הלימודים באוניברסיטה מתחלקים לפי סמסטרים – סתיו (אחרי חגי תשרי), אביב וקיץ. ניתן להצטרף ללימודים לקראת כל אחד מהסמסטרים. מומלץ להקדים להרשם כדי לתפוס מקום בכיתות המקוונות או הפרונטליות.
בוודאי. לרשות הסטודנטים עומד מוקד פניות, דרכו ניתן לקבוע פגישה אישית עם יועץ מוסמך של האוניברסיטה הפתוחה, שמכוון את הסטודנט איזה תואר ללמוד ואילו קורסים לבחור כדי לבנות את התואר בצורה נכונה, בהתאם לשיקולים ולזמן הפנוי העומד לרשות הסטודנט.
ליצירת קשר עם מוקד הפניות, השאירו פרטיכם בטופס יצירת הקשר בדף זה.
כן. לימודים תורניים גבוהים, תואר ראשון, תעודת הוראה, הסמכה לרבנות, תעודת הנדסאית מסמינר ולימודים קודמים אחרים, ייתכן שיוכרו כלימודים קודמים.
לשם בדיקת הזכאות, יש להביא את המסמכים המקוריים לוועדה להכרה בלימודים קודמים, בצירוף טופס בקשה מלא. הוועדה דנה בכל בקשה באופן פרטני ובהתאם לתוכנית הלימודים של הסטודנט או הסטודנטית.
לא. האוניברסיטה הפתוחה דוגלת בשוויון הזדמניות מלא ולכן מאפשרת לכל סטודנט, בכל גיל, להירשם ללימודים ללא כל תנאים מוקדמים. אין צורך בבחינת בגרות, מכינה אקדמית או בחינה פסיכומטרית. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי חלק מתחומי הלימוד דורשים רקע מוקדם במתמטיקה ברמה תיכונית.
ניתן להתחיל ללמוד בלי בחינת אנגלית, ובאופן רשמי עד לסיום 18 נקודות זכות (3-4 קורסים) צריך לעבור מבחן סיווג רמה. בכל זאת, מומלץ לשפר את האנגלית ולגשת למבחן סיווג כמה שיותר מוקדם. ההמלצה היא מיד לאחר סיום הקורס הראשון.
כל מי שלמד בבית ספר תיכון שהשפה בו אינה עברית, זכאי לקבל הארכת זמן במבחן עבור הקורסים הראשונים.
הקורסים באוניברסיטה הפתוחה (כ-700 במספר) מגוונים מאוד. באופן כללי, ניתן להניח כי הקורסים במדעי המחשב, מתמטיקה, מדעים מדויקים, כלכלה, חשבונאות אנגלית וכדומה – לא נוגעים בנושאים השקפתיים. קורסים במדעי הרוח, יהדות, פסיכולוגיה, היסטוריה וכדומה – ייתכנו בהם נושאים שהלימוד שלהם מורכב יותר בחינה השקפתית.
הנחת היסוד של הסטודנט צריכה להיות שנקודת המוצא היא תפיסה אקדמית מחקרית ולא דתית-אמונית. למי שמעוניין בכך, ניתן לקרוא את רשימת הנושאים של הקורס לפני הרישום וכמו כן, אפשר להתייעץ ולברר לגבי כל קורס לפני שנרשמים אליו אצל סטודנטים שמכירים בסופו של דבר, גם השקפות עולם הן עניין אישי ואצל כל אחד יש סף אחר.
האוניברסיטה הפתוחה לא מקיימת לימודים או כל פעילות אחרת בהפרדה, אך שיטת הלימודים הייחודית מאפשרת גם למידה עצמאית מהבית או למידה בשיעורים מקוונים מוקלטים – כך שניתן ללמוד עצמאית ובלי הכרח להגיע לכיתות מעורבות. כמו כן, ישנם מוסדות מלמדים חרדיים שכחלק מהפעילות שלהם מקיימים גם לימודים אקדמיים של האוניברסיטה הפתוחה (כמו מרכז ינ"ר בירושלים למשל, ועוד).
לא. הסטודנטים החרדים יכולים להרשם ללמידה בכל אחד ממאות הקורסים שהאוניברסיטה הפתוחה מציעה. עם זאת, קיימים תחומי לימוד שבאופן יחסי סטודנטים חרדים נרשמים אליהם יותר. מדובר בעיקר בתחום מדעי המחשב, פסיכולוגיה, חשבונאות, ניהול וכלכלה – מקצועות שהצלחה בהם מאפשרת להגיע למשרות עם שכר גבוה בשוק העבודה.
הלימודים באוניברסיטה הפתוחה מתבצעים על פני כל הרצף שבין לימודים פרונטליים בכיתה, דרך לימודים מקוונים מסונכרנים ועד ללימודים מהרצאות מוקלטות או שימוש בספרים בלבד.
בכל מקרה, לרוב אין חובת נוכחות בכיתה או צפייה בשיעורים. מה שנדרש מהסטודנט זה למלא את מטלות הכתיבה בקורס ולעבור את המבחן בהצלחה.
קורסי המתמטיקה שרמתם פחותה מרמה אקדמית ומהווים רק הכנה אליה, וכן קורסי שפה באנגלית אינם מקנים נקודות זכות לתואר. לעומת זאת, קורסים מתמטיים אקדמיים וכן קורסי תוכן אקדמיים באנגלית כן מקנים נקודות זכות.
רוב תוכנות הסינון מאפשרות כניסה לאתרי האוניברסיטה הפתוחה. ישנו סינון אחד שעושה בעיות, ובהצגת מסמך מרב שמאפשר להיכנס לאתר האוניברסיטה הפתוחה – גם הם פותחים את האתר.
תואר אקדמי מעניק לעוברים אותו בהצלחה ידע תיאורטי נרחב, מקיף ומעמיק בתחום הנלמד. מסלולי לימוד אחרים מקצרים חלק מהדרך ומאפשרים אכן כניסה מהירה יותר לשוק העבודה, אך הפער בשכר בטווח הקצר והארוך הוא המחיר שמשלמים תמורת לימודים שאינם מלאים.
הלימודים באוניברסיטה הפתוחה מכוונים ללימודי תואר שלם, אך בגלל הגמישות ניתן ללמוד גם מקבץ חלקי של קורסים – להשתלב במקביל בשוק העבודה ולהשלים את התואר תוך כדי או בהמשך.
קצב הלמידה נתון להחלטתו של כל סטודנט. באופן כללי, אם לומדים שני קורסים בסמסטרים הגדולים (אביו וסתיו) וקורס אחד בסמסטר קיץ – ניתן לסיים את הלימודים בין שלוש וחצי לארבע שנים. יש לקחת בחשבון את הצורך לעמוד בדרישות האנגלית, מה שגם עלול לקחת זמן למי שצריך ללמוד קורסי שפה באנגלית. למעוניינים, ניתן גם ללמוד בקצב מואץ יותר (של 4-3 קורסים בסמסטר) ולהשלים את התואר מהר יותר.