גיליון 144

שי פרבר / שורשיו ההיסטוריים של האמיקוס קורייה (ידיד בית המשפט): גלגוליה של פרוצדורה משפטית מהמשפט הרומאי למשפט המקובל

"האמיקוס קורייה אינו עובד בשביל שום צד", קבע בית המשפט העליון של אינדיאנה בשנת 1859 , "הוא עובד בשביל בית המשפט בלבד". זו הייתה התייחסות מפורשת לתפקידו של "ידיד בית המשפט", צד שלישי במשפט אשר מציג את עמדתו במסגרת הדיון, בתקופה שבה החל לפרוח השימוש בפרקטיקה זו ונעשה ניסיון להגדיר את מהותה. שי פרבר מציג את התפתחותה של הפרקטיקה, מהמשפט הרומאי העתיק, דרך המשפט המקובל באנגליה הקולוניאלית ועד למשפט המודרני בארצות הברית של ימינו, ומסביר מדוע אין זו פרקטיקה טכנית בלבד אלא גם פרוצדורה מהותית המשפיעה על עיצוב ההיסטוריה של זכויות חברתיות..

המאמר מופיע במלואו בגיליון 144 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

אפרים שהם-שטיינר / ר' יהודה החסיד ובית המדרש המרחף: דרכי התמודדותה של הקהילה היהודית ברגנסבורג עם חרב הגירוש בשלהי המאה החמש־עשרה

לקריאת המאמר במלואו לחצו

כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

הלל אייל / הגלובליזציה וגורלם של האינדיאנים ביבשת אמריקה, 1900-1500

כיצד עיצבה הכלכלה הגלובלית של ראשית העת החדשה את יחסם של כובשים ומתיישבים אירופים כלפי האוכלוסייה האינדיאנית, וכיצד השתנו יחסים אלו בעת הגל השני של הגלובליזציה במאה התשע־עשרה? הלל אייל מציג מבט משווה וארוך טווח על הדומה והשונה בין תהליכי הכיבוש, ההתיישבות וההגירה של עמי אירופה השונים ביבשת אמריקה, וסוקר את השינויים שהתחוללו ביחסיהם עם האינדיאנים במעבר מהגל הראשון של הגלובליזציה, בגילוי אמריקה, לגל השני של הגלובליזציה, בעקבות המהפכה התעשייתית באירופה. כך הוא מראה כי על אף כל ההבדלים בין האימפריות האירופיות שביבשת או בין המדינות המודרניות שירשו אותן, הדפוסים ביחסיהן עם אוכלוסיות אינדיאניות היו דומים. את יחסי המתיישבים-אינדיאנים ואת התמורות שחלו בהם לא הכתיבו המאפיינים התרבותיים של הצד הכובש, אלא התמריצים והאמצעים שיצרה הכלכלה הגלובלית למתיישבים והמבנים החברתיים של אוכלוסיות אינדיאניות.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 144 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

ענת קדרון ושולי לינדר ירקוני / הגפרורים שהבעירו את עכו: שביתה מקומית שהפכה למאורע בעל חשיבות ארצית בתקופת המנדט

מבנה בית החרושת לגפרורים "נור" ברחוב בן־עמי 31 בעכו, צפונית־מזרחית לחומות העיר העתיקה, עומד כיום נטוש — אנדרטה מתפוררת לדרמה שהתחוללה בין שעריו בחורף 1927 , כשהרחוב נקרא עדיין רשידייה, ופועליו ארגנו את אחת השביתות הארוכות בתולדות המנדט הבריטי בארץ ישראל. ענת קדרון ושולי לינדר ירקוני מראות כיצד מה שעל פניו נראה בתקופה ההיא כסכסוך מתוקשר על תנאי ההעסקה של עובדי אחד המפעלים החשובים בארץ ישראל היה למעשה סיפור של מתחים לאומיים, מעמדיים ומקצועיים ומאבק על דמותה של התעשייה הציונית ועל מקומה בבניין הבית הלאומי.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 144 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

