ציוני דרך

• יגאל אלון, שר החינוך וסגן ראש הממשלה יוזם את הקמת האוניברסיטה הפתוחה ומקים ועדה משותפת למשרד החינוך ולמועצה להשכלה גבוהה לבחינת החינוך העל-תיכוני, בראשות פרופ' שניאור ליפסון.
1970
• ועדת ליפסון, המליצה להקים אוניברסיטה פתוחה בישראל.
• קרן יד הנדיב (קרן רוטשילד) הקימה ועדת מומחים בראשות  פרופ' וילבור שראם מאוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב לבדיקת הכדאיות והאפשרות הכלכלית להקמת "אוניברסיטה לכל" בישראל.
1971
• ועדת שראם המליצה להקים בישראל אוניברסיטה פתוחה במתכונת הדומה לזו שבבריטניה.
1972
  • ממשלת ישראל והמועצה להשכלה גבוהה אישרו להקים את האוניברסיטה הפתוחה כמוסד להשכלה גבוהה. ביוזמת קרן יד הנדיב שהתחייבה לממן את האוניברסיטה הפתוחה כפרויקט ניסיוני למשך שבע שנים.
1973

• הקמת האוניברסיטה הפתוחה

 

1974
  • פתיחת מחזור הלימודים הראשון.
  • מקס רואו, מנהל קרן רוטשילד, מונה לנשיא האו"פ.
1976
• פרופ' אברהם גינזבורג מונה לנשיא האו"פ.
1977
• קבלת הכרה והסמכה להעניק תואר ראשון על ידי המועצה להשכלה גבוהה. 
1980
• טקס העקת תואר "בוגר אוניברסיטה" לבוגרים הראשונים
1982
• ב-21 בינואר החליטה ממשלת ישראל על הקמת בית הספר לטכנולוגיה במסגרת האו"פ. קרן יד הנדיב וקרן ברכה לקחו על עצמן לממן את פעולות בית הספר בשלבים הראשונים לפעולתו.
1984
  • בשנת הלימודים תשמ"ח למדו באו"פ כבר כ-11,000 סטודנטים בכ-180 קורסים בדיסציפלינות של מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי הטבע, מדעי החיים, מתמטיקה ומדעי המחשב.
  • לראשונה למדו כ- 30% מהסטודנטים במסגרת לימודים חדשה שפיתחה האו"פ בשיתוף עם מכללות אזוריות, סמינרים, מכללות טכנולוגיות, הסתדרות העובדים הכללית ומקומות עבודה גדולים. על פי הדפוס החדש הזה, מתארגנות קבוצות עובדים/סטודנטים ללימוד משותף של קורסים לתואר B.A.
  • שיטת הלימוד מאפשרת גם הנחיה מוגברת
    • פרופ' נחמיה לבציון מונה לנשיא האו"פ.
1988
• בשנה זו למדו באוניברסיטה הפתוחה כ-20,000 סטודנטים בכ-300 קורסים אקדמיים, והוענק תואר בוגר ל-350 סטודנטים.
• כדי לטפל בצרכים המיוחדים ובמגוון הדרישות האקדמיות של קהילת סטודנטים גדלה ומתרחבת, אימצה האו"פ שיטות הוראה מתוחכמות המבוססות על טכנולוגיות חדשניות: תקשורת מתווכת-מחשב, טלוויזיה בכבלים ותקשורת לוויינים.
• החל פרויקט הפקת קורסים במדעי היהדות ולימודי ארץ-ישראל בשפה הרוסית למטרות הוראה מרחוק בחבר העמים (פרויקט רוסיה).
• פרופ' מנחם יערי מונה לנשיא האו"פ.                
1993
• בית ההוצאה לאור של האו"פ  נמצא בתנופת פיתוח: מספר הכרכים שהפיק בשנה זו הגיע לכ-114,000 (ב-61 כותרים). אלה נועדו לסטודנטים בקורסים של האו"פ, ולשימוש הקהל הרחב.
• הופעל מוקד ייעוץ לסטודנטים של האו"פ הפועל כשלוחה של מערך הייעוץ האקדמי והמחלקה לסיוע בלמידה.
• הוענקו תארי בוגר ל-405 סטודנטים.
1994
• הוקם מרכז שה"ם (שילוב טכנולוגיות בהוראה מרחוק) שמטרותיו הן: לתרום לשמירת מעמדה המוביל של האו"פ בתחום שילוב הטכנולוגיה בהוראה מרחוק; לשדרג ולשפר את שיטות ההוראה מרחוק ואת חומרי הלימוד של האו"פ, ולהתאימם לעידן הדיגיטלי; לפתח תובנות ומוּדעוּת בדבר הפוטנציאל הפדגוגי של הטכנולוגיות, להנחילן ולהטמיען באו"פ; להרחיב את הנגישוּת להשכלה גבוהה לכלל הציבור, ולתת לאוכלוסיות נוספות הזדמנויות לרכוש השכלה.
• המועצה להשכלה גבוהה אישרה את תכנית הלימודים הראשונה לתואר מוסמך באו"פ: M.Sc. במדעי המחשב.
1995
