ערי ישראל בשנת 2065 – צפופות, חמות, מזוהמות ומחניקות?
התחזיות מצביעות על עלייה ניכרת בקצב גידול האוכלוסייה במדינת ישראל. עד שנת 2065 אוכלוסיית המדינה צפויה להכפיל את עצמה ולמנות יותר מ-20 מיליון נפש, ויותר מ-95% מהם יגורו בערים, והצפיפות בהן תלך ותגדל. בבואנו לצייר תמונה עתידית של החיים העירוניים במדינת ישראל אנו יכולים לשער בדמיוננו את השפעות הצפיפות העירונית בתחומים השונים. ככל שדפוסי הצפיפות הקיימים ימשיכו, המענה למגורים יינתן באמצעות בנייה צפופה של מגדלים לגובה, עם מעט שטחים ירוקים ביניהם. מגדלים אלה לא ייבנו בהכרח במרכזי ערים קיימות, אלא במה שמכונה "שכונות שינה" אשר יתפתחו במהירות הולכת וגוברת בשולי הערים. בשכונות כאלה יהיו מעט שירותים לאוכלוסייה המקומית, הן תהיינה מופרדות מאזורי התעסוקה, ותושביהן ימשיכו להתנייד בכלי רכב פרטיים, בהיעדר פריסה רחבה של רשתות תחבורה ציבורית מהירה. ההתניידות ברכבים פרטיים תוביל בהכרח להחמרת הפקקים ולהגברת זיהום האוויר, עד למעבר מלא לרכבים חשמליים. צפיפות המגורים, בהיעדר צמחייה ותיקה ועצים נותני צל, תוביל לתופעת איי חום עירוניים ברחבי העיר. אלה יביאו לעלייה במעלות החום, שתלך ותחמיר עם התחממות כדור הארץ. איי החום יהפכו את רחובות הערים לבלתי נעימים להליכה, ובחודשי הקיץ הארוכים – לבלתי נסבלים.