חדש על המדף

אוקטובר 2023

כלכלת משימה : לכוון גבוה: מבצע הנחיתה על הירח כמדריך לשינוי הקפיטליזם

כלכלת משימה : לכוון גבוה: מבצע הנחיתה על הירח כמדריך לשינוי הקפיטליזם

מריאנה מצוקאטו

בספר כלכלת משימה - לכוון גבוה: מבצע הנחיתה על הירח כמדריך לשינוי הקפיטליזם, מזכירה לנו הכלכלנית מריאנה מצוקאטו כיצד גופים ציבוריים ופרטיים שיתפו פעולה בעבר כדי לעשות דברים מופלאים והם יכולים לעשות זאת גם היום. היא מציגה חזון שבו ממשלות, בשיתוף האזרחים, מציבות מטרות שאפתניות, שהגשמתן דורשת שיתוף פעולה אמיתי בין המגזר הממשלתי למגזר העסקי. להיאבק במשבר האקלים, לצמצם את הפער הדיגיטלי, להכחיד את העוני, לעצב חברות בנות קיימא עם שוויון מגדרי ותעסוקה מלאה ומכובדת לכול, למצוא תרופה לסרטן – כל אלה הם אתגרים שנוכל להתמודד אתם אם רק נדמיין מחדש את הממשל ואת מערכות היחסים בין המגזר הציבורי והפרטי, ונבנה מחדש את הקפיטליזם בהתבסס על גישה מכלילה וחדשנית. -- מעטפת אחורית

כלכלת משימה : לכוון גבוה: מבצע הנחיתה על הירח כמדריך לשינוי הקפיטליזם

למות ולהרוג בשביל מדינה (רב-תרבותית)

למות ולהרוג בשביל מדינה (רב-תרבותית)

מנחם מאוטנר

מתי רשאית מדינה לתבוע מאזרחיה למות למענה במלחמה? מתי רשאית מדינה לתבוע מחייליה להרוג את חייליה של מדינה אחרת במלחמה? על פי התיאוריה הפוליטית הליברלית, מותר למדינה לתבוע מאזרחיה להשתתף רק במלחמה של הגנה עצמית. אבל בישראל חיות קבוצות הסוברות שמותר למדינה לתבוע מאזרחיה להשתתף במלחמת ברירה, למשל מלחמה שמקורה בטעמים דתיים. התיאוריה הפוליטית והמשפט מכירים בשתי דוקטרינות המאפשרות לחיילים לסרב להשתתף במלחמה: אי-ציות אזרחי וסרבנות מצפון. כאשר המדינה תובעת מחיילים חילונים שירות בשטחים, היא תובעת מהם מוות והרג בשמן של תאולוגיות דתיות. חיילים כאלה צריכים ליהנות מהגנתה של דוקטרינה שלישית, "סרבנות מכוח תרבות": סרבנות לשרת שירות התובע מעשים מכוחה של תרבות שאינה חלק מהתרבות, מהזהות ומהאישיות של החייל. --מעטפת אחורית.

למות ולהרוג בשביל מדינה (רב-תרבותית)

האופטימיסט : ביוגרפיה של תופיק זיאד

האופטימיסט : ביוגרפיה של תופיק זיאד

תמיר שורק

תופיק זיאד (1929-1994) היה משורר פלסטיני לאומי ומנהיג קומוניסטי מסור. במשך ארבעה עשורים היווה זיאד דמות בולטת בחיים הפוליטיים בישראל – כחבר מועצה מקומית, ראש עיריית נצרת וחבר כנסת. הוא גילם את המאבק הקולקטיבי של אזרחי ישראל הפלסטינים, קרא תיגר על הממשל הצבאי בעקבות הקמת מדינת ישראל, הוביל את ה ...עוד >> שביתה הארצית נגד החרמת הקרקעות ב-1976, הידועה כ”יום האדמה” ומחה ללא לאות על הכיבוש הצבאי הישראלי לאחר 1967. בספר זה מציג תמיר שורק את הביוגרפיה הראשונה של דמותו הכריזמטית של זיאד. חייו התאפיינו במתח בין כתביו המהפכניים כמשורר אנטי קולוניאלי לבין פועלו הפוליטי הפרגמטי במרחב הציבורי הישראלי. הוא היה חסר פשרות במחאה אל מול העוולות כלפי העם הפלסטיני, אבל תמיד היה מחויב לחזון אוניברסלי של אחווה ערבית-יהודית. השילוב הזה הוא שהפך את זיאד למנהיג יוצא דופן והופך את עלילת חייו האישית לסיפור מרתק על פלסטינים, מדינת ישראל, ומאבק למען צדק חברתי. תמיר שורק הוא פרופסור להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת פן סטייט. מחקריו עוסקים במפגש בין פוליטיקה לתחומים שונים של תרבות פופולארית כדוגמת ספורט, הנצחה, ושירה, באופן בו זהויות קולקטיביות מתעצבות, כמו גם במתחים סביב גבולות התחום הדתי והחילוני. שני ספריו הקודמים עסקו במשמעויות הפוליטיות של הכדורגל בקרב האזרחים הפלסטינים ובהנצחה הפלסטינת בישראל. הצג פחות

האופטימיסט : ביוגרפיה של תופיק זיאד

הרליגיוזי הכופר : גרשם שלום והתאולוגיות הפוליטיות

הרליגיוזי הכופר : גרשם שלום והתאולוגיות הפוליטיות

 דוד אוחנה

הרליגיוזי הכופר, חלקה החמישי של הסדרה דרכי המודרניות, חושף הוגים, סופרים ומבקרי תרבות יהודים ואת ביקורתם על התרבות ההיסטורית של עמם, ביקורת שפתחה צוהר אל המודרניות. מחקרו של פרופ' דוד אוחנה מציע פרשנות חדשה לעמדה תאולוגית ייחודית שאפשר לכנותה "רליגיוזיות כופרת". תודעה מודרנית זו בעקבות "מות האלוהים" חרגה מדפוס דתי או חילוני, והתיכה אמונה וכפירה גם יחד אצל הוגים כהלל צייטלין, פרנץ רוזנצווייג, מרטין בובר, גרשם שלום, ברוך קורצווייל וישראל אלדד. מהם שנשאו את הלפיד של תרבות התחייה העברית, מהם גיבשו עמדה תאולוגית ייחודית, מהם היו אבני יסוד אינטלקטואליות של הלאומיות היהודית המודרנית, ועל כולם שרתה רוחו של ניטשה. מחקר דרכי מודרניות של ההוגים היהודים ממשיך את הדיון בחלקיה הראשונים של הסדרה: מסדר הניהיליסטים, התשוקה הפרומתאית, זרתוסטרא בירושלים ו-הסדר המיתי של המודרניות (כרמל). במחקרים אלה נבחנה המהפכה הניטשיאנית בחייה האינטלקטואליים, התרבותיים והפוליטיים של אירופה המודרנית, מהפכה שהחלה בשנת מותו של מחוללה, היא שנת הולדתה של המאה העשרים. -- ‏א‏תר המו"ל.

