חדש על המדף

אוקטובר 2026

בין האישי ללאומי

בין האישי ללאומי

טוביה ישראלי
ספר זיכרונות דיפלומטי ואישי מאת שגריר וקונסול ישראלי לשעבר, המתאר עשרות שנות שירות חוץ במצרים, פרגוואי, שבדיה, דרום קוריאה והאו״ם. -- אתר "ספר טוב - מבית היוצר של הוצאת ראובן מס"

בין האישי ללאומי

 בן-גוריון והאחרים : המאבק על עיצוב ה"אנחנו" הממלכתי

בן-גוריון והאחרים : המאבק על עיצוב ה"אנחנו" הממלכתי

עופר שיף, עדי שרצר 
כבר עשרות שנים שהממלכתיות נתפסת כמושג מלכד, קריאה להתעלות מעל חילוקי דעות, להציב את הכלל לפני המגזר ולדבר בשם מכנה משותף רחב. אבל מבט מחודש בשנותיה הראשונות של המדינה חושף שהכוונה המקורית הייתה שונה: דוד בן-גוריון לא התייחס אל הממלכתיות רק כיעד נכסף או אידיאל של אחדות לאומית וגם לא ראה בה דרך לברוח מוויכוחים או להשתיקם, אלא מסגרת פוליטית ורעיונית שבתוכה אפשר לנהל את הדיון הנוקב בשאלה מה נכון לחברה הישראלית המתהווה. בן-גוריון והאחרים צולל אל המאמרים שפרסם ראש הממשלה הראשון באחד המקורות המרכזיים אך הפחות מוכרים להבנת חזונו - שנתוני הממשלה. בטקסטים אלה, שנועדו לגבש את עולם הערכים של הקולקטיב הצעיר, ניהל בן-גוריון פולמוס מתמשך, ולעיתים קרובות פטרוני, עם מי שסימנו בעיניו את האתגר הגדול ללכידות הלאומית: החברה החרדית, העולים החדשים, ערביי הארץ ויהודי התפוצות. קריאה מקורית זו מלמדת כי הממלכתיות שעיצב בן-גוריון אומנם דחקה את האחרים לשוליים, אבל בה בעת תבעה מהאליטה הציונית-הישראלית להרחיב את גבולות הלאום ולקלוט לתוכו את כל מי שהיו מוכנים להפוך לאזרחים פעילים ולקבל על עצמם את האתוס המדינתי המכונן. בימים אלה של קיטוב עמוק ושיח פשטני על אחדות, הספר מזמין אותנו לחשיבה אחרת על ממלכתיות - כזו שאינה מסתפקת בשאלה כיצד לא נתפרק לנוכח מחלוקות חריפות ומשמשת זירה תוססת שבה רבים לא על טובת קבוצה זו או אחרת, אלא למען הציבור כולו. -- מעטפת אחורית.

בן-גוריון והאחרים : המאבק על עיצוב ה"אנחנו" הממלכתי

על במותיך : עיונים תיאטרוניים בתנ"ך

על במותיך : עיונים תיאטרוניים בתנ"ך

שמעון לוי 

ד"ר שמעון לוי הוא פרופ' אמריטוס בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב, שם התחיל ללמד כעוזר הוראה בשנת 1969 וחזר ללמד לאחר שסיים לכתוב עבודת דוקטור על יצירותיו של סמואל בקט באוניברסיטת מק'גיל בקנדה. כיהן כראש החוג לתיאטרון בשנים 2000–2005, כיו"ר האגודה הישראלית לחקר התיאטרון וכמנהל האמנותי של פסטיבל עכו. פרסם ספרי מחקר על בקט, על תיאטרון ישראלי ועל התנ"ך כתיאטרון, וכן עשרות מאמרים ומאות ביקורות ורשימות, בעיקר על תיאטרון, בעברית, באנגלית ובגרמנית, מהם שתורגמו לפולנית, לרוסית, לערבית ולצרפתית. תרגם שירה ופרוזה, כ-150 מחזות, את כל יצירותיו הדרמטיות של בקט ורבים ממחזותיו של הרולד פינטר, את האוסף המלא של מעשיות האחים גרים ואת השקיעה של הטיטניק מאת ה"מ אנצנסברגר. ביים בארץ ובחו"ל את מרבית מחזותיו של בקט וכן הצגות "תנ"כיות" כמו ויָדֶיה על הסף ואחותי רעייתי בתיאטרון העירוני בברן, שווייץ, ובפסטיבלים בינלאומיים. המחזה אַחרֵימות פרי עטו, הכלול בספר זה, הועלה במקומות שונים בארץ. הספר על במותיך ממשיך את קודמו, התנ"ך כתיאטרון, ומציע עיון בפרקי תנ"ך נוספים ברוח התיאטרון. בספר נבדקים לא רק דיאלוגים, אלא גם חלל, זמן, הערות בימוי, תנועה, תלבושות וכיוצא באלה מרכיבי הפעולה הבימתית, וכן היחס לקהל, פוטנציאלי או ממשי. -- מעטפת אחורית.

על במותיך : עיונים תיאטרוניים בתנ"ך

עוד מילים המנסות לגעת : מתיאור איכותני לתיאוריה המעוגנת בנתונים

עוד מילים המנסות לגעת : מתיאור איכותני לתיאוריה המעוגנת בנתונים

אשר שקדי

ספרו של אשר שקדי מילים המנסות לגעת, שהתפרסם לראשונה ב-2003, תפס מיד את מקומו הבולט על מדף הספרים של חוקרים ושל סטודנטים בתחום מדעי החברה וההתנהגות. עד היום זהו "ספר קורס" בקורסים רבים במוסדות אקדמיים, והוא אף אומץ כספר מנחה בקורס מחקרי באוניברסיטה הפתוחה. במרוצת השנים זכה הספר להדפסות רבות ואף ראה אור באנגלית. "עוד מילים המנסות לגעת" מוסיף סוגיות רבות שלא נדונו במהדורות הקודמות, והבולטת שבהם היא הדרכה בשימוש במתודולוגיה האיכותנית להבניית תיאוריה המעוגנת בנתונים. קוראי הספר ימצאו בו גם התייחסות נרחבת לסוגיות של איכות המחקר, בדגש על הגבול בין מחקר ללא מחקר. זהו הספר המקיף ביותר בעברית העוסק במחקר האיכותני. הספר כולל הדרכה תיאורטית ומעשית לביצוע מחקרים איכותניים בגישות ובסוגות מחקריות שונות. מצורפים לו תרשימים המבהירים את תהליכי המחקר, והוא כולל דוגמאות ממחקרים רבים. בשנים האחרונות רווחים מאוד המחקרים הממזגים יחד מתודולוגיות כמותניות עם מתודולוגיות איכותניות ונערכים לא פעם על ידי חוקרים המגדירים עצמם כחוקרים כמותניים. עריכת מחקרים אלו דורשת הקפדה מתודולוגית רבה. הספר מכוון אפוא גם לציבור הכללי המתעניין, שלא נחשף עדיין למחקר האיכותני ומזהה מחקר עם סטטיסטיקה ועם ריבוי נחקרים, ואינו מודע לאיכות הגלומה במחקרים האיכותניים, אף שאוכלוסיית הנחקרים בהם מצומצמת יותר. -- מעטפת אחורית.

עוד מילים המנסות לגעת : מתיאור איכותני לתיאוריה המעוגנת בנתונים

הדמיון הרב-ממדי של א"ב יהושע

הדמיון הרב-ממדי של א"ב יהושע

יעל הלוי וייז 

כיצד מצליחה הספרות ללכוד את הפסיפס האנושי, ההיסטורי והגאופוליטי של עם שלם? ומה עושה את יצירתו של א"ב יהושע לצומת מרכזי כל כך בהבנת הזהות הישראלית? בספרה המרתק, "הדמיון הרב-ממדי של א"ב יהושע", מציעה חוקרת הספרות יעל הלוי-וייז מבט רטרוספקטיבי מקיף על יצירתו של אחד מגדולי הסופרים העבריים. בקריאה שיטתית בתריסר הרומנים העיקריים שלו, למן "המאהב" ועד יצירותיו האחרונות, מגלה המחברת כיצד בנה יהושע את עלילותיו בשיטתיות מופלאה על ארבעה רובדי משמעות מקבילים: פסיכולוגי, חברתי, היסטורי והיסטוריוסופי. הלוי-וייז אינה מסתפקת בניתוח ספרותי רגיל, אלא צוללת אל המנגנונים האומנותיים המורכבים המניעים את יצירתו של יהושע, ובוחנת אותה מזוויות מפתיעות: החל בשימוש ייחודי בעשר מפות שממפות את תפיסת עולמו הגאופוליטית, דרך ניתוח עמדת הצופה המוגבלת של גיבוריו, ועד לבחינת המשמעויות הנסתרות של השמות שבחר לדמויותיו. הדיון אף מעמיק בדרך שבה רותם יהושע את חגי ישראל וטקסי המעבר כדי להעמיד את גיבוריו לפני דילמות מוסריות תובעניות, ובוחן את עלילות האהבה הבין-דורית כביטוי לאחריות המורשת ונטל ההיסטוריה. לפנינו מפעל מחקרי מכליל, שמשלב כבוד לספרות המחקר הענפה ותובנות חדשות ומקוריות. לקורא מוצעת כאן היכרות אינטימית עם האופן שבו עיצב יהושע מחדש את הקשר שבין אתיקה לאסתטיקה, ובין החרדה הקיומית היהודית לחזון לתיקון לאומי. -- מעטפת אחורית.

הדמיון הרב-ממדי של א"ב יהושע

 איילת השחר זו אסתר : סיפורה של אסתר על פי מדרש תהלים למזמור כב

איילת השחר זו אסתר : סיפורה של אסתר על פי מדרש תהלים למזמור כב

שרגא פרל
מגילת אסתר שימשה לאורך הדורות כר פורה ליצירתם של מדרשים רבים אשר הרחיבו את העלילה המקראית, העמיקו אותה והאירו אותה מנקודות מבט מגוּונות. מהמדרשים הללו בולט במיוחד מדרש ייחודי ומרתק הקושר את סיפור המגילה לפסוקי מזמור כב בתהלים ומעמיד במרכזו את דמותה של אסתר המלכה. מדרש זה נשען על מסורת קדומה המזהה את "איילת השחר", הנזכרת בכותרת המזמור, עם דמותה של אסתר. ספרו של שרגא פרל פורש בפני הקורא את סיפורה הייחודי של אסתר כפי שהוא משתקף מתוך מדרש תהלים למזמור כב, סיפור השונה הן מהעלילה המקראית והן מעיבודיה המדרשיים המוכרים מספרות חז"ל. ייחודו של סיפור זה מתבטא במיקוד העקבי בדמותה של אסתר, במעמדה הדרמטי בעלילה, ובזיקה ההדוקה הנרקמת בינה לבין לשון המזמור ותכניו. שורשיו של ספר זה בעבודת מחקר חלוצית שעסקה בשחזור שיטתי של מלאכת העריכה הייחודית של מדרש תהלים למזמור כב. מחקר זה חשף תמונה חריגה בנוף המדרשים למגילת אסתר בארץ ישראל בשלהי העת העתיקה. במרכזה של תמונה זו עומדת אסתר המלכה בשעת כניסתה הדרמטית אל המלך אחשוורוש, המלווה בתיאורים נרחבים של מצוקתה, בדידותה ותפילותיה. סיפור מדרשי זה משרטט מודל נשי של עמידה אמיצה באמונה ובתפילה לנוכח משבר ומצוקה. מודל זה נשא, ככל הנראה, מסר אקטואלי לבני זמנם של חז"ל, אך כוחו יפה לא פחות גם לימינו – כמקור השראה מדמותה של אסתר ומעוצמתה הרוחנית. -- מעטפת אחורית.

איילת השחר זו אסתר : סיפורה של אסתר על פי מדרש תהלים למזמור כב

סף התהום : הפיכה-מחאה-משפט

סף התהום : הפיכה-מחאה-משפט

משה גורלי
הספר "סף התהום" עוסק בהפיכה המשטרית שמחולל השלטון בישראל. מולה קמו שתי חזיתות: המחאה האזרחית והמאבק המשפטי. אמנם הן לא בלמו את המהלך, ולאחר טבח 7 באוקטובר אף הואץ קצבו, אך הן העניקו לציבור הישראלי הזדמנות אחרונה להשיב, באמצעות הבחירות, את הדמוקרטיה הישראלית למסלולה. ברקע מרחפים הקרע והקיטוב החברתיים החריפים ביותר בתולדות המדינה, ומעליהם החשש מפני הידרדרות לעימות פנימי אלים. -- מעטפת אחורית.

סף התהום : הפיכה-מחאה-משפט

 ואם נפש אחת : על פסיכותרפיה פסיכואנליטית בקהילה הדתית-חרדית

ואם נפש אחת : על פסיכותרפיה פסיכואנליטית בקהילה הדתית-חרדית

אסתר הס
ספרה של אסתר הס, 'ואם נפש אחת', פותח דלת לעולם נסתר ועמוק של טיפול נפשי בקהילה הדתית-חרדית, עולם שבו המפגש בין פסיכותרפיה ובין ההלכה והמסורת טומן בחובו קונפליקטים, תהיות ושאלות שאינן נדונות בקול. המחברת, מטפלת מקצועית ותיקה החיה את הקהילה אשר עולמה מעוגן בהלכה, מעניקה לנו מבט פנימי, אותנטי ומעמיק ביחס לאתגרים ולמורכבויות הניצבים לפני המטפל והמטופל כאשר הם נפגשים עם גבולות ההלכה, החינוך והמסגרות החברתיות. בהקשר הזה מהווה ואם נפש אחת מסמך מקצועי הכרחי להבנת המטופל הדתי-חרדי. הכתיבה של הס מבוססת על מחקר רב-שנים; היא משלבת ידע מקצועי נרחב עם היכרות מעמיקה של הקהילה, והיא מאירה את הקשרים הרגישים שבין נפש, רוח, תרבות ואמונה כפי שהם באים לידי ביטוי בטיפול. הס משרטטת בכנות ובאומץ את משמעותם ואת עומקם של הלבטים והקונפליקטים הנחשפים בתהליך הטיפול. כמו כן, ספר זה מתמודד עם נושאים רגישים וטעונים המעוררים תהיות על גבולות, על חיבור לעולם הפנימי, על קבלה והבנת העצמי בתוך מסגרת קהילתית שומרת מצוות; הוא פותח צוהר לאפשרות של דיבור במרחבים שבהם מקובלת שתיקה. במסע אישי מרתק נוגעת הס בדילמת המטפל שבין נאמנות עמוקה לעקרונות הפסיכואנליטיים ובין נאמנות ומחויבות לשמור על מרחב אמוני-הלכתי – שני עולמות סותרים המחייבים שיח אינטגרטיבי מורכב אך אפשרי. 'ואם נפש אחת' הוא קריאת תיגר חשובה המיועדת לא רק למטפלים ואנשי מקצוע; הוא מהווה מצע אינטלקטואלי להבנת העומק הפסיכולוגי, החברתי והרוחני של טיפול נפשי בקהילה שומרת מצוות. זו קריאה המזמינה לדיאלוג פתוח ורגיש בין ידע לפולקלור, בין מסורת לנפש, ובין רגש לרוח. -- מעטפת אחורית.

