למידע נוסף מלא/י פרטיך
ונחזור אליך בהקדם
אני מסכים/ה לקבל מידע, עדכונים ודבר פרסומת מהאוניברסיטה הפתוחה בדוא"ל ו/או מסרונים

משדר פתוח

לא הווידאו, לא יוטיוב ולא טוויטר הצליחו להוריד את כוכב הרדיו משמי התרבות. גיא בניוביץ על שינויי הקצב של המדיום, ופרופ' מוטי רגב על מוסיקה כביטוי אישי. וגם – אולפן הרדיו החדש שהוקם בכפר-הירוק

בהלה, פאניקה, התקפי לב, התעלפויות, התרוצצות ברחובות, תפילות ציבוריות - אלה היו חלק מהתגובות לשידור רדיו שהתקיים בארצות הברית ב-30 באוקטובר 1938. במהלך השידור הושמע תסכית, עיבוד לספר "מלחמת העולמות" של ה. ג'. וולס. אלא שרבים מן המאזינים לא הבינו שמדובר במדע בדיוני, וכאשר שמעו את קולו של שדרן נרגש מדווח על פלישה של אנשי מאדים לעיירה בניו ג'רזי, ואף מעביר את השידור – לכאורה – לעדים מן השטח ואל מזכיר המדינה האמריקאי, הם האמינו.

גיא בניוביץ, איש רדיו ותיק המלמד בבית הספר חשיפה של האוניברסיטה הפתוחה, נוהג להשמיע את התסכית הזה לתלמידיו. “למרות השינויים הטכנולוגיים ואפשרויות התקשורת שיש לנו היום, השידור הזה מרתק ומצמרר גם היום”, הוא אומר. “שבעים ושתיים שנה לאחר ששודר באמצעים בסיסיים ביותר, הוא עדיין מצליח לגעת".

היכולת הזו לגעת באנשים באמצעות קול, שעובר דרך קרינה אלקטרומגנטית, היא לחם חוקו של הרדיו. השינויים התרבותיים גם הופכים את המטרה הזו לאתגר. “הרדיו משתנה, בין השאר משום שהמיקומים שבהם מאזינים לו השתנו", אומר בניוביץ. "בעבר הוא עמד במרכז הסלון, כשבני הבית יושבים סביבו ומאזינים. היום מקשיבים לו בעיקר באוטו, במטבח או בעבודה. הוא נותן חוויה זריזה ויעילה, שכוללת מיקבץ להיטים וידיעות בקצב מהיר. בארצות הברית יש כתבות שלמות שאורכן כחצי דקה. הראיונות נעשו יותר קופצניים ויותר קצרים”.

עבודה באולפן הרדיו של האוניברסיטה הפתוחה

האם אמצעי הבידור האחרים דוחקים את רגליו של הרדיו?

"כל המדיות משתנות בעקבות התרבות האינטרנטית, וזו אבולוציה מתבקשת. אבל בינתיים לא ראינו שמדיה השמידה מדיה אחרת. כשקורה משהו, עדיין קיים האינסטינקט להדליק את הרדיו לשמוע עדכון. בנוסף, הרדיו הוא עדיין המדיה הכי אישית, בייחוד כשנמצאים לבד או בשעות הלילה”.

תיווך של צלילים

"הרדיו מגיע למקומות שהאינטרנט לא מגיע אליהם", אומר פרופ' מוטי רגב, ראש התוכנית לתואר שני בלימודי תרבות באוניברסיטה הפתוחה. “יש לו יכולת ליצור נוכחות בחלל, בייחוד לתוכניות מלל. בתחום המוסיקה יש לרדיו תפקיד של תיווך. יש לו יכולת להביא דברים חדשים ופרשנות לגביהם על ידי מביני הדבר, שמציגים את המוסיקה ומגיבים לה. בנוסף, יש משהו יותר אינטימי בהגשה של מוסיקה ברדיו מאשר באינטרנט, שהוא קצת אנונימי ומכני”.

כחוקר של תחום המוסיקה ברדיו, האם לדעתך השתנה הפרופיל של המגישים?

