האוכלוסייה העירונית הולכת וגדלה במהירות, כאשר 90% מהאוכלוסייה צפויה לחיות בערים עד שנת 2100. מאחר שסביבות עירוניות משמשות כנקודות חמות לפליטת גזי חממה ופליטות מזהמים, ומכיוון שהאזורים העירוניים מיועדים להפוך לצפופים עוד יותר, עירוניים בני קיימא החיים דורשים תכנון עירוני זהיר ומושכל היטב של תשתיות שיכולות להפחית את הפליטות הללו בצורה נאותה.

אמצעי נפוץ להשגת מטרה זו הוא באמצעות צמחייה ירוקה עירונית, הנחשבת לשקוע נטו ל-CO2. אנו מציעים לפתח פלטפורמה מבוססת נתונים גדולים כדי לשפר את שיטות הניהול של צמחייה עירונית ולקדם את תרומתה לערים ברות קיימא. הפלטפורמה שלנו תתבסס על כריית נתונים גדולים של מיפוי צמחייה עירונית ותצפיות מרחוק יחד עם שיטות למידת מכונה ליצירת אלגוריתמים בעלי תובנות.

אלגוריתמים אלו יאפשרו לאנשי ניהול צמחייה עירונית למפות מיני צמחייה עירונית, להעריך את מצב הצמח ולחזות את יכולת התפוקה שלה כקירוב ראשון לכמות הפחמן שהוא סופח. כדי לפתח אלגוריתמים אלו, מתוכנן לאחזר נתונים באמצעות שיתוף פעולה הדוק עם עיריית מודיעין, המרכז למיפוי ישראל – סקר ישראל וסוכנות החלל הישראלית. בציפייה כי באלגוריתמים שפותחו ניתן יהיה להשתמש גם בערים אחרות בישראל.