ואם נפש אחת : על פסיכותרפיה פסיכואנליטית בקהילה הדתית-חרדית

 פני הארץ : סיפורו של אוסף תצלומי פלשתינה-ארץ ישראל

פני הארץ : סיפורו של אוסף תצלומי פלשתינה-ארץ ישראל

ויויאן סילבר ברודי 
במשך כארבעה עשורים אספה ויויאן סילבר-ברודי, אוצרת האוסף וחוקרת הצילום המקומי, תצלומים המספרים את סיפורה של הארץ, בניסיון ליצור נרטיב צילומי חוצה גבולות. בספר זה היא מציגה כמאתיים מן היפים והמשמעותיים שבתצלומים ומלווה אותם בתיאור מקיף של תולדות הצילום המקומי, לצד סיפורו המרתק של האוסף הייחודי שלה, שהוא בין אוספי הצילום המקומי היחידים בישראל. נקודות המבט המגוונות של בני הלאומים השונים הרואים בארץ הזאת את ביתם, נופי הארץ ודיוקני האנשים שחיו או חלפו בה בימי מלחמה ושלום; אורחות החיים, צורות הלבוש, המסורות והמנהגים; האורות והצללים, השחור, הלבן ושאר הגוונים והצבעים הסוערים והשלווים -  כל אלה מתחברים כאן לספר-אלבום מרהיב עין. חלקו השני של הספר נולד בהשראת תערוכת הצילום Personal Choice: A Celebration of Twentieth-Century Photographs  שהוצגה במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון. בחלק זה מתפרסמים כשישים טקסטים קצרים מאת כותבות וכותבים אורחים –  צלמים, סופרים, אמנים, אוצרים ואנשי רוח. כל אחד מהם בחר תצלום אחד מהאוסף וכתב עליו ועל האופן המיוחד שהוא מבטא את סיפורה של הארץ. --  כריכה אחורית.

פני הארץ : סיפורו של אוסף תצלומי פלשתינה-ארץ ישראל

 במבחן המלחמה : חשיבה מחדש על יחסי חברה-צבא אחרי 7 באוקטובר

במבחן המלחמה : חשיבה מחדש על יחסי חברה-צבא אחרי 7 באוקטובר

 יגיל לוי, עפרה בן ישי, ניר גזית, אראלה גרסיאני, מירב פרץ

אירועי 7 באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיהם ערערו מן היסוד את החברה בישראל. מתקפת הפתע, הפגיעה הנרחבת בתושבים, הלחימה בצל חטופים, התמשכותה חסרת התקדים של המערכה, הקיטוב הפוליטי שחדר עמוק לצבא, התנהגויות חריגות בשורותיו, וההאשמות בפשעי מלחמה - כל אלה הציפו שאלות נוקבות על המוסד הצבאי, על האזרחות ועל הקשר ביניהם. אולם לצד הטלטלה עצמה, הם העמידו בסימן שאלה גם את המושגים שבאמצעותם הורגלנו להבין את היחסים הללו: האם די בהם כדי לפרש את המציאות החדשה, או שמא עצם תקדימיותה של המלחמה מחייבת לנסח מחדש את שפת הדיון? האסופה "במבחן המלחמה" מציעה מענה עדכני ומעורר מחשבה לשאלות אלו. חוקרות וחוקרים מובילים חוזרים אל עולם המונחים שבאמצעותו נותחו עד כה מלחמות ויחסי חברה-צבא בישראל, ובוחנים את כוחו להסביר את המציאות החדשה: השחיקה של מודל "צבא האזרחים"; הקצנתו של שיח הנקמה; השינוי המהותי במקומן של נשים בלחימה; והתרחבות המיליטריזציה אל המרחב האזרחי. הספר מבקש לברר מה השתנה, מה נחשף, ומה נרקם עוד קודם לכן מתחת לפני השטח. מתוך כך הוא מציע קריאה רחבה ומורכבת של החוזה המשתנה בין המדינה, הצבא והאזרחים בישראל. זהו ספר חיוני לכל מי שמבקש להבין את החברה הישראלית ויחסה לאלימות הצבאית לאחר 7 באוקטובר לא רק דרך אירועי המלחמה עצמם, אלא גם דרך השפה, המושגים וההנחות שבאמצעותם אנו מפרשים אותם. -- מעטפת אחורית.

במבחן המלחמה : חשיבה מחדש על יחסי חברה-צבא אחרי 7 באוקטובר

איך הגענו לכאן : מחשבות על מצבה של הדמוקרטיה הליברלית בישראל

איך הגענו לכאן : מחשבות על מצבה של הדמוקרטיה הליברלית בישראל

מנחם מאוטנר

בחמשת העשורים האחרונים התחוללו בישראל ארבעה תהליכים היסטוריים גדולים: ירדה ההגמוניה של תנועת העבודה; הציונות הדתית החלה תופסת עצמה כמי שאמורה להוביל את ההגמוניה החדשה; התפרצה מחדש מלחמת התרבות המלווה את העם היהודי מאז המחצית השנייה של המאה ה־18; הקבוצה החרדית החלה לפעול במערכת הפוליטית. ארבעת התהליכים האלה משתקפים בהתפתחויות רחבות ההיקף שהתחוללו במשפט: הוא הפך זירה מרכזית לניהולה של מלחמת התרבות ולקביעת אופי המשטר. זאת במיוחד מאז עלייתו של פופוליזם בראשות בנימין נתניהו בעשור האחרון ומאז פרסום תוכנית המהפיכה המשטרית של שר המשפטים יריב לוין. ספר זה דן בתהליכים שהפכו את המשפט זירה מרכזית לניהול המאבקים התרבותיים, החברתיים והפוליטיים בישראל. הספר טוען שהמשך מצב המלחמה בין ישראל והעם הפלסטינאי יביא לביטול המשטר הדמוקרטי־ליברלי של המדינה. -- מעטפת אחורית.

איך הגענו לכאן : מחשבות על מצבה של הדמוקרטיה הליברלית בישראל

תולדות תורת הסוד העברית

תולדות תורת הסוד העברית

יוסף דן

תולדות תורת הסוד העברית הוא ניסיון ראשון לסקור מזווית ראייה היסטורית את תולדותיה של תורת הסוד העברית. המושג "תורת הסוד" הוא מושג פנימי בתרבות העברית, והוא כולל, בראש ובראשונה, את "מעשה בראשית" – הקוסמוגוניה (מעשה הבריאה) והקוסמולוגיה (מבנה המציאות ומהלכיה), ואת "מעשה מרכבה" – תורת האלוהות, מבנה העולמות העליונים ותורת המלאכים (אנגלולוגיה). לכך יש להוסיף את האסכטולוגיה, האפוקליפטיקה, המשיחיות, המאגיה והדמונולוגיה. תולדות תורת הסוד העברית סוקר את הנושא בעת העתיקה ובימי הביניים: בעלי הסוד באשכנז ובראשית הקבלה וההתפתחות בדור הזוהר בספרד, בפרובאנס ובאיטליה, עד גירוש ספרד והשפעותיו.
תולדות תורת הסוד העברית – ימי הביניים דן בעשרות הרבות של החוגים והיוצרים בתחומי הסוד והמיסטיקה שפעלו מתקופת הגאונים ועד גירוש ספרד. שתי קבוצות עומדות במרכזו של פרק מעצב זה בתולדות תורת הסוד: בעלי הסוד באשכנז בשלהי המאה הי"ב ובמאה הי"ג ("חסידי אשכנז"), והמקובלים שפעלו בעיקר בספרד, בפרובאנס ובאיטליה, למן סוף המאה הי"ב ועד דור הגירוש. בחוגים אלה נתבססה התפיסה המרובדת של האלוהות – בעיקר תורת הכבוד באשכנז ותורת הספירות האלוהיות בקבלה – העוסקת בכוחות שונים בעולם העליון שעִמם מתקשרת נשמתו של האדם. יצירותיהם של בעלי הסוד במאות הי"ב והי"ג שימשו תשתית ורקע לתקופת השיא בתולדותיה של תורת הסוד היהודית, שלהי המאה הי"ג וראשית המאה הי"ד, שבה נוצר ספר הזוהר ונקבעו מסלולי התפתחותה של תורת הסוד העברית. הכרך הנוכחי, האחרון בסדרה, עוסק בדור גירוש ספרד ובתסיסה המשיחית, והוא מבוסס על פרקים שהכין המחבר ועל חומרים מן העיזבון.
יוסף דן (1935–2022) שימש פרופסור למחשבת ישראל והיה בעל הקתדרה לקבלה על שם גרשם שלום באוניברסיטה העברית בירושלים. חתן פרס ישראל במחשבת ישראל לשנת תשנ"ז. לימד באוניברסיטה העברית מאז שנת תשכ"ג. פרסם עשרות ספרים ומאות מאמרים בעברית ובאנגלית בתחומי המיסטיקה היהודית ומחשבת ישראל. שימש פרופסור-אורח באוניברסיטאות שונות, ובהן ברלין, לונדון, ברקלי, קולומביה, הרווארד ובראון.

תולדות תורת הסוד העברית

 וטהר לבנו : מקובלים, חסידים ואנשי הלכה בצפת של המאה ה-16

וטהר לבנו : מקובלים, חסידים ואנשי הלכה בצפת של המאה ה-16

אורי ספראי

בספר "וטהר לבנו: מקובלים, חסידים ואנשי הלכה בצפת של המאה ה-16" נבחנת אחת התקופות המרתקות והמשפיעות ביותר בתולדות העם היהודי. עניינו של הספר בקהילת צפת, שנעשתה, למשך שנים, למרכז יצירה רוחני חסר תקדים, שבו פעלו ענקי רוח כר' יוסף קארו, ר' משה קורדובירו, ר' יצחק לוריא אשכנזי (האר"י), ור' חיים ויטאל. המחבר מבקש לאתגר את הגישה המחקרית המסורתית המפרידה בין עולם ההלכה לעולם הקבלה. לא שדות נפרדים או מתחרים הם בעיניו, אלא חלק ממרחב משותף שצמח מתוך מציאות חברתית קונקרטית של קהילת מהגרים. מן המחקר עולה שהמקובלים והפוסקים כאחד ביקשו להשיב את הסמכות הרבנית ואת "עטרת העבר" ליושנה אל מול אתגרי השעה. בפרקי הספר מוצג מגוון של נושאים, החל בפולמוסי נוסח התפילה והפיוט, דרך משמעותו הקבלית של החיבור הגדול "בית יוסף" של ר' יוסף קארו, וכלה בדיון הער בשאלת מיהו "האדם השלם", והמתח בין ההצעה ההלכתית להצעה הקבלית במענה לשאלה זו.ד"ר אורי ספראי הוא חוקר מחשבת ישראל, המתמחה בהגות יהודית במרחב העות'מאני בראשית העת החדשה. "וטהר לבנו" הוא מחקר המשך למחקריו הקודמים, ויש בו משום סיכום של כעשרים שנות לימוד ומחקר בתחום. בעבודתו הוא מצרף ניתוח של ספרות הלכתית, קבלית והיסטורית לכדי תמונה מורכבת של חיי הרוח היהודיים. -- מעטפת אחורית.

וטהר לבנו : מקובלים, חסידים ואנשי הלכה בצפת של המאה ה-16

מסעות ירושלים : עולי רגל נוצרים בימי הביניים המוקדמים

מסעות ירושלים : עולי רגל נוצרים בימי הביניים המוקדמים

אורה לימור

ספרות העלייה לרגל היא אחד הביטויים המובהקים לחשיבותה של ארץ הקודש בתרבות הנוצרית. יותר מכל ביטוי ספרותי ואומנותי אחר, סוגה זו היא שהפכה את ירושלים הרחוקה למרכז היקום גם למאמינים שלא עלה בידם להגיע אליה. מבחינה ספרותית היא גם מבשרת את ספרות המסעות הנרחבת שנוצרה שנים רבות אחריה. בספר זה כונסו יחדיו עשרה חיבורים שכתבו נוצרים בימי הביניים המוקדמים על המקומות הקדושים בארץ הקודש. יש בהם שמתארים מסע עלייה לרגל כסדרו, מהם כתובים בגוף ראשון ומהם בגוף שלישי. אחרים מביאים תיאור ענייני של המקומות הקדושים מבלי לערב נקודת מבט אישית, ויש גם כאלה שהם הכלאה של השניים. שמונה מהחיבורים נכתבו במקורם בלטינית בידי מחברים ממערב אירופה, ואילו שניים נכתבו ביוונית ומקורם בנצרות הביזנטית. מבחינה נושאית וכרונולוגית ממשיך ספר זה את ספרה הקודם של אורה לימור מסעות ארץ הקודש: עולי רגל נוצרים בשלהי העת העתיקה (ירושלים, יד יצחק בן־צבי, תשנ"ח). כקודמו, גם ספר זה נועד להעמיד לרשות החוקרים, הלומדים והקוראים נוסח מעודכן בעברית של תיאורי המסע הנוצריים מן האלף הראשון, מלווה בדיון נרחב בתופעת העלייה לרגל והמקומות הקדושים בתקופה זו.