הרליגיוזי הכופר : גרשם שלום והתאולוגיות הפוליטיות

המהפכה שלא הייתה

המהפכה שלא הייתה

אודי אדיב

ליל החמישה בדצמבר היה קר וגשום, וכשהגענו לדירה שלי, הרחוב היה ריק מאדם. לכן, במחשבה ראשונה, קצת התפלאתי מי יכול לדפוק בשעה מאוחרת כזאת על הדלת. לרגע עוד האמנתי שזאת טעות, או שמי מחבריי או מחברותיי בא אליי. אולם במחשבה שנייה התחוור לי כי אשר יגורתי בא, והשב"כ עלה על עקבותיי. "זה הסוף," אמרתי לעצמי בשקט, כדי שלאה לא תשמע. אני זוכר שהמחשבה הראשונה שעלתה בראשי, לאחר שאנשי השב"כ והמשטרה נכנסו לדירתי, הייתה על פרסום שמי ברבים, הפרסום הזה, כך אמרתי לעצמי, יחשוף אותי ויהיה הסוף של חיי כפי שהיו עד היום. זו הייתה ראשיתה של הפרשה, שהתפרסמה בתקשורת כ"רשת היהודית-ערבית". המעצר שלי ושל חבריי עורר מיד סערה ציבורית חסרת תקדים, שהדיה מורגשים עד היום בציבור הישראלי. בדיעבד, כחוכמה שלאחר מעשה, אפשר לראות עד כמה היה זה מוטעה מצדי לחשוב שאקום בוקר בהיר אחד, אשאיר הכול מאחורי, אסע לביירות ולדמשק ואשנה את העולם. בהיפוך של האמירה הידועה אפשר לומר הדרך לגאולה רצופה בטעויות. ואף על פי כן אני עדיין מאמין באפשרותו ובחובתו של האדם לשנות את העולם.

המהפכה שלא הייתה

תשוקת חלוצי התיאטרון : סיפורו של 'אהל' תיאטרון פועלי ארץ ישראל 1969-1925

תשוקת חלוצי התיאטרון : סיפורו של 'אהל' תיאטרון פועלי ארץ ישראל 1969-1925

מוטי סנדק

שמונה שנים לאחר הצהרת בלפור, בשנת 1925, מגיע אל נמל יפו השחקן והבמאי משה הלוי, אחד מתריסר מייסדי הסטודיו של 'הבימה' במוסקבה. במוחו הקודח נולד החזון להקים תיאטרון של פועלים על חולות תל אביב. בצריף עץ הומה אדם על חוף הים תלה מודעה שעתידה לפתוח דף חדש ולשמש מפנה חשוב בתולדות אמנות הבמה בארץ. מספר בחורים ובחורות הסתופפו סביב למודעה וקראו בה: "על יד ועדת התרבות של הסתדרות העובדים העברים הכללית בארץ-ישראל נוסדה סטודיה דרמטית בהנהלת משה הלוי, מקום הסטודיה : תל-אביב. הרוצים להשתתף צריכים להירשם בסניפי ועדת התרבות למקומותיהם. על זמן הבחינות תבוא הודעה מיוחדת". מאה וששים חלוצות וחלוצים ניגשו לבחינות - שלושים וששה התקבלו. הצגת הבכורה התקיימה באביב 1926 בגימנסיה הרצליה.
משה הלוי טיפח מחזות תנכיי"ם ולצידם 'אופרה בגרוש' מאת ברטולד ברכט, 'החייל האמיץ שוויק' מאת ירוסלב האשק ו'שלמה המלך ושלמי הסנדלר' - המחזמר המצליח בכל הזמנים של הבמה העברית. גדולי הציירים של התקופה עיצבו את התפאורה והתלבושות להצגות התיאטרון. בשנת 1925 נאבק כאן קומץ של כמה רבבות יהודים על כינונה של עבודה עברית, על הקניית הלשון העברית, הדברת קדחת והתגוננות מפני התקפות רצחניות. כל אלה אינם תנאים אידיאליים להקמתו של תיאטרון. כיצד קרה הדבר שחרף כל אלה צמח ועלה 'אהל', תיאטרון פועלי ישראל? בני אדם שפויים מכנים זאת טירוף. 'המשוגעים לדבר' רואים בו חזות הכל. -- דש הספר.

תשוקת חלוצי התיאטרון : סיפורו של 'אהל' תיאטרון פועלי ארץ ישראל 1969-1925

מסה על הצדקת אי־ציות אזרחי בגין פגיעה ביסודות החוקיות

מסה על הצדקת אי־ציות אזרחי בגין פגיעה ביסודות החוקיות

אבי שגיא

המשבר הפוליטי חוקתי בו אנו מצויים בעת הזאת הוא הרגע בו שאלת המחויבות האזרחית הופכת להיות שאלה קיומית: האם חובתו של אזרח לציית לשלטון שנבחר בהליך סדור או שמא מהעובדה ששלטון נבחר באופן דמוקרטי לא נובעת המסקנה שיש לציית לו גם במחיר פגיעה בצדק, בהגינות ובערכי היסוד הדמוקרטיים. הטענה המרכזית של מסה זו היא שיש להבחין בין שני סוגי אי־ציות אזרחי: בין אי־ציות בגין פגיעה בחוק או במדיניות לבין אי־ציות בגין פגיעה בחוקיות. אי־ציות מהסוג הראשון, מבטא הכרה בלגיטימיות של השלטון, והוא תביעה לתיקון מסוים. לעומת זאת, אי־ציות בגין פגיעה בחוקיות מערער על הלגיטימיות של השלטון. המסה שלפנינו עוסקת באי־ציות אזרחי מהסוג השני. המסה מתמקדת בהצדקות האזרחיות השונות שיש לאי־ציות אזרחי במצב זה, תוך תשומת לב למציאות הישראלית. מסה זו מעלה את הטענה שאי־ציות בגין הפרת חוקיות הוא חובה אזרחית שמבוססת על רעיון ההסכמה החברתית, הקודמת לשלטון ומתנה את סמכותו. המסה היא קריאה לאחריות ומחויבות אזרחית המבטאת את אחריותו של האזרח לעצמו, לחברה שבה הוא חי ולמדינתו. -- מעטפת אחורית.

מסה על הצדקת אי־ציות אזרחי בגין פגיעה ביסודות החוקיות

המלחמה : 50 שנה למלחמת יום הכיפורים

המלחמה : 50 שנה למלחמת יום הכיפורים

 ניסים משעל

מעולם לא השתחררנו מהמלחמה ההיא, זו שנגעה באימת הקיום היהודי, כדבריו של המשורר חיים גורי. כל מי שחי אז זוכר את האזעקה ההיא, שבשתיים בצהריים פילחה את דממת יום הכיפורים והִכתה מדינה שלמה בהלם. הכול השתנה אחרי אותה מלחמה, שהחלה בהפתעה איומה והסתיימה כנגד כל הסיכויים בניצחון מוחץ בשתי החזיתות – מצרים וסוריה. במלאת 50 שנה למלחמה שטלטלה את ישראל, בחרנו להתמקד בתיעוד הכרונולוגי שלה ממרחק הזמן. בעזרת מסמכים, פרוטוקולים, דוחות מודיעיניים, תחקירים צה"ליים, עדויות משטחי הלחימה, הקלטות מחדרי הפיקוד, יומנים, ארכיונים, ישיבות ממשלה וישיבות קבינט, ביקשנו לחזור לאותה מלחמה שכל מי שחי בתקופתה עדיין נושא עמו את זיכרונותיה. יותר מ-2,500 חללים גבתה המלחמה, יותר מ-7,000 פצועים, כ-300 שבויים, 16 שמוגדרים עד היום כנעדרים ועשרות אלפי משפחות שחייהן השתנו לעד. מדינת ישראל מעולם לא שבה להיות אותה מדינה שהיתה ערב מלחמת יום הכיפורים. היא הסתיימה אמנם בניצחון ישראלי, אך הותירה אחריה טראומה לאומית וצלקת כואבת. צלקת בת 50 שנה. --‏ מעטפת אחורית.

