אודות סמינרי המרכז

במסגרת פעילות המרכז יועברו סמינרים בנושאי הסביבה והקיימות על ידי חוקרים/ות בכירים/ות מטעם האוניברסיטה הפתוחה וממוסדות וגופים חיצוניים העוסקים בנושאים אלו.

ניתן יהיה להירשם לכל סמינר דרך ההזמנה שתופיע גם באתר האינטרנט. מוזמנים לעקוב אחר הסמינרים הקרובים של המרכז.



סמינר המרכז | הרצאתו של פרופ' ארז צפדיה

הסמינר השביעי של המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה יערך ביום 14.4.2024 באופן היברידי, ובמסגרתו תועברה הרצאתו של פרופ' ארז צפדיה מהאוניברסיטה הפתוחה, בנושא:

"עלייתה וקריסתה של התפיסה הסביבתית-ביזורית בתכנון העירוני"

תפיסת התכנון המרחבי שגובשה בשנות התשעים של המאה הקודמת ניסחה סדר יום סביבתי ושלטוני חדש, שאותו נכנה "סביבתי-ביזורי", בו שיקולים סביבתיים ודמוקרטיזציה מקומית משרטטים את אופי הפיתוח. תוכניות המתאר הארציות 31, 35 ו- 38 להן נלוותה רפורמה במבנה מערכת התכנון תבעו את הביטויים לסדר היום החדש, שחתרו לרכז את הבנייה למגורים במוקדים עירוניים קיימים, תוך הענקת סמכויות תכנון נרחבות לרשויות המקומיות. 

תפיסת התכנון הזו הוקרסה בעזרת שלושה מהלכים מרכזיים: א. תכנון במתכונת חירום, המוכר יותר דרך מילות הקוד ול"לים, וד"לים וותמ"לים; ב. ניצול חולשתן את רשויות מקומיות כדי לכפות עליהן תוכניות חירום, המוכר לנו יותר דרך המונח "הסכמי גג"; ג. החייאת המסורת הקולוניאלית-התיישבותית של הקמת יישובים חדשים. 

ההרצאה תסקור את עלייתה וקריסתה של תפיסת התכנון הסביבתית-ביזורית, ותתמקד בהשלכות של מהלכי ההקרסה על ערי הפיתוח במחוז דרום וצפון. סקירה זו תתמקד בטענה שדווקא בגלל חולשות הרשויות המקומיות שלהן, הניתוח של קריסת תפיסת התכנון באמצעותן מאפשר פיתוח כיווני חשיבה ביקורתיים על הממשק בין תכנון עירוני, סביבה ושלטון מקומי. ובהקשר רחב יותר, על חשיבותו של מבט ("דרומזרחיות") מן השוליים במחקר על קיימות ושלטון מקומי 

פרטים נוספים

     לעיון בהזמנה לאירוע >>


סמינר המרכז | הרצאתו של ד"ר אורי אנזנברג

הסמינר השישי של המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה נערך ביום 25.3.2024 באופן היברידי, ובמסגרתו הועברה הרצאתו של ד"ר אורי אנזנברג מהאוניברסיטה הפתוחה, בנושא:

"אונטולוגיות של זיהום -

תהליכי ניקוי של שטחי תע"ש במרכז הארץ"

מפעלי התעשייה הצבאית זיהמו את הקרקע של מטרופולין תל-אביב במשך עשרות רבות של שנים. שלושה מפעלים שהיו ממוקמים בלב השרון (בסמוך לאוניברסיטה הפתוחה, בשטח שממוקם מערבית לכביש 4), באפולוניה ובדרך השלום בתל אביב מהווים מוקדים עצומים של זיהום המסכנים עד היום את הסביבה. המחקר מתחקה אחרי מוקדי הזיהום האלה ומנסה להבין כיצד מנסות הרשויות להתמודד איתם.

