רויטל צרפתי ז"ל 1971 – 2011

רויטל,
הגעתי לאוניברסיטה הפתוחה הרבה לאחר שכבר היית את מנחה מעולה ומסורה כל כך לתלמידייך. הפגישות הטובות שלי איתך היו לרוב דוקא בבריכת השחיה באוניברסיטת תל אביב, אותה פקדת – אין ספק – בהתמדה הרבה יותר גדולה משלי... כשהיית מובילה את השחייה, אימון הבוקר שלי היה משתפר פלאים, וזה היה כמובן פתיח טוב לשיחה על לימודי הדוקטורט שלך, על מאבק השכר של סגל ההוראה, וכמובן על הסטודנטים שלך.

נחסר אותך מאד,

אביעד חפץ
ר' תחום כלכלה

רויטל יקירתי!!!

איך אפשר לסכם שנים ארוכות של חברות קרובה ושיתוף פעולה לכמה מילים?????....

חברות שראשיתה בהפסקות הסיגריה של "אסטרטגיה ליחידה עסקית", במסדרונות תיכון חדש ת"א, בלימודי התואר הראשון - ואשר נמשכה מאז גם לאורך לימודי התואר השני של לימודי הכלכלה באונ' בר-אילן... בעצם, את היית זו שמשכה אותי לשם כשהתלבטתי בין אב"א לבין את"א - והדרכת אותי בהליכי הרישום – וביחד, תוך שיתוף פעולה פורה ומפרה, סיימנו.

מאז – עשינו דרך ארוכה ביחד – דרך של חברות טובה וקרובה, דרך של שיתוף פעולה. היינו אמורות לשתף פעולה גם בשנה"ל הקרובה – אלמלא האסון שקטף אותך מאיתנו בדמי ימייך.

בייתי היה תמיד פתוח בפנייך, אישי וילדי ראו בך חברה - והלב והראש עדיין מסרבים להאמין ולהפנים שכבר לא תגיעי... שכבר לא תגיע ממך איזו שיחת טלפון...
הטלפון שאת מספרו עדיין אינני מסוגלת למחוק מהרשימה...

וכשאחלוף בעתיד במסדרונות המרכז בקלאוזנר, בשבילי אליאנס, ברחבות הדשא של מכללת ר"ג – בכל אחד מאלו הרי הייתה לנו את הפינה הקבועה שלנו לרגעים הקצרים שבין לבין - אמשיך לראות את דמותך פוסעת לקראתי, את החיוך, את כוס הקפה המשותפת, את הסיגריה הנצחית שלנו – את ההתעדכנות המהירה שלפני החזרה לכתת הלימוד...

עבורי תמיד תהיי שם.

אולה לבקוביץ

קשה לי לדבר על רויטל בלשון עבר.

הכרותי עם רויטל החלה כאשר למדה אצלי במכללת רמת גן את הקורסים של תורת המחירים.
כבר כסטודנטית רויטל בלטה ביכולותיה הלימודיות, ברמת ההשקעה והעניין שהביעה בקורס וברצונה להצטיין.

עם סיום תואר ראשון המשיכה רויטל ללימודי תואר שני בכלכלה ובמקביל היא החלה להנחות את הקורס מבוא למיקרו כלכלה אותו אני מרכז . בהמשך עקב הצלחתה המרובה החלה להנחות קורסים נוספים באו"פ.

רויטל ניחנה ביכולות הנחיה נדירות ובקסם אישי שכבשו את לבותיהם של כל הסובבים אותה.
היא תמיד נהנתה להשקיע בסטודנטים וחיפשה את הקבוצות הכי מאתגרות להנחיה.
רויטל האמינה שעם כוח רצון אמיתי , כל אחד יכול לממש את הפוטנציאל שלו ולהצליח , ושמחה עם הצלחתו של כל סטודנט.

נאמנותה לעבודתה היתה טוטאלית. הלימוד היה חלק בלתי נפרד ומרכזי מחייה ועולמה וגרם לה סיפוק רב , ואין זה אך סמלי שהיא נקטפה מאיתנו בדרכה ממפגש הנחיה בקורס אחד למפגש הנחיה בקורס אחר.

לימים , נהפכה רויטל לידידת אמת של משפחתי. כולנו שמחנו להיות בחברתה , היתה בה שמחת חיים מיוחדת ואהבה חזקה לילדים, לטיולים בטבע , לספורט ולחיים בכלל.
את פרויקט לימודי השחייה של בנותי מגיל צעיר קיבלה על עצמה בהשקעה ואהבה שרק היא ידעה להעניק , ובריכת אוניברסיטת תל אביב זכתה לכינוי : " הבריכה של רויטל" בפי בנותי והן תמיד חיכו למפגש הקבוע עם רויטל בבריכה בימי שבת בבוקר.

כל מי שהכיר את רויטל נשבה באישיותה המיוחדת ולא יכול לקלוט ולהשלים עם האובדן.
השארת חלל ענק בלב כולנו , נזכור תמיד את טוב ליבך וצניעותך וזכרך יהיה חקוק בלבותנו לעד.

עדי טמיר

רויטל היקרה,

שנים רבות היינו יחד באותו מוסד ודרכינו כמעט שלא נפגשו, עד שבסתיו שעבר ביקשתי מעדי טמיר לבקר במפגש הנחיה בקורס מבוא למיקרוכלכלה, יחד עם מנכ"ל האוניברסיטה הפתוחה, עמית שטרייט. עדי שלח אותנו לקבוצה שלך בבית הספר אליאנס. ישבנו באחד השולחנות יחד עם כארבעים סטודנטים, ואת נכנסת לכיתה עם החיוך שלך, מאיר הפנים.

זה היה רק השיעור השלישי, וכבר הכרת את השמות של כולם. ישבנו מרותקים ומוקסמים במשך כל שלוש השעות של המפגש ואף נשארנו לדבר איתך.

אמנם הפגישה שלנו הייתה קצרה, אך נגעת לליבי. בלוויה שלך פגשתי אנשים רבים מהאוניברסיטה הפתוחה שנגעת לליבם, ולכל אחד מהם היו שבחים לומר לזכרך, היו שלימדו אותך, היו שלימדת אותם, עם אחרים עבדת שנים רבות במרכזי הלימוד של האוניברסיטה, וכולם אהבו אותך. את חסרה לנו מאוד.

יהי זכרך ברוך,

ניצה גרי
ראש המחלקה לניהול ולכלכלה