זהו סיפורה המופלא של באטה ברגר ושל ילדי "בית אהבה", בית הילדים שניהלה בברלין בשנים 1935-1922. זהו סיפור על אומץ לבה ועל תעוזתה להציל בתחילת שנות השלושים את "ילדיה" מגרמניה הנאצית. כבר בשנת 1933 כותבת באטה ברגר: "לילדים יהודים בגרמניה אין עתיד". כנגד כל הספקנים, בנחרצות מעוררת התפעלות ותוך סיכון עצמי, היא מתחילה במבצע יוצא דופן להעביר את כל ילדי "בית אהבה" למבנה חדש שהקימה בעבורם בקרית ביאליק. המשמש מקלט לילדים ממשפחות הרוסות מאז ועד היום. בית אהבה הוא סרט על זיכרון, על תקווה ועל אישה יהודיה אחת בעלת חזון, שידעה לקרוא נכונה את המציאות בברלין של שנת 1933. אך הוא בעיקר סרט על האהבה שהיתה תמיד התמצית של הבית ברחוב אוגוסט 16-14 בברלין. הסרט משלב ראיונות עם ילדי "בית אהבה", שאינם ילדים עוד, קטעי ארכיון נדירים ומונולוגים של השחקנית הגרמנייה נעמי קראוס, המצולמים בין חדריו של "בית אהבה", העומד עדיין על תילו בברלין, ריק ושומם. בית אהבה זכה בציון לשבח בפסטיבל חיפה (2007), היה מועמד לפרס אופיר (2008) וזכה בפרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר של רשתות השידור האירופאיות (2008).