Header

 

 

זכרונות מאפריקה

 

עדנה יפה

 

לפני מספר חודשים קיבלתי פנייה ממרכז עופרי במשרד החוץ להעביר קורס בן שבועיים על טכנולוגיות למידה, לקבוצת אנשי חינוך מקניה. האם אפשר לסרב להזמנה כזאת?

 

עם ההסכמה באה ההבנה שאין מדובר בעניין פשוט: הבדלי התרבות, הבדלי ידע, היעדר תשתיות, שוני בצרכים – איך מביאים את כל אלה בחשבון? היה ברור שנחוצה הוראה מסוג אחר. לא כזו המבוססת על מערכי שיעור מתוכננים לפרטיהם מראש, אלא הוראה המתאימה עצמה תוך כדי התקדמותה לצורכי המשתלמים, לרצונותיהם ולצורכיהם.

 

נושא הקורס היה שילוב טכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך.

 

המוסד המזמין והמארח היה המכון הקנייתי לחינוך הנמצא בניירובי. מכון זה עוסק בפיתוח ובהטמעה של תכניות הלימוד לכל שכבות הגיל ברחבי קניה, ומהווה זרוע ביצועית  של משרד החינוך הקנייתי. המוסד השלים זה עתה תהליך רחב היקף של פיתוח תכניות לימוד חדשות ומצוי בשלבים ראשוניים של הטמעתו. צוות המרכז, מעצם תפקידו, מקיים קשר שוטף עם משרד החינוך הקנייתי ועם  מורים, מדריכים ומפקחים בשדה. ה"שדה" הקנייתי כולל מצד אחד מוסדות חינוך מושקעים ומטופחים, המאכלסים את מיטב הנוער של קניה, ומצד שני, וזה הרוב, מוסדות מוזנחים הסובלים מתשתיות רעועות, ממחסור חמור במורים, מהיעדר משאבים, מחוסר תרבות של למידה, ומעוני שאינו מאפשר למשפחות לשלוח את ילדיהן לבית-הספר (חינוך אינו חובה בקניה).

 

לאחרונה הגיעה הנהלת המכון להכרה בחשיבותן של טכנולוגיות המידע והתקשוב לחינוך בכלל ובפוטנציאל שלהן לקידום מטרותיו ולשיפור עבודתו, והחליטה לקדם נושא זה על-ידי לימוד התנסות עצמית והטמעה. 

 

לפיתוח הקורס והוראתו בניירובי חברו שתיים: חברתי פרופ' עדנה אפק ממכללת דוד ילין בירושלים, ואני, עדנה יפה, ראש שה"ם – המרכז לשילוב טכנולוגיות באוניברסיטה הפתוחה.

 

בקורס השתתפו 31 מנהלים ומפתחי תכניות לימודים מהמכון הקנייתי לחינוך, שגילו עניין רב בלימודים התאורטיים והיישומיים גם יחד וכן אהדה רבה לישראל ודאגה למתרחש בה.

 

הקורס עסק בהיבטים השונים של שילוב טכנולוגיות המידע והתקשוב בחינוך. הוצגו בו, על קצה המזלג, תאוריות חינוכיות חדשות, טכנולוגיות למידה ומתודולוגיות הוראה שונות, ונסקרו אוכלוסיות לומדים שונות. הקורס כלל תיאורי מקרים וניתוחם, סיורים לימודיים, סדנאות לדיונים ולהתנסות, ועבודה על פרויקטים. נעשה ניסיון לקשור את הנלמד בקורס לצרכים הספציפיים לקניה ולהתאים את ההוראה לצורכי המשתלמים והמוסד המארח. כמכון העוסק בפיתוח והדרכה חינוכיים היה ברור כי הטכנולוגיות החינוכיות יכולות אכן להועיל במידה רבה הן בתהליכי הפיתוח התוך-מוסדיים והן בהפצת מידע ותמיכה לבתי-ספר ולמורים, אלא שמצב התשתיות הטכנולוגיות במוסד (ובמדינה בכלל) רעוע מאד ועל כן שילוב הטכנולוגיות הוא נושא בעייתי ומורכב. כמעט לאיש מן העובדים הבכירים במוסד המארח אין מחשב בחדרו (המחשבים נמצאים אצל המזכירות), ולרוב האנשים לא היו  מיומנויות עבודה במחשב ובאינטרנט. חדירת מחשבים לבתים ולבתי-הספר נמוכה מאוד אף היא. אולם לא נדרש מבט מעמיק במיוחד כדי להבין שבעיית הטכנולוגיות אינה מן הבעיות הקשות שקניה ניצבת בפניהן. עוני, תמותה גדולה (בעיקר מאיידס), יתמות, תחלואה, אלימות, היעדר השכלה ונגישות נמוכה ללימודים הן בעיות הרבה יותר דחופות וקשות. עם זאת, גם שם יש עניין  במה שנתפס כקדמה  וחשש מהרחבת הפער הדיגיטלי בין מדינות העולם השלישי למדינות המערב, ולכן טכנולוגיות הלמידה נתפסות כמרכיב חשוב במניעת היווצרות הפער הזה.

 

בתחילת הקורס לאיש מן המשתלמים לא היה חיבור לאינטרנט ממשרדו וגם לא תיבת דואר אלקטרוני.

 

במהלך הקורס הוכשרו המשתלמים לעבודה במחשב, בהכנת מסמכים, בהכנת מצגות ובהתכתבות בדואר אלקטרוני (לרובם נפתחו תיבות דואר אלקטרוני). כתוצאה מכך החלו המשתתפים לדרוש להגדיל את הנגישות למחשבים ולאינטרנט במוסד, ואכן עוד בזמן הקורס החלה היערכות להרחבת הנגישות למחשבים בתוך המוסד.

 

במסגרת הקורס התקיימו סיורים לימודיים בשני מוסדות לימוד בניירובי: 

האחד במרכז להוראה מרחוק שבאוניברסיטת קנייטה,והשני במרכז התקשורת KCCS.

 

אוניברסיטת קנייטה היא מוסד אקדמי המלמד במודל הוראה רגיל (פנים אל פנים). במקביל לכך הופעלה בו בשנים האחרונות תכנית להוראה מרחוק בחסות הבנק העולמי, שהתבססה בעיקר על שידורי לוויין שהועברו על-ידי מרצים מארצות-הברית. בשנה האחרונה, הבנק העולמי הפסיק את מעורבותו בתכנית זו, בהשאירו לאוניברסיטה את התשתיות. האוניברסיטה מתכוונת להמשיך בתכנית. מנהלי התכנית הביעו עניין ביצירת קשר ובשיתוף פעולה לקידום ההוראה מרחוק  בקניה.

 

במרכז התקשורת של קניה (KCCT) פועלת תכנית אקדמית המציעה קורסים מתוקשבים. המרכז מודרני, משוכלל ועתיר טכנולוגיה. הקורסים מוצעים מטעם אוניברסיטאות שונות בעולם. המרכז מספק בעיקר תשתיות תמיכה ומסגרת מארגנת. 

 

Back Line