מסעות ירושלים : עולי רגל נוצרים בימי הביניים המוקדמים

 קוריאה : בין מסורת לחדשנות

קוריאה : בין מסורת לחדשנות

אלון לבקוביץ, נועה אברהמי

בעשורים האחרונים הפכה קוריאה הדרומית ממדינת עולם שלישי לאחת המדינות החזקות והמשפיעות בעולם ולמעצמה כלכלית גלובלית המפתיעה את העולם שוב ושוב. הספר "קוריאה: בין מסורת לחדשנות" דן בהיבטים שונים של חצי האי הקוריאני מאז היווסדה של האומה הקוריאנית בשנת 2,333 לפנה"ס, דרך שושלות המלכים ששלטו בקוריאה ועד לתקופה המודרנית: הכיבוש היפני, חלוקת חצי האי לשתי מדינות, והדרך שעשתה כל אחת מהן מאז ועד ימינו.לאורך הספר נבחנת קוריאה מנקודות מבט היסטורית, תרבותית, פוליטית וכלכלית, תוך התמקדות בקוריאה הדרומית ובדרך המיוחדת שעברה ממסורת לחדשנות: משלטון צבאי למדינה דמוקרטית ולמעצמה טכנולוגית, כלכלית ותרבותית עולמית. הספר סוקר תחומים שונים, בהם החברה והמשפחה הקוריאניות; הדתות והפילוסופיות של חצי האי הקוריאני תוך בחינת השפעתן על החברה והפוליטיקה הקוריאניות והתמורות שהתחוללו בהן עם תהליכי המודרניזציה והגלובליזציה; הכלכלה; יחסי קוריאה הדרומית עם שכנותיה ועם מדינות משפיעות. תחום נוסף הוא "הגל הקוריאני" הכולל בתוכו מוזיקה, קולנוע, סדרות טלוויזיה, קולינריה, קוסמטיקה ועוד, שנודעה להם השפעה עצומה בעולם כולו בעשורים האחרונים. בנוסף, נבחנת גם קוריאה הצפונית כישות מדינית ופוליטית שהתפתחה בדרך שונה משכנתה מהדרום, ומשפיעה עליה ועל האזור כולו. פרק מיוחד מוקדש ליחסי ישראל ושתי הקוריאות. הספר סוקר תקופות, אנשים ודמויות מפתח, ופותח צוהר לקוראים להבנת התרבות הקוריאנית. "קוריאה: בין מסורת לחדשנות" מיועד לסטודנטים, לאוהבי היסטוריה ותרבויות, לאנשי עסקים ודיפלומטים, למטיילים ולאוהבי התרבות הקוריאנית המודרנית. -- מעטפת אחורית.

קוריאה : בין מסורת לחדשנות

 השירים האפודיים

השירים האפודיים

הוראטיוס

באסופת 'השירים האפודיים' מאת המשורר הרומי הוֹראטיוס (8-65 לפנה"ס) כלולים שבעה־עשר שירים שקולים כולם בהרכבים שונים של המשקל היַמְבִּי, המשקל ששימש בשירה הקלסית לביטוי ביקורת ונאצה, ונקשר בעיקר בשמו של המשורר היווני הקדום ארכילוֹכוס (המאה השביעית לפנה"ס). הוראטיוס, כמו ארכילוכוס, עוסק בנושאים כלליים, כגון אהבה ומין, מלחמה, חברותא במשתאות, ובערכים כגון רֵעוּת, וכמו ארכילוכוס הוא מאמץ בשירים אחדים נעימה של תוקפנות ואיום. אבל ההווי המשתקף בשיריו אינו ההווי היווני של ארכילוכוס, אלא הווי חיים רומי מובהק. השירים נתחברו בעת משבר נוכַח מלחמות אזרחים חוזרות ונשנות, שהביאו לידי כינונו של הפּרינקיפָּט של אוגוסטוס, והוראטיוס משקף בהם את המתח ואת האווירה הפסימית של בני הדור. אווירה פסימית ניכרת בשירים אחדים גם עקב מפח הנפש מתופעות חברתיות קלוקלות שאי אפשר לעוקרן מן השורש, כגון מאגיה שחורה וראוותנותם של 'מטפסים חברתיים' למיניהם. עם זה כלולים באסופה גם שירים קלילים רוויים הומור.התרגום ניתן כאן במשקל המקורי. -- מעטפת אחורית.

השירים האפודיים

חובה מנחמת : תנועת המוסר והשואה בהגות ובמעשה

חובה מנחמת : תנועת המוסר והשואה בהגות ובמעשה

שלמה טיקוצ'ינסקי

תנועת המוסר של יהדות ליטא מיסודו של ר' ישראל סלנטר הייתה שיטת חינוך עצמי קפדני ברוח התורה למען הגברת יראת שמים ותקיון המידות. ספר זה בוחן את גורלה והלכי רוחה של התנועה לזרמיה בתקופת השואה ובעקבותיה. בזמן השואה דבקו אנשי המוסר במשנתם החינוכית בדבר חובת האדם והתכנסו בטירטוריה רוחנת משלהם ובה בעת גילו נכונות ויכולת לעמוד בשינויים, הישירו פניהם אל הבאות ואזרו תעצומות נפש. לפתיסתם, האקטואליה אינה אלא שלוחתו של הבורא, היושב עתה על כיסא הדין. לכן נדרש איש המוסר (המוסרניק) בגטו ובמחנות להתכונן נפשית ורוחנית כמו שהוא מתכונן לימי הדין השנתיים; זהו מצב נפשי ורוחני המוכר לו היטב. בספר "חובה מנחמת" נסקרת תנועת המוסר על שלושת זרמיה העיקריים: קלם, סלבודקה ונוברדוק. אנשי אשכולת קלם חוו טלטלה עזה בתקופת השואה. בתחילה הם ראו בנאציזם כלי שממנו אפשר להפיק לקח בדבר תכונות מין האדם, אלא שעד מהרה נדמה גישה אוניברסלית זו, ומשנתה של קלם אבדה רובה ככולה בשואה. באשר לסלבודקה, עד השואה התהדרה אסכולה זו גם בפן האוניברסלי של גדלות האדם. באה השואה וערערה את מרכז הכובד שלה. למרות זאת נמצאו לה ממשיכים מובהקים, ואלה לאחר השואה התמקדו באתגרים החדשים שזימנה להם המציאות החברתית והחינוכית בארץ ישראל ובארצות הברית. לעומת שתיהן, אנשי אסכולת נוברדוק התבצרו בעולמם הרוחני הפנימי מפני הגעש שבחוץ, שכן החובות לתיקון הנפש לא השתנו. גם עאשר השואה כילתה כמעט את כל אנשיהם, השורדים והניצולים מצאו בה רק הוכחה לתפיסת עולמם הדיכוטומית המציבה את "התורה" מול "העולם": העולם הוכיח שהוא שרוי בחושף שהמיטו עליו אידיאלים שאינם אלא רוע, פוליטיקה ותככים, שנאה ותחרות. הספר עומד ברגישות על דקויותיהן של התגובות השונות בתוך תנועת המוסר לנוכח הרעה ומעלה תרומה חשובה ומרתקת לחקר השואה. -- מעטפת אחורית.

חובה מנחמת : תנועת המוסר והשואה בהגות ובמעשה

בצל הפרוטקטורט : רדיפת יהודי בוהמיה ומורוויה, 1945-1939

בצל הפרוטקטורט : רדיפת יהודי בוהמיה ומורוויה, 1945-1939

וולף גרונר

במרס 1939, ערב סיפוחן של בוהמיה ומורוויה לרייך, חיו בתחומן קרוב ל-120,000 יהודים, ולפי ההערכות כ-80,000 מהם נרצחו בשנות מלחמת העולם השנייה. בספרו בצל הפרוטקטורט וולף גרונר טוען כי בעבר התעלמו ההיסטוריונים מהאפשרות של התפתחויות אוטונומיות ברדיפת היהודים בחבל הכבוש שלא בהכוונה מרכזית מברלין: הם סברו שבכל חבל ארץ שסיפחה גרמניה הנאצית לתחומה לפני המלחמה, היא פשוט החילה את המדיניות האנטי-יהודית שהייתה בתוקף בעת סיפוחו. ואולם, לדברי המחבר, המדיניות כלפי היהודים בפרוטקטורט והקצנתה נקבעו למעשה לפי ארבעה גורמי מפתח: המדיניות המרכזית של ממשלת הרייך בברלין; פעולות מטעם רשויות הפרוטקטורט הגרמניות; הצעדים שנקטה ממשלת הפרוטקטורט בפראג; וההגבלות שהטילו שלל רשויות שלטון מקומיות ואזוריות. בהסתמכו על הדוחות התקופתיים שהגישה הקהילה היהודית בפראג ללשכה המרכזית להגירת יהודים ועל מגוון מקורות אחרים גרונר מתעד בפרוטרוט את השפעת הרדיפות על היהודים נתיני הפרוטקטורט, על התרוששותם ועל התמעטות סיכוייהם להגר ומבליט את חשיבותן של היוזמות האזוריות והמקומיות בהתפתחותם של הצעדים האנטי-יהודיים ובהקצנתם. לדבריו, יוזמות אחדות שיצאו מהפרוטקטורט השפיעו על קבלת ההחלטות ברייך הגרמני עצמו, ויוזמות אחרות השפיעו על צעדים שננקטו בחבלי ארץ כבושים אחרים. המחקר מראה גם כיצד הקהילות היהודיות בפרוטקטורט ובעלי התפקידים בהן, שכל צעד וצעד שעשו נבחן בקפידה בידי הגרמנים, פעלו להקלת פגיעתן הרעה של הרדיפות על ידי הרחבתם של שירותי הרווחה, סיוע בהגירה ועזרה בהשמה לעבודה, בין השאר בניצול האינטרסים הסותרים של רשויות שונות. כן עוסק המחקר בצעדים שלא זכו לתשומת לב מספקת במחקר כגון גטואיזציה מוקדמת בערי השדה ועבודות כפייה, וכאמור לראשונה מוצגת בהבלטה פעילותם של מוסדות לא-גרמניים. - מעטפת אחורית.

בצל הפרוטקטורט : רדיפת יהודי בוהמיה ומורוויה, 1945-1939

עיר קטנה ליד אושוויץ : נפת בנדין, נאצים רגילים והשואה

עיר קטנה ליד אושוויץ : נפת בנדין, נאצים רגילים והשואה

מרי פולברוק
הספר עיר קטנה ליד אושוויץ מגולל את סיפורו של אוּדוֹ קלָאוּזה, גרמני מן השורה, איש משפחה, שעמד בראש המִנהל הגרמני האזרחי בנפה הכפרית בֶּנדין שבשלזיה עילית מזרחית, חבל ארץ שהרייך הגרמני סיפח לתחומו ב-1939. מתוקף תפקידו היה קלָאוּזה אחראי גם ליישום המדיניות הנאצית כלפי היהודים באזור זה, שבינו ובין תאי הגזים במחנה אושוויץ-בירקנאו הפרידו ארבעים קילומטר בלבד. עם זאת, לימים טען קלָאוּזה, כמו גרמנים רבים אחרים לאחר המלחמה, כי "לא  ידע על כך דבר", ובכלל זאת התפקיד שנודע לתאי הגזים בבירקנאו בהשמדת היהודים, וכי הוא ניסה בעצמו להציל יהודי שעה ששימש בתפקידו. בהסתמכה על שפע רחב של מקורות, ובהם מכתבים אישיים, זיכרונות, עדויות וראיונות, ההיסטוריונית מרי פוּלבּרוּק בוחנת את התפקיד שמילא קלָאוּזה בדחיקתם, השפלתם, נישולם וכליאתם של היהודים בתחום שיפוטו. היא מתחקה אחר קורותיהם של עשרות אלפי היהודים באזור בשנות השואה, ובה בעת, היא חושפת את חיבוטי הנפש של פקיד נאצי שלכל אורך הדרך ראה בעצמו אדם הגון ועוקבת אחר הזיכרונות הסותרים וההתנערות מקבלת אחריות לאחר המלחמה. "עיר  קטנה ליד אושוויץ" הוא הרבה מעבר לסיפורו של אדם יחיד. זהו סיפורם של המוני פקידים מקומיים ברחבי הרייך השלישי שהתוכניות הרצחניות שהגו בכירי המשטר הנאצי לא היו יכולות להתממש בלי שיתוף הפעולה הנמרץ שלהם. מכל בחינה אחרת, הם היו אנשים מן היישוב, רגילים ומהוגנים. כפי שפוּלבּרוּק מראה, אנשים כמו קלָאוּזה ידעו על מדיניות ההשמדה הנאצית, אך הם התכחשו לידע שהיה ברשותם וביצעו את עבודתם היום-יומית בלי להכיר בכך שהם שותפים להשמדה מתוקף תפקידם במערכת ובלי כל תחושת עוול או חרטה –  לפני 1945 ולעיתים גם שנים רבות אחר כך. המחברת לא התוודעה לקלָאוּזה בין הארכיונים. היא הכירה את בני משפחתו שנים רבות לפני שגילתה איזה תפקיד מילא במלחמה. התגלית המסעירה הובילה אותה לכתיבת ספר זה, שעל חיבורו הוענק לה פרס ארנסט פרנקל של ספריית וינר בלונדון לשנת 2012 (The Wiener Holocaust Library Ernst Fraenkel Prize). --  מעטפת אחורית.

עיר קטנה ליד אושוויץ : נפת בנדין, נאצים רגילים והשואה

 היהודים במרד ורשה הפולני

היהודים במרד ורשה הפולני

ברברה אנגלקינג, דריוש ליביונקה
שתי מרידות נגד הכובש הנאצי פרצו בוורשה במלחמת העולם השנייה, ושתיהן היו למיתוסים לאומיים: מרד גטו ורשה פרץ באפריל 1943, ומרד ורשה הפולני – באוגוסט 1944. היהודים ובהם לוחמי הגטו שהסתתרו ב"עיר הסמויה", היו שותפים לגורלם של כל התושבים – מיעוטם כלוחמים במרד הפולני, ורובם כאזרחים חסרי מגן. הם נספו עם רבבות הקורבנות של המרד, ורק מאות ספורות הגיעו ליום השחרור. הספר "היהודים במרד ורשה הפולני" סוקר בפירוט את גורל היהודים בוורשה בתקופה שבין מרד הגטו לשחרורה של העיר בידי הצבא האדום בינואר 1945, ששיאה ימי המרד, התבוסה והחרבת העיר. מחברי הספר, ההיסטוריונים הפולנים ברברה אנגלקינג ודריוש ליביונקה, עושים שימוש במרב המקורות העומדים לרשות המחקר, ומציגים תמונה רחבה של אורות וצללים. לצד הלחימה המשוצפת הם חושפים את ההיבטים האפלים של המרד הפולני, כמו רצח לוחמים יהודים על ידי חבריהם לנשק. -- מעטפת אחורית.