סוגיה מרכזית הנמצאת בלב המחקר קשורה לעובדה כי בפועל, לצד הזיהום, מהווים שטחי המפעלים הללו מוקדי טבע עשירים ומרשימים המשרתים את אוכלוסיית הסביבה ומהווים בית למינים רבים של בעלי חיים וצמחים שהשתקמו וחזרו למקום. לאור זאת, נשאלת השאלה כיצד יתכן כי זיהום משמעותי כל כך יכול להוביל להתפתחות ולשגשוג של טבע עירוני?

בדרך כלל נהוג לחשוב כי זיהום פוגע בטבע וודאי שלא מביא לשיקום. התשובה המהווה את מוקד הדיון במחקר תיאורטי זה מתקשר לתפיסה אודות פרדוקס הפיתוח המודרני, לפיו הדרך היחידה להמנע מפיתוח הרסני היא על ידי הגנה שמספקים גורמים דוגמת זיהום הקרקע. תפיסה זו תוביל אותנו למחשבה - האם מנגנוני הפיתוח המרכזיים מאפשריים שגשוג ופריחה או לחלופין שהם מובילים רק להרס?

פרטים נוספים

      לעיון בהזמנה לאירוע >>

      לצפייה בהקלטת הסמינר >>

 



סמינר המרכז | הרצאתן של ד"ר אור קרסין וד"ר שולה גולדן

הסמינר החמישי של המרכז למחקרי סביבה וקיימות נערך ביום 15.2.2024 באופן היברידי, ובמסגרתו הועברה הרצאתן של ד"ר אור קרסין וד"ר שולה גולדן מהמרכז, בנושא:

"כמה טוב שבאת הביתה?

שביעות רצון ממקום המגורים: גורמים מנבאים וחשיבותם של היבטים סביבתיים"

לקראת הבחירות הקרובות לרשויות המקומיות, נציג מחקר חדש העוסק בגורמים המשפיעים על שביעות הרצון של תושבים ממקום מגוריהם. בחינת הגורמים הקשורים לתפיסת הפרט לגבי איכות מקום המגורים מעניקה נקודת מבט חיונית למנהלים בשלטון המקומי בקביעת סדרי העדיפות במתן שירותים, שיפור תהליכי תכנון ובניה, כמו גם קביעת סדרי עדיפויות בתמיכה המדינתית.

המחקר מתבסס על שני מודלים סטטיסטיים זהים, ועל מדגם מייצג של מעל 7,000 תושבים ותושבות לשנים 2014 ו- 2021. במודל נכללו ארבע קבוצות של משתנים בקטגוריות שונות: איכות יחסי הקהילה והשכנות; איכות הסביבה; איכות תשתיות התחבורה; וביטחון אישי. כל אחת מהקבוצות בנפרד, וכולן יחד מנבאות את המשתנה התלוי - שביעות רצון ממקום המגורים. המחקר בוחן לא רק את היחס של יחידים, אלא גם את ההבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות, בהן יהודים דתיים, חילונים וערבים.

ממצאי המחקר מספקים תובנות רבות. בראשן, שמכל המשתנים שנבחנו, היבטים סביבתיים מסויימים (שטחים פתוחים וניקיון) הם הגורמים המשפיעים ביותר על עיצוב שביעות הרצון ממקום המגורים. ממצא שני בולט מתייחס לגודל היישוב, ומראה שהסיכוי של תושב המתגורר ביישוב קטן להיות מרוצה מאזור מגוריו הוא כפול מזה של תושב המתגורר ביישוב בינוני או גדול. ממצא שלישי (אך לא אחרון) מצביע על כך שמידת שביעות הרצון מהשכנים הקרובים היא גורם משמעותי ביותר בסיכוי להיות שבע רצון ממקום המגורים, זאת בניגוד לגיוון הקהילתי, שכמעט אינו קשור לשביעות הרצון.

החוקרות תצגנה את כל הממצאים בהרחבה ותדונה בהשלכות ובמסקנות שניתן להפיק מהם עבור הממשל המקומי והמדינתי, בהתייחס לכלל האוכלוסייה ובהתייחס לקבוצות האוכלוסייה שצוינו.