המלחמה : 50 שנה למלחמת יום הכיפורים

כ"א מחשבות על ממלכתיות ישראלית

כ"א מחשבות על ממלכתיות ישראלית

תמר הרמן, עופר שיף
מהי ממלכתיות? מהם שורשיו של הפרויקט הלאומי הרשום על שמו של דוד בן?גוריון והאם אנו נדרשים בימים אלו להמציא מחדש את המושג? האסופה כ"א מחשבות על ממלכתיות ישראלית מציעה מגוון תשובות לשאלות הללו, פרי עטם של 21 נשות ואנשי ציבור, מחקר והגות מובילים בתחומם. בין דפיה מוצגת קשת רחבה של עמדות בנוגע לגבולותיה ולמשמעויותיה של הזהות הישראלית המשתנה, חזונות באשר לעתידה, ושאלת השאלות המרחפת מעליה: האם יש בכוחה של הממלכתיות להגדיר את החברה הישראלית או שהיא תפרק אותה? האם יש בנמצא דרכים חדשות לשיקום הסולידריות הישראלית המתרופפת ולאיתור פתרונות מוסכמים לחיים משותפים? -- מעטפת אחורית.

כ"א מחשבות על ממלכתיות ישראלית

חוף טנטורה : חורבנו של כפר פלסטיני, 1948

חוף טנטורה : חורבנו של כפר פלסטיני, 1948

אלון קונפינו

מה קרה בטנטורה ב-23 במאי 1948? באמצעות שחזור היסטורי מדוקדק המבוסס על מקורות חדשים וייחודיים מספר ההיסטוריון אלון קונפינו את סיפורה של טנטורה במלחמת 1948. אגב כך הוא גם שוזר את סיפורם המרתק של המקורות שאיתר, ושל המקורות שאיתרו אותו. הספר נע במרחבי הזמן והמקום של ישראל ופלסטין בעבר של 1948 ובהווה של ימינו אנו, ומצליב סיפורי מלחמה מזוויות ראייה שונות – את סיפוריהם של התושבים, החיילים, הציבור היהודי והפלסטיני, היסטוריונים ועוד. כך מתגבש לו סיפור רב-שכבתי שעשוי זיכרון ושִכחה, היסטוריה ובדיון, קורבנות ומעַוולים, אמת ושקר. מה שעומד במוקד הספר אינו רק התרחשות אירוע ההרג הנקודתי בטנטורה , אלא סיפורו של הכפר במלחמה - סיפור הכולל גם את כיבוש הכפר, גירוש תושביו והחרבתו. קונפינו ממקם את הארועים הללו בהקשר הרחב של מלחמת 1948. הוא מציג את סיפורו של הכפר לפני המלחמה, במהלכה ואחריה כדפוס יחסים של היסטוריה וזיכרון, חורבן והַשכּחה לצד שלל הגורמים והנסיבות שאיפשרו את ההרס והמחיקה. -- מעטפת אחורית.

חוף טנטורה : חורבנו של כפר פלסטיני, 1948

תנו לחומר ללמד! : תיווך למידה בעזרת חמר

תנו לחומר ללמד! : תיווך למידה בעזרת חמר

אורלי נזר

"בבקשה לסגור מחברות, להכניס מחשבים לתיק... היום לומדים בחֵמר!" לתהליכים של שליפת ידע בכל המקצועות ־ מלשון וספרות ועד מתמטיקה וגאומטריה ־ וניסוח ייצוג תלת-ממדי לידע הזה, יש יתרון על פני דיבור או כתיבה. ניסוח ידע דרך פיסול בחומר, ולאחר מכן קיום דיאלוג של היוצר עם יצירתו ועם הצופים, מחוללים תובנות חדשות והופכים את חומר הלימוד לזכיר ולמשמעותי באופנים רבים. ספר זה ממחיש את תרומתה של אמנות הפיסול בחֵמר ללמידה של תחומי דעת שונים, ורואה באמנות הזאת כלי חשוב, נגיש וחווייתי, המשרת למידה והבנה של מושגים מעולמות תוכן אחרים. מערכי השיעור המוצעים בספר שלפניכם הם יוצאי דופן, אך קלים ביותר ליישום, ומוליכים לתוצרים חזותיים ייחודיים, שהדיון בהם מאפשר הרחבה, נוסף על המרתם בידע עיוני, לעתים מופשט. בעזרתם יפתחו מורים ותלמידים את יכולתם לעשות שימוש בדמיונם, לתת לחומר צורה בעלת משמעות, לבצע מהלכים בלתי צפויים, ולהפעיל שיפוט על סמך רגשות. -- ‏מ‏עטפת אחורית.

תנו לחומר ללמד! : תיווך למידה בעזרת חמר

ארבעה אבות נזיקין : מסורת, משפט ופרשנות

ארבעה אבות נזיקין : מסורת, משפט ופרשנות

אבישלום וסטרייך

"ארבעה אבות נזיקין: השור והבור והמבעה וההבער", כך שונה המשנה הפותחת את מסכת בבא קמא. מימים קדמונים עמלו רבים בניסיון לפרש את המשנה ולעצב את עולם המושגים שעומד בבסיסה; עמל שפירותיו הם הספרות התלמודית מראשיתה ועד חתימתה, הספרות הפרשנית הבָּתַר־תלמודית, ספרות המחקר ומגוון עצום של בתי מדרש וקהילות פרשניות, המבקשים להוסיף נדבך על נדבך בפיצוחם, בחשיפתם ובעיצובם של "הַפְּשָטוֹת המתחדשים". ספר זה מבקש להיות חוליה בשרשרת ארוכה זו. הספר עוסק בששת הפרקים הראשונים של מסכת בבא קמא. מטרתו היא לחשוף ולהאיר את המסורות השונות בנוגע לתוכנם ולמובנם של דיני הנזיקין, את תהליכי ההמשגה ההלכתיים-משפטיים העומדים ביסודם, ואת המגמות הפרשניות המרתקות והיצירתיות הפרשנית הנפלאה העולות מתוך מגוון המקורות התלמודיים. הספר מנתח מגוון רחב של סוגיות ומקורות, ומתוכם מתמודד עם שאלות יסוד, ובהן: מהם אבות הנזיקין? כיצד פורשו דיני הנזיקין בספרות התלמודית? וכן – כיצד משתקפים בתי המדרש השונים, מהתנאים ועד האמוראים, במקורות שבידינו? -- מעטפת אחורית.

