גליון111

המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 111 של זמנים, אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

רוברט ברטלט / שיער ומשמעויותיו בימי-הביניים

הצורות האפשריות הרבות של טיפול בשיער ובזקן היו שפה רבת־מבע בימי־הביניים. אך כמו בכל שפה, צריך להכיר את כללי הדקדוק שלה ואת ה"דיאלקטים" השונים שבה כדי לפרש נכון את המשמעות של כל צורה בהקשרה. רוברט ברטלט סוקר ומפענח דרכים שונות, לעתים מנוגדות, שבהן הצביעו השיער והזקן על השתייכות אתנית, מעמד, גיל, מגדר, מקצוע, מצב רגשי (יגון, חזרה בתשובה) ומחווה לאופנה בת־הזמן. בין היתר מתברר, כי גם בימי־הביניים המרכזיים היו מי שניבאו חורבן נורא בגלל אופנה חדשה של תסרוקות, שפשתה בקרב בני־נוער ופגעה במוסכמות ובכללי המוסר.

המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 111 של זמנים, אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

יצחק חן / גילוח הזקנים של המלכים ארוכי-השיער

יחסם של המלכים ובני האצולה בחברה המרובינגית כלפי השיער והזקן הוא דוגמא מאלפת במיוחד ל"שפת השיער" שנדונה במאמרו של רוברט ברטלט. על סמך המקורות יצחק חן מביא עדויות לכך, שהיו מקרים בתולדות בית המלוכה המרובינגי שבהם העדיפו מוות על פני גזיזת מחלפות הראש, שכן שיער שלא נגזז היה תנאי בל יעבור לרשת את כס המלוכה. חשיבות רבה אף הייתה לגילוח הראשון של הזקן, טקס מעבר מילדות לבגרות, שאותו ירשו כנראה הגרמאנים מן הרומאים והעניקו לו במרוצת הזמן צביון נוצרי מובהק.

המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 111 של זמנים, אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

רון ברקאי / לתלוש שערה מזקנו של אל-סיד - לקריאת המאמר במלואו

לקריאת המאמר במלואו לחצו

כאן

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

אלכס קרנר / בין כובשים לנכבשים: חלקת עורם של האינדיאנים

בניסיון להבין את המציאות החדשה שהתגלתה לעיניהם בחופי אמריקה, נאלצו האירופאים לבחון מחדש את תפישותיהם הבסיסיות ביותר, ובכללן את מיקומם של ילידי היבשת ב"שרשרת ההוויה הגדולה". האם הם בני־אדם? ואם כן, האם אפשר לנצרם? האם הם שווים לאירופאים מבחינת התפתחותם האנושית? רוב החוקרים, שבחנו את היחס של המגלים והכובשים אל ילידי אמריקה, הדגישו את ההתרשמויות מן ההיבטים התרבותיים של חיי הילידים. אלכס קרנר טוען לעומת זאת, כי גם למראה החיצוני של ה"אינדיאנים" הייתה משמעות רבה. אמנם מבחינה חיצונית נראו תושבי אמריקה כבני־אדם לכל דבר, אך העובדה שלא היה להם שער גוף ושער פנים וששער ראשם היה ארוך, עוררה מיד הקשר מגדרי בתודעה האירופית: אכן יצורים אנושיים, אך "נשיים", ומשום כך נחותים במהותם מן הגברים האירופאים ומותרים לשעבוד.

המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 111 של זמנים, אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

פומפאו מולמנטי / תעודה כיצד כבשה אופנת הפאות הנוכריות את ונציה?

המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 111 של זמנים, אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

גיל מיכאלי / "לעולם לא יהיה לה שפם": שער פנים וגבריות בצרפת של המאה התשע-עשרה

שפם וזקן אינם רק עניין של טעם אישי או אופנה חולפת. בקרב קבוצות מסוימות ובתקופות מסוימות היו הצורות השונות של גידול שער הפנים או הסרתו בגדר מסמנים של מעמד, תפקיד ומגדר. גיל מיכאלי בוחן שלל עדויות מצרפת במאה התשע־עשרה – מכתבים, דיווחים בעיתונות, מחזות, צווים צבאיים, קריקטורות וספרות יפה – ועומד על האופן שבו היה השפם לסימן ההיכר העיקרי של הדומיננטיות הגברית. כיוון שהשפם היה מזוהה בעיקר עם חיילים ביחידות עילית, עוד ועוד קבוצות חברתיות ומקצועיות של גברים נאבקו על הזכות להתהדר בשפם כדי להוכיח שהם בעלי מעמד מכובד ותקיפות גברית.

המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 111 של זמנים, אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

גליה אופק / שערן של נשים באנגליה הוויקטוריאנית שערן של נשים באנגליה הוויקטוריאנית

התבוננות מדוקדקת בציורים וביצירות הספרות, שנכתבו באנגליה במאה התשע־עשרה, חושפת את המשמעויות הרבות שייחסה אז החברה לשערן של נשים – לצבעו, לאורכו, לאופן שבו נקשר או פוזר, לסוגי התסרוקות השונות. השיער והתסרוקת העידו, כצפוי, על גיל, מעמד חברתי ומצב משפחתי, אך גם על אופי ומצב נפשי, ציות למוסכמות לעומת מרדנות ופריצת גדר. על סמך דוגמאות מן היצירות של אמנים וסופרים, גברים ונשים כאחד, מצביעה גליה אופק על המובנים השונים ועל הסמליות של קווצות השיער והתלתלים בתרבות הוויקטוריאנית.

המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 111 של זמנים, אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

קובי פלד / גרמניה בירושלים: חנוכת "אוגוסטה ויקטוריה" בשנת 1910

"הנה באו לעירנו עוד הפעם נסיכים ממשפחת הקיסר היותר אדיר שבעולם כולו. מי הֵמה? מה הֵמה? למה באו?" נכתב בעיתון האור ב־7 באפריל 1910. במלאת מאה שנים לחנוכת מתחם "אוגוסטה ויקטוריה" על הר הזיתים, קובי פלד משרטט את ביקור "נסיכי גרמניה" בתמונת תקריב היסטורית: איך לבשה ירושלים חג במהלך הביקור, מה רבה הייתה התכונה בעיר ביום בואם של "הנסיכים", איזו אווירה שררה בטקס חנוכת בית־התפילה, מי ומי הוזמנו לסעודת החנוכה, ומה נאמר בה בלא מילים בצורת הישיבה, בגינוני הטקס ובמאכלים שהוגשו אל השולחן.

המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 111 של זמנים, אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

שלומית עוזיאל / "חלוקה צודקת של כרומוזומים": אידאולוגיה בלימוד ביולוגיה

במחקר שערכה על עבודות בביולוגיה שנכתבו בבתי־ספר של "השומר הצעיר" משנות השלושים ועד שנות החמישים, גילתה שלומית עוזיאל כי האידאולוגיה הסוציאליסטית־המרקסיסטית של קיבוצי "השומר הצעיר" בישראל התבטאה באופנים רבים גם בהוראה ובלימוד הביולוגיה במוסדות החינוך של התנועה. היא מסבירה, כיצד הובילו שיטת הלימוד המיוחדת במערכת החינוך של "השומר הצעיר" והשקפת העולם של התנועה לדיון בסוגיות מתחום מדעי החיים בשפה וברעיונות שהיו לקוחים מהתפישות החברתיות ומהכתבים המרקסיסטיים. תורת האבולוציה של צ'רלס דרווין נבחנה לאור תורתו של פיוטר קרופוטקין בדבר העזרה ההדדית, תורת התורשה של גרגור מֵנְדֵל נלמדה בצד הדוקטרינה של בן־חסותו של סטלין, טְרופִים לִיסֵנְקו, והתלמידים ביקשו צדק ושוויון גם בעולם הטבע.

המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 111 של זמנים, אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

רבקה ברוט / "בנימין וילקומירסקי: קרעים של זהות

"בנימין וילקומירסקי: קרעים של זהות
להתחזות פנים רבות והיא אחד הנושאים שהולידו מחקרים, מחזות וסרטים לאין־ספור. יש להניח, כי זוהי תופעה נרחבת למדי, בעבר ובהווה, וכי המקרים הידועים הם רק "קצה הקרחון" – אלה שבהם המתחזה נחשף. רוב המתחזים בוחרים לעצמם דמות ממעמד גבוה יותר או מקבוצה חזקה יותר כדי להפיק תועלת מהחלפת הזהות ולשפר את חייהם. מדוע אפוא בחר שוויצרי לא־יהודי לברוא לעצמו זהות של ילד יהודי ששרד את מחנות המוות? רבקה ברוט מנתחת את מניעיו של "בנימין וילקומירסקי", ועומדת על משמעותו של השיח המתמשך שקיים וילקומירסקי עם קוראיו ושומעיו ועל תרומתו לתהליך של בניית הזהות הבדיונית.

המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 111 של זמנים, אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

זמנים - גיליון מספר 111