עולם דיגיטלי עם הרגל אנלוגי

מה הכוונה במוצרים מידעִיִים?

"כל מוצר שמורכב מאינפורמציה, כגון כתבה בעיתון, תסריט, אפליקציות דיגיטליות, תוכנות או מנועי חיפוש ברשת".
פישר, הנמנה עם סגל המחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה, מדגיש שכאשר מדברים על עבודה דיגיטלית, נהוג לחשוב על היי-טק. "אבל גם מי שעובד במרכז שירות לקוחות עובד בעבודה דיגיטלית, כי זו עבודה שנעשית באמצעים טכנולוגיים והיא מנוטרת. עבודה דיגיטלית נעשית גם במכרות שבהן כורים מתכות לצורך ייצור של מחשבים".

אז עבודה במחשבים מבחינתך כוללת את מי שמרכיב את הבטריות?

"ניסינו בכנס לצאת מהרומנטיזציה של עבודה דיגיטלית כעבודה שאינה חומרית. המחשב עצמו, כמוצר, דורש כרייה של מתכות, יש אנשים שהם חלק משרשרת הייצור, יש צינורות תקשורת וחשמל. כל החוקרים שהשתתפו עוסקים בהיבטים שונים של תיאוריית הערך של העבודה, ומבקשים לבדוק איך אנחנו יכולים להשתמש בתיאוריה של מרקס בעולם שלנו. מרקס אמר, שכל הערך שלנו מגיע מעבודה. הרבה דברים מאוד השתנו מאז ימיו – כשהתיאוריה נכתבה, עבודה הייתה עבודה פיסית במפעל, בהקשר טכנולוגי מסוים. אנחנו מנסים לבחון כיצד השתנה הייצור בעידן הדיגיטלי. למשל, יש מוצרים שהעותק הראשון שלהם עולה הרבה כסף, בעוד ששאר העותקים זולים מאוד, כגון משחקי מחשב. במה זה שונה לעומת מה שמרקס טען? האם הוא טען שלכל עבודה יש אותו ערך כספי? מדוע זה חשוב או משמעותי? בשאלות כאלה עוסק המחקר בתחום זה".

ניסינו בכנס לצאת מהרומנטיזציה של עבודה דיגיטלית
כעבודה שאינה חומרית.

העולם הפיסי השתנה מאוד מאז ימי מרקס.

"יש נטייה לדבר על העבודה הדיגיטלית כמספקת מאוד, משום שאינה פיסית. אבל קבוצת החוקרים שהשתתפה בכנס מנסה לבחון מה השתנה ומה נשאר באותו מצב. למשל, את העבודות הפחות מתגמלות במרכזי שירות מאיישות בעיקר נשים, ומי שנותן סיוע טכנולוגי הוא לרוב גבר".

כלומר, הדיון הוא עדיין על מבנים חברתיים.

"המבנה החברתי הבסיסי שבו דנו בכנס הוא הקפיטליזם. השאלה שעלתה היא: האם הקפיטליזם הדיגיטלי שונה מהקפיטליזם התעשייתי באופן מהותי? כלומר, האם בתקופה שבה חלקים נרחבים יותר מכוח העבודה עוסקים במשרות שהן יותר מספקות, השתנה משהו במבני הכוח החברתיים?"

מה יכול היה להשתנות במבני הכוח החברתיים?

"ניקח לדוגמה את ויקיפדיה. יש לנו מוצר שאינו סחורה, כלומר, אין עליו בעלות, הוא אינו גורם להתעשרות של גורם מסוים, ואינו יוצר יחסי כוח בין מי שיש לו למי שאין לו. המוצר הזה פתוח לגמרי, ונוצר באופן וולונטרי על ידי ההמון שמחובר לרשת. מוצר כזה לא יכול היה להתקיים ללא האינטרנט – שזו צורת ייצור חדשה. צורת ייצור זו עלולה לאיים על קפיטליזם, שמבוסס על ייצור של סחורות".

האם זה יכול לאיים עד כדי נגיסה בקפיטליזם?

"לא כל כך מהר. הקפיטליזם עצמו מסתגל לתרבות הרשת החדשה הזו ומנצל אותה, כדי לבצר את מעמדו. בהקשר הזה ניתן לדבר על עבודת הקהל, תחום המחקר שלי".

הקפיטליזם עדיין כאן. מסתגל לתרבות הרשת ומנצל אותה.

למה הכוונה בעבודת קהל?

"בעבר, לעבודה במפעל היה תיחום מאוד ברור. בכלכלה הנוכחית, מידע ותקשורת אנושית הופכים להיות סחורה. אלה דברים שבעבר היו מחוץ לעולם הסחורות. למשל, כשאנחנו קונים ב'אמזון', אנחנו מייצרים מידע (Data ) ומידע-על-מידע (Metadata ). המידע שיצרנו הוא רשימת המוצרים שקנינו, והמידע-על-מידע הוא ניתוח הקפיצות ממוצר למוצר, האם קראנו את הביקורות, כמה זמן הקדשנו לרכישה ועוד. המשמעות היא שאנחנו מייצרים מוצר חדש; במקרה של 'אמזון', זו מערכת ההמלצות שלהם. זו מערכת שמבוססת על מידע שנאסף מכולם יחד. זהו מכשיר של צרכנות. המידע שלנו הוא חומר הגלם של הייצור, לצד האלגוריתם".

אז עכשיו המפעלים פשוט חסרי גבולות

"אחת הטענות של העידן הדיגיטלי היא, שמתחוללת מהפכה חברתית עמוקה משום שהתרחש ביזור של אמצעי הייצור. כלומר, אם בעבר, כדי לייצר מכונית צריך היה להקים מפעל ורק מעטים יכלו לממן את זה, הרי שלהחזיק מחשב זה משהו שרבים יכולים לעשות. לכן חשבו רבים שהמהפכה הדיגיטלית תוביל לעידן פוסט-קפיטליסטי - הרי לא עולה הרבה כסף להקים עיתון מקוון. הבעיה היא, שאת ה'ביג דאטה', את הסחורה שהקהל מייצר, אני לא באמת יכול לייצר, מפני שכדי לייצר אותה צריך מחשבים שאין לאדם הממוצע. בספר 'ביג דאטה' מתארים הכותבים כיצד חוקרים של 'גוגל' מצאו אלגוריתם שיודע לזהות טוב יותר מכל שיטה קלינית את התפשטותה של השפעת העונתית. הם עשו זאת על סמך איתור של מילות חיפוש ברשת שגולשים מקליקים כשיש התפשטות מהירה של השפעת. חוקרי 'גוגל' העבירו מיליונים של מונחי חיפוש דרך כ-45 מיליון אלגוריתמים שונים. אבל אין כמעט אף אדם בעולם שיש לו כוח החישוב הזה. המשמעות היא, שאנחנו מייצרים סחורה שהולכת ונעשית חשובה יותר ויותר, אך רק לבעלי ההון יש אפשרות להשתמש בה".