גיליון 153

נעמה כהן-הנגבי וליאת קוזמא / מבוא: פרקים בהיסטוריה של אנטומיה

המאמר מופיע במלואו בגיליון 153 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

אורלי לואיס / הגוף בין טקסט, תמונה ומציאות: הידע האנטומי ביוון וברומא העתיקות וייצוגו החזותי אז והיום

כתבי הרפואה והפילוסופיה בעת העתיקה עשירים בתיאורים של המבנה הפנימי של הגוף החי ואיבריו. הכתבים מבוססים ברובם על מחקר מעשי שביצעו רופאים וחוקרי טבע ביוון וברומא, בעיקר ניתוח של חיות, ולעיתים אף בני אדם, כדי להתבונן בתוך הגוף ולהבין את מבנהו. קריאה בכתבים אלו מצביעה על דרכי ההתמודדות של החוקרים העתיקים עם הקושי לבטא בכתב את המבנים האנטומיים המורכבים שראו בעיניהם, והיא גם מדגימה את השימוש שלהם בעזרים חזותיים לצורך העברת ידע אנטומי לתלמידיהם. המאמר דן בשיטות ההמחשה החזותיות של אנשי העת העתיקה ובשיטות של היסטוריונים בני ימינו לפענח את המציאות האנטומית כפי שהיא מופיעה בכתבים ולנסות להבין מה ראו אותם חוקרים עתיקים.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 153 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

סיון גוטליב / "תמונת מוח הראש": האיקונוגרפיה של המוח בכתבי יד עבריים בימי הביניים

איורים של מבנים אנטומיים הופיעו בספרי לימוד כבר במאה התשיעית. רובם היו תרשימים סכמטיים פשוטים שהתבססו על טקסטים ואיורים מתקופות מוקדמות יותר, ולא על התבוננות ישירה בגוף האנושי. מאחר שהידע על המבנה והיכולות השונות של איברים מסוימים דוגמת המוח לא היה אחיד, המעתיקים יכלו להוסיף לאיורים את פרשנותם בהתאם לידע הטקסטואלי שהסתמכו עליו. כך היה למשל בתרגום העברי לחיבור הרפואי של אל־מנצורי, שהמעתיקים הוסיפו לו איורים של המוח. כתבי היד העבריים של חיבור זה מספקים לנו הצצה לדרך שבה חשבו המלומדים היהודים על אותם איורים ותרשימים ולחשיבות שראו בהעברת הידע החזותי נוסף על הטקסט. ניתן ללמוד מהם על מסורת יהודית חזותית עצמאית של הוספת איורים לטקסט. מסורת זו הושפעה הן מן המקור הערבי והן מאיורים בכתבי יד לטיניים.

למאמר המלא לחצו

כאן. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

תמר נדב / הלב כערמון קלוי, הלב כשמש: דימויי הלב בפיזיולוגיה של המאה השתים־עשרה והדיון הנוצרי בנפש

דימויים רטוריים היו שכיחים בהוראת הרפואה והפיזיולוגיה עוד מהעת העתיקה, אך לא בכל תקופה הם הובנו באותו אופן. במקרים רבים, כשדימויים איבדו מהרלוונטיות שלהם, הם נגנזו או הוחלפו בדימוי חדש. מאמר זה בוחן שני דימויים רטוריים שביקשו לחדש ולהעמיק את הדיון הרפואי בתנועת הלב באחת התקופות החשובות ביותר לעיצוב הדיסציפלינה הרפואית במערב: המאה השתים־עשרה. הדימויים החדשים משקפים את החירות האינטלקטואלית שאפיינה את המסורת הרפואית ערב הקמת האוניברסיטאות הראשונות במערב. בה בעת, הם חושפים את תפקידם החשוב של הרופאים במאה השתים־עשרה בניסוח שפה הוליסטית חדשה לדיון הנוצרי בנפש.

למאמר המלא לחצו

כאן. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

גיא ארז ונעמה כהן-הנגבי / מסע בעקבות חיית יער המחפשת את ולדהּ

בחיבורו מהמאה השלוש־עשרה בחר הרופא גילברטוס האנגלי לתאר את הרחם הכואב כחיית יער המחפשת את ולדהּ. דימויים והשוואות לבעלי חיים היו שכיחים בתיאורים של מחלות ומצבים בריאותיים וכן במסורת הכתיבה הגינקולוגית, שעליה נשען גילברטוס. בחינה מעמיקה של המטפורה פותחת צוהר לתפיסות שהיו נפוצות במאות השתים־עשרה והשלוש־עשרה בנוגע לאימהוּת בקרב נשים וחיות. סקירה רחבה של ספרות ימי ביניימית מגוונת ממקמת את הדימויים של הרחם בהקשר התרבותי שבו נכתבו. מסקירה כזאת אפשר ללמוד כיצד נתפסה אהבת אם. הממצאים מאירים את השיח על בעלי חיים ואנשים בתקופה זו ומגלים גישה אמפתית כלפי הפלות ואובדן ברפואה של ימי הביניים.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 153 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

ליאת קוזמא ובני נוריאלי / תרומת המתים להוראת האנטומיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, 1950–1967

בשנים הראשונות לקיומו סבל בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ממחסור בגופות לשיעורי האנטומיה. מעורבותו ביוזמה ובקידום של חוק האנטומיה והפתולוגיה (1953) וביישומו בשנים שלאחר מכן חושפת מתחים בין מגוון מוסדות ובין אזרחים חיים ומתים: בית הספר לרפואה, משרד הבריאות, המכון הפתולוגי, הרשות המחוקקת, חברה קדישא, משפחות המתים ושורה ארוכה של גופות. חלקן סומנו כגופות שמותר לנתח לצורכי הוראה ומחקר, ואילו אחרות כזקוקות להגנה. תיקי ארכיון המדינה וארכיון האוניברסיטה העברית חושפים מחלוקות ומתחים סביב כבוד המת וזכויותיהן של קהילות על מתיהן לנוכח הצורך בגופות להוראת רפואה.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 153 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

רעות הררי / אפילוג: הגוף בין חברה לפוליטיקה: מחשבות אנטומיות מיפן

המאמר מופיע במלואו בגיליון 153 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

עודד רבינוביץ' / הצבעה ובחירות בצרפת: בתקופת האבסולוטיזם

כיום קל ומתבקש לראות בהצבעה בבחירות סממן מובהק של פוליטיקה דמוקרטית. אבל למעשה, הצבעות ובחירות היו מקובלות מאוד גם בצרפת של העת החדשה המוקדמת, חברה שנשלטה על ידי מלך בחסד האל. מאמר זה בוחן באילו נסיבות התקיימו בחירות בצרפת במאות השבע־עשרה והשמונה־עשרה. הוא טוען כי הן השתלבו היטב בפוליטיקה של המדינה האבסולוטית, ולא עמדו בניגוד לה. גם התחקות אחר השינויים במונח "דמוקרטיה" לפני המהפכה הצרפתית ולאחריה מראים כי המשגת הדמוקרטיה הייתה כרוכה בעיצוב מחודש של הסדר החברתי, ולא בהסדרים פרוצדורליים של בחירה.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 153 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

זמנים - גיליון מספר 153

זמנים 153