היחסים בין נוצרים למוסלמים, בין נוצרים ליהודים, ובין יהודים למוסלמים הם צירים ראשיים בתולדות עולמנו. עימותים בין-דתיים מצד אחד, ודיאלוגים פוריים מצד אחר, מאפיינים את הכפר הגלובלי על אגפיו. מרכזיותם של יחסים אלה בחוויה הנוכחית גם חידשה את ההתעניינות בשורשיהם ההיסטוריים והחברתיים, ועולם האקדמיה אכן שב ומפנה את מבטו אל תולדותיהן של מערכות היחסים האלה ואל תפקידה החברתי של האמונה הדתית. כמעט כל מחקר בתחום זה נחשב רלוונטי לכאן ולעכשיו, מאיר מחדש את ההיסטוריה ומעלה שאלות על אודות האתגרים שמציבה האמונה הדתית בפני הדמוקרטיות הליברליות של ימינו. העיון האקדמי בחקר הדתות עוסק במקומה של הדת בעיצובן של מערכות הערכים של חברות בעבר ובהוה, בגיבושם של מוסדות מדיניים, בחלקה של הדת בעיצובן של מערכות הדרה/ הכלה ושליטה, ובמתח שבין דת אישית לדת ציבורית. 

המכון לחקר היחסים בין יהודים, נוצרים, מוסלמים הוקם באוניברסיטה הפתוחה ומטרתו לקדם פעילות מחקרית בנושאי השיח בין בני שלוש הדתות המונותאיסטיות, על מרכיביהן הדתיים, התרבותיים, החברתיים והכלכליים, מהעת העתיקה ועד זמננו. חוקרי המכון הם חברי סגל האוניברסיטה, ממדעי הרוח וממדעי החברה, המעורבים ועוסקים ביחסים הבין-דתיים, וחוקרים אורחים מתחומי ידע שונים. מגוון החוקרים במכון, תחומי העניין שלהם, כמו גם הדיסציפלינות השונות, מבטיחים מכנה משותף רחב והפריה הדדית ברמת החוקר היחיד וקבוצת המכון כולה. 

בראש המכון עומד פרופ' דניס שרביט.

 

רציונל אקדמי

הממד הדתי אכן היה ונשאר רכיב מרכזי בתולדותיה של כל ציוויליזציה, והוא כאמור אף הולך ומתחזק. עיסוק ביחסים הבין-דתיים תורם לא רק להבנת דינמיקות בין-תרבותיות או בין-לאומיות, אלא גם להבנת תולדותיה של כל תרבות בפני עצמה. תפיסת זהותו של ה"אחר" הייתה תמיד שלובה בלא הפרד בתפישת ה"אני", וכך גם ביחסים בין מאמיני הדתות. לפיכך קידום לימודם של היחסים הבין-דתיים הוא גם דרך לקידום ההבנה ההדדית בין קבוצות, ובו בזמן אמצעי המסייע לבחינה עצמית.

המכון לחקר היחסים בין יהודים, נוצרים, מוסלמים מעודד מחקרים על יחסים בין-דתיים ותרבותיים בעבר ובהווה. פעילות זו מכוונת להישגים אקדמיים ומדעיים ובד בבד שואפת לתרום לשיח בין החברות הנלמדות.