  • אישור לתכנית לימודים ראשונה לתואר שני (M.Sc. במדעי המחשב)
  • יישום מסקנות ועדת גינזבורג והקמת המחלקות האקדמיות
1996
• הסתיים תהליך יישום רפורמה ארגונית של האו"פ, שבמסגרתה הועבר חלק ניכר מתפקידי ההוראה הקשורים בקיום ההוראה השוטפת של הקורסים לשבע מחלקות אקדמיות: המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות, המחלקה לספרות, לשון ואמנויות, המחלקה לניהול וכלכלה, המחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת, המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה, המחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב. חלק אחר מתפקידי מינהל ההוראה עבר למינהל שירותי ההוראה, ועוד חלק, הקשור למדיניות הוראה כלל-אוניברסיטאית ועל-דיסציפלינרית, הועבר לגוף חדש: דיקנט הלימודים האקדמיים. מונה סגן נשיא לעניינים אקדמיים.
• הוקמה רשות המחקר באו"פ.
• האו"פ חצתה את קו 80,000 ההרשמות לקורסים אקדמיים.
• פרופ' אליהו נסים מונה לנשיא האו"פ.    
1997
• הוסכם על תכנית משולבת עם הטכניון, שתבטיח שסטודנטים שלמדו באו"פ מקבץ קורסים מוגדרים בהיקף של כשנה אחת, והישגיהם בלימודים טובים, יתקבלו להמשך לימודים בטכניון. התכנית מקיפה עשר פקולטות בטכניון, והיתה למעשה אפיק המעבר הראשון.
• הוקם אתר הבית של האו"פ.
• מספר הסטודנטים הלומדים לתואר בוגר חצה את קו ה-30,000.
1998
• המועצה להשכלה גבוהה הסמיכה את האו"פ להעניק תואר מוסמך בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים.
• בשיתוף עם ור"ה, המל"ג ומשרד החינוך הוחלט על מיסוד אפיקי מעבר בין האו"פ למחלקות באוניברסיטאות שונות. הסטודנטים לומדים מקבץ קורסים באו"פ, ומתקבלים ללימודים במחלקות אלה על סמך ציוניהם באו"פ.
1999
• המועצה להשכלה גבוהה הסמיכה את האו"פ להעניק תואר מוסמך במחשבה הביולוגית.
• השנה הוענקו 1,408 תארי בוגר ושני תארי מוסמך ראשונים.
2000
• המועצה להשכלה גבוהה אישרה את תכנית הלימודים הראשונה בהנדסה: - B.Sc בהנדסת תעשייה וניהול, והסמיכה את האו"פ להעניק תואר MBA במינהל עסקים.
• צה"ל אישר לימודים באו"פ במסגרת העתודה האקדמית לקראת תואר ראשון במדעי המחשב.
2001
• המועצה להשכלה גבוהה הסמיכה את האו"פ להעניק תואר מוסמך בחינוך: טכנולוגיות ומערכות למידה.
2003
• מעבר מטה האוניברסיטה לרעננה.
• מרכז המחקר לחקר טכנולוגיות הלמידה, שהוקם ב-2002, הפך למרכז המחקר ע"ש צ'ייס לשילוב טכנולוגיות למידה בהוראה.
• פרופ' גרשון בן-שחר מונה לנשיא האו"פ.
2004
• בשנה זו למדו לתואר בוגר כ-37,000 סטודנטים וכ-3,000 לתואר מוסמך, והוענקו 1,859 תארי בוגר ו-102 תארי מוסמך.
2005
• האו"פ ציינה 30 שנה מאז פתחה שעריה באוקטובר 1976.
• המועצה להשכלה גבוהה אישרה תכנית לימודים לתואר מוסמך בלימודי תרבות ותכנית לימודים ארבע-שנתית לתואר בוגר בהנדסת תוכנה.
• במסגרת הגברת הנגישות לאוכלוסיות יעד ייחודיות נפתחו מרכזי לימוד חדשים בסכנין, במסעדה, בטמרה, במכללת אל-מסתקבל בעפולה, במע'ראר, במכללת הנגב, באופקים ובמצפה רמון.
• רשות המחקר הנהיגה לראשונה את "יום המחקר".
• לראשונה קיימה האו"פ את יום הסטודנט.
2006
• פרויקט סיוע לאוכלוסייה דוברת ערבית יצא לדרך, כולל תרגום של ספרי לימוד בקורסי פתיחה.
• נפתח מרכז לימוד חדש ע"ש אינגבורג רעננערט ברמת-אביב.
• הושק פרויקט פאר: פתיחת אוצרות רוח, שנועד להגביר את הנגישות להשכלה גבוהה באמצעות העלאת גרסאות מקוונות וקוליות של ספרי לימוד אקדמיים לרשת האינטרנט, שיהיו פתוחים לקהל הרחב.
2007

