האוניברסיטה הפתוחה העניקה לראשונה תואר דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד לשבעה גברים ונשים שהאוניברסיטה מוקירה את פעילותם לאורך השנים לקידום המחקר, התרבות, האמנות, והתרומה למען החברה הישראלית:
זאב אבלס, לשעבר יו"ר הוועד המנהל, האוניברסיטה הפתוחה
ביום שני, ב' בסיון תשפ"ג, 22 במאי 2023, בשעה 15.30 התקיים, טקס הענקת תוארי דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה. זו השנה הראשונה שהאוניברסיטה מעניקה תואר מכובד זה, לאחר שקיבלה בשנה שעברה את אישור המל"ג ללימודי דוקטורט בחינוך: טכנולוגיות במערכות למידה.
קדמו לטקס
nפגשים עם הכלות והחתנים – "פגוש את הספר" עם דן-בניה סרי, "רפואה ונפש – מבט אל העתיד" עם פרופ' מונא מארון ופרופ' דינה בן יהודה, "אמנות מגיבה" עם האמנית זויה צ'רקסקי ו"נשים בראש" שיעסוק במנהיגות והובלה באקדמיה.
פרופ' מימי איזנשטדט, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה – "אנו גאים להעניק לראשונה תואר דוקטור לשם כבוד לשבעה נשים וגברים מכובדים וראויים שדרכם האישית והמקצועית, היא השראה, דוגמה ומופת לסטודנטים, לבוגרים ולסגל שלנו. זו הזדמנות להודות להם, ולראות בהם קרן אור ותקוה למדינת ישראל חזקה ודמוקרטית המובילה את המחקר וההשכלה בעולם.
הנימוקים לקבלת התארים:
זאב אבלס זוכה לאות הוקרה על פועלו רב השנים בשדה הכלכלה הישראלית, בשורה ארוכה של תפקידי מפתח שמילא בתחום הבנקאות ושוק ההון, ובהם מנהל יחידת ביקורת מטבע חוץ ומנהל יחידת ביקורת אשראי וביטחונות, מפקח על הבנקים וחבר בהנהלה הבכירה בבנק ישראל, יו"ר החברה המרכזית לניירות ערך, יו"ר בנק איגוד, יו"ר דירקטוריון אושקוש ואפיק1; על תרומתו לקידום היחסים הכלכליים עם שכנינו, כחבר בצוות הכלכלי לשיחות השלום עם הפלשתינאים בפריז (1994) וכחבר במשלחת לשיחות השלום עם ירדן בוושינגטון (1993); בתפקידיו השונים קיבל החלטות אמיצות, שלהן השפעה מכרעת על הסדרת המערכת הבנקאית בישראל ועל יציבותה, עד ימינו אנו.
פרופ' דינה בן יהודה זוכה לאות הוקרה על פועלה בתחום הרפואה וחקר מחלת הסרטן וההמטולוגיה, בדגש על טיפול בתאים ממאירים באמצעות ננו־חלקיקים של חלבון מעכב תמותה; על עבודתה ארוכת השנים כרופאה מומחית וכחוקרת בבית החולים הדסה, וכפרופסורית ודיקנית הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים – האישה הראשונה בתפקיד זה.
פרופ' מונא מארון זוכה לאות הוקרה על מחקרה פורץ הדרך בתחום מדעי המוח, אשר מתמקד בנוירוביולוגיה ובהתמודדות עם פוסט־טראומה באמצעות השתקת המנגנונים העצביים שאחראיים לגיבוש זיכרון הפחד במוח; על אומץ ליבה, שבזכותו הצליחה לנפץ את תקרת הזכוכית המרחפת מעל נשים בחברה הערבית ובאקדמיה בישראל; על היותה מופת להצטיינות ולהצלחה בלתי מתפשרת כפרופסורית הראשונה בישראל למדעי המוח, ודרך שורה של תפקידים בכירים שמילאה, כחברת הסגל האקדמי הערבייה הראשונה שמונתה לראש החוג לנוירוביולוגיה, לסגנית הנשיא ולדיקנית למחקר ופיתוח באוניברסיטת חיפה.
