דבריה של אינגה לרגל טקס קבלת התואר, מאי 2018:
למלמדיי היקרים:
פרופ' מוסטפא כבהא
ד"ר חיים נסים
ד"ר יונית עפרון
ד"ר טל שובל
ד"ר רפאל הרשטיין
ד"ר אבישי בן-דרור
ד"ר אורית מנור
ד"ר אייזיק לובלסקי
גב' ענבל נסים-לובטון
ד"ר מחמד מסאלחה
ד"ר אילן שובל
ד"ר אורית הירט-רמון
ד"ר מנחם רצון
ד"ר יפעת פלג
ד"ר משה ברנט
ד"ר רחל כהן-פרידהיים
גב' תמי ינאי
מר' ישראל גינגולד
גב' מיכל ברון-אדלר
את השנה העברית החדשה, את שנת תשע"ח אני אתחיל כבוגרת האוניברסיטה הפתוחה. לפני מספר ימים קיבלתי זכאות לתואר בוגר. זאת למרות שאני כבר בחצי התואר השני שלי אבל הנה, החלום מתגשם.
לפני מספר שנים הייתי קצינת משטרה קשוחה וקצת נאיבית, מלאת ביטחון שאין מה לחשוב יותר מדי על החיים. הנה הוא המסלול שנפרס מולי וצריך לזרום עם המסלול הזה, לצעוד בו בגאווה בלי להקשיב לקולות הפנימיים יותר מדי. אין לזה זמן. ואין פריווילגיות למי שמשקיע את הזמן בלדבר עם עצמו. תמורות סובייטיות והישרדותיות של העלייה לבד בגיל צעיר השאירו חותם, מה שנקרא.
אבל אז קרה משהו. אני מתקשה להצביע על אירוע אחד ספציפי שהפך את התודעה שלי. מניחה שזה היה יותר דומה לתהליך, פאזל של פגישות עם אנשים מסוימים, חוויות שונות... החלטתי לפרוש משירותי במשטרה, הפסקתי את הלימודים בחוג לקרימינולוגיה. הגיע לידיי ידיעון הקורסים של האוניברסיטה הפתוחה. דפדפתי לי בחוסר עניין ואז... ראיתי את התואר הזה. לא היה קורס אחד שלא דיבר אליי: קורסים בהיסטוריה ולימודי המזרח התיכון.
עד היום שואלים אותי איך הגעתי ללימודים האלה ולמה דווקא זה. "גלגול קודם" - אני עונה להם. ויש בזה המון. תמיד נמשכתי לאזור הזה. הסרטים שראיתי בילדות, מוזיקה ששמעתי, האופנה בסגנון הים תיכוני, השפות האלה.. כל זה משך אותי כמו אגדות של שחרזדה, היה נראה לי מפולפל וצבעוני.
ולא התאכזבתי לרגע. מהקורס הראשון של התואר ההתלהבות שלי רק גברה. התיאבון נפתח. חיפשתי קשר עם המרצים שלי, להתפלמס אתכם. הייתי צמאה לעוד ספרות ועוד מידע, הקמתי מועדון סטודנטיאלי ללימודי המזרח התיכון באו"פ , "אוריינטליקה", ואת השם בשבילו בחרתי יחד עם ד"ר טל שובל (שהיה בעד) וד"ר אבישי בן-דרור (שלא אהב את השם האוריינטלי והיה כזה תענוג להתווכח על זה).
הלימודים פתחו בפניי עוצמות שלא הכרתי בעצמי למרות שתמיד הרגשתי שקיים בי משהו אחר, שונה ממה שאני יודעת. כמויות הידע שקיבלתי מכם, האנרגיה הזו של האקדמיה שמעניקה טעם לקיום, גרמו לי להיכנס לחוגים מגוונים של אנשים. התחלתי להיות מעורבת יותר בחיי, בחיי הקהילה שלי, העיר שלי, המדינה שלי. עשייה חברתית ופוליטית הפכו לחלק מהותי ואולי עיקרי מחיי. התחלתי לפגוש אנשים שלמדתי עליהם בספרים. וזה הפך את הלימוד למשמעותי יותר, למחודד יותר.
כיום אני משמשת כיועצת פרלמנטרית לח"כ קסניה סבטלובה בכנסת ישראל, משמשת ככתבת בעיתון "ווסטי" בשפה הרוסית מבית "ידיעות אחרונות", יוזמת קורסי הכשרה פוליטי מנהיגותי לצעירים ברחבי הארץ ומעבירה סדנאות מנהיגות לנשים ערביות ויהודיות. ואיך לא? ממשיכה להיות המושבעת של האוניברסיטה הפתוחה, ממשיכה להיות סטודנטית והפעם לתואר שני בלימודי דמוקרטיה בין תחומיים. במקביל, השנה אני מתחילה את לימודי התואר השני בפקולטת הבית להיסטוריה, המחזור הראשון של התוכנית החדשה באוניברסיטה.
כהרגלי אני שולחת לכם ברכות לרגל ראש השנה. כל שנה נהניתי לקנות גלויות, כאלו שכבר כמעט ולא שולחים, לכתוב עליהן כמה מילים חמות ולהעביר אליכם.
השנה בחרתי לברך אתכם במכתב הזה.
חשבתי לעצמי שידע הוא דבר קסום שאין דומה לו ביקום. אפשר למסור ידע בלי הגבלה והדבר המדהים ביותר הוא שככל שתיתן יישאר לך יותר ממה שנתת. ויותר מזה! ככל שתיתן יותר כך הוא יכפיל את עצמו אצל המקבל. ידע יוצר שרשרת מסירה מדהימה (איסנאד שכזה, אם כבר בלימודי המזרח התיכון עסקינן). אני מניחה שמלמד מקבל את הידע שלו בחזרה בשלב כלשהו, צומח מאינטראקציה עם תלמידיו. כך הוא לא עוצר במקום, הוא תמיד יתפתח וימצא את עצמו יותר שלם ממה שהיה אתמול. ואז כבר לא ניתן להבין באמת מי המלמד ומי התלמיד. זהו האושר האמיתי כנראה.
על האושר הזה אני רוצה להודות לכם. על הידע שחלקתם איתי, על ההבנה ועל הצעדים שעשיתם לקראתי כשהייתי צריכה את זה בחיינו האינטנסיביים, על המילים החמות שכתבתם עליי כשביקשתי המלצות למלגה, על ההיענות והזמן שלכם כשהזמנתי אתכם לתת הרצאה ללא עלות במועדון הסטודנטיאלי, על החיזוקים, על היחס החם, על הפידבקים, על האנרגיה האינסופית ללמוד ולהתקדם גם בימים הקשים ביותר בחיי כשרק הלימודים הצילו אותי...
תודה לכם ולכן על אהבה לחשיבה, לחקירה, לאזור הזה שבו אנחנו חיים, לאנשים, להיסטוריה שחוזרת על עצמה אבל מפתיעה אותי כל יום מחדש.
מאחלת לכם ולכן שנה מלאה בסיפוק אקדמי ואישי, שנה של שמחות ובריאות, שנה של סולידריות אזרחית ואקדמית וכמובן, של תקווה.
שלכם בכבוד עמוק,
מדורסקי אינגה