היהודים במרד ורשה הפולני

 להיוולד : בראשיתו של אנושי חדש

להיוולד : בראשיתו של אנושי חדש

לוס איריגארי 
לוס איריגארי (1930), מההוגות הפמיניסטיות החשובות בזמננו, היא פילוסופית, בלשנית ופסיכואנליטיקאית. לאורך עשרות שנות כתיבתה עסקה בשאלה כיצד עיצבה המחשבה המערבית את מושג ה״אדם״ על פי מודל גברי, מופשט ומנותק מהטבע ומהגוף. בספרה להיוולד (2017) היא אינה מסתפקת בביקורת אלא מציעה מחשבה חדשה על האנושי המבוססת על גוף, נשימה, תשוקה, הבדל וקשר. זהו ספר התפתחותי המלווה את האדם מההפריה, ההיריון והלידה, עד לבגרות, ושואל אילו תנאים יאפשרו לנו לטפח את החיים ולממש את אנושיותנו. בלהיוולד איריגארי מציעה לחשוב על הלידה לא כאירוע חד-פעמי אלא כאפשרות המתקיימת לאורך כל חיינו, אפשרות הנפתחת במפגש מפרה עם אחרות ואחרים. הופעתו של ספר זה בעברית בעת הזאת מעניקה לו משמעות מיוחדת, שכן בתוך מציאות של שבר, אובדן וקיטוב, להיוולד מציע שפה להתחלה מחודשת – לא כהבטחה גדולה או כפתרון אוטופי, אלא כעבודה יומיומית של חינוך, אהבה, דאגה וטיפוח החיים. -- מעטפת אחורית.

להיוולד : בראשיתו של אנושי חדש

 ההופכי של הביופוליטיקה : כתיבה בעד ההתענגות

ההופכי של הביופוליטיקה : כתיבה בעד ההתענגות

אריק לוראן 

הביופוליטיקה משעבדת את הגופים במטחים של דימויים וסיסמאות. הגוף, מצידו, שב וחומק מההזדהויות ready-made.  ההתענגות עולה על גדותיו, מפתיעה אותו, קודחת בו חורים "טראומטיים".  גוף זה, המדבר על ומתוך הטראומה הזאת, האנליזה מזמינה לחנות אצלה, על הספה. הוראתו האחרונה של לאקאן ניגשת אל ההתענגות מהכיוון ההפוך לתעתועי ההדוניזם. נקודת המוצא לאנליזה היא הסימפטום שגורם סבל, והנטייה היא לצמצמו דרך המובן, ההיסטוריה והלוגיקה של הסימפטום. או-אז הוא עשוי להיכתב אחרת, לחולל אֵפקטים של יצירה –  אמנותיים או אחרים. כך, לאקאן שקורא את ג'ויס מבקש לחלץ מתוכו לשון היכולה לשמש משכן להתענגות ולהראות את הלוגיקה שלה. משנוכחים במבואות הסתומים של הקונפורמיזם ובצל הסגרגציה שהוא מטיל, כל שנותר הוא לשאת את הגוף שיש לנו, ולתת תוקף ל"קניין" ראשוני זה כְּמה שיכול למקסמיה של ההוויה ולשרידי יוקרתו של האב. --  מעטפת אחורית.

ההופכי של הביופוליטיקה : כתיבה בעד ההתענגות

מיתוס הגירעון : התאוריה המוניטרית המודרנית ולידתה של כלכלה למען כולם

מיתוס הגירעון : התאוריה המוניטרית המודרנית ולידתה של כלכלה למען כולם

סטפני קלטון

איך מערכות ציבוריות קורסות, שכר העובדים אינו עולה, שירותים חיוניים נשחקים, אבל כשפורצת מלחמה דווקא יש כסף, והרבה? 'מיתוס הגירעון' מזמין אותנו לחשוב אחרת על כלכלה. הכלכלנית סטפני קלטון מערערת בספר זה את אחד מעמודי התווך של החשיבה מודרנית בנוגע לכלכלה ומתווה מחדש את גבולות הגזרה בנוגע למעורבות המדינה. האם ייתכן כי הסיפור שנוהגים לספר לנו על תקציב המדינה אינו נכון? האם האמת היא שלמדינה אף פעם לא ״נגמר הכסף״, היא פשוט מחליטה מתי ולמי לחלק אותו? ומה בעניין החרדה מפני גירעון ״גבוה מדי”, הדגש על ״אחריות תקציבית״ והנחות היסוד האחרות שתפיסת הכלכלה שלנו נשענת עליהן: האם אין אלה החלטות פוליטיות שמתחזות למציאות אובייקטיבית?בשפה בהירה ונגישה קלטון מציגה נקודת מבט מהפכנית על המערכת מוניטרית. אף שהיא מתייחסת בעיקר לכלכלת ארצות הברית, טיעוניה נוגעים לישראל, שעדיין דימויה העצמי הוא של משק בית קטן שנאבק ״לגמור את החודש”. פרופ’ סטפני קלטון היא מן הקולות הבולטים כיום בחקר מדיניות ציבורית ובכלכלת עבודה, יועצת בכירה למחוקקים נחשבת אחת המשפיעות בדיון הבין־לאומי בתאוריה המוניטרית המודרנית. -- מעטפת אחורית.

מיתוס הגירעון : התאוריה המוניטרית המודרנית ולידתה של כלכלה למען כולם

עקבות בזיכרון : עדות של ילד רך בשנים

עקבות בזיכרון : עדות של ילד רך בשנים

יוסף פולק
מה אפוא פירוש הדבר להיות עֵֵד לאירוע כזה שאינך זוכר, בעיקר כששוררת תחושת דחיפות כיוון שאתה עלול להיות העד האחרון לאירועים? מה פירוש הדבר להיות עד לאירוע אשר, כשמישהו מתארו, קשה להאמין שקרה? מה פירוש הדבר להיות עד לאירוע שכאשר אתה שואל עליו בימי ילדותך, איש איננו ממהר להסבירו לך? מה פירוש הדבר להיות עד לאירוע אשר עצם קיומך שולל אותו? הרב יוסף פולק הוא ניצול שואה ואחד מצעירי העדים לזוועותיה. הוא נולד באוקטובר 1942 וכבר בהיותו תינוק גורש עם הוריו מהעיר האג שבהולנד אל מחנה וֶֶסטֶֶרבּוֹרק, ובשנותיו הרכות היה כלוא גם בברגן־בלזן. סמוך ליום השחרור חלו שני הוריו בטיפוס, ונשימותיו האחרונות של אביו נחרתו בו כאחד מזיכרונותיו המוקדמים. יוסף נותק מאמו ושניהם שרדו בנפרד, אך כעבור זמן מה התאחדו. בפגישתם הראשונה לאחר השואה היה על האֵֵם החלושה לשכנע את יוסף כי הוא אכן בנה. היא נתנה לו ציצית וסידור קטן והסבירה שיהיו נחוצים לו בתור יהודי. לימים היגרו האם והבן לקנדה, ויוסף היה לנער שאמו נשענת עליו בהליכתה, בהיפוך תפקידים. בספרו 'עקבות בזיכרון', יוסף פולק, שברבות הימים נעשה רב ודיין בעל שם בצפון אמריקה, בונה את עדותו בכמה רבדים ומתחקה אחר תודעתו המתעוררת של אותו פעוט ששיחק בין גופות היהודים בברגן־בלזן. עדותו המטלטלת כתובה בלשון חידתית, בין שירה לפלפול תלמודי, ומבין השורות עולה כאב שאיננו מרפה. בכתיבתו ניכר כי בשבילו, השאלה היכן היה האל בשואה היא השאלה הקשה ביותר לאדם הדתי, ועל אחת כמה וכמה ליהודי שניצל מן התופת. -- מעטפת אחורית.

עקבות בזיכרון : עדות של ילד רך בשנים

 הקרבות הגדולים ששינו את ההיסטוריה : מקרב ווטרלו ועד מלחמת העולם השנייה, מקדש ברנע ועד מלחמת 7 באוקטובר

הקרבות הגדולים ששינו את ההיסטוריה : מקרב ווטרלו ועד מלחמת העולם השנייה, מקדש ברנע ועד מלחמת 7 באוקטובר

אורן נהרי ויואב לימור

מה היה קורה לוּ אזל הדלק במפציצים האמריקנים - כפי שכמעט אירע - לפני שהגיעו לצי היפני בקרב מִידְוֵויי? כיצד הפך קרב וֵרְדָן לאבן דרך מכריעה, לא רק במלחמת העולם הראשונה, אלא סימֵן נתיב גם למלחמת העולם השנייה? כיצד המערכה על הכבישים במלחמת העצמאות הסתיימה בניצחון ישראלי כנגד כל הסיכויים? וכיצד עריקה ברגע גורלי שינתה את מהלך קרב סֶקִיגִיהָארָה – ואת עתידה של יפן ושל אסיה כולה? "הקרבות הגדולים ששינו את ההיסטוריה" פורס בפניכם עשרות קרבות, ביבשה, בים ובאוויר; קרבות שהביאו לשחרור עמים, להעלאת שליטים חדשים, וכאלה שהכריעו מלחמות עולם. הספר מלווה את הקוראים והקוראות אל הרגעים הדרמטיים שבהם היסטוריה נכתבת בדם, החל באירועים שקדמו לקרב, דרך המצביאים שניהלו או ניסו לנהל אותו, ועד לתוצאותיו. האם השיגו הקרבות את מטרותיהם? האם הובילו לסיום המלחמה ולניצחון, או שמא להרס ולחורבן נוספים? משחר ההיסטוריה היו קרבות מוּשאם של אפוסים, שירים, ספרים ונאומים. מלחמות היו ועודן מנועי ההיסטוריה. הקרבות המתועדים הראשונים נערכו כאן, בארץ ישראל, בין מצרים לאימפריה החיתית, ובסיומם הכריזו שני הצדדים על ניצחון; הקרב החותם את הספר הוא מתקפת החמאס ב־7 באוקטובר 2023 ותגובת ישראל. "הקרבות הגדולים ששינו את ההיסטוריה" הוא ספר חובה לכל ישראלי שמבקש להבין טוב יותר את מהלך ההיסטוריה העולמי, את מקומה של ההיסטוריה הישראלית בתוכו, ואת האופן שבו מתעצב גם עתידנו. -- ‏כ‏ריכה אחורית.

הקרבות הגדולים ששינו את ההיסטוריה : מקרב ווטרלו ועד מלחמת העולם השנייה, מקדש ברנע ועד מלחמת 7 באוקטובר

 ‏e ‏- סיפורו של מספר

‏e ‏- סיפורו של מספר

אלי מאור

כולנו מכירים את המספר π  (יחס היקף המעגל לקוטרו, ... 3.14159) אבל סיפורו של אחיו הצעיר e,  בסיס הלוגריתמים הטבעיים (... 2.71828), פחות ידוע. כאן מוגשת לראשונה לקורא העברי היכרות עם אחד המספרים החשובים ביותר במתמטיקה. מקורו המדויק של המספר e  לוט בערפל, אבל ברגע שעלה על הבמה במאה ה־16 הוא קבע לעצמו מעמד מרכזי במתמטיקה, במדעי הטבע, במדעי החברה ואפילו באומנות. תולדותיו המרתקות של e  שזורות עם השמות הידועים ביותר במדע, ביניהם פייר פרמָה, אייזק ניוטון, לאונרד אוילר והאחים יעקב ויוהאן ברנולי. ספר זה כבש את עולם מתמטיקה בסערה מייד עם הופעתו במקור, תורגם לשמונה שפות, ועכשיו גם לעברית. --  מעטפת אחורית.

‏e ‏- סיפורו של מספר

 מעצבי שיח : אינלטקטואלים, תרבות ופוליטיקה בתנועה הרוויזיוניסטית

מעצבי שיח : אינלטקטואלים, תרבות ופוליטיקה בתנועה הרוויזיוניסטית

אופירה גראוויס קובלסקי
מעצבי שיח: אינלטקטואלים, תרבות ופוליטיקה בתנועה הרוויזיוניסטית / אופירה גראוויס קובלסקי -- מנהיג ונביא – בין זאב ז'בוטינסקי לאורי צבי גרינברג / דן מירון -- הנצחה מקומית: רחובות על שם זאב ז'בוטינסקי, יוסף קלוזנר ויעקב כהן / מעזו עזריהו -- מרידה מתוך אהבה: ז'בוטינסקי והאגף המשיחי רדיקלי בתנועה הרוויזיוניסטית / יצחק פס -- קלוזנר וז'בוטינסקי: בין תרבות ופוליטיקה / יצחק קונפורטי -- בין עיתונות לאידיאולוגיה: אייזיק רמבה כמתווך שיח בתנועה הרוויזיוניסטית וממשיכיה / אופירה גראוויס קובלסקי -- בין ספרות ופוליטיקה - המקרה של יעקב כהן ודמותו של העברי החדש / דרור בר יוסף -- בקפלי ההיסטוריה - ד"ר זאב בנימין פון וייזל, "לורנס איש ערב היהודי" / ניבה פון וייזל -- יהושע השל ייבין - ספרות, תנ"ך ומלכות ישראל / יורם ייבין -- הכותבים בקובץ.

מעצבי שיח : אינלטקטואלים, תרבות ופוליטיקה בתנועה הרוויזיוניסטית

 לקדש את הזמן : לוחות שנה יהודיים בתקופת השואה

לקדש את הזמן : לוחות שנה יהודיים בתקופת השואה

אברהם רוזן
הנושא של לוח השנה העברי בשואה עולה לעיתים תכופות בהֶֶקשר של השימוש המעוות של הנאצים במועדים העבריים; ניכר כי בכמה מקרים הם ביצעו בשיטתיות את מעשי הטבח בימים שנודעה להם קדושה מיוחדת ליהודים.בששת פרקי הספר לקדש את הזמן, ההיסטוריון אברהם רוזן מנתח את לוחות השנה מימי השואה בהֶֶקשרים שבהם נוצרו. הפניית תשומת הלב למגוון לוחות השנה העבריים שהוכנו בגטאות, במחנות ובמקומות מסתור נועדה להסיט את הדגש המחקרי מן המניפולציה של הפושעים הנאצים ובעלי בריתם אל מסירותם של היהודים למסורת העתיקה.המחקר שלפנינו מחדש בהתייחסותו הרחבה והמעמיקה ללוחות השנה בשואה. בין השאר הוא בוחן בשיטתיות את השאלה כיצד ידעו היהודים בגטאות, במחנות ובמקומות המסתור מתי חלו החגים היהודיים. המחבר מדגים כי לוח השנה העברי היה עוגן ומגדלור בעיתות האימה והרדיפות ואִִפשר לרבים לדבוק במנהגי המסורת היהודית בתנאים קשים מנשוא. "לקדש את הזמן" בוחן מחדש את היחסים בין הצורך המעשי לסמן את מעבר הזמן ובין ההמשכיות של היהדות, בין קודש לחול, בין עבר לעתיד, אפילו בעיצומם של ימי החורבן. הוא ממחיש את חשיבותו של לוח השנה היהודי כסמל מובהק של שייכות ומעלה על נס את דבקותם ומסירות נפשם של היהודים בקידוש הזמן הדתי וההיסטורי בתקופה שנדמה לעיתים כי הייתה מצויה מחוץ לזמן. -- מעטפת אחורית.