דן- בניה סרי זוכה לאות הוקרה על תרומתו למדף הספרים העברי זה ארבעים שנה ויותר; על כתיבתו הפורייה והמקורית שנשענת על חומרי גלם השאובים ממחסן הזיכרונות של ילדותו המיותמת בשכונת הבוכרים הירושלמית, והמתובלים בדמיון, באמונות תפלות ובכישוף; הבדיון ביצירתו דווקא מיטיב לתאר את המציאות הישראלית על פניה המגוונות, מציאות הרוויה מתחים משפחתיים, חברתיים, עדתיים ומגזריים; ועל עיסוקו הרגיש אף בנושאים אוניברסליים, כמו אהבה, חמלה, מוות, בדידות ופחד; על שפתו המליצית והרהוטה, המדלגת כבמעשה אמנות בין רובדי התרבות היהודית והלשון העברית, בין עגה ספרדית ירושלמית לשפת חכמים.
רוני דואק זוכה לאות הוקרה על אוזנו הכרויה לרחשי הלב הפועם של החברה בישראל, בהציעו פעם אחר פעם מענה הולם למכאוביה ולצרכיה, באמצעות יוזמות עסקיות, חברתיות ופילנטרופיות, ובהן מרכז "שיתופים" לפתרון בעיות חברתיות מורכבות בגישת "קולקטיב אימפקט" (2007); עמותת "ציונות 2000" (1996) שנוסדה בעקבות רצח רבין ואשר מעודדת ארגונים להגביר את מעורבותם בקהילה; חברת "כרמי הערבה" (1991) לקידום יזמות תיירותית וחקלאית בנגב; תנועת "עוּרו" (2012) שלימים צמחה לארגון "אנו – עושים שינוי" למען צדק חברתי בישראל; ו"שמרת" – מיזם שנולד בעקבות מגפת הקורונה ופעל למניעת הדבקה המונית בבתי אבות, ולרווחתם הנפשית והפיזית של קשישים.
זויה צ'רקסקי זוכה לאות הוקרה על יצירתה המקורית והנועזת, שמוצגת בעשרות רבות של תערוכות בארץ ובעולם זה עשרים שנה ויותר, ובספרים שאיירה; על אומץ ליבה להביא לקדמת המודעות הציבורית, ללא כחל וסרק, הן נושאים שנויים במחלוקת והן מוסכמות יסוד, ולערער עליהם בהומור ובסגנון איורי תמים; על משיחת מכחולה הייחודית, ולעתים אף הבוטה והפרובוקטיבית, שמעוררת שיח ומחשבה מחודשת על סוגיות אקטואליות, היסטוריות, תרבותיות, אמנותיות, מוסריות וחברתיות; על כישרונה למשוך את עין הצופה לעבר עבודותיה, בשימוש בצבעים עזים ובפרטים רבים, ולהעיר אותו מאדישותו.
מרטין פייזנר זוכה לאות הוקרה על השכלתו ופעילותו המשפטית הענפה שמתמקדת במגזר הפרטי, במלכ"רים ובדיני צדקה, בבריטניה וברחבי העולם כולו; על מסירותו ארוכת השנים למדינת ישראל ולעם היהודי, מתוך שליחות וציונות, שהודות להן תרם רבות ממרצו ומממונו להקמת ארגוני צדקה יהודיים בעלי זיקה לישראל; על כהונתו כיו"ר, כחבר מועצת מנהלים או כנאמן של קרנות וארגונים מגוונים, ובהם קרן פילנתרופית מוריס וויוויאן וואהל, האגודה למלחמה בסרטן, קרן ירושלים בלונדון, בית חולים שערי צדק בלונדון, הג'וינט, ועוד רבים. מטרתם של כל אלה היא לקדם תחומים מהותיים בישראל, כמו בריאות, רווחה, דמוקרטיה ומחקר רפואי; וכן לשלב נשים חרדיות בתעסוקה ולתמוך באוכלוסיות נזקקות בארץ, כמו נוער בסיכון, בני מיעוטים ומהגרים.
דברי מר זאב אבלס, לשעבר יו"ר הועד המנהל של האוניברסיטה הפתוחה, בטקס הענקת תוארי דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד, בשם הכלות והחתנים.
רעננה 22.5.2023
כשאני מתבונן על עמיתי לקבלת התואר אני רואה לנגד עיני את המאפיינים היפים של מדינת ישראל והחברה הישראלית.
מקבלי התואר יוצרים פסיפס מרשים ומגוון של החברה הישראלית ומצטרפים לכדי תמונה המשקפת את צדדיה היפים של החברה. ערבים ויהודים, אשכנזים ומזרחיים דתיים וחילוניים.
זה מפגש של מצוינות מדעית שנרתמת לתועלת האדם ורווחתו עם גוונים שונים של יצירתיות אומנותית תרבותית ורוח התנדבותית שמאפשרת לכל זה לקרות.
