למידע נוסף מלא/י פרטיך
ונחזור אליך בהקדם
אני מסכים/ה לקבל מידע, עדכונים ודבר פרסומת מהאוניברסיטה הפתוחה בדוא"ל ו/או מסרונים

תהיי יפה ותדברי

פֵן, מחשוף, מותניים הדוקים. אלה תחנות התרבות שבהן עוברת מי שרוצה להופיע בטלוויזיה. מרב מיכאלי על מודל אחד של נראוּת טלוויזיונית, על תהליך של כוסיפיקציה ועל נשים שחוזרות למערה בסופו של יום

היופי הוא בעיני המתבונן, אומר הפתגם הכה-רלטביסטי, וכשאת מופיעה בטלוויזיה – מתבוננות בך לא מעט עיניים. באופן טבעי – הרי חינכו אותך היטב – את תקווי שכל שערה שלך במקומה מונחת, שקימורי בגדך מלטפים את גווך במחמיאוּת, ושהאודם לא לכלך לך אף שן. רק אחר כך תפתחי את הפה לדבר.

אבל האם באמת מדובר בניסיון להיות ייצוגית, או שמא בניסיון עקבי להתאים כל אישה, שמתארחת בבתים שלנו דרך המסך הקטן, לפלקט קבוע מראש, שיש לו מטרות אחרות לגמרי? מרב מיכאלי טוענת שלא מדובר בכלל ביופי, אלא בשימוש במיניות. "יש תקן מאוד ברור לנשים שמופיעות בטלוויזיה", היא אומרת. "זהו סוכן חִברות מספר אחת, שקובע את הייצוגיות, שאישה צריכה להיות רזה, בלונדינית ועם מחשוף גדול. זה לא חלק מתעשיית היופי, אלא מכבסה לתעשיית המיניות. נשים בטלוויזיה נדרשות להיות אובייקטים מיניים".

איך זה בא לידי ביטוי בשטח?

"אין לנו בטלוויזיה אישה שהיא לא יפה, לא רזה ולא צעירה. הכי מבוגרת היא אילנה דיין, שהיא עוד לא בת חמישים. היא נמצאת שם על תקן העיתונאי הרציני – ואני בכוונה אומרת עיתונאי ולא עיתונאית. נשים שמגיעות לא רזות, עוברות תהליך של כוסיפיקציה. כל מי שמגיעה לטלויזיה - בין אם היא מתחילה בתור סינדרלה-נינט או בדרנית מתחילה, נניח, זאת שמופיעה בפינת הסטנד-אפ בתכנית אירוח - בהדרגה יורדת במשקל ונכנסת לתוך המודל שהיא מצופה לממש".

האם הציפייה הזו נמסרת לה באופן ישיר?

"יש כמה דרכים להעביר את המסר. באופן ישיר אחראים על זה המאפר, המלבישה והבמאי. מעבר לזה, מאוד ברור על מה את מתוגמלת, על מה מחמיאים לך ועל מה את מקבלת אישורים וחיזוקים. זו מחמאה גדולה לומר למישהי שהיא רזתה".

את חושבת שבאמת יש מישהו למעלה שיושב וקובע איך ייראו נשים בשידור?

"אני לא טוענת שיש זקני ציון. הקונספירציה יותר משוכללת מזה ויש דרכים לומר לנשים איך להיראות. למשל, להיות עם שיער חלק ענוג ורך. אז אומרים להן שתלתלים לא עוברים מסך ואכן האשה היחידה עם תלתלים בטלויזיה היום היא אורלי וילנאי. כל השאר - לינוי בר גפן, רינה מצליח, קרן מרציאנו ועוד – עושות פן. בתקופה שרם לנדס היה מנהל החדשות הוא ממש דרש את זה. לעומתן, התלתלים של ליאור שליין ורינו צרור כן עוברים מסך. אני גם יודעת שאמרו למישהי במפורש לפני שידור - תחשפי".

האם גברים לא נדרשים להיראות טוב?

"לפעמים, אבל נאוּת או יופי אצל גברים הם לא תנאים הכרחיים עבור גברים. ובעיקר לא גיל צעיר. למשל, לונדון, קירשנבאום, דן שילון שחזר לתכנית הבוקר. מעבר לזה, הם לא נדרשים להראות את הגוף שלהם: לרוב הגברים יש אפשרות ללבוש חליפה. חליפה גם מסתירה לגמרי את הגוף וגם עושה האחדה. כלומר, לא משנה אם אתה משדר בתחום הבידור או החדשות, כולם שווים. רק הראש הוא רלוונטי. בכך היא מייצרת דגם של אדם אובייקטיבי אוניברסאלי וסמכותי. לנשים אין אופציה כזו. כשהן לובשות חליפות, הן צבעוניות, מדגישות את הגוף וגם מקבלות קישוטים של תכשיטים, איפור ועיצוב שיער, וגם כאילו מכריזות על עצמן "אנחנו רציניות".

איך אפשר לפרוץ את המעגל הזה?

"זו שאלה שלא מוגבלת לתחום הטלוויזיה, אפשר לשאול אותה על כל תחום אחר – האם אנחנו רוצות לשנות את מקומנו בעולם? יש לזה מחיר כבד, אבל גם רווחים גדולים. אין ספק, שאם כולנו היינו מתאגדות זה היה משתנה, אבל אנחנו בעמדת הפרד ומשול. בסופו של יום, כל אחת חוזרת הביתה אל בן הזוג שלה ואל אבא שלה".

מרב מיכאלי-אשת רדיו וטלויזיה, כותבת בעיתון הארץ ופעילה פמיניסטית.












כתיבה ועריכה - טלי גלסקי

אני מסכים/ה לקבל מידע, עדכונים ודבר פרסומת מהאוניברסיטה הפתוחה בדוא"ל ו/או מסרונים
דף הבית
לצור קשר דרך טלפון
השארת פרטים