזי הלימוד הם כל אותם מקומות שבהם נערכים מפגשי הלימוד של הקבוצות בקורסים השונים. באוניברסיטה הפתוחה ישנם כמה סוגים של מרכזים: יש חמישה קמפוסים מרחביים (בתל אביב, בירושלים, בחיפה, בוואדי ערה ובבאר שבע), שהם מרכזים גדולים המופעלים ישירות על ידי האוניברסיטה, העובדים בהם הם עובדי האו"פ והציוד הוא ציוד של האו"פ. ישנם מרכזי לימוד ישירים, קטנים יותר. יש אחד עשר כאלה – בכרמיאל, בטבריה, בנצרת, בעפולה, בקריית חיים, ברעננה (קריית האו"פ, מטרו ווסט), בתל אביב (תיכון חדש, אליאנס) בכפר הירוק ובאילת. יש מכללות עירוניות, דוגמת מכללת רמת גן ומכללת רחובות, וגם מוסדות מלמדים, כמו מכון אבני ובית ספר מיוזיק. כמו כן יש מקומות עבודה המלמדים קורסים של האו"פ, כמו חברת "סלקום".

כיצד אתם נערכים לקראת סמסטר בסדר גודל כזה ובפריסה רחבה כזאת?
ההיערכות לקראת הסמסטר היא תהליך מורכב וארוך, ועל כן אנו מתחילים בו חודשיים וחצי לפני פתיחתו. התהליך מתנהל בשני מישורים – האחד מתמקד בהפקת לוחות המפגשים, כלומר, הזנת מועדי המפגשים, מיקומם ושמות המנחים, והאחר מתמקד בפן התפעולי, כלומר, הכנת מרכזי הלימוד והכנת ציוד העזר הנדרש לכל קורס.
על תיאומי המפגשים אחראי מדור מפגשים. המדור פועל על פי היצע הקורסים שהוחלט עליו מראש ועל פי הקבוצות שנפתחו בפועל על ידי דיקנט הלימודים האקדמיים. אנו מקבלים נתונים על המנחים שאמורים ללמד בכל אחת מהקבוצות בכל קורס וקורס ועל מועדי המפגשים. את הנתונים הללו אנחנו מזינים במערכת. כפי שציינתי, בסמסטר גדול מדובר בכ-2,500 קבוצות ממגוון הקורסים שמציעה האו"פ – קורסים אקדמיים, קורסי אנגלית, קורסים של בית ספר לטכנולוגיה וקורסי סיוע בלמידה. המשך

תהליך הזנת הנתונים והתיאום הוא מורכב, שכן יש הרבה קבוצות שדורשות טיפול מיוחד, כמו מקרים שבהם מנחים מלמדים ביותר מקורס אחד ועלינו לוודא שהמפגשים בקורסים השונים אינם חופפים, או מקרים שבהם ידוע מראש שמפגש לא יוכל להתקיים במועדו – אם בגלל חג, אם בגלל אילוץ של מרכז הלימוד (ערב הורים, אירוע מיוחד וכדומה) או בגלל אילוץ של המנחה עצמו. אנו נעזרים בדוח חריגים שמתריע על בעיות שונות בשיבוץ, כגון מנחה שמלמד מפגשים חופפים, מנחה שקבע מועד הנחיה טלפונית שחופף לשעות המפגשים או קבוצה שנקבעו לה מפגשים אחרי מועד הבחינה. בהתאם לדוח חריגים אנו מבצעים טיפול פרטני בבעיות השונות.
אחרי עבודת התיאום והזנת הנתונים במערכת יש צורך באישור של כל הגורמים המעורבים – מרַכז ההוראה, מרכז הלימוד ולעתים גם המנחה. רק לאחר שכולם אכן מאשרים את לוח המפגשים, הלוחות נשלחים לסטודנטים. הלוחות נשלחים על פי המסלול שאליו הסטודנטים רשומים – במסרונים (אס אם אסים), בדואר אלקטרוני או בדואר ישראל. בעבר היינו שולחים לכל הסטודנטים את הלוחות בדואר ישראל, אך מטעמי שמירה על איכות הסביבה ולנוכח הטכנולוגיות המאפשרות חיסכון בנייר, הוסב משלוח הלוחות למגוון המסלולים שציינתי. כיום לא עוברות חמש דקות מרגע הפקת הלוחות ועד שהסטודנט יכול לצפות בהם על מסך המחשב שלו.
בסיכומו של דבר, באחריותנו להפיץ לוחות מפגשים מתואמים ומדויקים ככל האפשר, וזאת על מנת שלכל הגורמים המעורבים תהיה התמונה המלאה והנכונה ביותר באשר לסמסטר המצפה להם. באופן זה, כולם – מרכזי הוראה, מנחים, מרכזי הלימוד וכמובן הסטודנטים – יכולים להיערך לסמסטר מבעוד מועד.

