השימוש בקמינים נפוץ למדיי בישראל על אף הזיהום הביתי והסביבתי שהבערת עץ לשם חימום ביתי מייצרת. למחקר תיאורטי ואמפירי רב-תחומי זה, במימון המשרד להגנת הסביבה, שלוש מטרות עיקריות:
1) סקירה שיטתית של מתודות ואתגרים שונים במדידת זיהום;
2) איסוף נתונים ראשוניים על דפוסי שימוש בקמינים ביישובים שונים ובכלל זה מדידת רמות זיהום והימצאות חומרים מזהמים, לאור הידע האפידמיולוגי הקיים;
3) בחינת מערך הגורמים החברתיים, תרבותיים וכלכליים של השימוש בקמינים או ההימנעות וההתנגדות לשימוש זה בישראל. ביחד, מיפוי השימושים ודגימת רמות הזיהום באזורי המגורים של משתתפי המחקר יניחו תשתית ראשונית לפיתוח מדיניות חקיקה ולשינוי התנהגותי.
מבחינה מדעית, במסגרת המחקר נבחן את התקינה לתנורי חימום ביתיים שפועלים על עץ, את התקינה ואת ההמלצות הרפואיות לחשיפה למזהמים הנפלטים משריפת עץ ונבחן את ההתאמה ביניהם. שריפה של עצים פולטת מזהמים רבים, וככזו, עליה להיות תחת רגולציה. הצורך הראשוני ברגולציה הוא בריאותי והוא נועד לוודא שהאוויר שנושמים אינו מזיק בצורה משמעותית לבריאות. כלומר, מבחינה אידיאלית הרגולציה על הפליטות של כל התקן שהוא, כולל תנור עצים, צריכה להיות מקושרת לתקינה בריאותית. למשל – ריכוז החלקיקים שנפלט צריך להיות כזה שלא מהווה סיכון נשימתי לאוכלוסייה שמושפעת מכך. המחקר המוצע יבחן האם זהו המצב בפועל באשר לחימום באמצעות קמינים. בנוסף, נבחן את העקביות של התקינה לקמינים עם תקינה על מזהמים אחרים (תחבורה, תעשיה), ונבחן את המצב בעולם באופן השוואתי. במידת הצורך, נציע צעדים לשיפור ההתאמה בין התקנים ההנדסיים לתקנים הבריאותיים.
מבחינה סוציולוגית, המחקר המוצע מתבונן במשאבי אנרגיה ואוויר כיחס חברתי, שינותח באמצעות סוציולוגיה של משאבים וצריכה אנרגטית. היבט זה של המחקר יתמקד במערך השימושים, כלומר, במאפייני ומניעי השימוש, בשלושה סוגי אתרים שבהם נעשה שימוש אינטנסיבי בקמינים, אתרים שהם בעלי מאפיינים סביבתיים, דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים מובחנים (ערים מעורבות, ישובים פרבריים וישובים כפריים). כלי המחקר יכללו סקרי שימוש ועמדות (שיופצו הן ברשתות חברתיות והן בישובים שבמדגם המחקרי, ראיונות עומק חצי מובנים ותצפיות בבתים פרטיים, וכן קבוצות מיקוד עם משתמשים ועם מתנגדי השימוש בקמינים.
תוצאות המחקר יקדמו את ניסוחו של פרוטוקול מוסכם של מדידת זיהום ביתי וסביבתי הנגרם בעקבות חימום באמצעות שריפת עץ, ויזהו את המשתנים הבריאותיים, הדמוגרפיים והחברתיים המרכזיים הקשורים לצריכת אנרגיה זו או לחילופין, להימנעות ממנה והתנגדות אקטיבית לה. מסקנות המחקר יתייחסו לחקיקה הרצויה (בין אם הגבלות או לחלופין איסור מוחלט; וזאת תוך התייחסות לממד המקומי והארצי) ויאפשרו לקדם שינוי התנהגותי.