יש הרבה שמחה וגאווה בכל הישג מדעי של קהילת המדענים בישראל וכן יש יופי הנאה וצבע בכל משיכת מכחול ובכל מילה כתובה שמעשירים את אוצרנו התרבותי והאומנותי.
בימים אלה נכנסה מדינת ישראל לשנתה ה-76 אלה ימים לא קלים ולא פשוטים. כחברה וכישות מדינתית אנו ניצבים בפני אחד האתגרים הקשים ביותר מאז קום המדינה.
השסע והפירוד אשר קורעים את החברה הישראלית אינם נובעים רק מהוויכוח על אופי המשטר בישראל. ההתרחשויות בחדשים האחרונים חשפו פערים הרבה יותר עמוקים בחברה הישראלית.
פערים אלה באים לידי ביטוי בתחושות קיפוח וניכור מצד חלקים שונים בעם מצד אחד, בטענות על התנשאות מצד החלק האחר הטוען שלא הכל תורמים את חלקם בנשיאה בנטל.
פערים ותחושות אלה הם הדלק המזין את רוב רובם של הטוענים כנגד השיטה המשטרית הנוכחית.
מה שקורה בחדשים האחרונים הינו קריאת השכמה לחברה הישראלית.
התכוונו לבנות כאן חברת מופת המושתתת על חזונם של הרצל ז'בוטינסקי ובן גוריון היינו בדרך לשם אולם בשלב מסוים כנראה סטינו במידה מסוימת מהדרך. עלינו לדאוג לחזור לשם ובעיקר להחזיר לנו את תחושת הסולידריות ותחושת הערבות ההדדית שפיעמו בנו. הדברים ניתנים לתיקון.
על מנת להשיג זאת ראשית יש לפעול ליצירת תהליך אפקטיבי שיאפשר להגיע להסכמה רחבה ומקובלת על רוב רובו של העם באשר לצורך ומהות השינויים הנחוצים בכל אחת מרשויות השלטון. כולל מערכת הבלמים והאיזונים בין הרשויות. עם זאת עלינו לתחום גבולות גזרה לדיון ולהשאיר מחוץ לדיון את שמירת עצמאות מערכת המשפט והשארת האיזונים הקיימים היום במבנה הוועדה לבחירת שופטים.
במקביל יש לדאוג להנחלה ולאימוץ של שיח מכבד, יחד עם גילויי הבנה, סובלנות וחמלה כלפי אוכלוסיות חלשות תוך הוקעה בלתי פוסקת של גילויי גזענות ושנאה כלפי כל אדם באשר הוא אדם.
גילויים אלה של חוסר חמלה כלפי החלש, גזענות ושנאת חינם מובילים אותנו לתופעות שאנו רואים בתקופה האחרונה. אלימות מילולית ופיזית המידרדרים לכדי זילות בחיי אדם הבאה לידי ביטוי בשוויון הנפש בו אנו כחברה מקבלים את מקרי הרצח המתרחשים כמעט מידי יום ביומו. האם כסדום היינו לעמורה דמינו?!
עלינו לאמץ ולפעול ברוח אמירתו של רבי אלימלך מליז'נסק: " ותן בליבנו שנראה כל אחד מעלות חברינו ולא חסרונם. ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי ואל יעלה שום שנאה מאחד על חברו חלילה."
בד בבד עלינו לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותנו לסגירת הפערים ואי השוויון החברתי והכלכלי שנפערו בשנים האחרונות בין רבדיה השונים של החברה הישראלית.
כאן יש תפקיד מרכזי בין השאר למוסדות להשכלה גבוהה בכלל ולאוניברסיטה הפתוחה בפרט בהשגת מטרה זו.
אמנם אנו מדינה קטנה עניה באוצרות טבע גם לאחר גילוי שדות הגז בים התיכון. עם זאת אנו עשירים במשאב טבע חשוב ביותר משאב שיש לנו בו יתרון יחסי על פני מדינות רבות אחרות וכוונתי להון האנושי בו התברכנו בשפע ואשר עלינו לפעול כל הזמן לחיזוקו פיתוחו טיפוחו והרחבתו וזאת בין השאר באמצעות הרחבה והעמקה של ההשכלה ובעיקר ההשכלה הגבוהה.
היוקרה והרמה האקדמית של מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל הינם מהגבוהים בעולם מה שתרם להישגים וביצועים מרשימים אליהם הגיע המשק הישראלי.