פרטים נוספים

      לעיון בהזמנה לאירוע >>

      לצפייה בהקלטת הסמינר >>


סמינר המרכז | הרצאתו של ד"ר יודן רופא

הסמינר הרביעי של המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה נערך ביום 22.1.2024 באופן היברידי, ובמסגרתו הועברה הרצאתו של ד"ר יודן רופא, מרצה בכיר לתכנון ועיצוב אורבני באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בנושא:

"ערים מוטות הליכה"

שינוי הפירמידה התחבורתית שהחל בעת האחרונה במשרד התחבורה ובקרב מספר רב של רשויות מקומיות מציב את הולכי הרגל בראש סדר העדיפויות. כדי ליישם זאת נדרשים כלי תכנון ויישום קונקרטיים. העבודה המוצגת בהרצאה זו מציגה עקרונות וכלים מעשיים לערים מוטות הליכה בישראל. היא נעשתה עבור חברת נתיבי איילון הפועלת במרחבים אורבניים קיימים על שלל פרויקטים מתקדמים המקדמים תחבורה בת-קיימא.

על פי תהליכים המתרחשים היום בעולם, עיר העתיד במאה ה-21 תהיה בעיקר עיר להולכי רגל. כאשר אמצעי התחבורה הנוספים יאפשרו תנועה בטווחים ארוכים יותר. העיר תהיה מתוכננת כך שהמרחב הציבורי העיקרי שלה – קרי רשת הרחובות, יהיה נוח, מעניין, נעים ובטוח להליכה ברגל. על כן יש לכוון את התכנון התחבורתי והעירוני לעיר מוטת הליכה.

שותפים לעבודה: ד"ר יואב לרמן, מתכנן ליאור שטיינברג ומתכנן אדיר כהן.


פרטים נוספים

      לעיון בהזמנה לאירוע >>

      לצפייה בהקלטת הסמינר >>


סמינר המרכז | הרצאתו של ד"ר בני פירסט

הסמינר השלישי של המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה נערך ביום 4.12.2023 באופן היברידי, ובמסגרתו הועברה הרצאתו של ד"ר בני פירסט, עמית מחקר בכיר במרכז, בנושא:

"לא מאמינים לאף אחד – האם וכיצד ניתן לחזק את אמון הציבור במערכת התכנון?"

אחד האתגרים המרכזיים עמו מתמודדים מוסדות התכנון בישראל בעשור האחרון הוא העליה במספר התנגדויות הציבור למיזמי בניה ופיתוח, כאשר הסבר עיקרי לכך הוא חוסר אמון של הציבור בממסד השלטוני בכלל ובמערכת התכנון בפרט.

מצב זה בו אמון הציבור בממסד התכנוני הולך ונחלש מייצר תופעה המכונה "גירעון בדמוקרטיה" כחלק מתהליך זה הפרט והקהילה מאבדים את אמונתם ביכולתם להשפיע על חייהם, ומתעוררת התנגדות אמוציונאלית קשה ונולד שיח אגרסיבי לא ענייני המעכבים פיתוח ושגשוג.

ההרצאה תציג מסקנות של מחקר אמפירי המנתח את הבעיה ומציע מנגנון יישומי חדש אותו ניתן לשלב בתהליכי שיתוף ציבור בתכנון כאשר היעד המרכזי הוא יצירת שינוי תרבותי עמוק, אותו ראוי יהיה לקדם במשילות החדשה בישראל שאחרי המלחמה.


פרטים נוספים

      לעיון בהזמנה לאירוע >>

      לצפייה בהקלטת הסמינר >>


סמינר המרכז | הרצאתה של ד"ר שולה גולדן

הסמינר השני של המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה נערך ביום 6.11.2023, במסגרתו הועברה הרצאתה של ד"ר שולה גולדן, עמיתת מחקר בכירה במרכז, בנושא:

"משבר האקלים ותפקיד הציבור: מבט רב-תחומי על התנהגות והתגייסות ברגעי שגרה ובחירום"

משבר האקלים, המעמיד מדינות, קהילות ופרטים בפני מגוון סיכונים ואתגרים, מחייב לפעול במספר מישורים. האם אפשר ללמוד ולהסיק מסקנות מהתגייסות הציבור לפעול במענה לאירועי חירום ביטחוניים, כדוגמת זה בו מצוייה ישראל בימים אלה, ביחס למה ניתן וצריך לצפות מהציבור במצבי קיצון אקלימיים?

