למידע נוסף מלא/י פרטיך
ונחזור אליך בהקדם
אני מסכים/ה לקבל מידע, עדכונים ודבר פרסומת מהאוניברסיטה הפתוחה בדוא"ל ו/או מסרונים

לייק שאנחנו לא אוהבים

לייק שאנחנו לא אוהבים
לייק שאנחנו לא אוהבים
מאחורי הקלעים של הרשת מתנהל עולם הביג דאטה. שם אנחנו קיימים כפרופילים אשר שווים הרבה כסף, והמשמעות עלולה להיות יקרה הרבה יותר מאובדן פרטיות. ד"ר ענת בן-דוד מספרת על המחצב החדש של האינטרנט.

מאת: טלי גלסקי

בשנים האחרונות התגמשה מאוד תפיסת הגבול בין התחום הפומבי לזה הפרטי, וטכנולוגיה מאפשרת למיליוני בני אדם להחצין מעשים ומחשבות שבעבר נשמרו בתחום הפרטי. האם זו בעיה? לרוב לא, אלא אם כן מפטרים אתכם בגלל פוסט שהעליתם בפייסבוק, או עוצרים אתכם בעקבות מייל שכתבתם.

עזבו תיאוריות קונספירציה ונטיות פרנואידיות – לא על זה אנחנו מדברים. העובדה היא, שהאתרים שבהם אתם גולשים מדי יום ביומו שומרים את נתוני הגלישה שלכם ומשתמשים בהם למטרות מסחריות. במובן זה, אתם משלמים באובדן פרטיות בשל שירותים שאתם תופסים כחינמיים. פייסבוק, גוגל, אמזון ואחרים שומרים כל פעולת גלישה, תכתובת וקשר שאתם מנהלים, כדי ליצור לכם פרופיל, שאותו יוכלו למכור. לא ממש איכפת לכם? אולי יהיה איכפת לכם בעתיד, כשתשלמו יותר פרמיות ביטוח בעקבות רישומי ההתנהלות שלכם בכביש.

הפרטיות והחיים במרחב הווירטואלי היו נושאו של יום עיון שערכה האוניברסיטה הפתוחה תחת הכותרת "ביג דאטה: המחצב החדש של האינטרנט". "המונח ביג דאטה אומר דברים שונים לאנשים שונים", אומרת ד"ר ענת בן-דוד, חוקרת בכירה באוניברסיטה הפתוחה שהייתה בין מארגני הכנס. היא מציינת, שאנשי שיווק אוספים נתונים על צרכנים, אנשי מחקר מנתחים נתונים באופן חדש שמעלה שאלות לגבי צורך במומחיות, אנשי טכנולוגיה מפתחים אלגוריתמים שינבאו התפרצות של מחלות, כיווני השקעה ועוד. עבור האזרחים, המונח ביג דאטה מתקשר לשאלות של פרטיות, ותעיד על כך פרשת אדוארד סנודן וה-NSA, וכן לְכוח פוליטי – שבא לידי ביטוי באמצעות הדלפות ושיתוף של מאבקים ציבוריים. ביג דאטה מאפשר לנו גם לקבל מידע מיידי בעקבות שאלות, ולחלוק חוויות עם חברים ותיקים וחדשים באמצעות מנועי חיפוש או רשתות חברתיות.

הפרטיות והחיים במרחב הווירטואלי היו נושאו של יום עיון 'ביג דאטה: המחצב החדש של האינטרנט'
הפרטיות והחיים במרחב הווירטואלי היו נושאו של יום עיון "ביג דאטה: המחצב החדש של האינטרנט"
הנפט החדש - ומי חוצב אותו
"אחד הכינויים שהודבקו לניטור של התנהגות גולשים הוא הנפט החדש", אומרת ד"ר בן-דוד, "לכן כותרת המשנה של הערב הייתה 'המחצב החדש של האינטרנט'. פלטפורמות טכנולוגיות מציעות שירותים ללא תשלום, שהתמורה עבורם אינה כסף אלא דאטה, כלומר, היכולת לסחור במידע. ככל שיש יותר פלטפורמות, יש יותר מידע שניתן להצליב ולמכור. למעשה, מאחורי הקלעים של הרשת מתנהלת רשת נוספת של קשרים בין טכנולוגיות מעקב, המושתלות בכל אתר, לבין גופי פרסום האוספים את המידע ומשתמשים בו".

ומה ההשפעה של הפעולה הזו מלבד סוג של נקמה קטנה?
"זה גם בשביל ההרגשה הטובה, אבל זה סוג של פרקטיקת התנגדות. הפעולה הזו יוצרת רעש, ומפריעה לאיסוף הנתונים עלינו וליצירת הפרופילים שלנו".