ארבעה אבות נזיקין : מסורת, משפט ופרשנות

משיחיות, פוליטיקה והלכה : הציונות הדתית ו"השטחים" 1967-1982

משיחיות, פוליטיקה והלכה : הציונות הדתית ו"השטחים" 1967-1982

עמנואל אטקס

הציונות הדתית, כפי שהיא מוכרת לנו מזה עשורים אחדים, היא ברייה חדשה שבאה לעולם בעקבות מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור. החשוב במאפייני התמורה בדמות הציונות הדתית הוא אימוץ חזון ארץ ישראל השלמה ומימושו באמצעות התיישבות יהודית ברחבי יהודה ושומרון. מטבעם של דברים, התמורה הזאת לא התרחשה בבת אחת אלא הבשילה בתהליך שנפרס על פני שנים אחדות. משיחיות פוליטיקה והלכה: הציונות הדתית ו"השטחים" 1967–1982 מתחקה אחר השלבים הראשונים של התהליך הזה כפי שבאו לידי ביטוי בשיח על עתיד "השטחים" (יהודה, שומרון, חצי האי סיני ורמת הגולן), שהתנהל בציבור הדתי־לאומי למן תום מלחמת ששת הימים ועד השלמת הסכם השלום עם מצרים עם פינוי חבל ימית. מדובר בתקופה פורמטיבית שבמהלכה השתנו פני הציונות הדתית מן הקצה אל הקצה. -- מעטפת אחורית.

משיחיות, פוליטיקה והלכה : הציונות הדתית ו"השטחים" 1967-1982

בעד עמי ולמען ארצי : לוחם, מפקד, מנהיג

בעד עמי ולמען ארצי : לוחם, מפקד, מנהיג

אלוף במיל' יצחק מרדכי
"בעד עמי ולמען ארצי הוא סיפור חייו המרתק של אלוף יצחק מרדכי, הילד שגדל בבית ציוני בעיראק, עלה לישראל בגיל שש, היישר למעברה בעמק יזרעאל, ומאז התייצב ושירת את העם והמדינה בכל תפקיד אפשרי: לוחם, מפקד ומנהיג בקרב, שבכל תפקיד שעשה הביא לידי ביטוי את עוצמתו ואת רוחו של צה"ל - אחרי! מפקד שהוביל צנחנים במבצעים נועזים בעומק שטח האויב; מפקד פלוגת צנחנים במלחמת ששת הימים, שהיתה בין הכוחות הראשונים שהגיעו לתעלת סואץ; מפקד גדוד צנחנים במלחמת יום הכיפורים בקרב הגבורה בחווה הסינית, שאפשר לכוחות הצליחה להעביר את הלחימה לשטח מצרים; מפקד חטיבה לוחמת במבצע ליטאני ב-1978; מפקד אוגדה במלחמת לבנון הראשונה ב-1982 בכיבוש צור, צידון ומערב ביירות. מרדכי הוא מטובי מפקדי השדה של צה"ל. תמיד בראש, תמיד נותן דוגמה אישית לפקודיו. לכל תפקיד שהוצע לו אמר: מוכן אני, והתייצב בעמדת המפקד בחזיתות הלחימה העיקריות של צה"ל. לאחר שפשט את מדיו, כיהן כשר הביטחון וקיבל החלטות ביטחוניות אסטרטגיות שמשפיעות על עוצמתו ועל דמותו של צה"ל עד היום. כמו כן הוביל יוזמות מדיניות מרחיקות לכת בזכות קשרים אישיים שקשר עם מנהיגי העולם." -- מן המעטפת האחורית.

בעד עמי ולמען ארצי : לוחם, מפקד, מנהיג

עזה : מקום ודימוי במרחב הישראלי

עזה : מקום ודימוי במרחב הישראלי

עמרי בן יהודה, דותן לוי

מה עולה בראשך כשאומרים לך עזה? ומה זה אומר עליך? עלינו?
עזה "היתה וממשיכה להיות הבעיה הגדולה, השורשית והדחופה ביותר של ישראל", כותב דותן הלוי שערך עם עמרי בן יהודה את אסופת המאמרים החלוצית, החשובה והמרתקת שלפנינו, הבוחנת את עזה כמקום בתודעה הישראלית. הספר מציע בחינה מקיפה של עזה כמקום וכדימוי בישראל באמצעות שלל דיסציפלינות הנוגעות בלימודי התרבות: היסטוריה של ישראל ופלסטין, שירה וספרות, קולנוע וטלוויזיה, אמנות ואדריכלות.
לספר שתי עמדות עיקריות: ראשית, הוא בוחן את עזה, הרצועה והעיר, כהטרוטופיה של ישראל, כלומר כמקום משותף ובה בעת גם זר, זה שנמצא בתוך הגוף (בתוך הגבול) אך בשוליו. שנית, הוא בוחן את עזה בעיני המתבוננים עצמם, בעיני הישראלים, ונמנע במכוון מהגישה האוריינטליסטית המתיימרת לדעת את ״המזרח״ או לייצגו. במקום זאת, הספר מציע לימוד של ישראל עצמה ושל תרבותה, כפי שהיא משתקפת במראה העזתית. באמצעות עזה הספר שואל: מהו מרחב ישראלי בכלל? 
בין המאמרים מאת אורי ש. כהן, רונה סלע, יובל עַרַּב עברי, אליאס ח'ורי ורבים וטובות אחרים משובצים קטעי פרוזה של הסופרת העזתית סמא חסן, שכותבת בין השאר: "כאשר המלחמה מסתיימת אתה מנער את הצער מעיניך ומגלה שהילדים גדלו בטרם עת, ושהנשים התאלמנו מוקדם, ושהגברים בוכים על מה שאיבדו ועל הזוועות שראו, וגם גילויי החיים והשמחה שהיו קודם לכן לא היו אלא ניסיונות חסרי תועלת לשכוח".

עזה : מקום ודימוי במרחב הישראלי

אבות הניהול

אבות הניהול

 זיו אלול, יניב פוגל

'מהי חשיבותה של אינטליגנציה רגשית למנהל וכיצד ניתן לפתח אותה *כיצד לנהל עובדים בצורה מיטבית * ואיך אפשר לאזן ביעילות בין החיים האישיים לחיי העבודה*הספר שאתם מחזיקים בידיכם מנגיש ארגז כלים עשיר ומגוון להתמודדות יומיומית עם מכלול האתגרים העומדים לפני כל מנהל ויזם, אך זהו ללא ספק לא עוד ספר ניהול קלאסי.זיו אלולויניב פוגל חיים ונושמים את עולם הניהול המקצועי. ככל שהתקדמו בעולם הזה גילו השניים שתפיסת העולם של היהדות נותנת את המענה המתקדם והמודרני ביותר לדילמות הכרוכות בניהול חברה, מוצר ועובדים. בפרקי אבות הם מצאו התייחסויות מרעננות להתמודדויות שנתקלו בהן דרך קבע ולכלים שעשויים להיות שימושיים מאוד למנהל.באבות הניהול הם מבקשים להביא את הרציונל והניסיון העומדים בבסיסה של היהדות אל עולם הניהול של ימינו.הספר מציג שבעה קונפליקטים מרכזיים שמשחרים לפתחו של כל מנהל ומשלב בין חוכמת העבר לפרקטיקה עכשווית. בסוף כל פרק מופיע ריאיון עם מנכ"ל או עם יו"ר מובילים ומנוסים בתחומם מרחבי העולם.אבות הניהולמיועד למנהלים ולמנהלים שבדרך. השאיפה והכלים נמצאים בתוככם, הדרך להצליח פרושה לפניכם, והספר הזה בא לעזור לכם לצלוח אותה באופן מיטבי'. -- מהכריכה האחורית.

