מדדי פרסומים וחוקרים

במסגרת עבודת המחקר האקדמית נדרשים חברי הסגל להציג את מידת השפעת מחקרם על הקהילה המדעית.

מידת ההשפעה נמדדת בצורות שונות, בין השאר דרך מספר הציטוטים של פרסומים אקדמיים או דירוג כתבי עת בהם התפרסמו תוצרי המחקר.

ריכזנו עבורכם את המדדים והכלים המרכזיים בעזרתם ניתן לדלות את הנתונים.

פתח הכל

כתבי עת אקדמיים מדורגים לפי מידת השפעת המאמרים המתפרסמים בהם על המחקר ועל קהילת החוקרים.
קיימים מדדי הערכה שונים, דוגמת המדד הכמותי Journal Impact Factor (JIF),
המבוסס על מספר הציטוטים הממוצע של פרסומים בתקופה מסוימת.
המדד מחושב לכתבי עת בתחומי מדעי הטבע, הנדסה, מדעי הרפואה ומדעי החברה,
ואפשר להשוות באמצעותו בין כתבי עת שונים באותו תחום דעת (קטגוריה).
ערך JIF גבוה יותר מייצג כתב עת שמידת השפעתו בתחום רבה יותר,
כלומר שמספר הציטוטים מהמאמרים שפורסמו בו גבוה יחסית.
מופיע בגרסה דו-שנתית ובגרסה חמש שנתית.

חשוב לדעת שהדירוג מתבסס על נתונים מוגבלים: לא כל כתב עת אקדמי נמדד ומדורג;
כתבי עת חדשים לא זוכים לדירוג בשנותיהם הראשונות;
כתבי עת בעברית אינם מדורגים ויש הטיה ברורה לטובת כתבי עת בשפה האנגלית.

מומלץ לשלב בין כמה מדדים להערכת כתב עת ולא להשתמש במדד יחיד.

Journal Citation Report (JCR) – מאגר הכולל את ערכי מדד Journal Impact Factor
המבוסס על נתוני הציטוטים במאגר Web of Science
של חברת Clarivate Analytics (לשעבר Thomson Reuters).
במאגר אפשר לחפש כתב עת מסוים או תחום דעת (Category)
ולבחור את השנה והמהדורה: Science Citation Index Expanded (SCIE)
או Social Science Citation Index (SSCI).

רשימות הדירוג בתחומי הדעת השונים נחלקות לרבעונים (Quartiles), וכך אפשר לדעת באיזה רבעון נכלל כל כתב עת
(לדוגמה, בשנת 2018 זכה כתב העת Journal of Political Economy לדירוג JIF של 6.342.
תוצאה זו הציבה אותו במקום החמישי מתוך 363 כתבי עת שדורגו בקטגוריה Economics במאגר JCR,
ולכן כתב העת נכלל ברבעון Q1).
מלבד נתוני Impact Factor, מאגר JCR כולל מדדים נוספים, כמוTotal Cites, Immediacy Index, Cited Half-life.

מאגרי מדדים נוספים לתחומי מחקר ספציפיים

כלכלה ומנהל עסקים

Journal Quality List by Anne Will-Harzig
CitEc: Citations in Economics
Academic Journal Guide (AJG)

משפטים

Washington and Lee Law Journals Ranking

מתמטיקה

MathSciNet by American Mathematical Society

מדעי הרוח והחברה

ERIH PLUS (מאגר כתבי עת המאושרים בידי ESF, קרן המדע האירופית)

כמה ציטטו אותי?

מאגרי מידע אקדמיים רבים מפרטים גם את מספר הציטוטים של פרסומים במאגרים אקדמיים אחרים הנכללים בהם.
מכיוון שקיימת שונות בין המאגרים במספר הפרסומים שלהם,
עלול להתקבל מספר ציטוטים שונה של פרסום נתון במאגרים שונים.

המאגרים הרב-תחומיים המצוינים מטה הם מהנפוצים ביותר בעולם האקדמי למציאת מספר ציטוטים:

Web of Science – מאגר מידע ותיק הנחשב לאיכותי ביותר מבחינת רמתם האקדמית של הפרסומים הכלולים בו.
לצד כל פרטי פרסום יופיע מספר הציטוטים (Times Cited) וגישה לרשימת הפרסומים המצטטים.
אפשר ליצור במאגר זה דוח ציטוטים (Create Citation Report),
הכולל מדדים נוספים, כגון מספר הציטוטים הממוצע לפרסום ומדד הירש (h-index),
ותצוגה גרפית של מספר הציטוטים לפי שנים.