האם זה לא מחיר קטן עבור שירותים שאנחנו מקבלים בחינם?
"מחקרים מראים שאכן, לצעירים היום פחות איכפת מהפרטיות. אבל צריך לזכור שמדובר בהרבה כוח, אשר מרוכז בידיים מסחריות של מישהו שלא בחרנו באופן דמוקרטי. לכוח הזה עלולות להיות השלכות הרסניות. למשל, סנודן חשף שהרשויות האמריקאיות אוספות מיילים ומידע על אזרחים, וזו פרדיגמה חדשה של שליטה בחיי אנשים".

האם יש דרך להתנגד לניטור ברשת? מושון זר אביב ביום העיון 'ביג דאטה: המחצב החדש של האינטרנט'
האם יש דרך להתנגד לניטור ברשת? מושון זר אביב ביום העיון "ביג דאטה: המחצב החדש של האינטרנט"
כיצד ניתן יהיה בעתיד לפגוע בגולשים באמצעות ביג דאטה?
"אפשר לדמיין, למשל, מצב שאדם לא יזומן לראיון בגלל ניתוח של נתוני ביג דאטה, שהציג מידע על האישיות שלו, על ההעדפות שלו, על הפעילות החברתית שלו, ועל ההתאמה שלו לארגון – אפילו בלי לראיין אותו ולתת לו סיכוי".

אפשר לטעון שזה ניתוח מעמיק יותר מריאיון עבודה של שעה.
"יכול להיות. מצד שני, במצב כזה בני אדם נמדדים על פי פרמטרים סטטיסטיים בלבד, על פי אלגוריתמים או מודלים מתמטיים לניבוי התנהגות, אשר אינם יכולים לראות יוצאים מן הכלל או להבחין בדקויות. או למשל, עשוי להגיע היום שבו חברות הביטוח יתקינו מחשבים במכוניות ויאספו מידע על צורת הנהיגה שלנו, ועל סמך זה יתמחרו את פוליסת הביטוח של כולנו. הדבר עשוי אולי להפחית את מספר התאונות, אבל המשמעות היא שתוחל עוד פרקטיקת מעקב, שתבנה פרופילים על התנהגות אנושית ותשתמש בהם למטרות אחרות".

האם יש הצעה חלופית לשיטה הקיימת?
"יש מחקרים שמראים, שאנשים מוכנים לשלם על שירותי אינטרנט הרבה יותר מהרווח שהם יוצרים עבור החברות שאוספות עליהם מידע. מיליוני אנשים בארצות הברית משלמים לחברת נטפליקס 8 דולרים בכל חודש כדי לצפות בסרטים ובסדרות על פי דרישה. אם היינו משלמים לפייסבוק סכום חודשי כזה תמורת שמירה על הפרטיות, הרווח שהייתה גורפת היה גדול בהרבה מהרווח החודשי הנוכחי שלה על כל משתמש, שעומד על 20 סנט בלבד.

ד''ר ענת בן דוד, המחלקה לסוציולוגיה מדע המדינה ותקשורת
ד"ר ענת בן דוד, המחלקה לסוציולוגיה מדע המדינה ותקשורת
האם יש היבטים חיוביים לביג דאטה?
"יש הרבה היבטים חיוביים, ואי-אפשר להתעלם מהעובדה שהחברות הגדולות, אשר אוספות את מרבית הנתונים על המשתמשים, מספקות שירותים חינמיים, שמהם מפיקים המשתמשים תועלת רבה. ביג דאטה יכולים לשמש לניבוי ולמניעה של אסונות או התפרצות של מחלות. בנוסף, באמצעות איסוף נתונים דיגיטלי עצמי על פעילות גופנית, או על בדיקות רפואיות, אנשים יכולים לשפר את מצבם הבריאותי או את הכושר הגופני שלהם (מונח המכונה "קוואנטיפייד סלף").

"אולם, נותרת השאלה האם פרקטיקות ניטור אלה, המוחלות על העצמי, אינן מפנימות למעשה צורות מישטור חדשות. אני יכולה להיות נהגת זהירה כי איכפת לי מהבטיחות שלי ומבטיחותם של הסובבים אותי, אבל בקרוב אצטרך להיות כזו כדי לא לספק נתונים שייגרמו לחברת הביטוח להעלות את מחיר הפוליסה שארכוש ממנה. ואני יכולה להתעמל ולאכול בצורה בריאה, אבל בקרוב אצטרך לעשות זאת לא רק על מנת לשמור על בריאותי, אלא כדי לא לייצר נתונים שיחרגו ממה שמקובל על קופת החולים. ביום העיון הצגנו הרבה שאלות פתוחות, במטרה לעורר דיון וליצור מוּדעוּת לדברים. כולנו עדיין לומדים את הביג דאטה. זה תהליך".


לעיון נוסף:
הקלטת ערב העיון ביג דאטה

אני מסכים/ה לקבל מידע, עדכונים ודבר פרסומת מהאוניברסיטה הפתוחה בדוא"ל ו/או מסרונים
דף הבית
לצור קשר דרך טלפון
השארת פרטים