Header

תרבות, חברה ומיתוס - ספרים חדשים ביהדות ובהגות

 

ד"ר אבריאל בר-לבב

 

סדרת ערבי עיון של המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה, בשיתוף מרכז שלמה מוסיוף לחקר הקבלה באוניברסיטת בר-אילן

 

תרבות חברה ומיתוס
ציור מסוף המאה ה-17 של בית הכנסת הספרדי-פורטוגלי
באמסטרדם, המתאר את ליל יום הכיפורים.

 

ישראל צינברג היה מהנדס כימאי. יהודי רוסי שהקדיש את לילותיו לכתיבת היסטוריה מקיפה ביידיש של הספרות העברית, החל מן הפייטנים הראשונים ומשוררי ספרד ועד תקופת ההשכלה ברוסיה. הוא פעל במוסקבה, בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת. בברית המועצות כבר לא ניתן היה להדפיס מחקר כזה על התרבות היהודית, ולכן הבריח צינברג את כתב היד שלו לווילנא, ושם ראו אור בין השנים 1929-1938 שמונת הכרכים של ספרו, "די געשיכטע פון דער ליטעראטור ביי יידן". שמואל ורסס, שהיה אז נער וילנאי חובב ספרות, ציפה לכרכים האלה בקוצר רוח. כרבים אחרים מחבריו הווילנאים, בשל מצבו הכלכלי לא יכול היה להרשות לעצמו לרכוש את הספרים, והוא הסתפק בכך שקרא בהם בספריות היהודיות העשירות שווילנא הייתה מפורסמת בהן. כאשר נדפס אחד הכרכים האחרונים של המפעל המונומנטלי של צינברג, התחוללה שריפה בבית הדפוס, והגיליונות המוכנים לדפוס נחרכו ונפגמו. במקום לזרוק את הספרים, נמכרו הדפים לסוחרי השוק של וילנא, כדי שישמשו נייר אריזה. אז הלך ורסס לשוק, אסף מן הדוכנים את הגיליונות שנפגמו רק מעט בשוליהם, וכך הצליח לראשונה להכין לו עותק משלו של כרך של צינברג. עלה מן הכרך הזה ריח חרוך, וכל אימת שוורסס מעיין בכרך של צינברג עולה באפו הריח החרוך הזה.  לימים עלה הנער שמואל ורסס לארץ, למד באוניברסיטה העברית, שימש בה פרופסור לספרות ההשכלה, והוא בעל פרס ישראל לחקר הספרות העברית.

 

את הסיפור הזה סיפר פרופ' שמואל ורסס בערב העיון הראשון במסגרת הסדרה "תרבות, חברה ומיתוס - ספרים חדשים ביהדות ובהגות", שנערך במכון בן-צבי בירושלים, לכבוד ספרו של פרופ' זאב גריס (מאוניברסיטת בן-גוריון) "הספר כסוכן תרבות 1700-1900", שראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד. הספר עוסק בהתפשטותו של הספר העברי באירופה בתקופה הנדונה, ומתוך כך דן, בין היתר, בסוגי הספרים שנדפסו אז ובסוכני התרבות האפורים שהפיצו אותם - מביאים לדפוס, מגיהים, מדפיסים, סדרים ופועלי דפוס.

 

בערב השתתפו, מלבד פרופ' ורסס, פרופ' משה אידל מהאוניברסיטה העברית, הסופר פרופ' חיים באר מאוניברסיטת בן-גוריון, והמחבר פרופ' גריס; יושב הראש היה פרופ' יוסף קפלן מהאוניברסיטה העברית, שקרא בדברי הפתיחה שלו קטע על ספרים מדבריו של הסופר הספרדי חורחה לואיס בורחס. פרופ' אידל דן בדבריו בתפיסות קבליות של הספר ובמשמעותו של המפגש האישי של מקובלים בתקופות שונות עם ספרים בודדים. פרופ' באר העלה את דמותו של מוכר הספרים, המקבץ ספרים ואז נפרד מהם, וחוזר חלילה. בדברי התגובה שלו סיפר פרופ' גריס כיצד התגלגל למחקרו, וסיפר על פגישה שהייתה לו עם פרופ’ גרשם שלום המנוח, שהפגין שליטה ביבליוגרפית שעשתה על גריס רושם עצום.

 

הסדרה "תרבות, חברה ומיתוס - ספרים חדשים ביהדות ובהגות" משותפת למחלקה להיסטוריה באוניברסיטה הפתוחה ולמרכז שלמה מוסיוף לחקר הקבלה באוניברסיטת בר-אילן. עורכי הסדרה הם ד"ר אבריאל בר-לבב, מן המחלקה להיסטוריה באוניברסיטה הפתוחה, וד"ר אברהם אלקיים, העומד בראש מרכז שלמה מוסיוף באוניברסיטת בר-אילן. הסדרה כוללת ארבעה ערבים. הערב השני התקיים בבית-התפוצות והוקדש לספרו של פרופ' יעקב ברנאי מאוניברסיטת חיפה, "השבתאות - היבטים חברתיים", שראה אור בהוצאת מרכז זלמן שז"ר. השתתפו בו המחבר פרופ' ברנאי, פרופ' מיכאל הד מהאוניברסיטה העברית, פרופ' זאב גריס, וד"ר ירון בן-נאה מהאוניברסיטה העברית. יושב הראש היה ד"ר רם בן-שלום, ראש המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה.

 

ערב העיון השלישי בסדרה זו התקיים באוניברסיטת בר-אילן והוקדש לספריו של המקובל אברהם כהן דה הירירה, "בית אלוהים ושער השמים", שראו אור בתרגום מכתבי-יד בספרדית בידי ד"ר נסים יושע, בהוצאת מכון בן-צבי. בערב זה השתתפו פרופ' רי"צ ורבלובסקי מהאוניברסיטה העברית, פרופ' ברכה זק מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, ד"ר עמוס גולדרייך מאוניברסיטת תל-אביב וד"ר נסים יושע מאוניברסיטת בר-אילן. את הערב ליוו קטעי קריאה בספרדית מפי המשורר שלמה אביו, וקטעים מוסיקליים בביצוע עודד שוב ואורית שילוח; יושב הראש היה ד"ר אברהם אלקיים.

 

ערב העיון הרביעי נערך לכבוד ספרו של פרופ' שלמה גיורא שוהם מאוניברסיטת תל-אביב, "הדיאלוג בין המיתוס לכאוס", שראה אור בהוצאת רמות, אוניברסיטת תל-אביב. השתתפו בערב זה: ד"ר אבשלום אליצור מאוניברסיטת בר-אילן, ד"ר יוחנן גרינשפון מהאוניברסיטה העברית, וד"ר אבריאל בר-לבב מהאוניברסיטה הפתוחה.

 


Back Line