אפקט מתיו ואפקט מתילדה
הסוציולוג רוברט מרטון טבע
בשנת 1968 את המונח אפקט מתיו, והשתמש בו כדי לתאר תופעה של מדענים בולטים שנוצר סביבם אפקט הילה ולכן מיוחסת
להם עבודה מחקרית שלא ביצעו כלל או שביצעו יחד עם מדענים אחרים. בהמשך לכך, מרגרט רוסיטר טבעה בשנת 1993 את המושג אפקט מתילדה שמתייחס למקרים שבהם התעלמו ממדעניות חשובות, השכיחו את שמן, או הפחיתו
מן החשיבות של תרומתן למדע. היא מצאה שהקיפוח הזה
התרחש
בעיקר בנוגע לפרסי נובל
ולפרסים יוקרתיים ברמה
של "כמעט נובל".
כך לדוגמה קרה לברברה מקלינטוק (1902-1992).
היא ביצעה את מחקריה בתירס וגילתה את הטרנספוזונים, קטעי DNA שמשנים את מקומם ועשויים לעבור מכרומוזום לכרומוזום
ובכך לשלוט על התבטאות גנים. מקלינטוק זכתה אמנם בפרס נובל, אבל ההחלטה להעניק לה
את הפרס התקבלה רק 35 שנים לאחר שהציגה את תגליתה. רוזלינד פרנקלין (1920-1958), שתרמה
לגילוי מבנה הסליל הכפול של ה-DNA, נפטרה בגיל צעיר ממחלת הסרטן ולא זכתה לקבל את פרס הנובל. שני
הזוכים המפורסמים, ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק, לא הזכירו את פרנקלין כלל בנאומיהם
בטקס חלוקת הפרס. הזוכה השלישי, מוריס וילקינס הסתפק בציון לקוני של "הכישורים
הטכניים" של פרנקלין. רק שנים רבות לאחר מכן פרנקלין החלה לזכות
בהכרה שהייתה ראויה לה. בשנת 2003, במסגרת החגיגות לרגל חמישים שנה לגילוי הסליל
הכפול, נערכו תערוכות שהציגו את עבודתה המדעית, וקינגס קולג' בלונדון, שבו היא עבדה,
קרא לבניין על שמה.
אז מה אפשר לעשות?
גם
אנחנו יכולות ויכולים להשפיע על זיכרון קולקטיבי של נשים במדע. כך למשל, אפשר לעודד בתי ספר להציג בשטחם
תמונות של מדעניות נשים ולא רק של מדענים גברים, כפי שעשתה אריאנה לויצקי, סטודנטית של האוניברסיטה הפתוחה, ואפשר להתעקש להנציח מדעניות
חשובות בשמות של מעבדות, כפי שעשתה המחלקה למדעי הטבע והחיים באוניברסיטה הפתוחה.
מקורות
Merton, R. K. (1968). The
Matthew effect in science: The reward and communication systems of science are
considered. Science, 159(3810), 56-63. doi: 10.1126/science.159.3810.56
Rossiter, M. W. (1993). The
Matthew Matilda effect in science. Social Studies of Science, 23(2),
325-341. doi: 10.1177/030631293023002004