שון לבקוביץ' – סטודנט מצטיין!
שון, כיום בן 19, מסיים בימים אלו את לימודי התואר הראשון במדעי החיים (ביולוגיה) באוניברסיטה הפתוחה. שון התחיל את לימודיו באו"פ בגיל 14, בכיתה ט', במסגרת התוכנית "אקדמיה בתיכון" ואף קיבל דחיית שירות מצה"ל למשך שנה לאחר סיום לימודיו התיכוניים, על-מנת לסיים את לימודי התואר לפני הגיוס.
במהלך לימודיו באוניברסיטה הפתוחה זכה שון שלוש פעמים באות "מצטיין הנשיא", ארבע פעמים באות "מצטיין תכנית אקדמיה בתיכון" ולאור השגיו האקדמיים צפוי לסיים את לימודי התואר הראשון במדעי-החיים ב"הצטיינות יתרה".
במסגרת הקורס "פרויקט מחקר במדעי החיים" באוניברסיטה הפתוחה, החל שון להשתתף במחקר באוניברסיטת תל-אביב במעבדה של פרופ' אהוד גזית. מהר מאוד הבינו שון והחוקרים שיש "קליק" אמיתי ושון הצטרף למחקר במשרה מלאה במעבדה.
מחקרים פורצי דרך שבוצעו במעבדה של פרופ׳ גזית בעבר הוכיחו שגם מטבוליטים פשוטים (כגון חומצות אמיניות בודדות) - המרכיבים הבסיסיים ביותר שבונים את התא, יכולים ליצור מבנים כימיים המכונים ״מבנים עמילואידים״ (מהסוג שמאפיין מחלות כגון אלצהיימר ופרקינסון). גילוי זה מאפשר לראות באור חדש מחלות מטבוליות גנטיות, המאופיינות בהצטברות של מטבוליטים פשוטים שכאלה בגוף. במשך עשרות שנים סברו שהגורם למחלה הוא הצטברות המטבוליט גרידא, אך לאור מחקרים אלו - יתכן שאלו הם דווקא המבנים העמילואידיים הרעילים שגורמים לנזק.
דוגמא מוכרת למחלה מסוג זה היא מחלת ה"פנילקטונוריה" (PKU), מחלה תורשתית שבה יש הצטברות של החומצה האמינית פנילאלנין. בהיעדר טיפול, הצטברות החומצה האמינית תגרום לירידה בכושר הקוגניטיבי עד כדי מוגבלות שכלית התפתחותית, אפילפסיה ולעיתים אוטיזם. כיום, הטיפול האפשרי לפנילקטונוריה (כמו גם למחלות מטבוליות גנטיות אחרות) הוא למעשה הימנעות מצריכת מזונות רבים מאוד, המכילים את המטבוליטים הבעייתיים אשר נמצאים ברוב סוגי המזון, מה שהופך "דיאטה" כזו לקשה במיוחד. לאור התיאוריה החדשנית שפותחה במעבדה, מקווים כי נוכל להבין טוב יותר את המנגנונים הביולוגיים של המחלות הללו ואף לפתח תרופות אשר יתמקדו במניעת היווצרותם של מבנים מזיקים אלו. המדובר בהתקדמות עצומה מאחר וכפי שצוין, כיום, הטיפול היחיד למחלות מטבוליות כגון אלו הוא בעצם להימנע מלהכניס לגוף סוגי מזונות רבים אשר מכילים באופן טבעי מרכיבים שונים אשר יוצרים נזקים לסובלים ממחלה מטבולית. (
להסבר מורחב ראו כאן).
מחקרו של שון מהווה מחקר המשך למחקר זה. את המחקר הוא מבצע בהנחייתם של פרופ' אהוד גזית וד"ר דנה לאור, מהמחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב. המחקר מתבסס על מודל חדשני בשמרים למחלות מטבוליות הקשורות בהצטברות המטבוליט אדנין (ממרכיבי ה-DNA) שפותח במעבדה בהובלתה של ד״ר לאור. שמרים הם אורגניזמים חד-תאיים (שמר האפייה, שאנו משתמשים בו באופן תדיר ליצירת לחם ובירה). אורגניזם זה "נוח" ליצירת מניפולציות גנטיות ויש לו דמיון רב מאוד למטבוליזם של בני אדם מבחינת גנטית-מטבולית. מודל זה, שפותח בשיתוף פעולה עם מרכז בלווטניק לפיתוח תרופות באוניברסיטת תל אביב יכול לשמש כפלטפורמה לפיתוח תרופות למחלות אלו, וכיום הוא מוגן בפטנט.
המחקר הנוכחי עליו שוקד שון, מתבסס על המודל המתואר אבל בהיבט הגנטי יותר - במטרה להשיב על השאלה שכיום מהווה תעלומה - והיא איך מבנים עמילואידיים מטבוליטיים גורמים למוות תאי, מה בתוך התא מעורב בתהליך וכדומה. לצורך כך משתמש שון במודל בשמרים העוסק בביצוע סריקות גנטיות באלפי הגנים של השמר כדי לחפש גנים העשויים להיות מעורבים ברעילות של המבנים העמילואידים הנוצרים ע"י אדנין. אם נבין את הגורמים הספציפיים ליצירת מבנים אלו - נוכל לחפש דרכים למניעת היווצרות זו ולנסות לפתח תרופות ממוקדות ויעילות יותר.
החלום הראשוני של שון, בגיל 14, היה להמשיך ללימודי רפואה במסגרת התוכנית הארבע שנתית לבוגרי מדעי החיים באוניברסיטה הפתוחה. שבמסגרתה יכולים בוגרי האוניברסיטה הפתוחה (בכפוף להשגים אקדמיים וכו') להמשיך ללימודים בני ארבע שנים באוניברסיטת ת"א או באוניברסיטת בר-אילן בפקולטות לרפואה. כיום, לאחר לימודים מעמיקים והצטיינות יתרה, שון התאהב במחקר הבסיסי. זה המהווה את הבסיס להבנתנו את הביולוגיה בכלל וממנו יוצאים החידושים ופריצות הדרך מרחיקות הלכת המשנות את המציאות לנגד עיננו. שון מתכנן להמשיך למחקר מתקדם בתחום מדעי-החיים, להמשיך לדוקטורט ולפוסט-דוקטורט ולאחר מכן להקים מעבדה ולחקור את החיים. את מדעי החיים.
האוניברסיטה הפתוחה גאה ושמחה על האפשרויות הרבות, הגמישות, המנחים המעולים והאיכויות האקדמיות הבלתי-מתפשרות הנהוגות בה אשר אפשרו לשון, כבר בגיל 14, להצטרף למיטב המוחות האקדמיים במסע המרתק של חקר מסתורי החיים.