אבות הניהול

סוס מנצח

סוס מנצח

עובדיה טופורוביץ

מעיין הייתה מאושרת מאוד, היא התקבלה לעבודה כמשווקת באחת החברות עם תנאי השכר הטובים ביותר שהיה לשוק להציע. היא האמינה שעם השאיפות והאמביציות שלה היא תוכל להגיע רחוק מאוד עם כל הבונוסים שמקום העבודה החדש מציע למשווקים. אבל האושר של מעיין לא נמשך לזמן רב... והכול בגלל דיוויד. 
במקביל לתנאי השכר המעולים, הדרישות היו נוקשות ומחמירות כשמנהלת המחלקה פיקחה על התנהלות העובדים באופן קפדני ומחמיר. חוץ מעל חריג אחד... “דיוויד...”
דיוויד יכול היה לקום ממקומו מתי שהתחשק לו, לצאת מתי שבא לו, ולקחת ימי חופשה אפילו בלי להודיע. ולא רק שאף לא אחד העז להעיר לו, הוא גם קיבל יחס של כבוד מכל הסובבים. זה קרה למעיין ביום השני שלה במקום העבודה החדש, היא ראתה את דיוויד קם ויוצא לעשן במרפסת, אחרי שהוא כבר בילה שם חלק לא קטן מהבוקר. מעיין התכופפה לעברה של לימור שישבה מימינה ושאלה מה הסיפור של דיוויד, למה הוא יכול לעשות כאן מה שבא לו. הוא הבן של...
“דיוויד...” ענתה לימור במנגינה של פליאה, “את לא יודעת... הוא הקוסם של המשרד, הוא מכונת המכירות שלנו, וכמה שהוא בחוץ אף אחד לא מתקרב אליו בכמות המכירות החודשיות... הוא הנכס היקר ביותר של המשרד.
באותו הרגע מעיין הרגישה איך חץ האכזבה פוגע ומביס אותה... היא האמינה בעצמה, בשאפתנות שבה שגרמה לה לבצע הכי הרבה שיחות מכירה בכל מקום שהיא עבדה. ופתאום היא הבינה שיש משהו נסתר ונשגב ממנה שחסר לה בפאזל. משהו שעדיין נעלם ממנה כדי שהיא תוכל להיות אשת המכירות מהשורה הראשונה. הספר שמוגש היום בפניכם מתיימר לאפשר למעיין ולעוד הרבה אחרים להכיר זווית חדשה ומרתקת מעולם המיתוג, שיווק ומכירות.

סוס מנצח

תורת דיני המשפחה : המדריך השימושי המלא לנישואין, גירושין, זוגיות ומשפחה

תורת דיני המשפחה : המדריך השימושי המלא לנישואין, גירושין, זוגיות ומשפחה

עו"ד בני דון-יחיא
3.600 שאלות ותשובות על כול הנושאים הקשורים לנישואין, זוגיות, סכסוכי משפחה ועוד. תורת דיני המשפחה הוא ספר תקדימי המקיף, לראשונה בישראל, את כול דיני המשפחה ומשמש מורה נבוכים למכלול הנושאים הקשורים לשדה הרחב של דיני האישות והזוגיות. תורת דיני המשפחה הוא מדריך מעשי ושימושי הכתוב בצורת שאלות ממוקדות המזקקות את החוק ואת הפסיקה. בספר משובצות דוגמאות מפסקי דין המקנות מושג על מגוון אפשרויות הפסיקה הצפויות. תורת דיני המשפחה מספק תשובות ברורות וממוקדות הן לעורכי דין בעבודתם והן לזוגות, שבעזרתו ינווטו טוב יותר את מעשיהם לקראת הנישואין או הזוגיות, במהלכם או בעת גירושין. - כריכה אחורית.

תורת דיני המשפחה : המדריך השימושי המלא לנישואין, גירושין, זוגיות ומשפחה

סדרה של צירופי מקרים מוצלחים : על כוחה המפתיע של האקראיות לעצב את העולם והחיים

סדרה של צירופי מקרים מוצלחים : על כוחה המפתיע של האקראיות לעצב את העולם והחיים

שון ב' קרול

אסטרואיד פוגע ברצועת אדמה בין שני אוקיינוסים. לוח טקטוני מתנגש בלוח אחר ומרים לגובה גוש עצום של הרים. שינויים זעירים בטקסט הגנטי מחסנים בני אדם מפני מחלות. למה העולם הוא כפי שהוא? האם לכל דבר יש סיבה? פילוסופים ותיאולוגים התחבטו בשאלות האלה במשך אלפי שנים, אך תגליות מדעיות מדהימות בחצי המאה האחרונה שינו את התשובות. התגליות הללו חשפו עובדה מטרידה, עוכרת שלווה: אנחנו חיים בעולם ששולטת בו אקראיות. העולם וכל מה שיש בו, כולל אותנו, הוא תוצאה של צירופי מקרים. לא קל לקבל את המסקנה הזאת בשוויון נפש, אבל הביולוג שון ב' קרול מתאר את השרשרת המופלאה והאקראית של הקיום בחן ובהומור שלא משאירים הרבה מקום לספקנות. איזה מזל שהאסטרואיד פגע בכדור הארץ; איזה מזל שבא עידן הקרח; איזה מזל שמזמן לזמן מתרחשות טעויות בהעתקת הטקסט הגנטי; ואיזה מזל שהמקרה גרם לנו להגיע ראשונים במרוץ מול 100 מיליון מתחרים. סדרה של צירופי מקרים מוצלחים הוא ספר קטן על רעיון גדול. ספר מעורר השראה ופליאה על אחת העובדות הכי חשובות והכי פחות מוערכות בחיים. רק במקרה אנחנו כאן היום. רק במקרה נהיה כאן מחר. - שמואל רוזנר. - כריכה אחורית.

סדרה של צירופי מקרים מוצלחים : על כוחה המפתיע של האקראיות לעצב את העולם והחיים

יאללה : 55 דרכים להגיע לחיים שמחכים לך

יאללה : 55 דרכים להגיע לחיים שמחכים לך

 ענת קלו לברון
'״כולנו הגענו לפה כדי להיות משמעותיים. הדרך היחידה להצליח להגשים את הייעוד הזה היא לשאול איזה ערך אני רוצה לתת. לא מה אני רוצה שיחשבו עליי, לא מה אני רוצה שיגידו עליי, לא מה אני רוצה לקבל, רק איזה ערך אני רוצה לתת. השאר יהיה היסטוריה."מה בסך הכול ביקשנו? להשיג את המטרות שלנו, לקבל מילה טובה מהסביבה, לאהוב את עצמנו, להרגיש גאווה, לדאוג פחות ולחיות חיים מלאי משמעות. נדמה לנו שמשהו לא בסדר איתנו; שאלו רק אנחנו שכל הזמן רוצים וחושבים ומתכננים – אבל בפועל לא זזים. יאללה, הגיע הזמן להתקדם באמת'. -- מהמעטפת האחורית.