לקדש את הזמן : לוחות שנה יהודיים בתקופת השואה

רגשות שליליים בסיפורים תלמודיים

רגשות שליליים בסיפורים תלמודיים

שולמית ולר
ספר זה עוסק בהיבטים הרגשיים החבויים בסיפורי התלמוד ומציע מבט חדש על יחסם של חכמי התלמוד לעולמו הרגשי של האדם ועל כוחם של רגשות בעיצוב חייו ומעשיו. באמצעות קריאה צמודה ומדוקדקת במקורות חושפת שולמית ולר את התפיסות הרעיוניות והערכיות הגנוזות בסיפורי התלמוד העוסקים בכעס, עלבון, חשדנות, קנאה ושנאה - רגשות שליליים המתעוררים במפגש בין בני-אדם ומשפיעים על מערכות היחסים החברתיות והמוסריות. הספר מראה כי מאחורי העלילות הקצרות והדיאלוגים התמציתיים של הספרות התלמודית מסתתרת מחשבה מורכבת על טבע האדם: על הסכנות הטמונות בהתפרצות הכעס, על כוחו ההרסני של העלבון, על האחריות המוסרית הכרוכה בחשד ובקנאה, ועל האופן שבו רגשות אלה עלולים להביא לפירוד, לסבל ואף לחורבן. בד בבד מצביע המחקר על המתח שבין הגינוי החריף של רגשות אלה לבין ההכרה בכך שהם חלק בלתי נמנע מן הקיום האנושי, ועל הדרכים הספרותיות והרטוריות שבהן מבקשים חכמי התלמוד לעצב את היחס אליהם. בהמשכם של מחקריה הקודמים של המחברת על עולם הרגש בספרות התלמודית, מציע ספר זה תרומה חשובה להבנת ממדיה האנושיים והתרבותיים של ספרות חז"ל. הספר פותח צוהר לקריאה חדשה בסיפורים המוכרים מן התלמוד ומראה כיצד מבנה הסיפור, לשונו וסגנונו משמשים אמצעי לביטוי רעיונות מוסריים ותפיסות עומק על טבע האדם ועל יחסי אדם וחברה. -- מעטפת אחורית.

רגשות שליליים בסיפורים תלמודיים

יומן גטו וילנה וכתבים אחרים, 1944-1939

יומן גטו וילנה וכתבים אחרים, 1944-1939

קרוק, הרמן
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939 ופלישת הגרמנים לתחום ברית-המועצות בקיץ 1941 קיבל עליו איש הרוח ואיש הספר הרמן קרוּק (1897–1944) את תפקידו של מתעד האסון. במשך חמש שנים מטלטלות הוא העלה על הכתב מתוך תחושת שליחות את קורותיו בווילנה, בגטו וילנה ובמחנות הריכוז באֶסטוניה, ובה בעת אסף מידע על חייה ומותה של הקהילה היהודית בעיר שנודעה בכינוי ירושלים דליטא ועל אובדנו של עולם תרבותי שלם. "יומן גטו וילנה" הוא כרוניקה יוצאת דופן המספקת תיאור רב-עוצמה של שואת יהודי וילנה ושל השמדת קהילות יהודיות רבות נוספות במזרח אירופה. קרוּק, איש תנועת הבּוּנד, מתאר בלשון חיה את קריסת פולין, את החיים כפליט בווילנה, את השמדת רוב יהודי העיר בקיץ–סתיו 1941 ואת הקמת גטו וילנה וחיי היום-יום בו. הוא מתעד את פעולותיה הרצחניות של גרמניה הנאצית בווילנה ומחוצה לה, את הקמתם ופעילותם של מוסדות הממשל הפנימי של הכלואים בגטו, ומספר על גירושם של השורדים האחרונים למחנות ריכוז באֶסטוניה ורציחתם על סף השחרור. את רשומת יומנו האחרונה שרבט קרוּק ב-17 בספטמבר 1944, וזו הוסתרה עם דפים נוספים של כתב היד שלו שעות מספר לפני שהוא ואסירים אחרים במחנה לאגֵדי נורו למוות וגופותיהם הועלו על המוקד. מהדורה מקיפה ומוערת זו מאגדת לראשונה בעברית את יומניו של קרוּק מראשית המלחמה ועד ימיו האחרונים במחנות אֶסטוניה, לצד עיבודים ספרותיים של המתרחש ועדויות נדירות ומכתבים שאסף. כתביו של קרוּק אינם רק מסמך היסטורי. זוהי צוואתו של איש רוח שהאמין שהעט חזק מן החרב. מפעל התיעוד המרשים שכונן, שכלל גם מאבק סיזיפי לשימור אוצרות התרבות של החברה היהודית, זורה אור על הטרגדיה של יהודי וילנה ועל מאמציהם לשמר חיים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים גם כאשר עולמם נחרב. -- מעטפת אחורית.

יומן גטו וילנה וכתבים אחרים, 1944-1939

לקרוא את הנוף : המפה המנטלית של הגליל היהודי בשלהי העת העתיקה

לקרוא את הנוף : המפה המנטלית של הגליל היהודי בשלהי העת העתיקה

חגי דביר
חורבן בית המקדש השני ומרד בר כוכבא שלאחריו העבירו את מרכז הכובד הרוחני והפוליטי מיהודה ושפלת החוף צפונה לגליל. היצירה הרוחנית העשירה של תקופת המשנה והתלמוד - מרכזה בגליל. הממצא החומרי של עשרות ישובים יהודיים, ובמרכזם בתי כנסת שנחשפו לאורך שנות המחקר הארכיאולוגי, הם עדות נוספת לפאר ולעוצמה הקהילתית של יהדות הגליל. כחלק מהווייתה הרוחנית והתרבותית של הקהילה היהודית באזור בשלהי העת העתיקה, הולכת ומתגבשת זהות ייחודית בעלת מאפיינים דתיים, תרבותיים, חברתיים ופוליטיים. נוצרות מסורות חדשות, ומסורות ישנות מעוצבות מחדש ומותאמות למרחב הגלילי. ספר זה מבקש להתחקות אחר שלושה מרכיבים עיקריים בעולם האמונות והדעות של יהודי הגליל בשלהי העת העתיקה: הזיכרון הקולקטיבי, הקרב התודעתי על הגליל מול הנצרות, והאפוקליפטיקה הגלילית. לכל אחד משלושת המרכיבים האלו ישנה נוכחות בכל שלושת "מחוזות התודעה" של היהודי הגלילי: בית המדרש על חכמיו ויצירתם הספרותית, בית הכנסת על מרכיביו הליטורגיים והאמנותיים, והמרחב הגלילי על נופיו. מרכיבים אלו, המהווים את שלושת חלקי הספר, משמשים כבסיס לשרטוט קוויה של המפה המנטלית של הגליל, המאופיינת בממדים של זיכרון, תודעה ומרחב. -- מעטפת אחורית.

לקרוא את הנוף : המפה המנטלית של הגליל היהודי בשלהי העת העתיקה

 המעמד החוקתי של ראש הממשלה

המעמד החוקתי של ראש הממשלה

מורן קנדלשטיין־היינה

מהו היקף כוחו של ראש הממשלה? האם הוא "ראשון בין שווים" בלבד - או שמא דמות המעצבת במידה מכרעת את פעולתה של הרשות המבצעת ושל המערכת הפוליטית כולה? ספר זה מציע בחינה מקיפה של מעמדו החוקתי של ראש הממשלה, תוך שילוב בין ניתוח תיאורטי, פרספקטיבה השוואתית ודיון מעמיק במקרה הישראלי. הספר משרטט את גבולות הכוח של ראש הממשלה - בין סמכויותיו הרחבות לבין המגבלות המוטלות עליו - על רקע עקרונות היסוד של המשטר הפרלמנטרי: ייצוגיות והפרדת רשויות. הספר מצביע על המתח המובנה בין השאיפה למשילות אפקטיבית לבין הצורך באיזונים ובלמים, ומראה כיצד מתח זה בא לידי ביטוי בזירה הממשלתית, הפרלמנטרית והמפלגתית בישראל. על רקע מגמות של ריכוז כוח והיחלשות מנגנוני הפיקוח, מציע הספר מסגרת פרשנית לדין הקיים וכן מודל נורמטיבי חדש - "ראש הממשלה הפרלמנטרי" - המבקש לאזן בין מעמדו הייחודי של ראש הממשלה לבין שמירה על יסודות הדמוקרטיה. זהו חיבור עדכני ורלוונטי, הפותח צוהר להבנת אחד המוקדים המרכזיים של הכוח הפוליטי בישראל. -- מעטפת אחורית.

המעמד החוקתי של ראש הממשלה

 לדרכו של רד"ק בספר השורשים

לדרכו של רד"ק בספר השורשים

ליאורה פטרובר

רבי דוד קמחי (רד"ק, פרובנס, 1235-1160), מחברם של ספר דקדוק ומילון לעברית המקרא ומפרשם של כמה מספרי המקרא, הוא מן הדמויות החשובות והמשפיעות ביותר בשמונה מאות השנים אחרונות. הספר שלפנינו הוא המחקר המעמיק ביותר על מילונו של רד"ק, 'ספר השורשים', ועל תרומתו ביחס לקודמיו. בספר מתגלות מלוא תשומותיו של רד"ק, מהערותיו השיטתיות בענייני מסורה ועד הכרעותיו בענייני דקדוק (כגון קיומו של בניין הופעל עצמאי) ובביאורי מילים יחידאיות. מתברר שרד"ק הלקסיקוגרף העדיף לנקוט מינימליזם ושאף, כמו מנחם בן סרוק ורש"י, לכלול את מרב המשמעויות ההקשריות של שורש אחד במשמעות יסוד אחת. בספר נבחן גם המינוח הדקדוקי של רד"ק שעליו נרקמה תורת הלשון שלו. -- ‏כ‏ריכה אחורית.

לדרכו של רד"ק בספר השורשים

 חוכמת השווקים : מה השווקים הפיננסיים מספרים לנו על (כמעט) הכול

חוכמת השווקים : מה השווקים הפיננסיים מספרים לנו על (כמעט) הכול

נדב שטינברג
בשנת 1954 עסקו טובי הפיזיקאים באמריקה בבניית הפצצה החזקה ביותר בהיסטוריה - פצצת המימן. כלכלן אמריקאי צעיר החליט לגלות את אחד המרכיבים הסודיים ביותר בפצצה החדשה - מהו חומר הבערה שישולב בה. איך יגלה כלכלן, ללא השכלה בפיזיקה, את אחד הסודות הביטחוניים השמורים בעולם? הוא בחן את מחירי המניות של החברות שייצרו את חומרי הבערה האפשריים השונים, וגילה שמחיר המניה של תאגיד הליתיום של אמריקה זינק בפתאומיות בתקופת הניסוי בפצצה. הכלכלן כתב מאמר קצר שסיכם את הבדיקה ואת המסקנה - פצצת המימן תכיל ליתיום. המאמר צונזר, אבל הרעיון שהמחירים בשווקים הפיננסיים יכולים לשמש לגילוי מידע יקר ערך הכה שורש. בשנים הבאות השתמשו חוקרים במחירי המניות כדי לגלות את האשמים בהתרסקות מעבורת החלל צ’לנג’ר, כדי לחזות את ההסתברות למלחמה בין ארצות הברית ועיראק וכדי לבחון את הערך השיווקי של הכדורסלן מייקל ג’ורדן ושל הכדורגלן כריסטיאנו רונאלדו. חוקרים אחרים השתמשו במחירי הבתים כדי לבחון את ההשפעות של חינוך ושל פשיעה, כדי לזהות את היתרונות בלגליזציה של סמים קלים ואפילו כדי לבחון אם אנשים עדיין פוחדים מרוחות רפאים. שוקי חיזוי הפכו בשנים האחרונות למקור מרכזי לתחזיות פוליטיות וגאו-פוליטיות. דוגמאות אלה ואחרות משמשות את המחבר כדי להמחיש את חוכמת השווקים ולהראות שאפשר להשתמש בשווקים הפיננסיים כדי לגבש תמונת עולם רחבה בתחומים שונים, לייצר תחזיות מדויקות ולחשוף סודות. הספר מדגים כיצד התבוננות בשוק ההון יכולה ללמד על מגוון תחומים, ומציע לקורא נקודת מבט רעננה על העולם שסביבנו. -- מעטפת אחורית.

חוכמת השווקים : מה השווקים הפיננסיים מספרים לנו על (כמעט) הכול

 עירוניות בישראל בתחילת המאה ה- 21

עירוניות בישראל בתחילת המאה ה- 21

איתי בארי, אורן שלמה
אנחנו חיים בתקופה המכונה "המאה האורבנית". רובנו מתעוררים בעיר, נוסעים בה לעבודה ומחפשים בתוכה קהילה ומרגוע. אבל העיר היא הרבה יותר מאוסף של בניינים, כבישים וכיכרות. היא יצירה אנושית חיה ופועמת - הזירה שבה מתעצב היומיום ונקבע קצב החיים שלנו. "עירוניות בישראל" מציע מבט רב-תחומי מרתק על המרחב שבו מתגבשים הכוחות והתהליכים המשפיעים על עתיד כולנו. אסופת המאמרים, המשלבת בין סוציולוגיה, גיאוגרפיה, תכנון ומדיניות ציבורית, חושפת ומפרקת את המנגנונים המניעים את העיר הישראלית בשני העשורים האחרונים: מהתחדשות עירונית וג'נטריפיקציה המשנות מרקמים בנויים וקהילתיים, דרך הפוליטיקה הסוערת של הרשויות המקומיות והחיים בערים מעורבות, ועד אתגרי האקלים, הבריאות והדיור. הספר מציע כלים להבין את הכוחות הפועלים סביבנו מדי יום, גם כשהם סמויים מן העין. זוהי הזמנה לשאול שאלות חדשות על המקום שבו אנו מתגוררים, ולעקוב אחר האופן שבו החלטות תכנוניות, חברתיות ופוליטיות הופכות למציאות יומיומית. -- מעטפת אחורית.

