מאת: טלי גלסקי
"הכל בחיים נתון לשיפוט ויזואלי, ורדיו לא. אנחנו חייבים להקשיב, במקום לשפוט לפי מראה עיניים. יש בזה כנות ואמת שלא קיימים בשום פורמט אחר". את הדברים האלה, שאמרה השדרנית האמריקאית קֵייז'אן סֵרמאק בסדרה תיעודית, אני מצטטת באוזני דורי בן-זאב, ואת החיוך שלו אני רואה, כמו שרואים חיוכים טלפוניים וכמו שמביטים בחיוכים רדיופוניים, בעיני הרוח. "אין דרך אחת להסתכל על משהו שהוא קסם", הוא מגיב.
העובדה שאחרי ארבעה עשורים במקצוע הוא עדיין מדבר על העבודה שלו במונחים של היקסמות, היא מרשימה. אחרי ככלות הכל, הוא היה שם כשהרדיו הישראלי עשה את צעדיו הראשונים, למד לרוץ ולרקוד בסגנונות שונים, וגם להתחרות בשלל אמצעי התקשורת האחרים. הוא נחשב לאחד הקולות המזוהים ביותר עם הרדיו בארץ, הוא עוסק בכתיבה, שירה, משחק, בימוי והפקה, וגם מרצה בבתי ספר לתקשורת, ואחראי על הקמתה של תחנת רדיו הפתוחה של האוניברסיטה הפתוחה.
העובדה שאחרי ארבעה עשורים במקצוע הוא עדיין מדבר על העבודה שלו במונחים של היקסמות, היא מרשימה. אחרי ככלות הכל, הוא היה שם כשהרדיו הישראלי עשה את צעדיו הראשונים, למד לרוץ ולרקוד בסגנונות שונים, וגם להתחרות בשלל אמצעי התקשורת האחרים. הוא נחשב לאחד הקולות המזוהים ביותר עם הרדיו בארץ, הוא עוסק בכתיבה, שירה, משחק, בימוי והפקה, וגם מרצה בבתי ספר לתקשורת, ואחראי על הקמתה של תחנת רדיו הפתוחה
"הרדיו הוא מכשיר תקשורת, והוא בוודאי מסמל את התקופה, גם בקצב וגם ברצון האנשים להיות מחוברים לרכילות ולאינפורמציות שהן יותר חטטניות. עיתונאים מדברים אל אנשי כנסת ואל שרי ממשלה בצורה יותר נוקבת ומחדדים ראיונות. אבל מצד שני, עדיין יש ברדיו חלק אינטימי, שהוא יותר חם ונינוח, כך שלמרות שהתקופה השתנתה, ואנחנו מנסים להגיע למאזין של היום, הכוח של הרדיו נשאר תמיד נאמן".
מה עושה את הרדיו למיוחד בעיניך?
"הרדיו נוגע באנשים באינטימיות שלו. הוא דומה לאמנויות נוספות כמו מוסיקה. דרכו אנחנו מגיעים אל לב האדם, לנשמה שלו, ופונים אל מקומות מאוד רגשיים, חמים ונעימים. הדמיון עובד, הלב עובד, התחושות, העיניים".
העיניים?
"המאזין מדמיין לעצמו את המקומות שעוברים אליו דרך הרדיו. אנחנו מדברים אל העין במובן של דמיון פנימי, שמופעל באמצעות הגייה, תיאור, מילה מרגשת. דבר נוסף הוא האינטימיות שיוצרת מערכת יחסים מיוחדת מאוד; שקולה, מרגיעה ומנחמת".
האם אתה מצייר בעיני רוחך את המאזין שלך?
"אני בורא את המאזין שלי, והוא יפה, חם, חכם, נאור, אוהב חיים, אוהב אדם, אופטימי וסימפטי. אני יכול לתת לו הכל, והוא יבין. הוא לא צריך לקבל הכל, אבל הוא יבין. הקהל שלי הוא דימוי שאותו אני בונה בצורה שתהיה נוחה לי להציג מולו את עצמי. במהלך השידור אני בונה יחסים כל הזמן, ושום דבר לא מובן מאליו".
מה אינו מובן מאליו?