ציינת גם את המישור התפעולי של הכנת הסמסטר – למה הכוונה?
נכון. עד עכשיו דיברתי על ההיערכות הקשורה למפגשים ולמנחים, שעליה אחראי מדור מפגשים. זו היערכות שמתמקדת בתיאום ובהזנת נתונים. אך במחלקה יש גם את מדור התפעול, שכשמו כן הוא – מדור האחראי על תפעול המפגשים במרכזי הלימוד, החל מהרמה הכללית של בקרה על מרכזי הלימוד ווידוא שכל הציוד והתנאים הנדרשים ללמידה אקדמית אכן קיימים בהם, ועד הרמה הפרטנית של כל מפגש ומפגש בכל קורס וקורס – הן בסיפוק ציוד ייחודי למפגש, כגון מקרן, די וי די, מחשב או תוכנה מיוחדת, והן בהצבת רכזים ואנשי קשר הנמצאים במרכזי הלימוד בשעות הלימודים ונותנים מענה תמידי ומידי לסטודנטים ולמנחים.
כשמרכז לימוד מקבל אישור ללמד קורסים של האוניברסיטה, אנו באים לבדוק שהמקום עומד בכל הסטנדרטים. אנחנו בודקים ריהוט, מיקום, חניה ועוד. למשל, אם יש מזגנים, אם יש לוח, אם יש די שולחנות וכיסאות. חשוב לציין שאנו דורשים שולחנות ולא כיסאות סטודנט, כדי לאפשר לסטודנטים לפרוס את יחידות הלימוד במהלך מפגש ההנחיה. לאחר הבדיקה אנחנו נותנים את חוות הדעת שלנו ומעדכנים לגבי ציוד שיש להשלים.
בהקשר של רכש ציוד אור-קולי המחלקה היא גם גורם מקצועי ואחראית על אפיון הציוד הנדרש ועל הטיפול מול מחלקת הרכש. כך שכל רכש ציוד אור-קולי – די וי די, מקרנים, קיבוע של מקרנים ועוד – הכול נעשה דרכנו. כך, למשל, בשנה שחלפה, בשיתוף עם הקמפוס בבית בירם, החלטנו לקבע מקרנים בכל הכיתות במקום, כך שכעת אין צורך לנייד את המקרן. השאיפה שלנו היא לעשות זאת בכל המרכזים.

ומה לגבי ההיערכות הפרטנית?
ההיערכות הפרטנית נוגעת לציוד הנדרש למפגשים השונים בקורס וגם היא, כמו מועדי המפגשים, כוללת תיאום מדוקדק. המחשבה העומדת מאחורי תיאום זה היא שהציוד הוא חיוני למפגש עצמו, והיעדרו עלול לפגוע מהותית בהתנהלות השיעור. גם במקרה זה ההיערכות נעשית מראש ובאמצעות המערכת הממוחשבת. לכל קורס יש דרישות קורס שאותן מרכז ההוראה מעדכן מראש בדוח מיוחד. כשאנחנו מריצים את מפגשי הקורסים, המערכת כבר יודעת לשבץ את הציוד הנדרש. הדרישות הללו מועברות למרכזי הלימוד, ורק לאחר אישורם ולאחר אישור מרכז ההוראה, יישלח לסטודנטים לוח המפגשים. עלינו מוטלת האחריות לוודא שהציוד יהיה בזמן הנכון ובמקום הנכון, ולכן אנחנו נערכים לכך מבעוד מועד.
מעבר לכך, במהלך הסמסטר אנחנו מציבים רכזים ואנשי קשר שתפקידם לשבץ את הקורסים בכיתות הלימוד ולספק בפועל את הציוד הנדרש. הרכזים ואנשי הקשר שלנו נמצאים במשך כל שעות הפעילות האקדמית במקום, והם אחראים על מתן מענה לסטודנטים ולמנחים, כמו גם על סגירת המקום ווידוא שהוא נותר נקי ומסודר. האו"פ מלמדת במקומות שונים, ובהם למשל בתי ספר, ולכן הנושא חשוב כפליים.

מה לגבי המפגשים הטכנולוגיים, כיצד אתם מתנהלים בהקשר זה?
בשנים האחרונות קיימת עלייה חדה במספר המפגשים שמועברים באמצעים טכנולוגיים על סוגיהם השונים. מבחינתנו, הטיפול במפגשים טכנולוגיים – מפגשי וידאו קונפרנס ומפגשים מצולמים – זהה לטיפול במפגש רגיל, מלבד שינויים קטנים הייחודיים לכל סוג טכנולוגיה. כך למשל, בהקשר של המפגשים המצולמים, אנחנו מתאמים אותם פרטנית מול חברת הצילום, דואגים לאישורי כניסה לצלמים וכדומה. המפגשים הללו הם חדשים יחסית, אך הם צוברים תאוצה. הרעיון הוא לצלם מפגש חי ולהעלותו לאתר הקורס. המגמה במפגשים הטכנולוגיים היא שיפור התנאים לסטודנט ולא הפחתת מפגשים. זה בא בנוסף.

