יצירת קשר עם רחל

מגורים: מעלות-תרשיחא
תעסוקה: מרצה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון ובחוג למדע המדינה במכללת עמק יזרעאל
אוצרת סימפוזיון הפיסול הבינלאומי "אבן בגליל"
פייסבוק: Rachel Getz Salomon

דוא"ל: rachsal@gmail.com

רחל גץ סלומון

בוגרת תואר שני בלימודי תרבות

נאומה של רחל בטקס קבלת התואר, מאי 2017:

ערב טוב,

אני שמחה ומתרגשת מאוד לעמוד כאן כבוגרת תואר שני של האוניברסיטה הפתוחה ולשאת דברים אליכם, בוגרות ובוגרי התואר השני, סגל המרצים והעובדים והמשפחות היקרות.

הסיפור שלי הוא אחד מיני רבים ורבות כאן בקהל, אשר עשו מהלך חשוב וראוי והגשימו את חלום הלמידה וההתפתחות האישית, המקצועית והאינטלקטואלית שלהם.

אני מגיעה לכאן היום ממעלות תרשיחא שבגליל. אני בת 35 ואמא לשלושה ילדים, מלמדת בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון ובחוג למדע המדינה במכללת עמק יזרעאל, אוצרת סימפוזיון הפיסול הבינלאומי במעלות תרשיחא וחברת המדור לאמנות פלסטית במועצה לתרבות ואמנות של משרד התרבות והספורט. את כל זה לא עשיתי לפני שלמדתי לתואר השני בתכנית ללימודי תרבות של האוניברסיטה הפתוחה.

אנחנו נוטים לחשוב שתרבות היא הדובדבן שעל הקצפת, עניין של פנאי ומותרות. שהיא פריווילגיה של מי שיש לו זמן, כסף ויכולות. וכך, לכאורה הבחירה שלי בלימודי תרבות, אינה טבעית למקום ממנו אני מגיעה: גדלתי במעלות תרשיחא שבצפון, במשפחה דתית, בכורה מבין 7 ילדים, התחתנתי בגיל 19 ואת התואר הראשון שלי התחלתי כשאני בת 21 וכבר אמא לילד.

אבל דווקא המקום ממנו אני מגיעה, הוביל אותי לבחירה בלימודי תרבות ולעיסוק שלי באופן רחב בתחום זה. הרצון שלי ללמוד ולהבין כיצד פועלת התרבות, מדוע ואיך נראית החברה הישראלית כפי שהיא ומהם הגורמים ליצירת תרבות אחידה ומאחדת לעומת תרבות רב גונית ומייחדת. שאלות שקיננו בי הנוגעות לסוגיות של מרכז ופריפריה, של פמיניזם, מגדר ונשיות ושל אי שוויון אתני, קיבלו מענה שהתגשם בצורה של עולמות ידע עמוקים ומרתקים אליהם נחשפתי במהלך הלימודים. מהר מאוד הבנתי שזה המקום שלי, החלטתי לעזוב את עיסוקיי השונים ולהתמקד בלימודים ובמחקר במסלול לכתיבת תזה.

התרבות היא זירה חמה ובוערת. כוחות רבים ושונים פועלים בה ונאבקים על שליטה, ייצוג ונראות. במהלך הלימודים התחדדה עבורי ההבנה כי ייצוג תרבותי הוא חשוב מאין כמותו ליצירת חברה שוויונית ומגוונת. הבנה זו היא אשר מנחה אותי בכל עיסוקיי גם היום. לצורך העניין, ייצוג תרבותי של נשים על גבי שטרות, בשמות הרחובות, ברשימת המשוררים הנכללת בבחינת הבגרות הוא המפתח ליצירת חברה אשר יהא בה שוויון מגדרי. ייצוג מזרחים על גבי שטרות, ייצוג ערבים בשמות הרחובות, הכללת הנרטיב המזרחי והפלסטיני בתכניות הלימוד השונות הם הם המפתח ליצירת חברה אשר יהא בה שוויון אתני.

התרבות איננה עסוקה בעניינים שברומו של עולם, היא איננה קצפת. התרבות היא הבסיס של חומרי החיים, היא המהות, היא ארגז הכלים של כל אחת ואחד מאתנו, אשר באמצעותו אנחנו מפענחים את העולם. התרבות היא המשקפיים אותם אנו מרכיבות ומרכיבים להתבוננות במציאות. על כן, היא נדבך קריטי ביכולת של חברה לחיות חיים מלאים, בריאים ומבוססים.

הלימודים באוניברסיטה הפתוחה, על מגוון הקורסים שהתכנית מציעה, מגוון המרצות והמנחים והאפשרות ללמוד באופן סוליסטי, פתחו בפניי עולמות של ידע וחוויה לימודית מרתקת, שלא דמתה לשום דבר שהכרתי. הם הבהירו לי כי המחקר הוא הבית שלי, מצאתי את עצמי, וההצלחה היא אך ביטוי חיצוני לתחושה שממלאת אותי מבפנים.

עבודת המאסטר אותה כתבתי עוסקת במגדר ובגוף הנשי, ובוחנת כיצד ניתן להיחלץ מן ההמשגות הגבריות את הגוף הנשי אשר מארגנות אותו שוב ושוב באופן המצדיק ומשמר את הסדר הפטריארכלי הקיים ואת הדיכוי הנשי. עבודה זו זכתה לחשיפה ולסיקור בעיתונות הכתובה, כמו גם מאמרים שכתבתי בנושאים של תרבות פופולרית, אתניות ומגדר.

בימים אלה אני מתחילה בכתיבת דוקטורט בנושא אופנה, אתניות וזיכרון, במסלול לעיצוב, בבית הספר לתארים מתקדמים בטכניון. בכך, הלימודים באוניברסיטה הפתוחה לא רק העשירו את עולמי בידע ובתחומי דעת, אלא גם פתחו אותי בפני אפשרויות שהיו גלומות בתוכי וביקשו לצאת החוצה.

ברצוני להודות לאוניברסיטה הפתוחה בשמי ובשם כל הסטודנטיות והסטודנטים המסיימים היום ומקבלים את התואר השני. אני מודה לכל המרצות והמרצים, המנחים והמנחות, ראשי התכנית ללימודי תרבות ובעיקר לצמד המנחות היקרות שלי בתזה – ד"ר דורית אשור וד"ר דפנה הירש, על החוויה המכוננת ועל ההזדמנות.

אני רוצה להודות למשפחתי הקטנה שיושבת כאן, לבן זוגי ולילדי האהובים, על התמיכה וההשראה. תודה רבה.