גיליון 147

יאלי השש וחררדו לייבנר / מחקר היסטורי-חברתי ממוקַד סיפור חיים

המאמר מופיע במלואו בגיליון 147 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

מירן ליונה גונסאלס / היסטוריה שבעל פה: חקר זהויות באמצעות סיפורי חיים

מאמרה הפרוגרמטי של מירן ליונה גונסאלס מנסה להסביר אילו תובנות ייחודיות ניתן להפיק מהיסטוריה שבעל פה וממחקר סיפורי חיים. הניסיון לחלץ מזיכרונם של המרואיינים והמרואיינות עובדות ופרטים, טוענת ליונה, מבוסס על תפיסת הזיכרון כמעין מחסן של מידע צבור, בעוד שלאמיתו של דבר כדאי לחשוב על כוחו לייצר משמעויות ולשאת עקבות הטבועים בגופם של אנשים. עיקר כוחה של ההיסטוריה שבעל פה, היא טוענת, הוא בשחזור המשמעויות והפרשנויות שא/נשים נתנו לאירועים ולתהליכים היסטוריים ולדרכים שבהן סיפרו לעצמם ולאחרים/ות את סיפור חייהם בזיקה להיצע המשתנה של משמעויות קולקטיביות. היא מציעה גם שורת הצעות עבור העוסקים/ות בתחום: במקום לנסות להעלים את עצמם/ן ואת תפקידם/ן — להכיר בכך שעדות שבעל פה היא תוצר של דיאלוג.

לקריאת המאמר לחצו

כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

גלית ברקת דניאלי / "עבודת יתר" בתהליך המוביליות של נשים מזרחיות בארגון רווחה ממלכתי

כיצד שימש ארגון רווחה ממלכתי, הומוגני מבחינה מגדרית ואתנו־לאומית, כאתר מובּיליות תעסוקתית עבור נשים מזרחיות? מאמרה של גלית ברקת דניאלי מתמקד במסלול החיים של מרואיינת אחת ומציע ניתוח היסטורי־חברתי שלו. המאמר עוקב אחר דנה (46), אחת העובדות בארגון, הנמצאת בעיצומו של תהליך מוביליות הכרוך במאמצים וקשיים רבים שאותו מכנה החוקרת "עבודת יתר". עבודת היתר של דנה כרוכה בתמורה שהיא חווה משום שהמוביליות המעמדית שלה מחייבת שינוי במאפייניה הזהותיים, האתניים והתרבותיים. מן הממצאים עולה, כי נשים יהודיות מזרחיות השתמשו ביעילות בארגונים מדינתיים כדי לעצב את עבודתן והקשריה לצורכיהן וכדי לקדם את מעמדן.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 147 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

רמי אדוט / קהילה, "עצמי" ו"מעמד בינוני מזרחי": סיפורה של אפרת ושל שכונת קריית אילון בחולון

סיפור חייה של אפרת מימון, גיבורת מאמרו של רמי אדוט, אינו הרואי או דרמטי במיוחד. חולון ושכונת קריית אילון הן שם נרדף לחיי יומיום נטולי זוהר, אך דווקא לכן הן עומדות במרכז הניתוח. דרך סיפורה של אפרת אנו יכולים להתבונן באופן שבו אישה ממוצא מזרחי שנולדה בבת ים מפלסת את דרכה יחד עם משפחתה במשעולי המובּיליות המתונה אל המרכז, שאפשר לכנותו מרכז שולי. אפרת מתמודדת עם מכשולים מבניים – אתניים, מגדריים ומעמדיים – אך עושה זאת במסגרת כינונו של "עצמי" אינדיווידואליסטי. הניתוח בוחן את סיפורה כחלק מהוויה חדשה מזרחית־מובּילית בשכונה פרוורית במרכז הארץ, ומבקש להימנע משני כשלים: מהאדרת המוביליות והאינדיווידואליזם, מצד אחד, ומצד אחר – מהתעלמות מיכולתם של אנשים להתמודד עם הכפייה המבנית ועם מנגנוני דיכוי והדרה.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 147 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

