ערים רבות בישראל מתאפיינות באתגרים הנובעים מפערים ומקיטוב חברתי, פוליטי ואתני בין תושביהן, ואולם בשנים האחרונות נוסף בראש רשימת האתגרים העירוניים סיכון עוצמתי במיוחד הכרוך בשינויי האקלים: הסבירות הגוברת לאסונות טבע לצד הסיכון הגובר מפני עוצמתם של מפגעי האקלים – עלייה בעומסי החום, סופות עזות יותר, שיטפונות, בצורת וגלי חום קיצוניים. כל אלה עתידים להגביר את העומס על התשתיות: ייצרו עומסי חשמל גבוהים יותר ותנודות מתח גבוהות יותר, ישבשו את התחבורה, יפגעו באספקת המים ובאיכותם ויגרמו פגיעה קשה בזמינות האנרגיה בעת משבר סביבתי חמור. 

מפגעי האקלים יאיימו על רווחתם של תושבי הערים, על בטיחותם ועל הישרדותם, שכן האיום האקלימי מערער את הביטחון העירוני לכלל מערכותיו – החברתיות, הכלכליות, האקולוגיות והפיזיות. נוכח האיומים ואי-הוודאות הכרוכים בשינויי האקלים, גדלה המודעות בקרב חוקרים, אנשי מקצוע וקובעי המדיניות לחיוניותו של תכנון להגברת חוסנן של ערים. ערים רבות בעולם פועלות לשילוב התאמות בתוכניות הפיתוח ובמדיניות שלהן להשקעה בתשתיות, בשאיפה לבנות בסיס חוסן ייעודי להתמודדות עם האיומים הנובעים משינויי האקלים. עם זאת, במדינות מתפתחות ואחרות, ואף בישראל, רשויות מקומיות רבות עדיין לא החלו בתהליך.

בעיתוי זה, חשוב לסקור תוכניות פעולה רלוונטיות שגובשו בערים בעולם כדי להיטיב ולתכנן דרכים יעילות לקידום חוסן עירוני אל מול האיום האקלימי. העובדה שהשפעת השינויים האקלימיים על מגוון קהילות וקבוצות אינה זהה העלתה על הפרק שיח בסוגיות של צדק אקלימי – מושג המגלם שאיפה תקציר 9 לשוויון במוגנות האוכלוסייה מפני סיכונים אקלימיים סביבתיים, בלי הבדלים סוציו-אקונומיים, מוצא אתני, מגדר או לאום. סוגיית הצדק האקלימי היא רכיב הכרחי ובלתי נפרד ממדיניות תכנון החוסן העירוני. 

המחקר הנוכחי הוא הראשון מסוגו העוסק בתכנון החוסן העירוני בהיבטים חברתיים. המחקר מתמקד בסוגיות של צדק אקלימי בהקשרים של שוויון חברתי, בייחוד בערים מעורבות, ובעיקר דו-לאומיות, המורכבות משתי קבוצות השרויות בקונפליקט אתני – ערבים ויהודים. העיר חיפה – כעיר מעורבת, דו-לאומית, המתאפיינת בשכיחות גבוהה במיוחד של בעיות סביבתיות וחשופה רבות למשבר שינויי האקלים – תעמוד במוקד המחקר