Scopus – מאגר מידע מאפשר לחפש מחברת או מחבר מאמר גם לפי השיוך המוסדי (affiliation)
ולאחד בין מופעים שונים של שמם לכדי רשימת פרסומים אחת.
לצד פרטי הפרסום יופיע מספר הציטוטים (Cited by) וגישה לרשימת הפרסומים המצטטים.
אפשר לקבל עוד מידע ביבליומטרי (view all metrics)
הכולל מדדים נוספים, כגון Field Weighted Citation Impact, הבוחן את כמות הציטוטים
של פרסום נתון ביחס לממוצע הציטוטים של פרסומים דומים
(פרסומים שפורסמו באותה שנה ואותו תחום מחקר) ומספק תצוגות גרפיות של הנתונים.

Google Scholar – מנוע החיפוש האקדמי של גוגל. כולל מקורות מסוגים שאינם אקדמיים בהכרח
(כגון ניירות עמדה של גופי מחקר, דוחות ממשלתיים וציבוריים או מצגות).
מידע על מספר ציטוטים במאגר זה מוגבל ביחס למאגרים הקודמים שצוינו.

פרופיל חוקר והערכת חוקר

מדד הירש (h-index) – מדד הבודק את השפעת החוקר דרך ניתוח כמות הציטוטים של פרסומיו.
האות h מציינת את מספר המאמרים של חוקר או חוקרת שזכו לפחות ל-h ציטוטים (כל אחד).
לדוגמה, עבור מחברת שהמדד שלה הוא h=8 ופרסמה 20 מאמרים המשמעות היא שמתוך 20 המאמרים,
שמונה קיבלו לפחות שמונה ציטוטים כל אחד.
המדד מאפשר השוואה בין חוקרים באותו תחום אך לא השוואה בין-תחומית.
חלק ממאגרי המידע מספקים חישוב אוטומטי של h-index, אך ייתכנו הבדלי חישוב
הנובעים ממספר שונה של פרסומים הנכללים בכל מאגר.
כדי לקבל h-index תקף יש לוודא שהמערכת מזהה נכונה את רשימת הפרסומים של החוקר או החוקרת.
טעויות נפוצות הן שילוב בין פרסומים של מחברים שונים בעלי שם זהה או דומה,
מחבר אחד ששמו מופיע בכמה צורות בפרסומיו השונים
(כמו נוכחות לא עקבית של שם אמצעי או אופנים שונים של תעתיק מעברית לאנגלית).

ORCID – מערכת לזיהוי חוקרים ותורמים במחקר ובפרסום אקדמי שבאמצעותה
אפשר להנפיק קוד מזהה ייחודי שמתממשק עם מאגרי מידע שונים (למשל עם מאגר Scopus).
מומלץ ליצור חשבון ORCID אישי (ההרשמה חינמית).
נוסף על כך, מאגרי מידע שונים מאפשרים יצירת פרופיל חוקר שדרכו
אפשר לנהל את רשימת הפרסומים הכלולים במאגר,
לעקוב אחר מספר הציטוטים ולחשב מדדי הערכה שונים. לדוגמה, ResearcherID
של מאגר Web of Science ו-My profile של מאגר Google Scholar.

כתבי עת באישור ות"ת

תקצוב מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, כפי שנקבע בידי הוועדה לתכנון ותקצוב – ות"ת,
כולל מרכיב מחקר שנועד לשקף את תפוקות המחקר של מוסד אקדמי לפי מדדים אובייקטיביים,
וכולל מדד לכמות הפרסומים ומדד להשפעה המדעית המיוחסת לפרסומים אלו (הנמדדת באמצעות מדד JIF).
לפיכך, תקציבי האוניברסיטאות מושפעים מבחירת כתבי העת שבהם יפרסמו חוקרי האוניברסיטה.
רכיב הפרסומים של ות"ת מבוסס על כתבי עת הנכללים במאגרים הבאים (עודכן בפברואר 2020):

Web of Science Core Collection – מאגר הכולל את האינדקסים Science Citation Index Expanded (SCIE);
Social Sciences Citation Index (SSCI); Arts & Humanities Citation Index (AHCI); Emerging Sources Citation Index (ESCI)
PsycINFO – מאגר בתחום הפסיכולוגיה
Education Source – מאגר בתחום החינוך
ERIC – מאגר בתחום החינוך
מפתח חיפה – פרסומים בעברית ובערבית בכתבי עת שפיטים המופיעים במפתח חיפה

ספריית האוניברסיטה הפתוחה על שם אינגבורג רעננערט

מדדי פרסומים וחוקרים