וולט דיסני נחשב בעבור רבים בתור האב המייסד של תעשיית האנימציה האמריקאית. הוא לא היה הראשון, אבל הוא ללא ספק היה פורץ דרך. חשיפה מצדיעה.
רבים יספרו שמקור ההשראה הגדול ביותר עבורם לאנימציה הוא וולט דיסני. למעשה, רוב העקרונות והטכניקות ביצירת אנימציה פותחו בתחילת שנות ה-20 של המאה העשרים והושלמו לקראת 1940, בעיקר בזכות פועלו של דיסני. ההשפעה של דיסני על האנימציה ובכלל על תעשיית הבידור והקולנוע בפרט הייתה עצומה. אבל כמו כל יוצר פורץ דרך, צריך לזכור שההתחלה הייתה קשה.
ניסיונותיו הראשונים של דיסני בתחום היו בעיר נעוריו קנזס-סיטי והם נחלו כישלון חרוץ. דיסני פשט רגל והחליט לנסות את מזלו בהוליווד. בשנת 1928 דיסני תרם את התרומה הגדולה ביותר לתחום האנימציה וחולל שינוי פורץ דרך. הוא הוסיף לאנימציה דמות פשוטה עם הבעות פנים וקולות, מה שהוצג בסרטון "ספינת הקיטור וילי". סרטון שלימים הוגדר כאחד מ-50 הסרטים המצוירים הטובים ביותר בעולם. הסרטון הציג לעולם את דמותו של מיקי מאוס והוא זכה להצלחה מסחרית נאה ותשבוחות ברחבי העולם. דיסני הצליח לחבר היטב בין התנועה לקולות ולהפוך את הדמויות וההתרחשויות בסרטיו למציאותיים. הדמויות המצוירות נראו כמעט יוצאות מתוך המסך ושבו את קהל הצופים. הוא עצמו דיבב את כל הדמויות בסרטון ולימים אמר, "אני רק מקווה שלא נאבד פרופורציות ונזכור תמיד דבר אחד - הכל התחיל בעכבר! ".
ההצלחה של דיסני בהוליווד, ותחרות בין סטודיו שונים לאנימציה, הובילה אותו להחלטה להפיק סרט עלילתי הראשון. "שלגיה ושבעת הגמדים" (1937) הוא סרט האנימציה האמריקאי הראשון באורך מלא. הוא הציג לקהל האמריקאי שילוב של תמונה, צבע וצליל המתוזמרים בשילוב מוקפד. הצלחתו של הסרט, שגרף אוסקר והצלחה מסחרית כבירה, הובילו למה שמכונה תור הזה של האנימציה האמריקאית. הדמויות בסרטיו הבאים של דיסני נהיו לגיבורים בינלאומיים: "פינוקיו" (1940), "פנטזיה" (1940), "דמבו הפיל המעופף" (1941), "במבי" (1942) וכמובן עוד רבים ואהובים. עם כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה גויסו אנימטורים מאולפניו לשירות הממשלה ועסקו בהפקת סרטי הדרכה ותעמולה. דונלד דאק הופיע במספר סרטי תעמולה קצרים, ביניהם הסרט זוכה האוסקר - "פניו של הפיהרר (1943)", שלעג להיטלר.
בשנת 1940 קמו אולפני "האחים וורנר" שנהיו למתחרים העיקריים של דיסני. הם זכו לאהדת הצופים עם באגס באני, טוויטי האפרוח ודאפי דאק. במקביל פעלו "אולפני פליישר" ואולפני "M.G.M " שיצרו את הדמויות הקלאסיות פופאי המלח, סופרמן והיריבים הנצחיים טום וג'רי, ובכל זאת, בכל הקשור לתחרות, לא האולפנים וגם לא דיסני עצמו הצליחו לשחזר את התקדים או ההצלחה של סרטי אנימציה באורך מלא. ההפקה של סרטי האנימציה התבררה כמיזם יקר וכסיכון שהעדיפו רוב האולפנים לא לקחת. האולפן של דיסני המשיך לעמוד בחזית הפקת סרטי האנימציה גם בעשורים הבאים אך העניין של דיסני עצמו התפוגג וגן השעשועים "דיסנילנד" נהיה למוקד תשומת הלב עבורו.
וולט דיסני נפטר בשנת 1966 בגיל 65 ואמנם לא אחראי על המצאת האנימציה אבל ללא ספק שינה את פני התחום ללא היכר. באשר לתוכן של סרטיו נהג לומר "נכון, אני נדוש, אבל אני חושב שיש מאה ארבעים מיליון אנשים בארץ הזו שנדושים בדיוק כמוני".