עירוניות בישראל בתחילת המאה ה- 21

להעריך את ההערכה : חינוך עם מידה של משמעות

להעריך את ההערכה : חינוך עם מידה של משמעות

אירית לוי-פלדמן, ציפי ליבמן
מהי מטרתה האמיתית של ההערכה? האם היא נועדה למדוד הישגים בלבד או שמא לעצב למידה, לטפח חשיבה ולהוביל לצמיחה אישית וחברתית? בעידן של בינה מלאכותית, שבו הידע נגיש יותר מאי פעם והגבולות בין יצירה אנושית ליצירה טכנולוגית מיטשטשים, שאלות אלו הופכות לדחופות מאי פעם. 'להעריך את ההערכה' הוא הזמנה לחשיבה מחודשת על אחד הנושאים המשפיעים ביותר במערכת החינוך בישראל. הספר מציג מבט רחב, ביקורתי ועדכני על התפתחות ההערכה לאורך השנים, חושף את הכוחות הערכיים, התרבותיים והפוליטיים שעיצבו ומעצבים אותה, ובוחן כיצד ניתן להפוך אותה מחדש לכוח המקדם למידה משמעותית, צדק חינוכי, אחריות מקצועית והתפתחות אנושית. ב-12 פרקיו הספר משלב בין תשתית עיונית, מחקר עדכני ודוגמאות יישומיות. הוא מציע לקוראים מסע מן העבר אל אתגרי ההווה ואל עתיד ההערכה, תוך כדי עיסוק בסוגיות כגון תפיסות הערכה, משוב, אחריותיות, אינפלציית ציונים, בחינות, למידה משמעותית והגדרת מחדש של תפקיד המעריך. 'להעריך את ההערכה' פונה לאנשי ונשות חינוך, חוקרות וחוקרים, סטודנטיות וסטודנטים, מנהלות ומנהלים, קובעי מדיניות ולכל מי שמאמין שהערכה אינה רק מנגנון למדידה אלא ביטוי לתפיסת עולם חינוכית. הוא מבקש לעורר דיון מחודש בשאלות היסוד של ההערכה ולהציע חזון עדכני, הומניסטי וחדשני לחינוך במאה ה־21. 'להעריך את ההערכה' אינו רק ספר על הערכה, הוא גם קריאה להחזיר לה את ייעודה המקורי: להיות כוח המאפשר להבין טוב יותר את הלמידה, לטפח את האדם וליצור חינוך שיש בו מידה של משמעות. -- מעטפת אחורית.

להעריך את ההערכה : חינוך עם מידה של משמעות

קולות מן השתיקה : הבניית משמעות בקרב נשים שחוו פגיעה מינית בילדות

קולות מן השתיקה : הבניית משמעות בקרב נשים שחוו פגיעה מינית בילדות

מירב דדיה מולד
'קולות מן השתיקה' מבקש לשפוך אור על מסען המורכב של נשים שחוו פגיעה מינית בילדות ובחרו בדרך של התמודדות, החלמה וחיפוש אחר משמעות. הקולות המובאים בספר נאספו במהלך מחקר שנערך כחלק מעבודת דוקטורט בעבודה סוציאלית, והם מציגים תהליכים פנימיים ובין-אישיים שבאמצעותם הנשים נאבקות על חייהן ועל יכולתן להגדיר את עצמן מחדש, מעבר לטראומה שחוו. המסע אל עבר ריפוי וצמיחה לאחר פגיעה מינית אינו לינארי ואינו אחיד; הוא משלב רגעים של כאב עז לצד רגעים של גילוי כוח פנימי וחוסן. לעיתים הוא כרוך בשתיקה ממושכת, בתחושות אשמה ובושה אצל הנפגעת, בבחינה מחודשת של מערכות יחסים משמעותיות עם בני משפחה, בני זוג והחברה כולה, ובהתמודדות עם האתגר למצוא את הקול ולספר את הסיפור.סיפוריהן של הנשים המובאים בספר זה מציעים מבט מקרוב על דרכים שונות של הבניית משמעות לאחר פגיעה מינית, ועל תהליכים של שינוי לאורך זמן. מתוך הקשבה עמוקה לקולותיהן ניתן ללמוד כיצד חוויות העבר מקבלות ניסוח מחודש בתוך חיי ההווה, וכיצד נבנית האפשרות להמשכיות, קשר ומשמעות.קולות מן השתיקה משלב רגישות אנושית עם מבט מחקרי; ביכולתו לתרום לאנשי מקצוע בתחומי הטיפול, החינוך והמדיניות המבקשים להעמיק בהבנת תהליכי החלמה ובהתאמת מענים רגישי-טראומה. לצד זאת, הספר פונה גם לנשים שחוו פגיעה מינית אשר מבקשות למצוא את המילים, ולתת תוקף ומשמעות לחוויות שעברו. -- מעטפת אחורית.

קולות מן השתיקה : הבניית משמעות בקרב נשים שחוו פגיעה מינית בילדות

הטובע נאחז בשיבולת : אזרחים להחלפה, פולין-ארץ ישראל, 1945-1939

הטובע נאחז בשיבולת : אזרחים להחלפה, פולין-ארץ ישראל, 1945-1939

לאה פרייס

הם היו אנשים רגילים – נתיני ארץ-ישראל המנדטורית – נשים, ילדים וגברים יהודים שנסעו לבקר בפולין ועם הכיבוש הגרמני לא יכלו לשוב לביתם. רובם נשארו בפולין והיו לבני ערובה, שבויים בידי גרמניה הנאצית, שניצלה אותם כדי להחליפם בגרמנים טמפלרים שחיו בארץ-ישראל. "הטובע נאחז בשיבולת" עוקב אחר גלגוליהם, הפעולות שנעשו למען חילוצם, המאמצים הרבים שהשקיעו גורמים מדיניים שונים והלחץ שהפעילו המשפחות בארץ כדי להחזירם. בסופו של דבר, בדצמבר 1941 ובנובמבר 1942 הוחזרו כ-120 אזרחים – "בלתי מעורבים" – לביתם בארץ-ישראל, ובבואם מסרו עדויות על גורל היהודים בפולין שהיכו את היישוב בתדהמה. גיבור נוסף של הספר הוא הדרכון הזר. מיד עם הכיבוש הגרמני האמינו יהודי פולין שדרכון זר יוכל להושיע אותם. הביקוש גבר ב-1943 אחרי ביצוע הרצח ההמוני של היהודים. מי שנשארו בחיים חיו בזהות בדויה או במסתור. לחלקם היו אלה פתרונות רעועים, והם תלו את יהבם בניירות זרים, בעיקר של מדינות אמריקה הלטינית, שנקנו בכסף רב. הגרמנים פיתו וצדו אותם, וריכזו אותם במחנה מיוחד בברגן בלזן. כך נהפכו שוב היהודים בעלי הדרכונים הזרים לבני ערובה, עד להירצחם. ועם זאת, לא כולם נרצחו. מתוך 2,500 אנשים, קבוצה של 275 יהודים שהחזיקה בדרכון בריטי-ארצישראלי, ואתם עוד עשרות אזרחי ארצות הברית ודרום אמריקה, הגיעו ליום השחרור וניצלו. -- מעטפת אחורית.

הטובע נאחז בשיבולת : אזרחים להחלפה, פולין-ארץ ישראל, 1945-1939

הסמל החי : עלילה ודרשה בסיפורי הזוהר

הסמל החי : עלילה ודרשה בסיפורי הזוהר

עמרי שאשא
במלון אורחים נידח, בחצות ליל, עומדת בתו של בעל הפונדק ומחזיקה בידה נר לשני חכמים שלומדים תורה; חבורת חכמים צועדת בדרך, מגיעה לשרשרת הרים גבוהים וחשוכים ומתמלאת פחד; איילה הקוראת לעזרה חולפת מול עיניהם של זוג חכמים היושבים תחת עץ בלילה חשוך; זקן מסתורי עולה מן המדבר. בכל אחד מהסיפורים הזוהריים הללו מתברר כי העלילה היא ייצוג של דבר-מה המתרחש במעמקי האלוהות. הנר בידה של הנערה מסמל את החסד האלוהי; האיילה מייצגת את השכינה הסובלת; ההרים החשוכים מסמלים את מידת הדין האלוהית; המדבר - את הסטרא אחרא, הרוע המטאפיזי. הסמל החי מבקש לעיין בסמלים הללו וברבים אחרים המופיעים בסיפורי הזוהר, ולהציג את האופן שבו רוקמים הסיפורים את הקשר שבין המציאות היומיומית לבין האלוהות, בין הארצי לנשגב, בין המצוי לנעלם, ובמישור הסיפורי - בין העלילה הארצית לבין הדרשות התיאוסופיות. ספרו של עמרי שאשא עוסק בסיפורים הזוהריים המשולבים - סיפורים האורגים יחד נרטיב ודרשות לכדי עלילות ספרותיות מובחנות - עומד על תכונותיהם המרכזיות ומנתח את האופנים השונים שבהם נשזרות בהם יחד העלילה הארצית עם הדרשה התיאוסופית. מעשה השילוב הזה בין עלילה לדרשה ניצב במוקד העיון של המחקר, המציע עיון מחודש באחד מיסודותיו של הזוהר: הסמל הקבלי. הספר מבקש לטעון כי הקשר הסמלי בין דרשה לעלילה קשור באופן עמוק לתפיסות זוהריות על העולם האנושי, העולם האלוהי והזיקה ביניהם. -- מעטפת אחורית.

הסמל החי : עלילה ודרשה בסיפורי הזוהר

12 משפטים ששינו את העולם : מסע פילוסופי מסוקרטס עד ניטשה

12 משפטים ששינו את העולם : מסע פילוסופי מסוקרטס עד ניטשה

ברונו פרייזנדרפר
רבים מכירים את המשפט "אני חושב - משמע אני קיים" או את טענתו המפורסמת של הפילוסוף היווני סוקרטס כי בעצם הוא יודע רק שאינו יודע דבר. מעטים יודעים כי משפטי מפתח שכתבו ואמרו פילוסופים שונים במשך השנים עוד מעצבים את חיינו, גם אם הטענות המקוריות קיבלו פרשנויות שונות במשך ההיסטוריה. בספר מרתק זה ברונו פרייזנדרפר מתחקה על תריסר משפטי מפתח שהגו פילוסופים שונים, מסוקרטס עד ניטשה, והשפעתם על חיינו עצומה, במודע או שלא. התוצאה היא מסע פילוסופי מקורי, שעובר דרך הבלתי צפוי, ומפליג לפעמים אל מחוזות הביזאר, אשר מציע לקורא היסטוריה מופלאה של האנושות, עשירה ומשעשעת, שיכולה להיקרא גם כמדריך לחיים הנכונים, אם יש כאלה. -- מעטפת אחורית.

12 משפטים ששינו את העולם : מסע פילוסופי מסוקרטס עד ניטשה

על אצילותו של המין הנשי ועליונותו

על אצילותו של המין הנשי ועליונותו

קורנליוס אגריפה
בלב אירופה של ראשית העת החדשה, בתקופה שנשים הוצגו כנחותות מבחינה מוסרית, אינטלקטואלית וחברתית, העז היינריך קורנליוס אגריפה לנסח טענה מהפכנית: נשים אינן נחותות מגברים, אלא דווקא עולות עליהם. ספרו על אצילותו של המין הנשי ועליונותו, שראה אור לראשונה בשנת 1529, נחשב כיום לאחד החיבורים החלוציים והנועזים ביותר בתולדות המחשבה הפמיניסטית. בחיבור זה אגריפה הופך על פיהן תפיסות יסוד של התרבות האירופית. באמצעות קריאה חדשנית של ספר בראשית, של ההיסטוריה העתיקה, של התאולוגיה ושל הפילוסופיה הקלאסית, הוא טוען כי בריאת האשה לאחר הגבר אינה סימן לנחיתות אלא עדות לשלמותה. חוה מוצגת כדמות המבקשת דעת וחוכמה, נשים מתוארות כבעלות עליונות מוסרית ורוחנית, והפערים בין המינים מוסברים כתוצאה של דיכוי חברתי ושלילת חינוך מנשים, ולא של טבע מולד.יותר מ-400 שנה לפני הוויכוחים המודרניים על שוויון מגדרי, אגריפה ניסח טיעונים שנשמעים בני זמננו: חברה שמונעת מנשים השכלה, כוח פוליטי וגישה לידע היא חברה המדכאת את הפוטנציאל האנושי שלה עצמה. בכך נהפך הספר לאבן דרך מוקדמת בתולדות הפמיניזם האירופי והשפיע, במישרין ובעקיפין, על דורות של הוגות והוגים, ממארי וולסטונקראפט ועד סימון דה בובואר.התרגום העברי הראשון של הספר חושף לפני הקוראים יצירה נדירה, מסעירה ורלוונטית מאין כמותה: טקסט רנסנסי שנכתב לפני כ-500 שנה, אך ממשיך להדהד גם בלב הדיונים העכשוויים על מגדר, ידע, כוח וחירות.-- אתר המו"ל.

על אצילותו של המין הנשי ועליונותו

שושנה : אגדה ישראלית

שושנה : אגדה ישראלית

ד"ר תמר טאובר פאוזנר
במשך שנים רבות הייתה שושנה דמארי 'קולה של ישראל'. היא הייתה אישה עוצמתית ופורצת דרך, שגרירה תרבותית של המדינה הצעירה, אישה שהקדימה את זמנה ואייקון אופנה בישראל. לצד תדמיתה הציבורית המוכרת התערוכה מציגה מבט אישי אינטימי על חייה. בשנת 2016, במלאת עשור לפטירתה, הביעו עפרה גביש ונגה עוז, אחייניותיה על דמארי, את רצונן ליצור ”מקום בו אפשר יהיה לחוות את הזיכרון של שושנה דמארי בכל הממדים, עם השמלות, התכשיטים והתקליטים". אנו שמחים להגשים את משאלתן ולהציג בתערוכה את חייה של אישה מיוחדת ורבת פנים זו" -- מתוך דבר מנהלת המוזיאון, ד"ר רוני באום.

