איזו צורה יותר גדולה - הפתוחה או הסגורה?
פרופ' טל מקובסקי הוא חוקר פסיכולוגיה קוגניטיבית, חוקר קשב וזיכרון אצל אנשים נורמטיביים, ומתמקד במידע חזותי. מחקר חדש שלו עוסק באשליה חזותית שבה עצמים פשוטים בעלי גבולות חסרים ("פתוחים") נתפסים כגדולים יותר מעצמים בעלי גודל זהה אך "סגורים" במלואם.
 
 
בסדרת ניסויים שבהם התבקשו נבדקים להתאים את הגדלים של שני עצמים שהופיעו על המסך נמצא שהיעדר גבולות אנכיים הגדיל את הרוחב הנתפס של העצם בעוד שהיעדר גבולות אופקיים הגדיל את האורך הנתפס של העצם. האפקט היה רב עוצמה ונמצא תחת תנאים שונים, בסוגים שונים של גירויים וכמעט אצל כל הצופים.
 
לאשליית העצם הפתוח יש השלכות מעשיות בגרפיקה ובתחומי עיצוב מגוונים (דוגמת עיצוב מוצר, עיצוב חזותי וכו') שבהם יש חשיבות רבה לגודל הנתפס של העצמים. לאשליה זו  גם השלכות תאורטיות חשובות בכך שהיא מעידה על כך שהתפיסה של שטח העצם אינה תואמת למציאות הפיזיקלית והיא תלויה באופן קריטי בגבולות העצם. ההסבר שהועלה לתופעה גורס שהמערכת החזותית מותחת את הגבולות החסרים של העצמים הפתוחים, וכתוצאה מכך נוצרת הערכת יתר של מידותיהם.