זמנים - גיליון מספר 127

המאמר מופיע במלואו בגיליון 127 של זמנים, אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לקריאת המאמר במלואו לחצו כאן.

המזרח התיכון ממלא מזה דורות תפקיד חשוב בסיפֵּר של האסלאם באינדונזיה, בעיקר כמרחב תרבותי־דתי המקרין אל תוך הארכיפלג האינדונזי רעיונות וידע. סיפור מעברם של רעיונות מהמזרח התיכון לאינדונזיה, מדינה שהיא בית לקהילה המוסלמית הגדולה בעולם, חושף תובנות מעניינות בנוגע למפגש בין קווי הייחוד של האסלאם האינדונזי לממד האוניברסלי של האסלאם. גיורא אלירז שופך אור על מפגש זה, הן באמצעות דיון בדרכי העברת הרעיונות והן באמצעות הצגתם של כמה מקרי־בוחן.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 127 של זמנים, אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

מאז תום מלחמת העולם הראשונה היה זה סוד גלוי, שראשי הצי היפני לוטשים את עיניהם לעבר "איי הודו ההולנדיים", שבהם היו אוצרות הנפט הגדולים ביותר ביבשת אסיה. תלותה הכמעט־בלעדית של יפן בנפט מיובא מארצות־הברית לא אפשרה להם לנהל מדיניות חוץ עצמאית, זאת בשל הסכנה של אמברגו אמריקני, שהיה משתק למעשה את הצי הקיסרי היפני. מדיניותה של יפן כלפי אינדונזיה הייתה שילוב של חשיבה אסטרטגית, אי־הבנה מדינית ומידה רבה של אופורטוניזם. מירון מדזיני סוקר את ההתפתחות במדיניות היפנית בנוגע לאינדונזיה, את תגובת המעצמות ואת החלטתה של יפן לצאת למלחמה נגד ארצות־הברית, אף שאחדים ממנהיגיה ידעו שאין לה סיכוי רב לנצח בה.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 127 של זמנים, אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

רדיפת הסינים מערערת את עיקרי הזהות האינדונזית, שהיא על־אתנית ורב־דתית. בתקופות שבהן נחלש השלטון המרכזי היו הסינים קורבנות למעשי טבח חוזרים ונשנים, זאת בשל הבנייתם כזרים מוחלטים, שאינם כשירים לטמיעה או לחיים בצד קבוצות אחרות. הזרה זו החלה בתקופה הקולוניאלית, שרדה בתקופת העצמאות והתעצמה תחת המשטר הדכאני ששלט באינדונזיה מאמצע שנות ה־60 ועד סוף שנות ה־90 של המאה העשרים. אינדונזיה, טוען רן שאולי, הגדולה מבין הדמוקרטיות שרוב תושביהן מוסלמים, טרם התמודדה עם שורשי שנאת הסינים, שהתגוננו באמצעים מנוגדים של הסתגרות או טמיעה. סין מצדה הוכיחה עקביות במדיניותה – ששורשיה בתקופה הקיסרית – שלא להגן על פזורותיה.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 127 של זמנים, אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 127 של זמנים, אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

רותם קובנר מביא, בפעם הראשונה בעברית, את סיפורה המפורט של הקהילה היהודית באינדונזיה ומתמקד בקריסתה בימי מלחמת העולם השנייה עד היעלמותה בשנים שלאחר מכן. למרות גודלה הצנוע של הקהילה, תולדותיה משקפות, בין היתר, את האופן שבו אירועים חיצוניים וצרכים מקומיים השפיעו על התנהגותם של הכובשים השונים, ובתום העידן הקולוניאלי גם של האינדונזים, כלפי קבוצות מיעוט. זאת ועוד, ההרכב של הקהילה היהודית והניסיון המשותף של חבריה לפני המלחמה, במהלכה ואחריה, היו בגדר בבואה של ההיסטוריה היהודית ברחבי מזרח אסיה בעת המודרנית, ובייחוד תחת הכיבוש היפני ובשלבים הראשונים של התקופה הפוסט־קולוניאלית.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 127 של זמנים, אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

ימי מלחמת העולם השנייה היו נקודת מפנה חשובה בהיסטוריה של הקהילה היהודית במושבה ההולנדית "איי הודו המזרחית", הידועה כיום בשם אינדונזיה. אם בראשית המלחמה נתפשה המושבה המרוחקת מאירופה כמקלט בטוח ליהודים, החל מחודש מרס 1942 מצאו עצמם אותם יהודים במחנות ריכוז שהקים כוח הכיבוש היפני באיים. אילה קלמפרר־מרקמן בוחנת את החיים במחנות אלה, את ייחודיותם ואת ההיסטוריה של יהודי אינדונזיה תחת הכיבוש היפני, דרך עיניהם של ניצולי המחנות, על סמך ספרי זיכרונות מן התקופה וראיונות שערכה עם 22 ניצולים החיים כיום בישראל.

בתקופת המנדט, כאשר עלו לדיון תוכניות שונות לחלוקת הארץ, לא היה ברור כלל היכן ייקבע מושבה של עיר הבירה של המדינה העברית כשתקום. אחת ההצעות, שהוגשה בידי אריה סמסונוב בתזכיר לחיים ויצמן בשנת 1938, הייתה לקבוע את עיר הבירה במושבה זכרון יעקב. אהוד מנור מביא את תוכן ההצעה ומנתח אותה בהקשר של הלבטים והוויכוחים, לא רק על מקומה של עיר הבירה, אלא אף על גבולות המדינה, על זיקתה לעבר מיתולוגי ולתקוות משיחיות ועל אופייה התרבותי בעתיד.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 127 של זמנים, אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

המשפט של נאשמי הטבח בכפר קאסם, שהתנהל בישראל בשנים 1958-1957, היה במידה רבה משפט פוליטי, שנגע בסוגיות שנויות במחלוקת בחברה הישראלית. על סמך מקורות ראשוניים, שלא נעשה בהם עד כה שימוש במחקר, טוען דני אורבך כי התרומה החשובה ביותר של המשפט, הדוקטרינה הנודעת כ"פקודה בלתי־חוקית בעליל", לא נוצרה אך ורק מתפישתם של השופטים, אלא הייתה מבוססת למעשה על הרב־שיח בינם לבין שאר המשתתפים במשפט – הנאשמים, פרקליטיהם ונציגי התביעה – ובעיקר על המאבק המר בין שני פרקליטי ההגנה.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 127 של זמנים, אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.