"אני לא בטוח לחלוטין שאני בהיר ומובן. אני צריך כל הזמן לדאוג שאהיה מובן. עושים את זה על ידי יחס, קול, פנייה. אתה משתף, נכנס למקום האישי. נעשית השתדלות כדי להתקרב. כל תוכנית היא שליחות בעולם שמכיל את המאזין שלי. יש שם שמחה, קלילות ואינטימיות, ויש תדר שגורם לאנשים להיות טובים עם פתיחוּת. אני בוחר במילים שהן לא מקטינות, מילים שמעוררות נעימוּת ונמצאות על התפר בין סוף השבוע לקבלת השבת. זאת שעת החסד" (בימי שישי בצהריים משדר בן-זאב ב-FM88 תוכנית בת שעתיים, הכוללת מוסיקה ושיחה אישית).
מה קורה אם אתה מצוברח, ויש תוכנית שצריך לשדר?
"להיות מצוברח זה חלק בלתי-נפרד מהחיים. כל דבר שקורה הוא חומר, ואני יכול להשתמש בצִבְרוּחַ הזה כדי לחפש שירים מנוסח מסוים שלא אחפש כשאני במצב רוח אחר. במהלך החיפוש, יכול להיות שמצב הרוח שלי יגיד שזה כבד מדי. הצד השני, המאזין, הוא דימוי שאני מרגיש אותו. זו תוצאה של מהפך שעשיתי בשנות השבעים, כשהרדיו היה מאוד קשוח מבחינת השפה. שיניתי את התדר, את השפה, את הקצב, את ההתייחסות. יצרתי את מה שהיה חסר לי ברדיו".
זו המלצה לאנשים באופן כללי ליצור מה שחסר להם?
"בוודאי".
יש משהו שהיית רוצה לעשות ברדיו וטרם עשית?
"אין משהו שמגביל אותי. אני מגביל את עצמי שלא לרדת על אנשים ולא לפתוח בחזיתות של צדק. מי שיש לו כוח, צריך להשתמש בו לבנייה ולא להשחתה. ברדיו, הענווה היא משמעותית, וכך גם מול תלמידים. בנוסף, עשיתי הרבה מאוד דברים ברדיו, כולל טעויות, ואני משתדל להתחדש כל הזמן".
רדיו הפתוחה
בחודש מאי השנה עלתה לשידור תחנת "רדיו הפתוחה". התחנה משדרת בימי שישי בשעות 10:00-14:00 באינטרנט, ובקרוב גם ב- FM103.6, בשיתוף רדיו קול רמת השרון. את השדרנים, כולם סטודנטים באו"פ, מנחה בן-זאב.
איך מקימים תחנת רדיו אוניברסיטאי? במה שמים דגש?
"אני לא חושב שזה שונה מכל תחנת רדיו אחרת. לוקח הרבה זמן עד שתחנה מגיעה לידיעת הקהל. המטרה כרגע היא להתנסות ולפעול בצורה שתיתן ביטחון לכל שדרן כדי שיתחיל לגלות את עצמו".
לגלות את הקול הפנימי שלו?
"עדיין לא. כרגע, הסטודנטים מתנסים בתוכניות. ככל שאתה יוצא החוצה בשידורים, אתה מבין את המשימה, שהיא להגיע לאנשים. זה לא מובן מאליו להיות בצד היפה של נפש האדם, עם האסתטיקה והפילוסופיה שכרוכות בכך. יש חשיבות עליונה בכך שנהיה שם. גם כמורה, אני יודע כמה אנחנו יכולים לקלקל וכמה להורות על יופי. המקום הזה הוא מקום ערכי מאין כמוהו; אנחנו עוזרים לאדם להיות הוא".
"זה תהליך. כשאני מדבר אל תלמיד, אני מנסה להגיע אל החלקים הטובים שבו, כדי שייכנס לתהליך של יצירה. אנחנו עוסקים בכתיבה, בדיבור. כל אחד יוצר תוכנית שמתאימה למידתו".
מה הן התוכניות של התחנה לעתיד?
"אנחנו ממשיכים לזַמֵן אנשים ולהגדיל את הצוות, שכולל כעת הנהלה, טכנאי ועשרה שדרנים. אנחנו יוצרים שיתופי פעולה, ובספטמבר נקדם את ליל המדענים העולמי בעזרת שידור פינות מדע בנושא המוח. בנוסף, אני רוצה לצרף לתוכנית בערבית גם תוכנית ברוסית ותוכנית באמהרית".
