היה זה עונג צרוף לעבוד עם ניבה קרוב לשלושים שנה באוניברסיטה הפתוחה. היא הייתה מרכזת הוראה של ארבעה קורסים בחינוך (פיתוח והערכה של תכניות לימודים, הוראה: מקצוע, אומנות ואמנות, מטפורה בחשיבה החינוכית, תכנון לימודים, הוראה והערכה). ניבה הייתה שותפה פעילה בפיתוח הקורסים "הוראה: מקצוע, אומנות, אמנות?" ביחד איתי, ו"מטפורה בחשיבה החינוכית" עם פרופ' ישעיהו שיין.
ניבה הייתה אשת אקדמיה בכל רמ"ח אבריה עם תחומי עניין בקשת רחבה של נושאים. היא הייתה אשת שיחה מרתקת והצטיינה ביחסי אנוש עם כל הסובבים אותה – עמיתים, סטודנטים וחברים. בנוסף, ניבה הייתה אשה יפת תואר ופוטוגנית ביותר בהרצאות אופק שהעבירה.
אהבתי ביותר לעבור ליד חדר עבודתה ולנהל איתה שיחות נפש ארוכות הן בנושאים אקדמיים והן בנושאים אישיים. על הכל היה כיף לדבר – להחליף חוויות בנושאים משפחתיים, לבקר סרטים שראינו וספרים שקראנו, ובשנים האחרונות אף לדבר על מחלת הסרטן הארורה, שתקפה אותה ואת בומה (בעלי). מאז שחלתה - נלחמה ניבה כלביאה במחלה והקפידה להמשיך לעבוד במלוא המרץ.
יוהאן וולפגנג פון גיתה כתב כי " מחשבות מענגות והיזכרות מתוקה, זו המהות העמוקה של חיינו". ניבה הותירה ללא ספק שפע של מחשבות מענגות וזכרונות של חוויות מתוקות.
יהיה זכרה חקוק לעד בליבות כל אוהביה ומוקיריה!
שרה