דיברנו על ההיערכות לקראת הסמסטר – ומה קורה בסמסטר עצמו? אתם נחים?
רחוק מזה. ראשית, ממש לפני פתיחת הסמסטר אנחנו שולחים "השכמות מנחה", שהן תזכורות לכלל המנחים לגבי המפגש הראשון. חשוב לנו שלא יהיו מקרים – בכלל, אך בוודאי לא במפגש הראשון – שמנחה ישכח שעליו להתייצב בכיתה וללמד. כמו כן, אנחנו מיישרים עם מרכזי ההוראה קו לגבי השעות והציוד הדרוש. השאיפה היא לפתור את כל הבעיות לפני שהסמסטר מתחיל.
עם פתיחת הסמסטר המחלקה עושה תורנות בשבועיים הראשונים מהבוקר עד הערב, כדי לתת מענה למרכזי הוראה, למנחים ולמרכזי הלימוד. המחלקה מתפקדת בתקופה זו כמו חמ"ל. תמיד יש מענה – אם לא מאנשי המחלקה אז מרַכזי מרכז הלימוד, שנותנים מענה בשעות הערב בסיוע כונן מטעם המחלקה. אנחנו חמ"ל בעיקר עבור מרַכזי ההוראה, המנחים, מרכזי הלימוד ובקצה – הסטודנטים. אמנם לרשות הסטודנטים עומד מוקד הפניות, אבל סטודנט שפונה אלינו יקבל מענה בנושאים שבתחומנו.
במהלך הסמסטר עצמו אנחנו גם מקבלים עדכונים על שינויים בלוחות המפגשים עקב סיבות בלתי צפויות, כמו מילואים או מחלה. אפילו שינוי במועד הנחיה טלפונית או שינוי מספר טלפון – הכול מטופל דרכנו.

וזה מוביל אל השאלה המתבקשת – כיצד אתם מתנהלים בעתות חירום, כאשר אזורים שונים בארץ מושבתים?
מאחר שאופי המחלקה הוא כאמור כמו זה של חמ"ל, כשיש מצב חירום אפשר לומר שאין פה שעות עבודה מסודרות. באו"פ קיים נוהל חירום מוסדר. על כל החלטה על ביטול לימודים או על קיומם אנחנו מוציאים הודעות ומעדכנים את מרכזי הלימוד, את מרַכזי ההוראה, את המנחים וכמובן את הסטודנטים, כדי שלא יקרה מצב שמישהו יגיע למפגש לחינם. תקופות החירום גוזלות מאתנו הרבה מאוד אנרגיה וזמן. זה שואב אותך, שכן זהו טיפול יום-יומי, וגם כשהמצב מגיע לסיומו צריך לדאוג להשלמת המפגשים. השלמת המפגשים היא מורכבת, שכן הסמסטר מוגבל בזמן, וכמו שתיארתי, מדובר במערכת מתוכננת מראש ומובנית, כך שכל שינוי בה גורר שינויים נוספים. היו פה תקופות חירום שבהן העובדים לא ראו את הילדים שלהם מלבד "שלום" בבוקר. אלו תקופות קשות ואינטנסיביות, אבל בסופו של דבר, עד עכשיו, טפו טפו טפו, צלחנו את האתגרים הללו. אנחנו מחלקה שכל המהות שלה זה לעמוד בזמנים – אם בהכנת סמסטר, בפתיחת הסמסטר או בתפעול השוטף שלו. ובאמת אנחנו עומדים במשימות וביעדים.

כמי שנמצאת ארבע עשרה שנים במחלקה, מתוכן ארבע שנים בראשה, על אילו שינויים שקשורים לתפקידי המחלקה ולעבודתה את יכולה להצביע?
האוניברסיטה נמצאת בתהליך מתמיד של שינוי. אי-אפשר להשוות את היקף העבודה שהיה כשנכנסתי לתפקיד למה שהוא היום. עם זאת, יש גם התייעלות רבה של המערכת. אנחנו עובדים עם יחידת המחשב, בין אם בבקשות שמוצגות מראש בתכניות העבודה ובין אם בדברים שעולים בעבודה השוטפת. אנחנו כל הזמן חושבים איך אפשר לשפר ולייעל את המערכת ואת רמת השירות למרכזי הלימוד, למרכזי ההוראה, למנחים ובסופו של דבר לסטודנטים. סגירה

האוניברסיטה הפתוחה מקיימת ימי עיון ואירועים בקמפוס ברעננה. אנו שמחים להזמינכם לאירועים הקרובים. ראו תכנית אירועים מפורטת.