אחרי עשרות שנים של מאמצים מדעיים, פוליטיים וכלכליים להבין ולפתח פתרונות לשינויי אקלים מעשה ידי אדם, לשאלה "מה עליי לעשות בקשר למשבר האקלים?" אין תשובה ברורה. יש מעט תחומים בהם קיימת מדיניות מחייבת לשינויים ברמת הפרט, ומרבית היוזמות נשענות עדין על מעשים וולונטריים הקשורים לבחירות של אורח החיים (לדוגמה בתחומי התחבורה, צריכת אנרגיה, מזון ועוד). אלה דורשים מחויבות שעל פניו שכמעט בלתי ניתנת להשגה בקרב רבים. לכן נשאלת השאלה מה אפשר ומה ראוי לצפות מאזרחים לעשות בתגובה לשינוי אקלים? ומה בסופו של דבר תהיה תרומתם בהתמודדות עם המשבר?

הספרות המדעית מציעה מגוון תשובות לשאלות הללו, המשקפות עמדות דיסציפלינריות שונות. בהרצאה זו נסקור גישות ומחקרים שונים כדי לנסות להרחיב את היריעה בנוגע להחלטות ולהתנהגות אישיות בהקשר של משבר האקלים. נבחן תיאוריות ונתונים לגבי המניעים לשינוי התנהגותי ודרכי פעולה אחרים, ההשפעה שלהם, והפוליטיקה והאתיקה של הטלת האחריות לשינוי התנהגות על הציבור.


פרטים נוספים



סמינר המרכז | הרצאתו של פרופ' עופר לוי

הסמינר הראשון של המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה נערך ביום 8.5.2023, במסגרתו התקיימה הרצאתו של פרופ' עופר לוי, עמית מחקר בכיר מצוות המרכז, בנושא:

"שילוב שיטות מתמטיות וסטטיסטיות מתקדמות במחקרים בתחום הסביבה והקיימות"

ניתוח אפקטיבי של נתונים והפקת מידע מנתונים גולמיים מסוגים שונים הם בעלי חשיבות גבוהה כמעט בכל תחום ודיסיפלינה, ביחוד לאור הזמינות, האיכות וההיקף של נתונים שונים בעידן המידע בו אנו חיים, לצד התפתחותם של אמצעים טכנולוגיים לביצוע צילומים ומדידות מגוונות. במחקרים יישומיים רבים בתחומי הסביבה והקיימות: נעשה שימוש בצילומים ואמצעי חישה שונים במטרה לאמוד גורמים שונים כגון זיהום אוויר, רעש, תכסית צמחיה, מפות חום, תנועת רכבים ועוד. שילוב כלי ניתוח נתונים מתקדמים ואפקטיביים עבור נתונים מסוגים אלו יכול להביא לפריצות דרך ויכולות משופרות לניטור וטיפול בבעיות ואתגרים סביבתיים.

הרצאה זו תסקור מספר מחקרים מתחומי החקלאות והביוטכנולוגיה, בהם היה שותף פרופ' לוי ובמסגרתם פותחו ויושמו כלים חישוביים וסטטיסטיים מתקדמים לפענוח נתונים מסוגים שונים. ביניהם, שיטות לניתוח תמונות לווין מולטי- ספקטרליות במטרה למפות קרקע לפי רמת חנקן ופיתוח שיטות חישוביות לפענוח הרכב מולקולרי של דגימות מנתוני סריקת תהודה מגנטית למטרות בדיקות איכות של חומרי גלם לביו-דלקים. 

פרטים נוספים

      לעיון בהזמנה לאירוע >>