Header

אנו מביאים את עיקרי דבריו של פרופ' אבי בן-בסט (מנכ"ל משרד האוצר לשעבר) במסגרת הפורום הכלכלי של תכנית התואר השני של מינהל עסקים, ה-M.B.A., של האוניברסיטה הפתוחה:

הרפורמה במס הכנסה - הרצוי והמצוי

 

מערכת מס ההכנסה בישראל מאופיינת באפליות חמורות - שיעורי המס על שכר עבודה גבוהים מאוד, ומנגד רוב ההכנסות מנכסים פיננסיים פטורות ממס (עד 2002). אפליה זו פגעה במוטיווציה לעבוד, והעניקה למעסיקים העדפה להשקעה בהון על פני שכירת עובדים. מהפטור ממס על הכנסות מהון נהנים בעיקר האזרחים בעשירון העליון, שעל-פי סקר הוצאות המשפחה, 81% מההכנסות מריבית ודיבידנד זורמות לכיסם.

פרופ אבי בן בסט
פרופ' אבי בן-בסט
צילום: גדעון מרקוביץ



במערכת המס התקיימו אפליות חמורות גם בין סוגים שונים של הכנסות מהון. לדוגמה, רווחים ממניות שלא נסחרות בבורסה חייבים במס של 50%, לעומתם הרווחים ממניות שנסחרות בבורסה פטורים ממס. הריבית על איגרות חוב צמודות חייבת במס של 35%, ואילו הריבית על פיקדונות בבנקים פטורה ממס.

 

בעיות אלה חייבו רפורמה יעילה שתבטל הן את האפליות בין הון לעבודה והן את האפליות בין סוגים שונים של הון. על הרפורמה להיות גם הוגנת, לקבוע כללי מס פשוטים, אחידים וברורים לכול. וכן עליה להתחשב בשיעורי המס על ההון הקיימים בעולם ובעיקר בארה"ב, על-מנת למנוע תנועות הון משיקולי מס.

 

הרפורמה שאימצה הממשלה בתחילת השנה אינה מקיימת את העקרונות הללו. היא צמצמה רק אפליה אחת וגם זאת באופן חלקי. לזכות קובעי המדיניות יש לומר, כי סוף סוף הוטל מס על ההון וצומצם המס על שכר עבודה. אולם שיעור המס על ההון (15% על ההכנסות הריאליות) הרבה יותר נמוך מהמס על שכר עבודה והרבה יותר נמוך מהמקובל כמעט בכל ארצות העולם. בעלי ההון זכו גם להטבות חדשות, כמו הפחתת מס החברות על מניות שאינן נסחרות בבורסה. כך שהנטל נטו שהושת עליהם קטן יחסית. לכן גם הפחתת המס על שכר עבודה נמוכה מאוד.

 

הבעיה החמורה ביותר במדיניות החדשה היא החלפת האפליות הקיימות במיסוי נכסים שונים באפליות חדשות. לדוגמה, המס על רווח הון ממניות נסחרות בבורסה הוא 15%, בעוד שעל הרווח  ממניות לא נסחרות בבורסה הוטל מס של 25%. במערכת העתידית יהיו שישה שיעורי מס שונים על הכנסות מהון, מאפס ועד 36%, ובשנים הקרובות מגוון שיעורי המס יהיה רחב עוד יותר. קשת רחבה של שיעורים פוגעת ביעילות המערכת הכלכלית, ומעוותת את ההחלטות של הפרטים לגבי הרכב תיק הנכסים הרצוי. היא גם נותנת יתרון להשקעה בנכסים הצמודים למדד על פני השקעה בנכסים שקליים, על אף שכל נגידי בנק ישראל ב-15 השנים האחרונות מדגישים פעם אחר פעם את החשיבות שיש להגדלת הנכסים השקליים לדיכוי האינפלציה.

 

האפליות המרובות ואינספור הפרצות פותחים גם דלת רחבה לתכנוני מס במטרה לשלם על-פי השיעורים הנמוכים ביותר. לכן גם ההכנסות הצפויות ממיסוי ההון יהיו הרבה יותר נמוכות מכפי שוועדת רבינוביץ' צפתה, ותרומתה להרחבת הגירעון בתקציב השנה הבאה גדולה. מתכנוני המס ייהנו בעיקר בעלי ההכנסות הגבוהות, רואי החשבון ויועצי המס. שכירים, שהחיסכון שלהם קטן, יתקשו לעמוד בתשלומי הייעוץ. זאת ועוד, המדיניות החדשה יצרה מערכת מסורבלת ומסובכת שרק מומחים יכולים להתמצא בה ולנצל אותה לטובתם. האזרח הקטן יעמוד נבוך ומבולבל מול שפע שיעורי המס.

 

לסיכום, מדיניות המס החדשה הצליחה לראשונה להפעיל מס על ההכנסות מנכסים פיננסיים, אבל הרפורמה אינה יעילה, אינה הוגנת, אינה מתחשבת בשיעורי המס על ההון הקיימים בעולם, היא מסובכת מאוד ועתירה בפרצות. על הממשלה החדשה להכניס תיקונים מהותיים במדיניות זו. שיעור מס אחיד בגובה 25% על כל סוגי ההכנסות הריאליות מהון, כפי שהוצע על-ידי ועדת בן בסט, יפתור את רוב הבעיות הללו.

 

 


Back Line