אחד המדדים המרכזיים לדירוג כתבי עת הוא Journal Impact Factor — JIF, המתפרסם במאגר Journal Citation Reports — JCR. המדד מבוסס על נתוני הציטוטים במאגר Web of Science של חברת Clarivate.

באמצעות JCR ניתן לחפש כתב עת מסוים או תחום דעת מסוים, לבדוק את מדד ההשפעה של כתב העת, את שיוכו לקטגוריות נושא ואת הרביע שבו הוא מדורג.

רשימות הדירוג בתחומי הדעת השונים נחלקות לרביעים — Quartiles:

Q1 — הרביע הראשון

Q2 — הרביע השני

Q3 — הרביע השלישי

Q4 — הרביע הרביעי

כתב עת עשוי להשתייך ליותר מקטגוריית נושא אחת, ולכן ייתכן שידורג ברביעים שונים בכל אחת מהקטגוריות.

חשוב לדעת שהדירוג מתבסס על נתונים מוגבלים: לא כל כתב עת אקדמי נמדד ומדורג; כתבי עת חדשים אינם מקבלים בהכרח דירוג בשנותיהם הראשונות לפרסום; וקיימת הטיה לטובת כתבי עת בשפה האנגלית. כמו כן, אין להשוות ישירות בין כתבי עת מתחומי דעת שונים.

מומלץ לשלב בין כמה מדדים להערכת כתב עת ולא להשתמש במדד יחיד.

• ​Web of Science  – מאגר מידע ותיק הנחשב הנחשב לאמין בתחום מדד הציטוטים.

  המאגר מאפשר לחפש מאמרים לפי נושאים, כותרות, שמות מחברים, שיוך מוסדי ופרטי פרסום נוספים.

  בעת צפייה ברשימת התוצאות, לצד כל פרטי פרסום מופיע מספר הציטוטים, ולחיצה על המספר מאפשרת לצפות ברשימת הפרסומים המצטטים.

  באמצעות אפשרות Citation Report ניתן ליצור במאגר דוח ציטוטים עבור רשימת פרסומים שנבחרה (למשל, כל הפרסומים של חוקר מסוים כפי שהם מופיעים במאגר).
  הדוח כולל:

  • מספר הציטוטים הכולל של הפרסומים
  • מספר הציטוטים הממוצע לפרסום
  • מדד הירש (h-index)
  • תצוגה גרפית של מספר הציטוטים לפי שנים
    
    

  המאגר מאפשר גם לאחד בין מופעים שונים – למשל, וריאציות של כתיב שמו של המחבר או שיוך מוסדות – לכדי רשימת פרסומים אחת.
  לאחר איחוד רשימת הפרסומים, ניתן לקבל נתונים ביבליומטריים על כלל הפרסומים של אותו חוקר.

  כאשר משתמשים בדוח ציטוטים כדי להעריך את פעילותו המחקרית של חוקר, חשוב לוודא שרשימת הפרסומים הנכללת בדוח אכן משקפת את פרסומיו (למשל, להסיר פרסומים של חוקרים אחרים בעלי שם דומה, או פרסומים שאינם רלוונטיים).

• Scopus – מאגר מידע רב־תחומי המאפשר לחפש פרסומים ולבדוק את מספר הציטוטים שלהם, בדומה ל‑ Web of Scienceאך על בסיס כיסוי שונה של כתבי עת, ספרים וכנסים.

  בעת חיפוש מאמר, לצד פרטי הפרסום מופיע מספר הפעמים שצוטט (בעת ריחוף על המספר יופיע הכיתוב Cite by). לחיצה על המספר מאפשרת לצפות ברשימת הפרסומים המצטטים.

  האפשרות Citation Overview  שנמצאת מעל רשימת הפרסומים מספקת תצוגות גרפיות של נתוני הציטוטים, המאפשרות לראות את ההתפלגות וההשתנות לאורך זמן או בין תחומים.

  כאשר לוחצים על פרסום מסוים ונכנסים לרשומה שלו, ניתן לראות בצד מתחת למספר הציטוטים את ה-Field-Weighted Citation Impact, מדד הבוחן את כמות הציטוטים של פרסום נתון ביחס לממוצע הציטוטים של פרסומים דומים (פרסומים שפורסמו באותה שנה ואותו תחום מחקר).

  גם כאן, כאשר משתמשים בנתוני Scopus לצורך הערכת חוקר, יש לבדוק שהפרסומים המאוחדים תחת שמו אכן שייכים לו, ולא לחוקרים אחרים בעלי שם דומה. 

• ​Google Scholar  –מנוע החיפוש האקדמי של גוגל מאפשר חיפוש בפרסומים הכלולים במאגר Google Scholar.

  המאגרים במערכת זו כוללים מקורות מסוגים שאינם אקדמיים בהכרח, כגון ניירות עמדה של גופי מחקר, דוחות ממשלתיים וציבוריים או מצגות, לצד פרסומים מדעיים.
  מידע על מספר הציטוטים במאגר זה מוגבל בהשוואה למאגרים האחרים שהוצגו, ומתבסס על מספר הציטוטים של הפרסום במאגר זה בלבד.

  במסך התוצאות מוצג תחת כל פרסום מספר הציטוטים כפי שנרשם ב-Google Scholar.
  במקרים שבהם הפרסום נכלל גם במאגר Web of Science, יופיע גם מידע על מספר הציטוטים כפי שהוא מופיע שם.
  עבור חוקרים שיצרו פרופיל ב‑ Google Scholar ניתן להציג את מספר הציטוטים של כל פרסומי המחבר, מדדי h-index ו-i10 index, ועוד.
  
  

• ​ORCID – מערכת לזיהוי חוקרים ותורמים במחקר ובפרסום אקדמי, שבאמצעותה אפשר להנפיק קוד מזהה ייחודי שמתממשק עם מאגרי מידע שונים (למשל עם מאגר Scopus)
  מומלץ ליצור חשבון ORCID אישי (ההרשמה חינמית).
  נוסף על כך, מאגרי מידע שונים מאפשרים יצירת פרופיל חוקר שדרכו אפשר לנהל את רשימת הפרסומים הכלולים במאגר, לעקוב אחר מספר הציטוטים ולחשב מדדי הערכה שונים.
  לדוגמה, פרופיל חוקר במערכת Web of Science (מבוסס  ResearcherID) ו‑My profile  של Google Scholar.