לאורך ההיסטוריה הייתה האמנות קשורה לטכנולוגיות של זמנה, אך בעידן הדיגיטלי הפכו
קוד, אלגוריתמים, בינה מלאכותית, נתונים ומערכות תקשורת לחומרי גלם מרכזיים של היצירה
האמנותית.
העבודות המוצגות בתערוכה חושפות את המנגנונים הסמויים הפועלים מאחורי הפיקסלים, ומציעות
מבט על האופן שטכנולוגיות מעצבות את תפיסת המציאות, הזיכרון, הגוף והזהות. כאן הקוד אינו
רק אמצעי ליצירה, אלא לעיתים היצירה עצמה; האלגוריתם הופך לדימוי, והמערכת הטכנולוגית
הופכת לחומר אמנותי.
התערוכה מבקשת לבחון את הדרכים שבהן אמנים בני זמננו משתמשים בטכנולוגיה לא רק ככלי
עבודה, אלא כשפה אמנותית בפני עצמה. התערוכה אינה מבקשת להגדיר את אמנות המדיה, אלא
להציג את ריבוי השפות המרכיבות אותה.
כל אחד מתשעת האמנים המשתתפים פועל באמצעות "דיאלקט" ייחודי משלו: החל בווידאו,
צילום ועיבוד דיגיטלי, דרך אלגוריתמים ובינה מלאכותית, ועד לתרגום של תהליכים דיגיטליים
לאובייקטים חומריים. יחד יוצרות העבודות חוויה של שפות מדיה עכשוויות, וממחישות כיצד
מידע, קוד וטכנולוגיה מתורגמים לחוויה חזותית, חושית ותרבותית.