יובל פ' יונאי / "הנושא לא עלה": חייו הכפולים של רווק הומו מזרחי בעשורים האחרונים של המאה העשרים בישראל

בלב מאמרו של יובל יונאי עומד סיפור חייו של גבר יליד בגדד, שנמשך מינית לגברים וגיבש סגנון חיים ייחודי בתקופה שבה התפיסות התרבותיות של משיכה בין גברים עברו שינויים דרמטיים. סיפורו אינו סיפור "החיים בארון": הוא אמנם לא חשף את יחסיו עם גברים אחרים, אבל גם לא העמיד פני סטרייט; הוא שמר על מרחק מן הקהילה ההומואית המחתרתית ועל יחסים קרובים עם יוצאי עיראק הטרוסקסואלים, שכנראה הבינו שמיניותו שונה וקיבלו זאת מבלי לדבר על כך. כיצד בנה יצחק את זהותו בלי דיבורים מפורשים? באיזו מידה עיצב השיח המשתנה על אודות מיניות בין גברים את דרכו? כמה אנשים כמותו אימצו דפוסים דומים ונותרו מחוץ לדפי ההיסטוריה?

המאמר מופיע במלואו בגיליון 147 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

דותן ברום ויואב זריצקי / "זו יש לה פורים כל יום": חריגה מגדרית, פרפורמנס וקרוזינג בחיפה ובתל אביב בשנות החמישים והשישים

עוד לפני שמלאו לה עשר שנים החלה ננסי שניידר, מחלוצות הקהילה הטרנסית בישראל, להסתובב באתרי הקרוזינג והזנות בחיפה ובתל אביב. שם, כמו גם במרחבים של אמנויות הבמה, היא התנסתה בחריגה מגדרית, צברה דימויים ואידיאלים של נשיות זוהרת ושל חיים כאישה טרנסג'נדרית וקיבלה אשרור לנשיותה. דותן ברום ויואב זריצקי ממקמים את סיפור חייה של שניידר בהקשר היסטורי. הדבר מאפשר להם להאיר את תפקידם של אתרי קרוזינג, זנות ומופעי במה בשנות השישים בעיצוב הזהות המינית והמגדרית של הומואים וטרנסיות בישראל ובהיסטוריה של הקהילה הגאה בשנים שקדמו להתגבשותה הארגונית והפוליטית.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 147 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

רנא עואיסה / פצעי הזיכרון: שתיקות בעדויות שבעל פה של עקורים ופליטים פלסטינים

השתיקה נתפסת כהיפוכו של הדיבור. איזה תפקיד יש לה בהיסטוריה שבעל־פה? אילו שתיקות ניתן למצוא בשיחות שבין מראיינים/ות לבין הנשים והגברים הדוברים – וכיצד ניתן לדובב אותן? במאמרה משרטטת רנא עואיסה שורת שתיקות שבהן נתקלה במחקר שבמרכזו עקורים ופליטים פלסטינים. היא משרטטת את התנאים הפוליטיים, הפסיכולוגיים והחברתיים המעצבים את השתיקות השונות, ובוחנת את ההבדלים שבין השתקה חיצונית, השתקה עצמית והשתתקות – לבין שתיקות רבות־משמעות, שהן עצמן יכולות להיות מרכיב חשוב של העדות.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 147 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

גל לוי וריקי כהן בנלולו / מבית לבית: סיפור מסע בעקבות העוני

סיפורה של דניאל, הנע בין אובדן הבית לבין מאבק עקשני לבנייתו, אופייני לנשים רבות המתמודדות עם עוני. הן נתפסות לעתים קרובות כסבילות וחלשות, כמי שמקבלות את גורלן. כפי שמראים גל לוי וריקי כהן בנלולו, דניאל לא ממצבת את עצמה כאובייקט סביל. היא טוותה את סיפור חייה בין הזמן היומיומי והביוגרפי לבין הזמן הנשלט על ידי מוסדות המדינה או הגברים המופיעים ונעלמים בחייה. הסיפור שמספרת דניאל מנכיח את קולן של נשים החוות עוני ומאפשר לבחון את מסלול חייהן בזמן ובמרחב.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 147 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

זמנים - גיליון מספר 147

זמנים 147