Header

 

 

שיחה עם ד"ר גל קמינקא על – בינה מלאכותית, רובוטים, רובוטים וירטואליים, מציאות מדומה

 

אורה רענן

 

בפרפראזה על שירו של ביאליק: אומרים יש בינה מלאכותית בעולם, מה זאת בינה מלאכותית? – כך חשבנו לפתוח את שיחתנו עם ד"ר גל קמינקא, בוגר האוניברסיטה הפתוחה בשנת 1994 (בציון משוקלל 91), וזאת לאחר שקראנו באתר האינטרנט שלו, שמחקריו הם בתחום בינה מלאכותית ורובוטיקה. אבל במציאות לא כך פתחנו את שיחתנו. נדרשנו לשאלה זו מאוחר יותר.

ד"ר גל קמינקא עם רובוט בידו

צילום: אושרה קמינקא

כשפנינו בדואר האלקטרוני אל ד"ר גל קמינקא במקום שבו שהה לצורך הפוסט-דוקטורט במחלקה למדעי המחשב של אוניברסיטת קרנגי מֶלון בפיטסבורג וביקשנו לראיינו, לא ידענו שהוא עתיד לחזור ארצה. תשובתו התמהמהה מספר שבועות, עד שביום אחד הוא נענה: הוא בארץ. הוא חזר עם משפחתו לאחר שבע שנים ועובד כמרצה בכיר במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן.

 

"לכאן הגעתי על-מנת להרצות על רובוטיקה", מספר ד"ר קמינקא בן ה-31. "הקורס שלי נקרא 'רובוטים ורובוטים וירטואליים'. זה לא היה התחום העיקרי שלי. אותי עניין איך מערכות חכמות יכולות להשתלב זו בזו לשירותו של המשתמש. זה התחיל במחקר שערכתי לצורך הדוקטורט, שהתחום העיקרי שלו היה איך לגלות תקלות, לנטר ולפקח על צוותים של 'סוכנים' במציאות מדומה (רובוטים וירטואליים). כפעילות צדדית, יחד עם חוקרים עמיתים באוניברסיטה, השתתפתי בתחרויות של רובוטים ממשיים.

 

תחרויות רובוטיות

שנה לאחר שהגעתי לארה"ב, ב-1996, השתתפנו בתחרות שנתית מפורסמת של האיגוד האמריקאי לבינה מלאכותית (AAA1), וזכינו במקום השני. כל רובוט קיבל משימה – לצאת מחדר דמוי משרד, לחפש חדר הרצאות פנוי (אחד מתוך שני חדרים) ואז למצוא שני פרופסורים בחדרים שלהם ולקרוא להם בקול לבוא לפגישה עם מנהל המחלקה בחדר הישיבות הפנוי.

 

כעבור שנה חיפשנו, מספר סטודנטים ואנשי סגל, לעשות עוד משהו והגענו לרובוקפ (robocup). זהו ארגון עולמי הכולל 30 מדינות והמארגן תחרויות שנתיות לרובוטים ולרובוטים וירטואליים, ובעיקר של תחרויות כדורגל. בתחרות זו זכינו במקום השלישי, אבל במקום הראשון בין המשתתפים האמריקאיים. מאז ועד היום אני פעיל ברובוקפ והשנה הייתי אחד משלושת ראשי הכנס שמנה 300 איש ושהתקיים ביפן.

 

בתחרות אחרת", מספר ד"ר קמינקא, "הבאנו רובוט שהזמין אנשים – לפי קריטריון מסוים – להתקרב אליו ולקחת סוכריות מקערה שהנחנו כפיתוי על הרובוט. אמרנו לאנשים שהם צריכים לגרום לרובוט שלנו לחשוב שגם הם רובוטים, ולמצוא לפי מה הרובוט שלנו מחליט למי מותר לקחת סוכריה. האנשים התלבטו רבות ופיתחו תאוריות רבות ומעניינות שלא הייתה להן שום אחיזה במציאות, וזאת, בעצם, משום שקצת 'עבדנו על' האנשים: תכנתנו את הרובוט שלנו כך שיזמין לקחת סוכריה את מי שהתקרב אליו מזווית מסוימת"...

 

 

בשנת 1997 הוזמנתי להרצות בפעם הראשונה בכנס מדעי בינלאומי. הכנס התקיים בישראל, בזכרון יעקב. באופן טבעי הייתי מתוח וגם קצת 'שקשקתי'. הסתכלתי על הקהל, ופתאום זיהיתי בשורה הראשונה את ד"ר מיריי אביגל, שהייתה המנחה שלי באוניברסיטה הפתוחה בתחום של היגיון עמוםFuzzy Logic) ). זו הייתה הטכניקה שבה השתמשתי בתוכנת הרובוט, בעבודת המחקר שאותה הצגתי בהרצאתי.