עופר חן / ברוך קורצווייל: מביקורת ספרות לביקורת תרבות וערכים

כשנדרש ברוך קורצווייל לשאלה "האם יהודים אנחנו", תשובתו הייתה ברורה ונחרצת: "ברוך השם, לא". גם כמבקר ספרות וכסופר כשלעצמו, האמין קורצווייל שהספרות העברית הצעירה, המשקפת את האידאולוגיה הציונית, מבטאת תהליך של התבוללות תרבותית קולקטיבית בארץ ישראל ושל אובדן "העם היהודי" ההיסטורי לטובת "העם העברי". עופר חן בוחן את תמונת עולמו ההגותית והספרותית של קורצווייל — דרך יצירתו הספרותית, קשריו עם ההוגים הבולטים בתקופה והאופן שבו תפס את מלאכת הביקורת ואת תפקיד המבקר — ומציג דרכה את מה שתפס קורצווייל כשברונה של התרבות היהודית הקלאסית ועלייתה של ספרות עברית חדשה, המבטאת את התפתחותה של תרבות לאומית חדשה.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 144 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

שמוליק דובדבני וענת דן / שרידי הזמן: על פרימת הזיכרון בסרטיו של דוד גרינברג "שער הגיא" (1965) ו"מוכשר בלי ראש" (1963)

דוד גרינברג היה אחד מחלוצי הקולנוע המודרניסטי הישראלי, ובשנות יצירותיו הראשונות זוהה עם האתוס המרטירולוגי של היצירה המקומית. שמוליק דובדבני וענת דן דנים בשני סרטיו התיעודיים הניסיוניים "שער הגיא" (1965) ו"מוכשר בלי ראש" (1963), ומראים כיצד הם חותרים תחת האתוס הזה: ב"שער הגיא" באמצעות פירוק הזיכרון הקולקטיבי של מלחמת 1948 למרכיביו הנרטיביים והאיקונוגרפיים והרכבתם מחדש, בחסותו של דוק מלנכולי שאינו מייצר מיתוס חלופי, וב"מוכשר בלי ראש" באמצעות ביקורת אתוס קידוש המוות, בהצגת האספקט התעשייתי והבנאלי שלו במלחמה, בפרגמנטציה של הגוף וביצירת אלגוריה בין שחיטת עופות לקידוש המוות על מזבח האומה. דובדבני ודן מראים כי האסתטיקה והתמטיקה המודרניסטית של הסרטים יצרה קולנוע פוליטי, שהקדים את השיח ההיסטורי והסוציולוגי של שנות השמונים של המאה העשרים.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 144 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

עמרי אלמלח / אורחים לרגע או אזרחים של קבע: הזהות ההיברידית של לבנונים במשולש הגבולות בין ארגנטינה, ברזיל ופרגוואי

"לבנון היא כמו גן עדן, הלבנונים הם אנשים טובים מאוד", מספר סַמִיר גֵ'בַּאי, מוסלמי־שיעי מהעיר סיוּדַד דל אֶסְטֶה בפרגוואי, הסמוכה לגבול עם ברזיל ועם ארגנטינה, "אבל בלבנון אין הבנה בין מוסלמים, נוצרים ויהודים. כאן, אנשים עובדים זה לצד זה בשלום". עמרי אלמלח בוחן את סיפורם של הלבנונים במשולש הגבולות ואת הזהות ההיברידית שהתגבשה בקרבם — תוצר של מפגש התרבויות בין קהילת המוצא הלבנונית, המפולגת בתוכה לתתי־קבוצות, ובין העולם הלטיני־ילידי באזור הגבול בין שלוש המדינות. המאמר מציג שאלות של זהות והתאקלמות, היבדלות אתנית, שמירה על הקשר עם המולדת והתמודדות עם עימותים פנים־קהילתיים, ומראה מה קורה כשלכל אלה מתווספת מתיחות מול השלטונות המקומיים על רקע מתקפות הטרור בארגנטינה בשנות התשעים.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 144 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

נתן רון / דזידריוס ארסמוס : ענייני צבא (Militaria)

המאמר מופיע במלואו בגיליון 144 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

זמנים - גיליון מספר 144