ד"ר גרוסוירט-קחטן במחקר השוואתי בין צה"ל לצבא בריטניה
מחקר סוציולוגי השוואתי בין חיילי צה"ל לחיילי צבא בריטניה מגלה כי המוטיבציה, ההערכה והתפיסה של החיילים את שירותם הצבאי מושפעות מההון שהם צוברים במהלך השירות, ואלו משפיעות על הציפייה שלהם להמיר את ההון בשוק העבודה האזרחי.
מחקרן של ד"ר דנה גרוסוירט-קחטן מהאוניברסיטה הפתוחה ושל ד"ר איב בינקס מאוניברסיטת ליברפול הופ בבריטניה פורסם בכתב העת הסוציולוגי הנחשב Sociological Inquiry.
 
חיילים וחיילות ממירים משאבים שנצברו במהלך שירותם הצבאי לתגמולים שונים בזירה האזרחית. תהליך המרה זה ידוע בשם המירות (convertibility). ד"ר גרוסוירט-קחטן וד"ר בינקס טוענות במחקרן כי הציפייה להמרה מושפעת גם מהתפישות הסובייקטיביות של החיילים. החיילים מונעים, תופסים ומעריכים את שירותם הצבאי דרך ההון שצברו במהלך השירות, תפיסה אשר משפיעה על הציפייה שלהם להמיר אותו, או לא, בזירה האזרחית ובשוק העבודה.
 
החוקרות ראיינו חיילים משוחררים מהצבא בישראל ובבריטניה, שחלקם שירתו בתפקידים קרביים וחלקם בתפקידים לא קרביים. מחקרן מנתח את ההבדלים ואת קווי הדמיון בין המשרתים בשני הצבאות, תוך התחשבות בהבדל העיקרי בין שני הצבאות – גיוס חובה בישראל לעומת גיוס בהתנדבות בבריטניה.
ל
טענת החוקרות, החיילים תופסים את שירותם הצבאי באמצעות ההון שהם רוכשים במהלכו. מכאן, שההון הצבאי הוא המשתנה המתווך בין השירות הצבאי לתגמולים החברתיים. הציפיות של החיילים להמרה מושפעות לא רק מהתגמולים האובייקטיביים של השירות הצבאי, אלא גם מהאופן שבו הם תופסים ומעריכים את ההון הצבאי שצברו.
חיזוק לטיעון זה ניתן למצוא בציפייה הדומה, או בעצם בהיעדר הציפייה, של חיילים קרביים הן בישראל והן בבריטניה להמרת ההון הצבאי הנצבר. לכן, על אף שחיילים קרביים הן בישראל והן בבריטניה רוכשים הון תרבותי הרלבנטי לשוק העבודה, כגון עמידה בזמנים, התמודדות עם קשיים, תפקוד במצבי לחץ והתמודדות עם עבודה מתמשכת, הם אינם תופשים את סוגי ההון הללו כבעלי פוטנציאל המרה, כמו חיילים ששירתו ביחידות מודיעין ומבוקשים מאוד בשוק העבודה האזרחי. 
 
מהממצאים של המחקר ניתן ללמוד כי על אף שהמירות תלויה בחוזה בין החיילים למדינה, בדרגת המיליטריזם ובקשר שבין הצבא למדינה, הציפייה להמרה היא עניין מורכב יותר וההבדלים בין הצבא הישראלי והבריטי אינם חד משמעיים.
תרומתו העיקרית של המחקר היא חשיפת חשיבותו של ההיבט הסובייקטיבי של תהליך ההמרה. המירות אינה רק נובעת מיכולתו של השירות הצבאי לפתוח או לחסום אפשרויות לרכישת משאבים, וגם לא רק מהתגמולים שמבטיחה המדינה למשרתים בצבא, אלא גם מהאופן שהחיילים חווים ומפרשים אפשרויות אלו.