אולם דא עקא כפי שאמרתי בתחילת דברי ההצלחות לא חלחלו לכל רבדי החברה בישראל ואנו חוזים כאמור בחברה שיש בה פערים כלכליים, פערים סוציאליים, שסעים וניכור.
אם לא נטפל בסגירת פערים אלה היוקרה וההישגים שהגענו אליהם ילכו וישחקו.
זאת הסיבה שעם פרישתי מבנק ישראל בחרתי לתרום באמצעות פעילות התנדבותית לשני מוסדות אשר פועלים להגשמת מטרות אלה.
האחד הוא האוניברסיטה הפתוחה אשר פועלת להנחלת מקצועות המדע כמו גם המקצועות ההומניים לאוכלוסייה רחבה מגוונת ורב תרבותית ובכך תורמת האוניברסיטה הפתוחה להרחבת התשתית המדעית והתרבותית במדינת ישראל. והראיה הגידול המרשים במספר מקבלי התארים. הרבגוניות של מקבלי התארים מבחינת מגזר מגדר וגיל כמו ההכרה לאחרונה במצוינות המחקרית של האוניברסיטה בהיתר של המל"ג להעניק דוקטורט, כל אלה הינם הוכחה ניצחת לתרומתה של האוניברסיטה בתחום זה.
בנאום שנשא שר החינוך בטקס חלוקת פרס ישראל ביום העצמאות האחרון הוא אמר שאחד היעדים המרכזיים שהוא הציב לעצמו כשר החינוך הינו פיתוח כלים שיאפשרו את הנגשת ההשכלה הגבוהה לפריפריה על מנת לסגור את הפערים בינה לבין המרכז.
אדוני שר החינוך, כמי ששימש כיו"ר הוועד המנהל באוניברסיטה וליווה אותה לא מעט שנים, ברצוני לומר לך שהכלי המרכזי קיים ונמצא בהישג יד.
שכן זה מה שעושה האוניברסיטה הפתוחה מאז הקמתה. היא נותנת הזדמנות לרכישת השכלה אקדמאית בלי צורך בעמידה בתנאי סף שסטודנט מסיבות כלכליות, סוציאליות או גיאוגרפיות לא השיג.
הכל פתוח הכל אפשרי ובלבד שיש לך את המוטיבציה ללמוד ולהתקדם.
כל זה מאפשר להנגיש את ההשכלה הגבוהה לפריפריה הן החברתית והן הגיאוגרפית כמו גם לאוכלוסיות אשר מטעמים שונים לא מרגישים בנוח להשתלב במוסדות אקדמאיים רגילים כגון ערבים וחרדים.
הגוף השני הינו קרן וולף. בה אני משמש יו"ר חבר הנאמנים.
קרן וולף הינה גוף סטטוטורי הפועל מכח חוק מיוחד והמעניק אחת לשנה פרסי הוקרה למדענים מצטיינים מכל רחבי העולם ללא הבדל לאום גזע מגדר ודת על תרומה יוצאת דופן למדע בחמישה תחומי דעת: מתמטיקה, רפואה, חקלאות, כימיה ואמנות. הפרסים מחולקים בהתאם לחוק ע"י נשיא המדינה בכנסת בירושלים. הפרס נחשב ליוקרתי ביותר בעולם האקדמי ולשני בחשיבותו לאחר הנובל. הוא גם מנבא לזכייה בנובל בתחומי הדעת המקבילים, שכן ארבעים אחוז מזוכי פרס וולף זכו לאחר מכן גם בנובל. אגב, כל הזוכים הישראלים בנובל בתחומים המדעיים, פרט לאחד, זכו לפני כן בפרס וולף.
הפרס תורם רבות ליוקרתה של מדינת ישראל כמרכז מדעי עולמי וכמי שעומדת עם מדינות נוספות בחזית התמיכה במדע ותרבות, בקרב הקהיליה האקדמית בעולם.
ולסיום – הנימוקים שניתנו להענקת התארים הופכים את מקבליהם למקור השראה וגאווה והם משקפים במידה רבה את החזון של שני הגופים שהזכרתי בדברי שיקרים לי וקרובים לליבי.
נראה לי שאין יותר ממתאים לסיים את דברי בציטוט של דברי הרב קוק המתייחסים לפוטנציאל הטמון בכל אחד מאיתנו:
"בן אדם עלה למעלה עלה
כי כח עז לך
יש לך כנפי רוח כנפי נשרים אבירים
אל תכחש בם פן יכחשו לך
דרוש אותם וימצאו לך מיד".
תודה רבה