 

 

לימודים במהלך השירות הצבאי

"בצבא שֵרתי במודיעין", מספר גל. "ותוך כדי השירות הרגשתי שהפעילות האקדמית, זו שרכשתי במשך שנה באוניברסיטת ברנדייס בבוסטון לפני הצבא, כשאבא, ואתו המשפחה, היה בשליחות שם, מתמוססת. פניתי לאוניברסיטה הפתוחה, מתוך מטרה לנסות ללמוד מספר קורסים. אבל עד מהרה התחוור לי שאם אשקיע מאמץ וזמן, אוכל בעצם לגמור את התואר בד בבד עם סיום השירות בצה"ל. את התואר לא סיימתי עם השירות, אלא חצי שנה מאוחר יותר. באותו זמן גם התחתנתי עם רעייתי אושרה, ומה הפלא שבבחינת הגמר של הקורס חשבון אינפיניטסימלי, שהיה הקורס האחרון שלי (הבחינה התקיימה יומיים לאחר החתונה), קיבלתי את הציון הנמוך ביותר מכל הקורסים"...

 

לאחר שנתיים של עבודה כמתכנת, נסע הזוג הצעיר לארה"ב. גל קמינקא רצה להתמקד בנושא של מציאות מדומה (Virtual Reality) ואת זאת עשה באוניברסיטת דרום קליפורניה, במסלול ישיר מתואר ראשון לדוקטורט. מסלול זה נמשך חמש שנים, שלאחריו בילה עוד שנתיים בפוסט-דוקטורט באוניברסיטת קרנגי מֶלון בפיטסבורג.

 

בינה מלאכותית – מהי?

בחיוך שיש עמו שמץ של גיחוך, כמי שאומר 'ידעתי שנגיע לזה', הגיב ד"ר קמינקא כששאלתי אותו: "ובכן מה זאת בינה מלאכותית?"

 

"את יודעת" אמר, "כמה אנשים נכוו כשהתיימרו לענות על שאלה כזאת?!"

 

ובכל זאת? – "תחום הבינה המלאכותית בודק, בין השאר, איך רובוט או מערכת תוכנה יכולים לתפקד בצורה נכונה, כלומר, הם מנסים להגיע לרמת חשיבה אנושית ואף לעלות עליה. רובוט הוא מחשב, שמוגבל על-ידי גוף מכני וגם על-ידי מגבלות חישוביות, כגון זיכרון מוגבל או מעבד מוגבל ביכולתו על-ידי רוחב פס בתקשורת (band-width), או כמו דיבור בקצב ובעוצמה מסוימים. אני מנסה להבין איך, למרות המגבלות האלה, רובוטים ומערכות תוכנה, כמוהם כבני אדם, יכולים לתפקד כצוות. ואני מנסה לבנות מנגנונים שיחקו ויסבירו את הפעילות החברתית האנושית. זה לא כל בינה מלאכותית, אלא התחום שלי שנקרא 'מערכות מרובות סוכנים' ".

 

מטרת המחקר

האם מטרת המחקר היא לשאוף ולהבין איך המוח האנושי עובד, או שמטרת המחקר היא לבנות מכונות שיפעלו טוב יותר מהמוח האנושי?

 

"גם וגם", עונה ד"ר קמינקא. "תלוי במטרה. התפקיד שלי בתור מדען הוא לחקור ולהבין איך מתבצעת חשיבה כדי להשיג מטרה מסוימת. לדוגמה: במשחקי מחשב, בינה מלאכותית אסור לה, בשום פנים ואופן, שתהיה הרבה יותר טובה מהשחקן, כי הוא לא יוכל לנצח את הרובוט ולא ייהנה מהמשחק. לעומת זאת, גם אי אפשר להוריד את הרמה של הבינה המלאכותית מתחת לסף מסוים, כי אז השחקן האנושי מאבד עניין, כי הרובוט – בין שאתה משחק נגדו ובין שאתה משחק אתו, נמצא במצב נחות, וזה לא מעניין לא כמתחרה ולא כשותף. אבל לפעמים, אנו, בני האדם, מעוניינים שלצורך מטרות מסוימות, מערכות הבינה המלאכותית יתפקדו ברמה גבוהה מזו של הרמה האנושית. למשל, בזיהוי פנים או בזיהוי טביעות אצבעות לצורכי אבטחה. זהו נושא אקטואלי מאוד היום בעולם".

 

 

"בינה מלאכותית" במילונים

במילון אבן שושן לא מצאנו את הערך "בינה מלאכותית".

במילון ספיר  כתוב: "ענף מחקר העוסק במכשירים ובמכונות המתפקדים בהתאם לבינה האנושית".

במילון רב-מילים, כתוב: "קירוב פעולת המחשב למודלים של המחשבה האנושית והמוח האנושי; חיקוי תהליך החשיבה של האדם בהסקת מסקנות ובקשרים אסוציאטיביים על-ידי מכונות. משמשת ברובוטים משוכללים במחשב לאבחון רפואי, בתוכנות לתרגום שפות, במשחק שחמט באמצעות מחשב ועוד".

 

 

עורך: איתן אבניאון, הד ארצי הוצאה לאור/איתאב הוצאה לאור, 1997

יעקב שויקה, תשנ"ז, כל הזכויות שמורות למט"ח, (המרכז לטכנולוגיה חינוכית), למשכל (ידיעות אחרונות וספרי חמד) ולסטימצקי.

 

Back Line