"הגשת מוסיקה מחייבת בקיאות מסוימת, ואני חושב שאם יש שינוי, הוא קשור בשינויים שחלו בסגנונות המוסיקליים. מרחב הידע מחייב להעסיק היום אנשים שונים מאלה שהועסקו בעבר. לפני עשרות שנים, תוכניות המוסיקה היו לאומיות. הייתה תפיסה של להקות צבאיות מתוך מחויבות לרעיון הלאומי. היום המיגוון התרחב, יש תוכניות נישה וגם תחנות נישה”.

האם לדעתך תוכניות המוסיקה נעשו פחות אישיות?

"אני חושב שהתחום הזה נעשה מאוד מורכב, בייחוד לאחר שנכנסו התחנות האזוריות, שנאבקות להגיע לקהלים רחבים. נוצרה הכתבה של ספקטרום מוסיקלי שבו אין הרבה מרחב למגיש או לעורך, כי הם צריכים להגיע לכמה שיותר מאזינים. זה עלול ליצור חוסר הזדהות עם המוסיקה המשודרת. מצד שני, יש תוכניות נישה מתמחות, שיוצרות מרחב אישי, למשל: "הקצה", שמגיש בגלגלצ אייל פרידמן, וחלק מהתוכניות של טל השילוני ב-88FM”.

האם הרדיו באמת קידם את המוסיקה המזרחית, כפי שטוענים?

"בשנים האחרונות, בעקבות הפעילות של רדיו לב המדינה, שינוי מדיניות בגלגלצ ושינוי במוסיקה המזרחית עצמה, נוצר מצב שחלק מהסגנון שנקרא מוסיקה מזרחית הפך למעשה לפופ הישראלי המיינסטרימי. מבחינה מסוימת, זו הצלחת המאבק, למרות שבדרך איבד הסגנון הזה מהייחודיות הצלילית שלו ומהמאפיינים הסגנוניים שהיו לו”.

פרופ' מוטי רגב הוא סוציולוג וחוקר תרבות המתמחה בחקר מוסיקה פופולרית. הוא עומד בראש התוכנית לתואר שני בלימודי תרבות באוניברסיטה הפתוחה.

גיא בניוביץ הוא עיתונאי ועורך, ומלמד בקורס יסודות הרדיו בבית הספר חשיפה של האוניברסיטה הפתוחה.

למצוא את האני המשדר

גיא בניוביץ מנהל את אולפן הרדיו של בית הספר חשיפה. הסטודנטים שלו מקבלים הזדמנות להתנסות בעבודה של הקלטות, שידורים, עריכת מוסיקה ועוד. בצוות נמצאים גם המתרגלת הדס לוי, שמשדרת ברדיו נתניה, והיועץ זיו יונתן, איש רדיו ותיק שזכה בפרסים וכתב ספרים בנושא.

מה הן השאיפות שלכם?

"המטרה היא להגיע למצב שנוכל לשדר חי באזור דרום השרון בתדר 106. התדר הזה משרת כיום שלושים מוסדות. לפני כן נשדר אינטרנטית, ובשלב ראשון נכין בנק של תוכניות”.

האם כל סטודנט מתנסה בכל המטלות שמזמן הרדיו?

"הסטודנטים מקליטים בשטח, חוזרים לאולפן ועורכים את החומרים, תוך שילוב קריינות. הם גם מקליטים את עצמם בליווי מוסיקה. יש סטודנטים שכאלה שמהר מאוד מתחילים לערוך את עצמם, אבל יש אחרים שבהתחלה צריכים שמישהו יערוך אותם”.

האם הסטודנטים שלומדים לשדר הם אלה שזו הקריירה שהם רוצים?

"לא. גם מי שרוצה לעסוק בהפקה נדרש לשדר, כי אני מאמין שאי-אפשר לעשות רדיו בלי לעשות את זה. זה לא פשוט להביא אנשים לפתוח מיקרופון ולדבר. אבל אני אומר להם שלא כולם צריכים להיות דן כנר. לכל אחד יש ייחודיות, וכל אחד מהם צריך למצוא את האני המשדר שלו, זה שנותן את הטון והצבע לשידור”.

לקריאה נוספת

התסכית מלחמת העולמות: רדיו
אתר אגודת חובבי הרדיו בישראל
Buggles - Video Killed the Radio Star


כתיבה ועריכה- טלי גלסקי

אני מסכים/ה לקבל מידע, עדכונים ודבר פרסומת מהאוניברסיטה הפתוחה בדוא"ל ו/או מסרונים
דף הבית
לצור קשר דרך טלפון
השארת פרטים