• החלה פעולת אגודת סטודנטים באו"פ.
•השקת מיזם פאר (פתיחת אוצרות רוח).
• הוקמה "מועצה ירוקה", לריכוז פעילות איכות הסביבה במתקני האו"פ.
• בשנה זו למדו לתואר בוגר 41,371 סטודנטים ו-3,051 לתואר מוסמך, והוענקו 2,259 תארי בוגר ו-331 תארי מוסמך.
• פרופ' חגית מסר-ירון מונתה לנשיאת האו"פ.

 

2008
• מונו דיקן פיתוח ולטכנולוגיות למידה ודיקן המחקר, בנוסף לדיקן הלימודים האקדמיים.
2009
• חתימה ראשונה על הסכמים קיבוציים עם עובדי האוניברסיטה.
• אושרה התכנית הבין-אוניברסיטאית לתואר בוגר בלימודי אפריקה.
• "פרויקט רוסיה", פרויקט הלימודים האקדמיים בשפה הרוסית, התקיים כ-17 שנים, ובמסגרתו תורגמו לרוסית 24 קורסים אקדמיים של האו"פ. כל הוצאותיו מומנו באמצעות מענקים מקרנות חיצוניות. אלפי לומדים במדינות ברית המועצות לשעבר שלמדו בו מדי שנה לא שילמו שכר לימוד. עקב המשבר הכספי והפגיעה בקרנות, הופסקה פעילות "פרויקט רוסיה" בתום שנת הלימודים תש"ע במתכונתו הישנה, והלימודים בשפה הרוסית עברו למחלקות האקדמיות השונות, ספרי הלימוד בקורסים ברוסית הועלו לאתרי קורסים בשפה הרוסית, כל הלימוד הוא מקוון והסטודנטים משלמים שכר לימוד.
• בשנה זו למדו כ-43,000 סטודנטים לתואר בוגר ו-3,500 לתואר מוסמך, והוענקו 2,779 תארי בוגר ו-514 תארי מוסמך.
2010
• הוקמו שלושה מכוני מחקר: המכון לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה (שהמשיך את מכון צ'ייס); המכון לחקר מדיניות, כלכלה פוליטית וחברה; והמכון לחקר היחסים בין יהודים, נוצרים ומוסלמים.
• נחצה קו 30,000 בוגרי ומוסמכי האו"פ.
• המועצה להשכלה גבוהה אישרה תכנית לתואר מוסמך במינהל, מדיניות ומנהיגות בחינוך ותכנית לתואר מוסמך בפסיכולוגיה חברתית.
• סוכמה תכנית אסטרטגית רב-שנתית שמדגישה את הצורך בהרחבת הנגישות להשכלה גבוהה לפריפריה החברתית, ובעיקר לאוכלוסיות החרדים ודוברי הערבית בישראל.
• הושק פרויקט ה-100: פיילוט להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה לסטודנטים דוברי ערבית.
• הושק מיזם חרדים להנדסאות במסגרת בית הספר לטכנולוגיה. במסגרתו נפתחו מכינות ללימודי הנדסאים ייחודיות לאוכלוסייה זו במרכזי לימוד במוקדי אוכלוסייה חרדית.
2011

• הוועדה לתכנון ותקצוב אישרה מודל תקציב ייחודי לאו"פ. במודל זה יש הכרה במקומה הייחודי של האו"פ במערכת ההשכלה הגבוהה הן כמקור לחומרי לימוד איכותיים והן ככלי להנגשת הלימודים האקדמיים לאוכלוסיות מיוחדות.
• הקמת מוקד מתעניינים.

2012

• הפעלת התכנית "אקדמיה בתיכון" בשיתוף משרד החינוך.
• הקמת "הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה" לספרי מחקר ועיון.
• פרופ' קובי מצר נשיא האוניברסיטה הפתוחה

2013
• פתיחת המעבדות למחקר התנהגות ברמת אביב.
2015
• פתיחת המעבדה הפתוחה למדיה ומידע ברעננה.
2016

מדריך לסטודנט - מרץ - 1976

ידיעון מרץ 1976

ידעון - ינואר - 1986

ידעון ינואר 1986