שושנה : אגדה ישראלית

ההעפלה שעלתה על שרטון : יומן מסע של נערה מווינה לארץ-ישראל, 1942-1939

ההעפלה שעלתה על שרטון : יומן מסע של נערה מווינה לארץ-ישראל, 1942-1939

אדית הוכברג

פּרֵדה: מה זאת אומרת – יכול בעצם להבין רק אדם שחווה בעצמו פּרֵדה [...]. עד 11 בבוקר נשארתי במיטה. ידעתי שהיום צריך לקרות משהו. ב־11 וחצי הגיעה ההודעה. המחול התחיל. אמא בכתה; לוטי לא ידעה מה לעשות; ואבא היה היחיד שלא איבד את הראש. רצתי מהר סביב כדי להספיק להירפד מכולם ולבלות לפחות עוד את היום הזה עם האנשים שלי.
( 25בנובמבר 1939)
את היומן שלפניכם כתבה הנערה היהודייה ילידת וינה אדית הוכברג (1924–2020) במסע אל ארץ־ישראל במסגרת עליית הנוער. בשל רצף של שיבושים התמשך המסע חודשים ארוכים, מנובמבר 1939 עד אפריל 1941 . מסעה של אדית החל בבית החלוץ בווינה ונמשך בהפלגה על הדנובה באונייה הגרמנית אוּרָנוּס בכיוון בודפשט. בגבול הונגריה–יוגוסלוויה עלו מאות הנוסעים הצעירים, נערות ונערים, על סיפונן של שלוש ספינות נהר יוגוסלוויות, עברו את בלגרד והגיעו לאזור קלָדוֹבוֹ־שָבָּץ. באזור זה התעכבו בהמתנה לאשרות לארץ־ישראל ולנוכח הקשיים של סגירת נתיבי העלייה ותנאי מזג האוויר, שמנעו הפלגה גם כאשר הושגו כלי שיט מתאימים. רק כ־200 מהעולים המיועדים, ואדית ביניהם, זכו להיחלץ ולהמשיך במסעם במרס 1941 דרך יוון, טורקיה, סוריה ולבנון – עד חיפה. בסוף יומנה של אדית יש תיעוד של קליטתה לבדה במשק הפועלות עיינות על־יד נס ציונה.
למעשה, אדית מתארת מזווית אישית את פרשת קלָדוֹבוֹ־שָבָּץ. היא כתבה את יומנה בזמן השהייה על הדנובה של מאות בני הנעורים שנפרדו ממשפחותיהם והיו שותפים לרצון לעלות לארץ־ישראל. ברקע ניכרים מאמציהם של המדריכים המסורים, הצעירים אף הם, שהשתדלו בכל מאודם להנהיג לבני הנוער, בתנאים־לא־תנאים, שגרת לימודים ועבודה ולארגן פעילויות הווי, תרבות וספורט. גוף היומן מחולק לשתי מחברות – השנייה חלקית – וליד הרשומות מצוינים תאריכים מדויקים. ככל הידוע, זהו היומן היחיד שנותר מאותו מסע, אבל מֵעבר לחשיבותו בתור מסמך היסטורי, ההעפלה שעלתה על שרטון מספר את סיפורה האישי, הנוגע ללב, של אדית.

ההעפלה שעלתה על שרטון : יומן מסע של נערה מווינה לארץ-ישראל, 1942-1939

 שבעתיים יוקם : הנקמה במקרא בעיניים ישראליות

שבעתיים יוקם : הנקמה במקרא בעיניים ישראליות

שחם גבע

האם ראוי לנקום? האם ראוי שמדינה תנקום? ומדינת היהודים - האם היא אמורה לנקום? במציאות הישראלית המדממת שאלות אלו כבר מזמן אינן תיאורטיות. הן מתפרצות שוב ושוב אל הרחוב, אל שדה הקרב ואל לב השיח הציבורי, תוך שהן מערערות את התשתית הערכית של החברה. ספרו החשוב והמעמיק של שחם גבע, שבעתיים יוקם, נוגע בעצב החשוף הזה; הוא מבקש לברר כיצד שאלת הנקמה חורגת מהוויכוח הפילוסופי ארוך השנים והופכת במציאות הישראלית לשאלה על עצם זהותנו. שבעתיים יוקם מציב במרכזו את בירור מעמדה של הנקמה בתפיסת הצדק של ההגות הציונית, כלומר כיצד היא ביקשה להתמודד עם שאלה סבוכה זו, תוך הישענותה על המקרא כמיתוס מכונן. בכך המשיכה הציונות את דרכה של המסורת היהודית להתמודד עם שאלת הנקמה לאורך הדורות. אבל עם השיבה הציונית אל ההיסטוריה, וכתוצאה מכך אל הכוח הפוליטי, הפכה הנקמה משאלה השמורה לתיאורטי ולתיאולוגי, למחייבת הכרעה במציאות הפוליטית - כאן ועכשיו. הכרעה זו לא נעשתה בקלות, והמחבר מבקש להציג את הקריאות הציוניות השונות בנקמה במקרא, אשר דרכן ביקשו העיניים הישראליות להחליט מהו המעשה המוסרי הראוי - וכן מהו המעשה היהודי הראוי. לצד בסיס ידע חיוני ביחס לשאלת הנקמה בפילוסופיה, במקרא ובמסורת היהודית - פורש הספר יריעה מגוונת של פרשנויות ציוניות שונות לנקמות השופט המקראי שמשון. כך, מברדיצ'בסקי, ברנר וז'בוטינסקי, עד לבובר, בגין, רונצקי וגרוסמן, נחשפת דרכה הייחודית של הציונות לעסוק באחת הדילמות המורכבות ביותר. בימים שבהם שאלת הנקמה שבה ומתפרצת אל מרכז ההוויה הישראלית מציע ספרו של שחם גבע הזמנה להישיר מבט אל אחת הדילמות האקוטיות של זמננו וזהותנו." -- מעטפת אחורית.

שבעתיים יוקם : הנקמה במקרא בעיניים ישראליות

 בהמתנה : יומן של עיתונאי יהודי בוסטרבורק

בהמתנה : יומן של עיתונאי יהודי בוסטרבורק

רוברט יאן ון פלט
פיליפ מֵכָניקוּס, יליד 1889, היה עיתונאי הולנדי מוכשר וחריף, איש העולם הגדול. לאחר כיבוש הולנד בידי הנאצים הוא פוטר ממשרתו בעיתון בגלל יהדותו. בספטמבר 1942 נתפס ברחוב בלי טלאי, נעצר והוחזק חודש בכלא באמסטרדם. לאחר מכן גורש למחנה אָמֶרספוֹרט, וממנו, אחרי התעללות קשה, למחנה וֶסטֶרבּוֹרק. במחנה זה שהה עד תחילת מרס 1944 וכתב בו יומן. לאחר מכן הועבר למחנה ברגן־בלזן, ובאוקטובר 1944 שוּלח אל אושוויץ־בירקנאו, ושם נספה. מֵכָניקוּס היה אדם מודרני, מודע ומפוכח שנקלע למצב בלתי אפשרי. מתוך דבקות בשליחותו העיתונאית הוא תיאר את חיי היום־יום בוֶסטֶרבּוֹרק ושילב ברשימותיו חיבורים עיוניים במגוון נושאים, שאפשר בקלות לראות בהם מאמרים המיועדים לפרסום בעיתון או בכתב עת. רשימותיו מקנות הצצה לחיים במחנה ומתארות את הסבל הפיזי והנפשי; את יחסי הכוחות בין היהודים הגרמנים ליהודים ההולנדים; ואת האימה מפני ימי השילוח השבועיים אל אותו יעד לא נודע. למעשה, מֵכָניקוּס תיעד בלא לאות את האסון המתחולל בעת שהוא עצמו נתון בו -- כריכה אחורית.

בהמתנה : יומן של עיתונאי יהודי בוסטרבורק

גשר מעל יבשת אסיה : יחסי טייוואן-ישראל

גשר מעל יבשת אסיה : יחסי טייוואן-ישראל

 מירון מדזיני

ספר זה הוא הראשון מסוגו העוסק בצורה שיטתית בהתפתחות היחסים בין שתי הדמוקרטיות השוכנות בשולי יבשת אסיה - טייוואן במזרח וישראל במערב. מצבן הגיאו-אסטרטגי ובידודן הבינלאומי מהווים כיום נקודת נפץ המאיימת להצית את אסיה המזרחית והמזרח התיכון. שתיהן הוקמו לאחר מלחמת העולם השנייה וזכותן להתקיים כישויות עצמאיות וריבוניות טרם הוכרה על ידי שכנותיהן - סין העממית במזרח ומרבית מדינות ערב במזרח התיכון. בהעדר משאבים טבעיים הן נאלצו לטפח את ההון האנושי שלהן ולהתמקד בביטחון הלאומי. שתיהן תלויות במידה רבה בארצות הברית. אין תמה שכל אחת מהן ניסתה ללמוד מניסיונה של השנייה בכל הקשור לביטחון, מדע, טכנולוגיה, תעשייה וטיפוח תשתיות ומערכות החינוך. ספר זה הוא נדבך חלוצי בחקר הקשרים ביניהן ומהווה תרומה לחקר היחסים הבינלאומיים בעולם המודרני. -- מעטפת אחורית.

גשר מעל יבשת אסיה : יחסי טייוואן-ישראל

 קרנבל וקנון : הפרודיה לפורים בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת

קרנבל וקנון : הפרודיה לפורים בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת

רוני כהן

החל בימי הביניים עורר חג הפורים השראה לסוגה ספרותית חדשה בארון הספרים היהודי: הפרודיה לפורים. מדי שנה, לקראת החג, נעשו החיבורים הקנוניים ביותר בעולם היהודי – התלמוד, המקרא, הפיוט והתפילה – בסיס לחיבורים הומוריסטיים, שעניינם באכילה ובשתייה לשוכרה בחג. הפרודיה לפורים היא נקודת מפגש – או התנגשות – תרבותית. היא משתמשת בשפה ובטרמינולוגיה של הספרות הרבנית הקנונית לצורך יצירה של ספרות היתולית ומשעשעת, אך לזמן ריטואלי מוגדר וידוע. היא עומדת בין קודש לחול, בין תרבות גבוהה ומקודשת לבין תרבות פופולרית והומור נמוך, ובין יצירה ספרותית לבין ריטואל דתי. מעמדה המיוחד מאפשר לבחון באמצעותה צמתים חשובים בתולדות יהודי אירופה בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת. 'קרנבל וקנון' בוחן את סוגת הספרות הפרודית לפורים תוך התמקדות בשלוש היצירות המרכזיות והמפורסמות ביותר בסוגה: 'מסכת פורים', פרודיה על התלמוד שכתב המתרגם, הפילוסוף והסופר הפרובנסלי קלונימוס בן קלונימוס בתקופת שהותו ברומא, בשנים 1324–1328, ו'מגילת סתרים', פרודיה על התלמוד, שאליה נוסף 'ספר חבקבוק', פרודיה על המקרא. את שתיהן כתב הפילוסוף, האסטרונום ופרשן המקרא הפרובנסלי רבי לוי בן גרשום בשנת 1332. שלוש היצירות, שנדפסו לראשונה זו לצד זו בשנת 1513, זכו לפופולריות רבה שבאה לידי ביטוי בכמה דפוסים ובהעתקות מרובות, בעיקר במרחבים פרובנסליים, איטלקיים ואשכנזיים. הן היו גם השראה לפרודיות נוספות שנכתבו לפורים במאות הט"ו–י"ח. ספר זה מציג לראשונה דיון היסטורי-תרבותי ביצירות. הוא מתמקד באקלים התרבותי, הספרותי והאינטלקטואלי, היהודי והלא יהודי, שבו נוצרו היצירות; במקומן ובתפקידן במסגרת מנהגי הפורים בני התקופה, ובתולדות התקבלותן של היצירות. המעקב אחר ההיסטוריה המסועפת של סוגת הספרות הפרודית לפורים משרטט תמונת עולם תרבותי שכמעט לא נדונה עד היום. -- מעטפת אחורית.

קרנבל וקנון : הפרודיה לפורים בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת

הרומן העגנוני לגלגוליו : מחקרים ב'אורח נטה ללון' לש"י עגנון

הרומן העגנוני לגלגוליו : מחקרים ב'אורח נטה ללון' לש"י עגנון

שמואל כץ

אורח נטה ללון" (1939) של ש"י עגנון, אשר מתאר את חזרתו של המספר לעיר הולדתו במזרח אירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה, עומד כתעודה כואבת ביחס לעולם יהודי שחלף, לערכי אמונה וחברה, לעולם ילדותו ואמונתו של המספר ושל העם. ספרו של שמאל כץ מהווה מחקר ייחודי במינו של מעקב אחר התהוותו של "אורח נטה ללון" – רומן המפתח של עגנון שזיכה אותו בפרס נובל לספרות (1966) – החל מראשיתו בכתבי יד ובדפיו המוקלדים, עבור במהדורותיו בהמשכים בעיתון "הארץ", עד להופעתו בכרך נפרד באוסף של "כל כתבי עגנון", אשר אף הוא עבר עריכות וצמצום במשך השנים. באמצעות נתונים סטטיסטיים המחבר טוען שהרומן לא רק עבר עריכות שהביאו לכיווץ בממדיו, אלא זאת שהוא אף זכה לפיזור של אפיזודות שנידונו לשהות לשעה או לשהות במגרה ושהפכו להיות ליצירות נפרדות של עגנון העומדות בפני עצמן ("הרופא וגרושתו", "הפדיון"), או שהוצמדו ליצירות אחרות ("שירה"), או שנגנזו ("פרשיות הרב קוק", "המופתי"). המחקר כולל גם נספחים המובאים מכתבי היד שלא נכללו ברומן, על מנת להדגים את הכיוונים שבהם הייתה העלילה אמורה להתהוות בטרם עלתה יד המחבר וכיוונה אותה לערוצים רצויים. הקורא מוזמן לעיין באלה כעדות לדמיונו הפורה של עגנון, ובתוך כך לעמוד על דרכי התהוות יצירותיו, כולל סיפור מסיפורי "ספר המעשים" שלו.
לצד המעקב אחר פעולה צנטריפוגלית זו מוגשים בספר מחקרים מקוריים בנושאים משמעותיים ברומן, כמו למשל הדרדרות דיוקן הגדולה בחברה המסורתית, זיקת הגיבור ליצירות אחרות של עגנון ("סיפור פשוט" ועוד), השימוש במונחי מפתח של טעם וריח, והתודעה הדתית המשתקפת ביצירה. -- מעטפת אחורית.

