קול קורא למחקרים בנושא התחדשות עירונית וקיימות

המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה מזמין חוקרות וחוקרים להגיש הצעות למחקרים מכווני מדיניות שיענו על האתגר של יישום התחדשות עירונית בת קיימא בישראל.

גידול האוכלוסייה המהיר בישראל, לחצי הביקוש על מרכזי הערים והצורך בשמירת השטחים הפתוחים מביאים לעלייה במיזמי התחדשות עירונית בשנים האחרונות. התחדשות עירונית כפי שהיא מיושמת בישראל כרוכה בבנייה מחדש של אזורים עירוניים קיימים תוך העלאת הצפיפות. תהליכים אלה כרוכים באתגרים כלכליים, סביבתיים וחברתיים שראוי שחוקרים ממגוון דיסציפלינות יתנו עליהם את הדעת. מחד, תהליכי התחדשות עירונית עשויים להוות מנוף לפיתוח הערים, לחיזוק הכלכלה המקומית, לשידרוג מבני המגורים והתשתיות באזור. מאידך, תהליכי התחדשות עירונית משנים את המרקם החברתי בעיר, עלולים ליצור פגיעה אקולוגית, פגיעה בבריאות הציבור ועומס על התשתיות העירוניות. בו בעת, תהליכי התחדשות העירונית מביאים הזדמנות לחדשנות במגוון תחומים כגון התייעלות אנרגטית, בנייה ירוקה, עיר חכמה, יצירת שטחים ירוקים איכותיים במרחב העירוני ועוד. הנוף העירוני עתיד להשתנות בשנים הקרובות, שינוי זה מצריך חשיבה ותכנון רב תחומי לקיום הערים גם לדורות הבאים.

מועד אחרון להגשת הצעות: 31.10.2023 [נסגר]








 













קול קורא למחקרים בנושא קיימות וחוסן אורבני

בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב יחד עם המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה (להלן: "הגופים התומכים") מזמינים חוקרות וחוקרים להגיש הצעות למחקרים מכווני מדיניות שיענו על האתגר של מימוש ערים מקיימות וחסינות לשינויי אקלים בישראל.

חוסן עירוני בר קיימא הפך למושג חשוב בהקשר של עיור ושינויי אקלים. הערים בישראל, המהוות מקום מגורים של למעלה מ-90% מתושבי המדינה, מתמודדות עם שילוב של אתגרים רבים. חלקם מתמשכים, כמו דלדול תקציבים, הידרדרות סביבתית, גודש תחבורתי, ואי-שוויון חברתי וכלכלי וחלקם התמודדות עם אירועי קיצון חד או רב פעמיים, כמו מגפות, שיטפונות, רעידות אדמה, או שינויי אקלים. לערים בישראל דרושים פתרונות חדשניים ויעילים כדי להבטיח את קיימותן וחוסנן לטווח ארוך, ובמיוחד נוכח האתגרים של התחממות גלובלית ושינויי אקלים. מטרת העל של חוסן עירוני בר-קיימא היא לייצר ערים, המסוגלות לעמוד ולהתמודד עם זעזועים ולחצים תוך שמירה על תפקידיהן החיוניים וקידום הבריאות ורווחת תושביהן. הדבר, כרוך בשילוב עקרונות קיימות וחוסן בתהליכי תכנון, עיצוב וניהול עירוניים, כמו גם שיתוף בעלי עניין וקידום שוויון חברתי. חוסן עירוני קשור כמובן גם להיבטים הטכנולוגיים של כרייה ועיבוד נתוני עתק עירוניים, בהקשר של ערים חכמות, המאפשרים ניטור, ניתוח ועיצוב מדיניות בת קיימא. 

מועד האחרון להגשת הצעות: 6.6.2023 בשעה 12:00. [נסגר]


קול קורא למחקרים בנושא צפיפות עירונית בריאה

המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה מזמין חוקרים וחוקרות להגיש הצעות למחקרים מכווני מדיניות שיענו על האתגר של מימוש צפיפות עירונית בריאה.

ישראל היא אחת המדינות העירוניות ביותר בעולם, והיא עודנה עוברת תהליכי עיור מואצים. עד שנת 2065 ישראל צפויה להכפיל את אוכלוסייתה ולהגיע לכ-20 מיליון נפש. יותר מ-95% מהישראלים יגורו בערים, מיעוטן חדשות. הרוב יאכלסו הרחבות לערים קיימות או יגורו בלב ערים שיעברו התחדשות עירונית. מדינת ישראל כולה עוברת תהליך של ציפוף הנותן את אותותיו בעיקר בתוך הערים ובהרחבות בפאתי הערים.
צפיפות עירונית היא נושא למחקר מתמשך ורב-תחומי. מגוון דיסציפלינות, ובהן תכנון ערים, מדעי הסביבה ובריאות הציבור, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אדריכלות וכלכלה, תורמות לידע בתחום זה ועוסקות בתכנון, בממדים של הצפיפות, בהשפעותיה ובדרכים למתן אותה. נמצא כי צפיפות עירונית היא בעלת השלכות בריאותיות ולעתים קרובות מזיקות. מחקר משנת 2020 שפורסם ב- Environmental Health Perspectives מצא שרמות גבוהות של צפיפות במגורים קשורות לחשיפה מוגברת לזיהום אוויר, שהוא גורם סיכון למחלות לב, ריאה וכלי דם. במהלך ההתפרצות של מגיפת COVID-19 התחדד הקשר בין צפיפות עירונית להעברת מחלות זיהומיות. מחקר בתחום בריאות הציבור שפורסם ב-Lancet בשנת 2020 מצא שצפיפות עירונית קשורה באופן חיובי להתפשטות ה-COVID-19 בערים באירופה, אך נמצא כי הייתה השפעה גם לגורמים אחרים, כמו ניידות אוכלוסין ומצב סוציו-אקונומי. 
צפיפות עירונית קשורה בשיפור השימוש במשאב הקרקע וביכולת לשמר שטחים פתוחים. יחד עם זאת, קיים ויכוח מתמשך באשר לתפקידה של צפיפות עירונית בהפחתת פליטת גזי חממה ולתרומתה למיתון שינויי אקלים. מחקר משנת 2020 שפורסם בכתב העת Energy and Buildings מצא שרמות גבוהות של צפיפות עירונית קשורות בשימוש נמוך באנרגיה לנפש ובפליטת גזי חממה בערים אירופיות, אך נמצא שהקשר מורכב ותלוי בגורמים אחרים, כמו תכנון מבנים ודפוסי תחבורה. מחקר אחר משנת 2021 ניתח את הממדים החברתיים והתרבותיים של צפיפות עירונית. במחקר זה שפורסם בכתב העת Sustainability נמצא שסביבות עירוניות בצפיפות גבוהה יכולות לטפח תחושה של קהילתיות ולכידות חברתית, אך גם להציב אתגרים לפרטיות ולריחוק חברתי.

מועד אחרון להגשת הצעות: 30.4.2023 בשעה 12:00. [נסגר]