יאללה : 55 דרכים להגיע לחיים שמחכים לך

פתאום היתה מלחמה : שבת 6 באוקטובר 1973

פתאום היתה מלחמה : שבת 6 באוקטובר 1973

אבירם ברקאי
למה לא אמרו "היכון למלחמה"? למה? כבר 15 שנה שאבירם ברקאי חוקר את מלחמת יום הכיפורים. המלחמה שמדינת ישראל עדיין נושאת את מטענה הטראומטי. לאחרונה הוא הרגיש שדי הגיע הזמן להשתחרר מלפיתתה. אבל לא לפני שיסגור עוד פינה אחת - איך קרה שהאחרונים לדעת על המלחמה ולהתכונן כראוי לקראתה, היו דווקא מי שפגשו בה ראשונים - הלוחמים המועטים בסיני וברמת הגולן? ברקאי שקע בפרוטוקולים, צלל לנבכי הארכיונים, ניהל שיחות ארוכות עם לוחמים, מפקדים וחוקרי מודיעין. הממצאים המטרידים נערמו. רשימת האחראים התארכה (לא, אי אפשר להטיל את הכול על אמ"ן וה"קונצפציה"). שורת החמצות קשה לעיכול נחשפה. פתאום הייתה מלחמה מספר את סיפורה של יממה אחת. שבת, יום כיפור, אוקטובר 1973. שבת שכמעט כל מה שהיה יכול להשתבש בה - השתבש. שבת שכמעט כל מה שהיה צריך לקרות בה - לא קרה. שבת שטרפה את החיים של דור שלם. אולי גם את אלה של ברקאי. - כריכה אחורית

פתאום היתה מלחמה : שבת 6 באוקטובר 1973

הנוסחה : החוקים האוניברסליים של ההצלחה

הנוסחה : החוקים האוניברסליים של ההצלחה

אלברט לסלו ברבאשי
"מהי הנוסחה להצלחה – בקריירה, בחיי היומיום ובחלומות ארוכי־הטווח שלנו?המדען הנודע מציג: חמשת החוקים שיגרמו לכם לחשב מסלול מחדש – ולהצליחלעתים קרובות מדי, הישג אינו משתווה להצלחה: עשינו את העבודה, אבל לא זכינו בקידום; הרעיון היה שלנו, אבל לא קיבלנו את הקרדיט. אומרים שכישרון וחריצות הם המפתח להתקדם. אבל בימינו החוקים אחרים. לאחר שנים של מחקר אקדמי חלוצי, נחשפות התגליות שיחוללו מהפכה בהבנה שלכם: מדוע אין די בביצוע טוב? מדוע "מומחים" טועים לעיתים קרובות? איך להפעיל את הרשתות החברתיות שלנו בצורה היעילה ביותר?" -- מן המעטפת האחורית.

הנוסחה : החוקים האוניברסליים של ההצלחה

אם וארץ : רשמים מבית אבא ומבית הנשיא

אם וארץ : רשמים מבית אבא ומבית הנשיא

רבקה רביץ

"כשצעדתי על השטיח האדום בכניסה לבית הלבן, לא יכולתי שלא להיזכר בבית שבו גדלתי, שבו היו רק שני חדרי שינה קטנים. באחד ישנו אבא ואמא ובשני אנחנו, הילדים. כשכבר לא הספיק לנו המקום, סגרו בתריסול את המרפסת הקדמית הקטנטנה ואני קבלתי את הכבוד לעבור אליה. בלילה סגרתי את התריסול כדי שאצליח לישון, אבל בבוקר, מיד כשיכולתי, פתחתי אותם לרווחה. כשהייתי קטנה חשבתי שאני פותחת חרך כדי שאצליח לראות מה קורה בחוץ. היום אני יודעת שאני רוצה לפתוח צוהר אל הבית בו גדלתי, אל החיים שחייתי, כדי שתוכלו גם אתם להכיר ולראות.אם וארץ מגולל את זיכרונותיה של רבקה רביץ, מי ששימשה כראש הסגל של הנשיא העשירי של ישראל, ראובן (רובי) ריבלין. מהילדות במשפחה חרדית מעוטת אמצעים ועד למסדרונות הכנסת, מאירוסים בגיל שמונה עשרה ועד לפגישה עם האפיפיור, מהלימודים בסמינר ועד לדוקטורט. לאורך חוויות חייה הייחודיות משרטטת רביץ את האתגרים הרבים שבפניהם עמדה ועמם התמודדה - כאשה בעולם גברי, דתית במרחבים חילוניים וכאם במשרה תובענית מאין כמותה". -- מהמעטפת האחורית.

אם וארץ : רשמים מבית אבא ומבית הנשיא

גברים עם לב שבור : על טראומת הפרידה הגברית

גברים עם לב שבור : על טראומת הפרידה הגברית

טובה הרטמן

"יותר מ־100 גברים, יותר מ־100 סיפורי פרידה, יותר מ־100 לבבות שבורים, ומסקנה ברורה אחת: אתה לא (צריך להיות) לבד!הגברים שהתראיינו לספר הזה הם רופאים, עורכי דין, פרופסורים, מעצבי שיער, קצינים, רבנים ושיפוצניקים; יהודים, נוצרים ומוסלמים; בישראל ובמדינות שונות בעולם; בני 22 עד 70. הם שונים זה מזה כמעט בכל דרך אפשרית, אבל כולם סבלו מטראומת הפרידה הגברית. כשחיפשו אוזן קשבת שתכיל את כאבם, הם שמעו שוב ושוב את המילים: "תתקדם כבר! תמשיך הלאה!"אבל לא תמיד אפשר. לא כולם מסוגלים. והפער בין הכאב הפרטי לבין הציפיות החברתיות רק הולך ומחריף. החוקרת טובה הרטמן יוצאת למסע עם גברים שבורי לב, שעברו פרידה כואבת. היא מאזינה להם, ומסבירה להם — ולנו, איך להפוך את המסע שלהם לנסבל יותר וכואב פחות, ואיך מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה". -- מהמעטפת האחורית.

גברים עם לב שבור : על טראומת הפרידה הגברית

מנהיג בעיתו : זלמן גרינברג ושארית הפליטה בגרמניה 1946-1945

מנהיג בעיתו : זלמן גרינברג ושארית הפליטה בגרמניה 1946-1945

עדה שיין
המאמר מתמקד בדמותו של ד"ר זלמן גרינברג, הראשון שנבחר לעמוד בראש הוועד המרכזי של היהודים המשוחררים בבוואריה, אשר כיהן בתפקיד מיולי 1945 עד יוני 1946. העיון בדמותו מבקש להעניק לו את המקום ההיסטורי הראוי ותורם להבנתנו בדבר כוחם של יחידים להיות למנהיגים בשעת משבר.

