Untitled גליונות קודמים אודות העדכן בית אופנט עדכן עדכן 40
nivuthebrew.htm
חדשות האופ
דיוקן
הבוגרים שלנו
אקטואליה
מחקרים
בין שמים וארץ
טכנולוגיות
טקס הבוגרים
ימי עיון
ספרים חדשים

בעקבות הופעת הספר החדש בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה:

 

הבעיה העדתית בתאטרון הישראלי מאת פרופ' דן אוריין

 

אורה רענן

 

ריאיון עם פרופ' דן אוריין

 

השסעים השונים בחברה הישראלית עדיין מעסיקים את הציבור, למעלה מ-50 שנה לאחר קום המדינה, ובעצמה רבה. האם בשנים הללו, שבהם חיינו יחד במעין "כור היתוך" חברתי, לא הצלחנו לגשר על פני הפערים בין התרבויות השונות של אנשים שנולדו בארץ ואנשים שבאו ארצה מארצות רבות כל-כך, ושונות כל-כך, ברחבי העולם? ואולי היום אנחנו כבר ליברלים יותר ומוכנים להכיר בקיומו של "האחר" ולכבד אותו? האם בתחום היצירות התרבותיות עדיין קיימת אליטה המקפחת את אלה המרגישים נחותים?

 

"ספר זה," מספר פרופ' דן אוריין, איש קיבוץ הסוללים, ופרופסור חבר בחוג לאמנות התאטרון בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל-אביב "הוא חלק ממחקר שאני עוסק בו ב-15 השנים האחרונות. זהו ספר שלישי בסדרה, כשהראשון עוסק בשסע הערבי-יהודי, שהציג דמויות של ערבים בדרמה העברית בכלל (בקולנוע, בטלוויזיה ובספרות), וכולל גם את הצד ההיסטורי וגם את הצד התמטי של המאפיינים השונים של הסכסוך הישראלי-ערבי. הספר השני בסדרה כולל פרקי מחקר על הדיון התאטרוני ביהדות של הישראלי, כשבמרכזו חיפוש זהותו של היהודי החילוני הישראלי".

 

"הספר הבעיה העדתית בתאטרון הישראלי", ממשיך ומספר פרופ' דן אוריין, "הוא ספר שעוסק בהיסטוריה של הבעיה העדתית ובהיסטוריה של גילומי דמויות מזרחיות בתאטרון וכרקע לתרבות העברית בכללה. בספר זה אני מנסה לברר כיצד בתאטרון, שהוא בעיקרו במה חילונית של יהודים ישראלים ממוצא מערבי-אשכנזי, מוצגות דמויות של מזרחים במשך כמאה שנה, ומה השינויים שחלו במשך שנים אלה.

 

הפרקים עוקבים אחר ייצוגי דמויות מזרחיות – החל מיהודים יוצאי תימן, אחר כך היהודים המרוקאים, ובשלב מאוחר יותר, בשנות ה-80 זליגה של סטריאוטיפים מהקולנוע הישראלי אל התאטרון. המדובר הוא בעיקר במזרחים בני הדור השני, כאשר ה'פרחה' ו'הצ'חצ'ח' הם הדמויות המרכזיות גם בתאטרון וגם בקולנוע. באותה תקופה מתעמתים לראשונה גם מחזאים מזרחים עם דרכי ייצוגן של דמויות מזרחיות, ולשם כך הם מאמצים אסטרטגיות של אנטי-סטריאוטיפיות. ובשנות ה-90 מציג התאטרון דמות חדשה, המזרחי החרדי (המנותב לכיוון ש"ס), שמוסיף נדבך למלחמות התרבות שבין חילונים לדתיים.

 

פרק הסיום בוחן סיפורי אהבה בתאטרון, כאשר רוב הנישואים האלה (בתאטרון, לאו דווקא במציאות) – נכשלים".

 

בסיום דבריו אומר פרופ' אוריין: "לדעתי, התאטרון בארץ היום הוא מעין בית-כנסת חילוני. התאטרון הישראלי מיוחד בזה שהנושא של האחרים, שהוא במוקד הבעיות החברתיות הפוליטיות בארץ, נמצא במרכז הרפרטואר התאטרוני".

 

ספר זה משמש את הסטודנטים לתואר שני בן-תחומי בלימודי דמוקרטיות.