הרומן העגנוני לגלגוליו : מחקרים ב'אורח נטה ללון' לש"י עגנון

 זכרתי לך חסד נעוריך : סיפורם של אוה וז'ניה

זכרתי לך חסד נעוריך : סיפורם של אוה וז'ניה

אוה קויאטקובסקי
 
בקיץ 1942 במאבק נואש לשרוד ברחה אוה, צעירה יהודייה בראשית הריונה הראשון, מהגטו הפתוח בעיירה הפולנית טריסטנץ שבמחוז וולין זמן קצר לפני חיסולו. בעלה, אמה האלמנה ושתיה אחיותיה נרצחו. לאחר הפרדה נותרה אוה לבדה בעולם. בנדודיה גילתה תושייה רבה בהתמודדות עם הסכנות היום-יומיות ופיתחה מיומנויות שסייעו לה לשרוד בזהות נוצרית בדויה. כעבור זמן לא רב ילדה אוה את בכורתה, אך בתה התינוקת לא האריכה ימים. אוה נתקפה ייאוש עד כדי כך שנכנסה ללוע הארי: לבית העירייה בטורצ'ין, שבו שכן משרד של הנאצים. שם באורח פלא נגלה לעיניה אציל מקומי צעיר בשם אוגניוש (ז'ניה) קויאטקובסקי. ז'ניה פרס על אוה את חסותו וסיפק לה הגנה, מחיה ותקווה מחודשת. עד מהרה התאהבו השניים, בעוד מלחמת העולם השנייה משתוללת סביבם. אוה אומנם לא ידעה זאת בזמן אמת, אך ז'ניה הציל עוד יהודים מלבדה, ולימים הוכר כחסיד אומות העולם. עם תום המלחמה נמלאה אוה נחישות לחזור לחיק היהדות. ז'ניה דבק באהובתו אף שידע כי דרכם לא תהיה סוגה בשושנים. בני הזוג עזבו את אירופה, השתקעו בצ'ילה ולבסוף עלו לישראל להתאחד עם בנותיהם, שעלו קודם לכן. הספר 'זכרתי לך חסד נעוריך' מוקדש לסיפור אהבתם הצלתם של אוה וז'ניה בימי האימה ונגד כל הסיכויים. זהו סיפור ייחודי, שאוה מספרת בגוף ראשון, בכנות ובסגנון אישי וקולח. -- מעטפת אחורית.

זכרתי לך חסד נעוריך : סיפורם של אוה וז'ניה

 זיכרון החסד : סיפורים מתיקי מחלקת חסידי אומות העולם

זיכרון החסד : סיפורים מתיקי מחלקת חסידי אומות העולם

אירנה שטיינפלד

בספר זיכרון החסד מתארת אירנה שטיינפלד ברגישות ובכישרון רב מבחר סיפורי הצלה משולחן עבודתה משנותיה בתפקיד מנהלת מחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם. כאשר מונתה לתפקיד, רבים הביעו באוזניה את התפיסה שמעתה ואילך היא תוכל לעסוק בחלק הטוב והיפה של סיפור השואה. עד מהרה היא גילתה שאין זה מדויק: מקרי ההצלה אומנם משקפים אנושיות מעוררת השראה, אך אין בכוחה של זו להסתיר את ההֶֶקשר שבו התרחשו האירועים או להאפיל עליהם. המצוד האכזרי וחסר הרסן של הנאצים ועושי דברם וגורלם הנורא של היהודים הנרדפים ניכרים בסיפורים בכל שלב, ועל כן הם שזורים לא רק בגילויים של חסד אלא גם בזוועות ובביטויים קיצוניים של רוע. העיסוק בתחקיר סיפורי ההצלה מתמקד בסיפורים אנושיים – בגורל האישי של הקורבנות ושל מי שניסו להצילם. בסיפורים האנושיים המרתקים האלה שלובים חוסן מוסרי וגבורה, רצח ואימה, רגעים של חסד נוגע ללב ומעורר השראה ומעל לכל – זיכרון שממשיך לפעום גם עשרות שנים אחרי סוף המלחמה. -- מעטפת אחורית.

זיכרון החסד : סיפורים מתיקי מחלקת חסידי אומות העולם

 הצפנת פענח : למדנות פוגשת פילוסופיה

הצפנת פענח : למדנות פוגשת פילוסופיה

 ישראל אורי מייטליס
ר' יוסף רוזין (1936-1858), "הרוגוצ'ובר", מחבר ספרי הלמדנות צפנת פענח, היה גאון תלמודי נערץ, רב קהילה חסידי, פוסק הלכה מקורי ומן הדמויות הרבניות הססגוניות באירופה בעת החדשה. הצפנת פענח: למדנות פוגשת פילוסופיה הוא ספר המחקר האקדמי הראשון המוקדש למשנתו, והוא עוסק בזיקה מרתקת המצויה בכתביו בין למדנות תלמודית ועיון הלכתי לבין רעיונות ממקורות פילוסופיים. אינטראקציה זו, בין הלכה ולמדנות לבין שדות הפילוסופיה והמדע, התהוותה אצלו ברובה בעקבות עיסוקו במורה נבוכים ובפרשניו, והיא חסרת תקדים בהיסטוריה של הכתיבה הרבנית מבחינת ממדיה, עושרה, שיטתיותה ומקוריותה. לצד השפעה בולטת של הפילוסופיה האריסטוטלית והמיימונית, מחשבתו הלמדנית־הלכתית של הרוגוצ'ובר מצאה עצמה משוחחת באופן ישיר עם אסכולות נוספות וקשת של הוגים: המֻתכלִמון, אבן רֻשד, משה נרבוני, ברוך שפינוזה ואנשי תנועת ההשכלה - יצחק סטנוב, שלמה מימון ושד"ל. הצפנת פענח: למדנות פוגשת פילוסופיה בוחן את מגוון אופני הזיקה והשיח שבמפגש בין שני העולמות וחושף בהם תופעות הגותיות יוצאות דופן. -- אתר מאגנס.

הצפנת פענח : למדנות פוגשת פילוסופיה

 קוריאה : בין מסורת לחדשנות

קוריאה : בין מסורת לחדשנות

 אלון לבקוביץ, נועה אברהמי
בעשורים האחרונים הפכה קוריאה הדרומית ממדינת עולם שלישי לאחת המדינות החזקות והמשפיעות בעולם ולמעצמה כלכלית גלובלית המפתיעה את העולם שוב ושוב. הספר "קוריאה: בין מסורת לחדשנות" דן בהיבטים שונים של חצי האי הקוריאני מאז היווסדה של האומה הקוריאנית בשנת 2,333 לפנה"ס, דרך שושלות המלכים ששלטו בקוריאה ועד לתקופה המודרנית: הכיבוש היפני, חלוקת חצי האי לשתי מדינות, והדרך שעשתה כל אחת מהן מאז ועד ימינו.לאורך הספר נבחנת קוריאה מנקודות מבט היסטורית, תרבותית, פוליטית וכלכלית, תוך התמקדות בקוריאה הדרומית ובדרך המיוחדת שעברה ממסורת לחדשנות: משלטון צבאי למדינה דמוקרטית ולמעצמה טכנולוגית, כלכלית ותרבותית עולמית. הספר סוקר תחומים שונים, בהם החברה והמשפחה הקוריאניות; הדתות והפילוסופיות של חצי האי הקוריאני תוך בחינת השפעתן על החברה והפוליטיקה הקוריאניות והתמורות שהתחוללו בהן עם תהליכי המודרניזציה והגלובליזציה; הכלכלה; יחסי קוריאה הדרומית עם שכנותיה ועם מדינות משפיעות. תחום נוסף הוא "הגל הקוריאני" הכולל בתוכו מוזיקה, קולנוע, סדרות טלוויזיה, קולינריה, קוסמטיקה ועוד, שנודעה להם השפעה עצומה בעולם כולו בעשורים האחרונים. בנוסף, נבחנת גם קוריאה הצפונית כישות מדינית ופוליטית שהתפתחה בדרך שונה משכנתה מהדרום, ומשפיעה עליה ועל האזור כולו. פרק מיוחד מוקדש ליחסי ישראל ושתי הקוריאות. הספר סוקר תקופות, אנשים ודמויות מפתח, ופותח צוהר לקוראים להבנת התרבות הקוריאנית. "קוריאה: בין מסורת לחדשנות" מיועד לסטודנטים, לאוהבי היסטוריה ותרבויות, לאנשי עסקים ודיפלומטים, למטיילים ולאוהבי התרבות הקוריאנית המודרנית. -- מעטפת אחורית.

קוריאה : בין מסורת לחדשנות

קרנבל וקנון : הפרודיה לפורים בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת

קרנבל וקנון : הפרודיה לפורים בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת

רוני כהן 
החל בימי הביניים עורר חג הפורים השראה לסוגה ספרותית חדשה בארון הספרים היהודי: הפרודיה לפורים. מדי שנה, לקראת החג, נעשו החיבורים הקנוניים ביותר בעולם היהודי – התלמוד, המקרא, הפיוט והתפילה – בסיס לחיבורים הומוריסטיים, שעניינם באכילה ובשתייה לשוכרה בחג. הפרודיה לפורים היא נקודת מפגש – או התנגשות – תרבותית. היא משתמשת בשפה ובטרמינולוגיה של הספרות הרבנית הקנונית לצורך יצירה של ספרות היתולית ומשעשעת, אך לזמן ריטואלי מוגדר וידוע. היא עומדת בין קודש לחול, בין תרבות גבוהה ומקודשת לבין תרבות פופולרית והומור נמוך, ובין יצירה ספרותית לבין ריטואל דתי. מעמדה המיוחד מאפשר לבחון באמצעותה צמתים חשובים בתולדות יהודי אירופה בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת. 'קרנבל וקנון' בוחן את סוגת הספרות הפרודית לפורים תוך התמקדות בשלוש היצירות המרכזיות והמפורסמות ביותר בסוגה: 'מסכת פורים', פרודיה על התלמוד שכתב המתרגם, הפילוסוף והסופר הפרובנסלי קלונימוס בן קלונימוס בתקופת שהותו ברומא, בשנים 1324–1328, ו'מגילת סתרים', פרודיה על התלמוד, שאליה נוסף 'ספר חבקבוק', פרודיה על המקרא. את שתיהן כתב הפילוסוף, האסטרונום ופרשן המקרא הפרובנסלי רבי לוי בן גרשום בשנת 1332. שלוש היצירות, שנדפסו לראשונה זו לצד זו בשנת 1513, זכו לפופולריות רבה שבאה לידי ביטוי בכמה דפוסים ובהעתקות מרובות, בעיקר במרחבים פרובנסליים, איטלקיים ואשכנזיים. הן היו גם השראה לפרודיות נוספות שנכתבו לפורים במאות הט"ו–י"ח. ספר זה מציג לראשונה דיון היסטורי-תרבותי ביצירות. הוא מתמקד באקלים התרבותי, הספרותי והאינטלקטואלי, היהודי והלא יהודי, שבו נוצרו היצירות; במקומן ובתפקידן במסגרת מנהגי הפורים בני התקופה, ובתולדות התקבלותן של היצירות. המעקב אחר ההיסטוריה המסועפת של סוגת הספרות הפרודית לפורים משרטט תמונת עולם תרבותי שכמעט לא נדונה עד היום. -- אתר המו"ל‏.‏

קרנבל וקנון : הפרודיה לפורים בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת

קורת גג מקיר לקיר : הסכמה לאומית לפתרון משבר הדיור בישראל

קורת גג מקיר לקיר : הסכמה לאומית לפתרון משבר הדיור בישראל

שרגא פ. בירן 
לחקור כדי לפתור - בית אינו רק קניין ונדל"ן. בית הוא ביטחון, חום, שייכות. בית הוא מושא לכמיהה, לגעגוע. בית הוא מולדת. הבית כמטאפורה הוא האובייקט שהכי הרבה שירים נכתבו עליו, מלבד אולי אהבה. אריק איינשטיין כתב ושר "אוהב להיות בבית"; "קח לך אישה ובנה לה בית" כתב שלום חנוך; ויש את "יהונתן סע הביתה" של יהונתן גפן ו"כמה טוב שבאת הביתה", של יעקב רוטבליט. הבית תופס מקום עמוק במסורת היהודית - לא רק כקורת גג, אלא כמקום של ביטחון, שייכות, משפחה ותקווה. הנביאים קשרו בין חברה צודקת לבין יכולתו של אדם לחיות בביתו בבטחה: "ובנו בתים וישבו" קרא ישעיהו, והבטיח "וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים"; מיכה תיאר את השלום במילים "וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד". הפתרון במהפך: הפיכת ההיצף לדיור הנדרש - כוח העבודה הישראלי מונה כ-4.4 מיליון עובדים, כ-50% מהם מרוויחים פחות מהשכר החציוני במשק, כאשר מרביתם אף מרוויחים פחות משכר המינימום, שעומד על פחות מ-6,500 ₪ לחודש - מדובר על שליש מהעובדים במדינת ישראל! כמיליון משקי בית אינם מחזיקים בדירה בבעלותם; מדד מחירי הדירות עלה ביותר מפי שלושה מאז 2005; ומחירי הקרקע זינקו בכ-263% בין 2004 ל-2024. כ-70% ממשקי הבית ללא נשיגות הדיור. שיעור המשכנתאות בסיכון גבוה מכלל המשכנתאות כבר חצה את ה-30%. יתרת האשראי לענף הבינוי והנדל"ן, בצירוף עם האשראי למשכנתאות, מהווה כ-60% מסך יתרת האשראי הבנקאי, כטריליון ₪! זהו הסיכון הפיננסי על פי בנק ישראל. המחקר מציע שינוי יסודי: פילוח שוק הדיור לפי צורכי האוכלוסייה. הלמ"ס תמפה איזה דיור נדרש, למי, כמה והיכן; מינהל התכנון יתרגם את הנתונים לתכנון מרחבי מפולח; ורמ"י תשווק את קרקעות המדינה בהתאם חוק הלוואות לדיור, תשנ"ב-1992, שישוקם ויאפשר את המימון לדיור בהישג יד בדרך של משכנתה מוכוונת והלוואה עומדת. כך ניתן לחבר בין הנדרש על פי נתוני האמת - ולהחזיר את קורת הגג להישג ידם של אזרחי ישראל. לייצר את התואם בין ההיצע לנדרש. "הדרך הביתה" מחייבת את הבטחתה בחקיקה לשיווק תואם ביקוש מפולח, לדיור בהישג יד במכר, לשימת קץ לפריפריות, לחידוש ההתחדשות והפסקת שוד הקניין בפינוי ובינוי והפעלת חוק הלוואות לדיור, תשנ"ב-1992 – המשכנתה החברתית. זאת הדרך לקורת גג לעמך ישראל. הספר מזמין את הקורא לבחון מחדש את יסודות מדיניות הדיור בישראל – ולגלות כיצד אפשר להפוך את משבר הדיור דווקא לפתרונו, כאן ועכשיו. ואם לא עכשיו, "אחרי" המלחמה, אימתי?! -- אתר המו"ל.

קורת גג מקיר לקיר : הסכמה לאומית לפתרון משבר הדיור בישראל