מנהיג בעיתו : זלמן גרינברג ושארית הפליטה בגרמניה 1946-1945

נר במחשכים : הישרדות בגטו קובנה ובדכאו

נר במחשכים : הישרדות בגטו קובנה ובדכאו

סולי גנור

"כמעט מכל נקודה בגטו היה אפשר לראות את הדרך המתעקלת במעלה הגבעה אל הפורט התשיעי ואת התהלוכה האין-סופית של הנידונים המתקדמת עליה לאיטה. לא הפסקתי לרעוד. [...] תושבי הגטו שניצלו התרוצצו כהמון מטורף בחיפוש אחר קרובי משפחה וחברים וניסו לאטום את אוזניהם מפני הקולות הנוראים של מכונות הירייה שבקעו מן הפורט התשיעי. הירי היה פעם חלש יותר ופעם חזק יותר אך נמשך בלי הפסקה שעה-שעה, יומם וליל. ניסינו לאטום את אוזנינו נגד הצליל הנורא, אבל לשווא. סולי גנור נולד בליטא ב-18 במאי בשם סולי גנקניד, ילד שלישי למשפחה יהודית מבוססת. מלחמת העולם השנייה קטעה באבחה חדה את ילדותו המאושרת. הוא ומשפחתו נכלאו בגטו קובנה. הנער חווה על בשרו את מוראות הגטו ושמע מעד ראייה על רצח ההמונים בפורט התשיעי. סולי ובני משפחתו גילו תושייה רבה בהברחת אוכל לגטו ואף עלה בידיו ובידי חבריו להסתיר ספרים, לקרוא וללמוד בעת של רעב, עבודת כפייה, אקציות אכזריות ומעשי טבח. לאחר חיסול הגטו נשלח לעבודות כפייה במחנה שטוטהוף ובלאגר 10, מחנה משנה של דכאו. כדי לשרוד גייס סולי את מלוא תושייתו ואומץ ליבו. אביו של סולי חיים גנקינד נודע בלאגר 10 כאחד ממספרי הסיפורים המוכשרים ביותר. אלה עברו בין הצריפים לאחר כיבוי האורות ובתמורה לסיפוריהם זכו בתוספת מזון צנועה. לבסוף אולצו הנער ואביו לצאת לצעדת המוות ורק בקושי שרדו.כחמישים שנה צפן סולי את זיכרונותיו עמוק בליבו. רק בעקבות מפגש מרגש עם משחרריו, חיילים אמריקנים ממוצא יפני, כמעט חצי מאה אחרי סוף המלחמה. הרשה לעצמו סוף-סוף להסתכל לאחור, להיזכר בחוויותיו הקשות מנשוא ולהתייפח כמו ילד. ספר זה הוא הפרי שצמח מפריצת הדרך הרגשית שלו באותו המפגש. סולי ירש בלי ספק את כישרון הסיפור מאביו, והסיפור שהוא מגולל כאן בחיות רבה, השזור תיאורים קשים, נקרא בנשימה עצורה ובלב נשבר. " -- מן המעטפת האחורית.

נר במחשכים : הישרדות בגטו קובנה ובדכאו

מחבוא גלוי לעין כל : מקרה הצלה של ילד בכפר בנורמנדי

מחבוא גלוי לעין כל : מקרה הצלה של ילד בכפר בנורמנדי

שארל זיידה

'בעיניים דומעות הסבירה לי דודתי פּוֹלֶט כי באה לבקרני כדי להביא לי את האופניים שאבי נתן לי במתנה לפני שנשלח לדרנסי. היא ניסתה להסביר לי שאמי מסתתרת עם אחותי בצריף בלב יער, שהיא לא נטשה אותי, שאין לה אפשרות לעמוד איתי קשר אבל שהיא אוהבת אותי בכל מאודה, כמו תמיד. היא הוסיפה שעלי להמשיך להישמע לבני משפחת רישאר, וברגע שתיגמר המלחמה תבוא אמי לקחת אותי. בעוד דודתי ממשיכה לדבר, הרגשתי שפניהם של אבי, אמי, אחותי התעמעמו כבתוך ענן שהקשה עלי להבחין בקווים ובתווים שאפיינו כל אחד ואחת מהם. אישיותם היא שנחרטה עמוק בזיכרוני. ביולי 1942 הצליחו שארל זיידה בן השמונה, אחותו אנט בת החודשיים ואמם להימלט ברגע האחרון ממצוד אצטדיון החורף בפריז. באמצעות רשת אנשי מחתרת נשלח שארל לפּאסֶה לָה קוֹנסֶפּסיוֹן, כפר קטן בנורמנדי. שם הוא נאסף לבית משפחת רישאר, איכרים מלאי שמחת חיים שהסתירו עוד ילדים יהודים. בני משפחת רישאר, זוג הורים ובתם מדלן, גידלו את הילדים בחיק המשפחה במשך כשנתיים, והם אף למדו בבית הספר המקומי בזכות שיתוף הפעולה הראוי לציון של כלל תושבי הכפר. שארל חי באווירה פסטורלית, גילה את הנאות הטבע ושכח את החרדה הקשורה להיעדר חדשות מבני משפחתו. רק עם שובו לפריז בספטמבר 1944 נודע לשארל על השואה דרך קורותיהם של שני דודיו: האחד היה שבוי בגרמניה והאחר ניצל ממחנות ההשמדה. כעבור זמן גילה שאביו נספה באושוויץ. שארל משתף את הקוראים בחוויותיו המטלטלות בתור קורבן למלחמה שאת מהותה לא הבין, ונגד כל הסיכויים, הילד הקטן והשברירי היה למדען וליזם מצליח. מציליו, בני משפחת רישאר, הוכרו כחסידי אומות העולם ביד ושם, וב־ 2007 קיבלו אות הוקרה רשמי מהאומה הצרפתית בפנתיאון של פריז. דרך סיפורה של משפחת רישאר המופתית משתקפת גבורתם של חסידי אומות העולם בשעתה האפלה של האנושות.' -- מאתר המו"ל.

מחבוא גלוי לעין כל : מקרה הצלה של ילד בכפר בנורמנדי

מהי אקופואטיקה

מהי אקופואטיקה

סבינה מסג
הספר מהי אקופואטיקה שוטח בעמקות את תולדות הביקורת הירוקה על אגפיה השונים: פילוסופיה, פסיכולוגיה, תיאולוגיה, ובעיקר: פואטיקה. האקופואטיקה היא תנועה מחשבתית המבקשת לבחון כיצד יכולה התרבות, באמצעות התודעה המפותחת והדמיון, ובייחוד הדמיון הפואטי, לשמש כלי לריפוי הניכור שלנו מן הסביבה. איזו הפריה הדדית אפשרית בין מדעי הרוח והספרות ובין השיח הסביבתי? האם די ל"שירה ירוקה" לעסוק בטבע באמצעות תכניה, או שמא עליה לשקף ערכים אקולוגיים גם בצורתה? חלקו השני של הספר מוקדש למיפוי של השירה האקופואטית בישראל, החל מא.ד גורדון, אברהם שלונסקי ורחל, וכלה במשוררים צעירים המיישמים באופנים שונים את עקרונות הכתיבה האקופואטית -- מאתר המו"ל

מהי אקופואטיקה

אך זהו רק נייר קר : מנוסה ואובדן בליטא ובביילורוסיה

אך זהו רק נייר קר : מנוסה ואובדן בליטא ובביילורוסיה

פניה פישר 
פניה פישר לבית צייקינסקי נולדה ב־ 1901 לערך בעיירה איגנָלינָה, על גבול ליטא וביילורוסיה דאז. בבגרותה התגוררה לא הרחק משם בעיירה סְוויר עם המשפחה שהקימה — בעלה יהודה )יוּדל( פישר, בתם זלָטֶה ובנם משה. פניה הייתה אישה משכילה ומורה במקצועה. עם הכיבוש הנאצי ב־ 1941 זוהתה עם השלטון הסובייטי הקודם בגלל משלח ידה, ועל כן נאלצה לברוח פן תסכן נוכחותה את בני משפחתה. לאחר ימים קשים של נדודים, של חיים בזהות רוסית בדויה ושל עבודת פרך הצליחה פניה לבסוף לברוח ליערות מערב ביילורוסיה ולהצטרף לפרטיזנים, לפלוגת ייצור שנועדה לספק מזון, בגדים ומוצרים אחרים לפרטיזנים הלוחמים. בזמן ששהתה ביער עם הפרטיזנים הגיעה אליה הבשורה המרה כי בני משפחתה נרצחו בגיא ההריגה פּוֹנאר שמדרום לווילנה באפריל 1943 . מהרגע שהדבר נודע לה עד יום מותה לא חדלה פניה להתאבל על קהילתה שנספתה, ובייחוד על בתה ועל בנה. בשנת 1947, בעת שהותה במחנה עקורים בברלין, החלה פניה להעלות את זיכרונותיה על הכתב. ספרה, שנכתב ביידיש, הודפס במכונת כתיבה והופץ בישראל בעותקים מעטים לחוג המשפחה וליוצאי מולדתה. המחברת הקדישה את מילות הכאב שלה להנצחת הנרצחים. אובדנה, ייסוריה וגעגועיה ניכרים בכתיבתה — הכוללת פרוזה ושירי עדוּת — וניכרת בה גם חשיבות ההנצחה.

אך זהו רק נייר קר : מנוסה ואובדן בליטא ובביילורוסיה

ימים בלי שם : יהודייה אמיצת לב בצד הארי של ורשה

ימים בלי שם : יהודייה אמיצת לב בצד הארי של ורשה

חיה אלבאום-דורמבוס
"יש ימים בלי שם. ימים שאינם דומים לשום דבר, שאי־אפשר למדוד. רק בחלוף הזמן קל יותר לחשוב עליהם ואולי גם לדבר. אך הזמן לא ימחה לעולם את החוויות הכואבות שנגזרו עלי.תמרה, בתם הפעוטה של חיה וישראל דוֹרֶמבּוּס, וסבתה שרה אלבאום נלכדו בימי הגירוש הגדול מגטו ורשה בקיץ 1942 . שוטר יהודי שהכירו בני הזוג הציע להם אפשרות לחלץ את תמרה, אבל הם לא מצאו בליבם להיענות לדרישתו שיסגירו יהודי אחר תחתיה – ותמרה ושרה שולחו לטרבלינקה. בו ביום הצליחה חיה לצאת מן הגטו וזמן קצר לאחר מכן הצטרף אליה ישראל. לעזרתם נחלצו ידידם הפולני סטאך קוּכַרסקי, אשתו פרַניה, אחיו פרָנֶק, אחותם זוֹשקה ובני ביתם. בזכות נחישותה של חיה נחלצו גם אביו ואחותו של ישראל מן הגטו. חיה וישראל פתחו בחיים בזהות בדויה בצד הארי של ורשה, ואהבתם זה לזה העניקה להם כוחות לשרוד ולדבוק בחיים. בזכות תושייתה ואומץ ליבה המפעימים נחלצה חיה ממצבים מסוכנים, והאיום התמידי על חייה לא מנע ממנה להושיט עזרה לבת דודתה אסתר וליהודים אחרים שפגשה בדרכה. בני הזוג אף סייעו בהפצת עלונים מחתרתיים. מן הצד הארי הייתה חיה עדה באפריל 1943 למרד גטו ורשה, ובלב נשבר כתבה עליו בזיכרונותיה. באותו הזמן כבר נבטו חיים חדשים בתוכה. ביולי 1943 ילדה חיה את בתם מַלגוֹשה, ובאפריל 1944 מתה מַלגוֹשה בנסיבות טרגיות.על־אף אבלם הכבד השתתפו חיה וישראל במרד הפולני בוורשה באוגוסט 1944 . עם כישלון המרד בגזרתם נלכדו והופרדו זה מזה. חיה הצליחה להימלט, אבל לא הצליחה לעלות על עקבותיו של ישראל ונאלצה להתמודד לבדה עם אימת החיים בזהות בדויה בסביבה עוינת ליהודים. לאחר שחרור ורשה סירבה חיה להאמין לעדות שישראל נהרג והמשיכה לייחל לשובו אליה. ואכן, לאחר שבועות ארוכים הופיע ישראל על מפתן ביתה. ב־ 1946 נולדה בתם רות.בספר ימים בלי שם, המבוסס על רשימות שנכתבו עוד בימי השואה, פותחת חיה ביד אמן צוהר אל קורותיה המרתקים וקורעי הלב של אישה, רעיה ואם יהודייה שחייתה בזהות בדויה בוורשה הארית ומוראות חייה לא הכניעו את רוחה." -- מן המעטפת האחורית.

ימים בלי שם : יהודייה אמיצת לב בצד הארי של ורשה

Beyond the Land : Diaspora Israeli Culture in the Twenty-First Century

Beyond the Land : Diaspora Israeli Culture in the Twenty-First Century

Melissa Weininger

This thought-provoking exploration of literature and art examines contemporary Israeli works created in and about diaspora that exemplify new ways of envisioning a Jewish national identity. Diaspora has become a popular mechanism to imagine non-sovereign models of Jewish peoplehood, but these models often valorize powerlessness in sometimes troubling ways. In this book, Melissa Weininger theorizes a new category of "diaspora Israeli culture" that is formed around and through notions of homeland and complicate the binary between diaspora and Israel. The works addressed here inhabit and imagine diaspora from the vantage point of the putative homeland, engaging both diasporic and Zionist models simultaneously through language, geography, and imagination. These examples contend with the existence of the state of Israel and its complex implications for diaspora Jewish identities and nationalisms, as well as the implications for Zionism of those diasporic conceptions of Jewish national identity. This dynamic understanding of both an Israeli and a Jewish diaspora works to envision a non-hegemonic Jewish nationalism that can negotiate both political imagination and reality.

Beyond the Land : Diaspora Israeli Culture in the Twenty-First Century

A companion to experimental cinema

A companion to experimental cinema

Federico Windhausen

A Companion to Experimental Cinema is a collection of original essays organized around both theoretical and historical issues of concern to film scholars, programmers, filmmakers, and viewers. Newly-commissioned essays written by specialists in the field, along with dialogues conducted with a diverse range of practitioners, focus on core subjects to present an international array of overlapping and contrasting perspectives. This unique text not only provides detailed accounts of particular films and filmmakers, but also discusses new approaches of understanding, characterizing, and shaping experimental cinema.
The Companion offers readers an accessible point of entry to the material while seeking to contribute to scholarly debates. Essays explore a wide range of topics within the realm of experimental film, including the shift from traditional biography to broader contexts, the increased attention afforded to local and transnational circuits of exchange, and the deepening of theoretical considerations regarding cultural identity and cinematic aesthetics. Key themes and concepts are inter-woven throughout the text, offering fresh perspectives on experimental cinema’s dialogues with other modes and practices of film and video, its interactions with the non-cinematic arts, its responses to changing technological landscapes, and more. An essential addition to the field, the Companion: 
Balances introductory summaries and scholarly dialogue with existing literature
Explores how the study of experimental cinema can benefit from scholarship in other disciplines
Includes numerous analyses of films that are readily available to view via digital media
Discusses both canonical and obscure or neglected works
Examines the effects of the growing diversification of experimental film scholarship
A Companion to Experimental Cinema is a valuable resource for scholars of film studies and art history, curators and programmers, critics and bloggers, filmmakers and artists, and anyone interested in exploring experimental or avant-garde cinema.

A companion to experimental cinema